נקע בקרסול בזמן חופשה מהצבא

להלן פסק דין בנושא נקע בקרסול בזמן חופשה מהצבא: פסק דין 1. המערער יליד 1984. במהלך שירותו הצבאי, בשנת 2004, נפל במדרגות ביתו, נקע את קרסולו, והוכר כנכה בשל פגיעה בקרסול ימין. 2. ועדה מחוזית מיום 14.9.05 בדקה את המערער ושמעה תלונותיו. הועדה עיינה בחוות דעת ד"ר מלמד מיום 22.8.05 . הועדה מצאה הפרעה קלה בתפקוד, ללא ממצא אוביקטיבי, (לא הכירה בקיומה של תסמונת CRPS ) וקבעה נכות זמנית עד ליום 31.9.06 בשיעור של 5%, לפי ס' 35 (4) ב' הקובע: " מחלה או חבלה בפרק גדול בגף - הפרעה בצורה קלה בלי ממצא אוביקטיבי". 3. המערער ערער ולעדה רפואית עליונה, בפניה הובאה גם חוות דעתו של פרופ' גורדון מיום 11.10.06. הועדה הרפואית העליונה התכנסה ביום 7.1.07. שמעה את תלונות המערער ובדקה אותו. המערער טען שאיננו יכול להזיז את רגל ימין ואיננו יכול ללכת שכן הוא סובל מכאבי תופת. הועדה מצאה בבדיקתה " מחזיק את הקרסול במצב של אקווינוס קבוע. לא ניתן לבדוק את תנועות הקרסול מכיון שלא מאפשר מגע אפילו קל לשם הבדיקה באזור הקרסול וכף הרגל. " הועדה מציינת כי בחוות דעת ד"ר גורדון מתוארות תנועות קרסול אומנם מוגבלות אך הרבה יותר מעבר למה שהמערער מדגים. (חוות דעת ד"ר גורדון ציינה "אין תנועות במפרקי הקרסול וכף רגל ימין" ובטבלה מצויין טווח התנועה המזערי של קרסול ימין וכף רגל ימין.) הועדה התייחסה גם למכתב ד"ר מלמד שם מצויין כי קיימות תנועות מסוימות פסיביות של קרסול ימין - בכיפוף עד 45 מעלות ויישור עד 25- מעלות. הועדה התרשמה משיתוף פעולה לקוי, ודחתה את הערעור מבחינה אורטופדית. לצורך בדיקת טענת CRPS בקשה הועדה בדיקה חוזרת בנוכחות נוירולוג. ביום 1.3.07 שבה והתכנסה הועדה בנוכחות נוירולוג. נרשם בבדיקה "אינו מאפשר להניע את כף רגלו ואת האצבעות ולו בצורה מינימלית ביותר מתנגד לתנועה כאשר מפעיל כוח בכיוון כפי". הועדה בקשה בדיקה של מיפוי עצמות על מנת להתייחס לטענה של תסמונת CRPS. ביום 10.5.07 הוצגה בפני הועדה בדיקת מיפוי עצם מיום 13.3.07. הועדה קבעה כי הממצאים יכולים להתאים לתסמונת של CRPS. הועדה ציינה כי בהתייחס לבדיקה האורטופדית שיתוף הפעולה לקוי, הסתמכה על כך כי במכתב ד"ר מלמד וחוות דעת ד"ר גורדון יש דיווח על תנועתיות פסיבית. הועדה קבעה כי תופעת הCRPS משפיעה על התפקוד של מפרק הקרסול בצורה בינונית וקבעה נכות בשיעור של 20% מותאם, לפי ס' 32 1 (א) II. הועדה ציינה כי בתוך נכות זו באה לידי ביטוי הנכות שנקבעה על ידי הועדה המחוזית לענין כאבים והפרעה קלה בתפקוד קרסול ימין לאחר הניתוח ואין מקום לקביעת נכות נפרדת בענין זה. 4. הערעור שבפני הינו על החלטה זו של הועדה הרפואית העליונה. 5. ב"כ המערער טוען כי יש לקבל את ממצאי ד"ר גורדון בחוות דעתו אשר מצא קשיון לא נוח של קרסול ימין בגינו הוא זכאי לדרגת נכות של 30%, קשיון במפרקי כף רגל ימין בגינו זכאי ל10% נכות, וצלקת ניתוחית רגישה ומגרדת בגינה זכאי ל-5% נכות.ב"כ המערער מפנה לס' 3 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות ) התש"ל 1969. עוד טוען ב"כ המערער כי אין כל הצדקה שהועדה תקבע בחודש מאי 2007 נכות למערער שהיא זמנית. 6. הועדה רשמה בצורה מפורטת כי התרשמה מאי שיתוף פעולה של המערער. מסיבה זו, ומהסיבה שלא אפשר כלל לגעת בקרסול רגל ימין, אפילו לא בצורה קלה, לא אפשר להניע את כף רגלו ואת האצבעות אפילו לא בצורה מינימלית ביותר והתנגד לתנועה כאשר הוא מפעיל כח בכיוון כפי. הועדה התייחסה לטבלת טווחי התנועה בחוות דעת ד"ר גורדון, ובטווחי התנועה שמצא ד"ר מלמד בבדיקה מאוגוסט 2005, וציינה כי המערער לא מדגים אפילו את טווחי התנועה המזערית שמצאו שם. הועדה לא התייחסה ברישומיה למכתב ד"ר איזנברג ומלמד מיום 5.11.06 ולסיכום המרכז הרפואי רעות מיום 3.1.07, על אף שב"כ המערער טוען שאלו הונחו בפני הועדה הרפואית העליונה. 7. במקרה זה בחרה הועדה הרפואי העליונה להעניק את אחוזי הנכות על בסיס סעיף של שיתוק חלקי עצבי, (ס' 32 ) ולא על בסיס סעיף של מגבלות תנועה במפרק. (ס' 48,49). המדובר במבחנים חלופיים ומבחנים שאינם מצטברים בגין אותה פגימה. וראו ענין דומה ברע"א 7704/04 גיא מדר נ. קצין התגמולים, ס' 6 לפסק הדין - "...דרגת הנכות נקבעת, איפוא, בגין האיבר הספציפי, על פי מבחן הנכות שבסעיפי התוספת ההולם ביותר למצב הנכה, בהתחשב באופי הפגיעה והשלכותיה. על פי החוק והתקנות אין לקבוע כפל נכות בגין אותה פגימה, המורכבת מן הפגימה הספציפית ומצבו הכללי של הנכה כפי שהמבקש מנסה לעשות. המבחנים על פי סעיפים 35 ו-48 הם חלופיים איפוא, ויש לאפשר לנכה לבחור בחלופה המקנה לו את אחוזי הנכות הגבוהים יותר".. וראו גם רע"א 9347/96 קצין התגמולים נ. גדי בנימין פד נה 3 עמ'337, שם מאוזכרת הלכת שוורץ כי אין נכה זכאי לקבל כפל אחוזי נכות, דהיינו אחוזים על המחלה בתור שכזו, ואחוזים נוספים על תוצאותיה. יחד עם זאת נקבע שם כי יש לאפשר לנכה לזכות בדרגת הנכות הגבוהה יותר מבין שני המבחנים החלופיים. "יש להניח כי ברוב רובם של המקרים שני המבחנים יביאו לתוצאות אם לא זהות אז לפחות קרובות למדי". (שם, עמ' 348 לפסק הדין.) 8. בנסיבות הענין, ונוכח אי בהירות מסויימת שקיימת, אני מוצאת לנכון להחזיר את הדיון בעניינו של המערער לועדה הרפואית העליונה, על מנת שתדון ותנמק את הנושאים הבאים, מבלי שיוצג בפני הועדה חומר חדש: א. האם יתכן שיש לייחס את העובדה שהמערער לא מאפשר מגע ברגלו, ולו קל ביותר, לתסמונת הכאב CRPS, כי אז אין לייחס לו חוסר שיתוף פעולה הנובע ממניעים פסולים? ב. האם הועדה הרפואית העליונה לא יכולה לגבש כל מסקנה אורטופדית (להבדיל מנוירולוגית) במצב דברים זה ? ג. מהי התייחסות הועדה למכתב ד"ר איזנברג ומלמד מיום 5.1106 ולסיכום המחלה ממרכז רפואי רעות מיום 3.1.07 ? ד. האם יש חלופה מתאימה אפשרית אחרת לקביעת נכות למערער, באמצעות סעיפים אחרים בתקנות? ה. מהי התייחסות הועדה לצלקת של המערער, האם יש לפסוק בגינה נכות כלשהי? ו. מהו הטעם לקביעת נכות זמנית למערער, על אף שחלפו למעלה מ-3 שנים מפגיעתו? 9. הדיון יוחזר לועדה הרפואית העליונה, כמפורט לעיל. לא מצאתי לנכון להורות על שינוי הרכב הועדה, שכן חזקה שרופאי ההרכב מקצועיים, וקביעתם, קביעה ענינית לגופה, מה גם שהשאלות שהופנו לחברי הועדה נסמכות על בדיקתם הקודמת. 10. המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי הסרוק של המערער לידי ב"כ המשיב. נקעקרסולצבא