נפילה מסולם בעבודה

להלן פסק דין בנושא נפילה מסולם בעבודה:

פסק דין

1.     רקע עובדתי
     א.     התובע, יליד 1977, עבד אצל אביו, הנתבע 1, הבעלים והמנהל של חנות "כלבו רמי" לחמרי בנין וכלי בית, כזבן.

     ב.     הנתבעת 2 היתה חברה לביטוח שבטחה את הנתבע 1 לרבות בביטוח חבות מעבידים בפוליסה מס' 600826014800.

     ג.     לטענת התובע, נפגע ביום 20.12.00 כשנפל מסולם עליו עלה לצורך הורדת סחורה מהגלריה העליונה.

     ד.     הנתבעים מכחישים אירוע התאונה, חבותם וגובה הנזק.

2.     התאונה
     א.     כאמור בתצהיר עדותו הראשית של התובע:
          "1.     ביום 20.12.00 במהלך עבודתי בחנות, עליתי עפ"י הנחיית הנתבע 1 על סולם על מנת להוריד קרטון כבד ומלא סחורה מהגלריה העליונה... טיפסתי על הסולם ואחזתי בקרטון אבל לפתע הסולם נשמט תחתי ונפלתי בעצמה על הרצפה מגובה של כשניים וחצי מטרים. נפלתי על הסחורה... נפגעתי בצלע בצד השמאלי של בית החזה ונחתכתי בבית החזה מסכין יפנית שהיתה מונחת בכיס חולצתי...

           2.     הסולם האמור היה סולם ישן ורעוע ולא היה מספיק יציב, בעיקר בגלל שלא היו לו גומיות בתחתית לקיבוע רגליו כנדרש. בכל זאת נדרשתי לבצע את העבודה האמורה בכוחות עצמי וללא כל סיוע מצד מי מעובדי החנות".

     ב.     בעדותו נסתר כל האמור לעיל ע"י התובע עצמו:
          "הסולם הוא מעץ, איני יודע איזה תוצרת. איני יודע אם קנינו חדש. הוא היה במצב טוב" (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 18 מלמעלה).
          "אבא היה בחנות ולא היו קונים ואם הייתי צריך עזרה הייתי קורה לאבא, אבל לא היה צורך.
          הסולם היה יציב, הוא לא כבד... לדעתי רעוע זה מתנדנד והסולם היה מתנדנד...
          לש. ביהמ"ש: קודם אמרת שהסולם היה טוב, ועכשיו אתה אומר מתנדנד, איך זה מתיישב אחד עם השני?
          ת. הכוונה שכשאני שם אותו בגלריה זה לא סולם שנעמד קבע, אלא ידני, לא היתה לו פתיחה" (עמ' 6 לפרוטוקול).
          "הסולם היה במצב טוב גם יציב" (עמ' 7 לפרוטוקול שורה רביעית מלמעלה).

     ג.     די בכך כדי לדחות התביעה, מה עוד שעדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין ללא כל סיוע, נהפוך הוא.

     ד.     התובע העיד כי: "העלייה נעשית פעמים רבות באותו יום על הסולם. עד המקרה עבדתי במשך 7 שנים עם הסולם באותה צורה. באותו יום לא היה משהו יוצא דופן" (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 4-6 מלמטה).

     ה.     אלא שכאמור בע.א. 371/90 סובחי נ. רכבת ישראל פד"י מז' (3) 345, 349:
          "חובתו של מעביד לשלום עובדיו אינה חובה מוחלטת, המעביד אינו מבטח, ולחיובו כדין בגין תאונה שארעה לעובדי במהלך עבודתו, על העובד להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין המזכה אותו בתביעתו:
          כך עילת רשלנות... וכך העילה של הפרת חובה חקוקה... אכן סיכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכינו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמטיבית (ע.א. 145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש בעמ' 126) ולעיתים מזומנות ניתקל בקיומו של: DAMNUM SINE INJURIA ".

     ו.     גם לאור האמור לעיל ניתן היה לדחות התביעה אלא שבאופן מפתיע ולמרות עדותו כמפורט לעיל, גילה התובע במהלך חקירתו כי: "באותו יום זה היה יום חורפי, גשום מאוד, אנשים נכנסים לתוך החנות עם מגפיים ונעליים רטובות יוצא שהרצפה רטובה. ראיתי שהרצפה טובה ואז עליתי להביא סחורה מהגלריה בהנחיית אבי" (עמ' 4 לפרוטוקול פיסקה אחרונה למטה).
          אלא שלגרסה זו אין כל זכר בכתב התביעה למרות י"ד סעיפים קטנים לסעיף 11 המפרטים לכאורה רשלנות הנתבע 1 ואף לא בתצהיר עדותו הראשית של התובע.

     ז.      פירכתה של טענה זו עולה מעדותו של התובע עצמו:
          "הסולם כנראה החליק לאו דווקא בגלל המים. יכול להיות" (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 13 מלמעלה) ב"יכול להיות" אין די כדי לקבוע עובדות.

     ח.     לטענת התובע, לסולם לא היו גומיות בתחתיתו אלא "ידענו שאין לו גומיות וכך עבדנו כל השנים. ז"א ב- 7 שנים שעבדנו הסולם היה בלי גומיות ולא קרה כלום לא בעליה ולא בירידה" (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 13-15 מלמעלה) "ב- 7 שנים לא היה שום שנוי במצב הסולם" (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 19 מלמעלה ).

     ט.     גם טענה זו הופרכה ע"י התובע עצמו:
          "ידעתי שהוא מתנדנד וכך עבדתי עליו, עבדתי עליו כי זה מה שיש בחנות. לא ביקשתי להחליף סולם מאבא. אחרי המקרה אבי תיקן ושיפץ הסולם" (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 17-19 מלמעלה).
          לא זו בלבד, שהטענה כי הסולם שופץ לא מופיעה בתצהיר אלא שנטענה גם טענה סותרת כי: "אמרתי פעם אחת לאבא בשנים האחרונות שיש בעיה עם הסולם. איני זוכר שנה מדויקת, אבל לפני שנת 2000. הוא אמר שיתקן אבל הוא לא עשה ... לשאלתך למה זה לא מופיע בתצהיר - העורך דין כתב את התצהיר" (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 7-10 מלמעלה).

     י.     למותר לציין כי הסולם לא הוצג למרות שנמצא בחנות עד היום (עמ' 4 שורה ראשונה בח.נ.), לא הועמד לבדיקת מומחה לבטיחות (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 10-11 מלמטה) ולא הובאו קבלות או ראיות על התיקון והשיפוץ הנטען של הסולם וכידוע:
     "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בביהמ"ש הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך, ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד...
     התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד... - היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.
     הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע.
     בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה".
     (קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ט-1999, עמ' 1391).

3.     לאור כל האמור לעיל, לא הוכח אופן אירוע התאונה בכלל ואחריות של הנתבע 1 בפרט והתביעה נדחית.

4.     שלא לצורך אוסיף כי גם בשאלת הנזק לא ניתן לקבוע מסמרות על עדותו היחידה של התובע שלא הביא דו"חות מס הכנסה של החנות, לא המציא תעודת אי כושר, לא ניתן להבין מעדותו כמה חדשים נעדר מהחנות, אם בכלל (עמ' 8 לפרוטוקול), לא המציא תלושי שכר מלפני התאונה ועד 2002 (למרות שטען שברשותו בעמ' 9 לפרוטוקול) והצהיר בניגוד לאמור בסעיף 5 (בעמ' 3 לתצהיר עדותו הראשית) כי "ב- 3-4 שנים האחרונות התאונה לא מנעה את קידומי" והעו"ד הוא שכתב זאת (עמ' 10 לפרוטוקול 2 שורות עליונות).
     התובע גם לא היסס להצהיר, כי במשך שנתיים עבר להתגורר בבית הוריו בקומת קרקע כדי להימנע מעליה במדרגות (סעיף 3 האמצעי בעמ' 4 לתצהיר העדות ראשית) כשהסתבר שהתגורר שם עוד משנת 1998, כשנתיים עובר לתאונה (עמ' 12 לפרוטוקול שורה רביעית מלמעלה).
     התובע חתם על שני תצהירים שונים ת/1 ו- נ/1 הנוקבים בסכומים שונים וממילא גם בחקירתו נקב בסכומים שונים ולא ידע להסבירם (עמ' 11-12 לפרוטוקול).
     למותר לציין כי למרות דרישה של עשרות אלפים שקלים של הוצאות לא הומצא ולו בדל קבלה ו/או אישור על הוצאה כלשהיא.

5.     לאור כל האמור לעיל אני דוחה התביעה.

     התובע ישא בהוצאות הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון