הזכות להפגין בישראל

##מה הדין בסוגיית הזכות להפגין בישראל ?## בבג"צ 1983/17 מני נפתלי נגד היועץ המשפטי לממשלה, בית-המשפט העליון חזר על ההלכות הידועות והברורות בדבר מעמדן החוקתי של חופש הביטוי וחירות ההפגנה: "חירות ההפגנה והמחאה היא מזכויות היסוד של האדם בישראל (בג"צ 148/79 צבי סער נ' שר המשטרה, פ"ד לד(2) 169, 171 (1979)). היא מוכרת במשפטנו, בצד חופש הביטוי או מכוחו, כאחת מהחירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי (בג"צ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז, פ"ד לח(2)393, 398 (1984)). בעבר הוכרה חירות זו כאחת מאותן "זכויות יסוד שאינן כתובות על ספר" (בג"צ 243/62 אולפני הסרטה נ' גרי, פ"ד טז 2407, 2415 (1962)). כיום מקובלת התפיסה כי ניתן לגזור זכות זו מ חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ענין דיין, שם בעמ' 468) ". וכן: "פעילות מחאה היא אכן מרכיב חשוב ומרכזי בחברה דמוקרטית, ובעיקר פעילות מחאה המכוונת נגד החלטות גורמי השלטון. פעילות כזו מהווה חלק חשוב מהשיח הציבורי ומהאיזונים והבלמים (checks & balances) בחברה דמוקרטית פתוחה. אך ערך זה אינו עומד ברשות עצמו. יש להבטיח כי אכן מדובר בפעילות מחאה שנועדה לקדם ערכים דמוקרטית ולא לפגוע בהם. הפגנות, אסיפות, תהלוכות ומשמרות מחאה נועדו להגשים את חופש הביטוי והדעה ולהפיץ השקפות ודעות ולהשפיע על השיח הציבורי...". ##מעמדה של הזכות להפגין:## בבג"צ 6536/17 התנועה לאיכות השלטון נגד משטרת ישראל בית המשפט פסק: " על מעמדה הרם של הזכות להפגין כאחת הנגזרות החשובות של חופש הביטוי וכמכשיר עיקרי להבעת דעות ולהעלאת סוגיות חברתיות על סדר היום הציבורי, עמד בית משפט זה לא אחת בציינו כי מדובר בזכות יסוד "[ה]שייכת לאותן חירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי". ##רישיון לעריכת הפגנות:## בבג"צ 6536/17 הנ"ל דן בית-המשפט העליון בשאלת התנאים הנדרשים לקבלת הרישיון לעריכת הפגנות: "לאורך השנים התוותה הפסיקה בישראל קווים מנחים להפעלת הסמכויות שמנינו על ידי המשטרה המיועדים ליצור איזון נכון בהתנגשות שבין חופש הביטוי וחופש ההפגנה מזה ובין ביטחון הציבור ושלומו והצורך בשמירה על הסדר הציבורי מזה. כך נפסק כי בהפעלת סמכויותיה הנ"ל נדרשת המשטרה לנהוג בהגינות ובסבירות (עניין סער, בעמ' 179-178). היא רשאית להגביל את הזכות להפגין רק כאשר מתקיימת וודאות קרובה לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי או בשלום הציבור, ורק במידה הנדרשת על מנת למנוע פגיעה כאמור ...עוד נפסק כי על המשטרה לכבד את הזכות להפגין, ולא זו בלבד שאין היא רשאית להגביל אותה שלא לצורך היא מחויבת לסייע במימושה. עקרונות אלו הנוהגים עמנו מימים ימימה ומעמדה הרם של הזכות לחופש הביטוי וההפגנה, משמעותם היא כי לא כל פגיעה בסדר או בביטחון תצדיק את הגבלת הזכות להפגין ואין די בכך שהפגנה גורמת לאי נוחות, אפילו אי נוחות רבה, כדי לאסור על קיומה. ככל שהציבור בישראל חפץ חיים בדמוקרטיה עליו לסגל לעצמו, כבכל מדינה מתוקנת, רמת סיבולת ויכולת הכלה של הפגנות, על אף הפגיעה בשגרת החיים ואי-הנוחות הכרוכה בהן לעיתים" בית-המשפט העליון חזר על נוסחת האיזון ההסתברותית להגבלת חופש ההפגנה, לאמור: "יש להפעיל בענייננו את נוסחאות האיזון הנוהגות בהקשר זה ולהגביל את חופש ההפגנה בכיכר גורן רק בהתקיים הסתברות קרובה לוודאי כי ההפגנות במקום יגרמו לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי או בביטחון הציבור, ורק במידה הנדרשת כדי למנוע פגיעה כאמור " (בג"צ 6536/17 הנ"ל) . חופש הביטוי