נכות נפשית מוסבת

להלן פסק דין בנושא נכות נפשית מוסבת:

פסק דין

בפני ערעור על החלטות הועדה הרפואית העליונה מיום 27.2.06 ומיום 4.5.06, לפיהן נקבעה למערער נכות כוללת בשיעור 39%, ככל שהיא מתיחסת לשעור ההכרה של הנכות הנפשית המוסבת.

המערער מוכר כנכה צה"ל בגין פגימת עמוד שדרה, כאשר רק מחצית מפגימה זו מוכרת על חשבון השרות. כמו כן, מוכר המערער בנכות נפשית המוסבת לפגיעה בעמוד השדרה.
שעור ההכרה בנכות המוסבת הוא נושא הדיון בערעור זה.

הועדה הרפואית מיום 27.11.02, אשר הכירה בקשר הסיבתי המלא שבין הנכות המקורית לנכות הנפשית, העמידה את שיעור הנכות הנפשית המוסבת על 70% באופן זמני, בקובעה כי בתום תקופת הנכות הזמנית תתבצע "הערכה חוזרת עם מלוא המסמכים העדכניים בתחום הנפשי".
ביום 16.2.05 נתכנסה ועדה רפואית אשר דנה בעניינו של המערער פעם נוספת. הועדה העריכה את נכותו הנפשית של המערער בשיעור 50% לצמיתות וזקפה את כלה על חשבון הנכות המוסבת, באופן שבסך הכל נקבעה למערער נכות כוללת בשעור 59.6%.
במועד בלתי ידוע ובנסיבות שלא הובהרו די צורכן, מחק יו"ר הועדות והממונה הארצי תוצאה זו ורשם תחתיה 39.4%, שהינה פועל יוצא של הפחתת הנכות הנפשית ל- 25% במקום 50%.
הקביעה אושרה ע"י הועדה הרפואית העליונה, אשר על החלטתה קובל המערער.
לטעמו, לא היתה רשאית הועדה הרפואית לשנות החלטה קודמת מיום 27.11.02, לפיה הוכרה מלוא הנכות הנפשית כנכות מוסבת לפגימת עמוד השדרה. וכקביעת הועדה דאז:
"... התסמונת כיום עומדת בפני עצמה והקשר לנכות הגופנית תופס מקום פחות מרכזי. אי לכך, הועדה מחליטה באופן חריג לראות מקרה קשה זה כאחד המקרים הנדירים שבהם יש להחיל את מלוא הנכות על חשבון השרות".
למערער אף טענות כרימון כנגד התנהגותו של המשיב אשר, לדבריו, ניסה להשפיע, באמצעות הממונה על הועדות ובצורה בלתי חוקית, על החלטות הועדה, ובכך פגע בזכויותיו.

המשיב טוען כי הועדה הרפואית מדרג ראשון, כמו גם הועדה הרפואית העליונה, היו רשאיות לדון מחדש בשאלת הקשר הסיבתי ובשיעור ההכרה של הנכות הנפשית כנכות מוסבת, וזאת מכח זכותן על פי תקנה 9 לתקנות הנכים "מבחנים לקביעת דרגת נכות" תש"ל-1969. המשיב שולל קיומו של "מעשה בית דין" ו/או "החלטה חלוטה" בכל הנוגע לשאלת שיעור ההכרה של הנכות הנפשית כנכות מוסבת. לטעמו, קבעה הועדה הרפואית משנת 2002 באופן מפורש כי החלטתה איננה סופית, וכי על המערער להבדק מחדש בתום תקופת הנכות הזמנית.
במהלך הדיון בפני, הסכימה ב"כ המשיב, בהגינותה, להחזיר את עניינו של המערער לועדה חדשה, בהרכב אחר, אשר תשוב ותבחן את שיעור ההכרה בנכות המוסבת.
ב"כ המערער איננו מסכים לגישה זו שכן לדעתו עניינו של המערער הוכרע זה מכבר. לדבריו, מששיעור הנכות עצמו אינו שנוי במחלוקת ועומד על 50% לצמיתות, ומשוועדה משנת 2002 כבר קבעה את שיעור ההכרה - מוסמך בית המשפט להכריע בערעור ללא צורך בהשבתו לוועדה.

במחלוקת שבין השניים סבורה אנוכי כי הצדק עם המערער.
אין חולק, כי ועדה רפואית מוסמכת לדון בסוגיית הקשר הסיבתי שבין הנכות המוסבת לנכות המוכרת, והיא אף איננה כבולה בקביעתה זו לשיעור ההכרה של הנכות המוכרת.
וכפי שקובעת תקנה 9(ג) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969:
"הועדה הרפואית רשאית לקבוע שהקשר הסיבתי בין הפגימה המוסבת לפגימה המקורית, שונה מן הקשר הסיבתי בין הפגימה הראשונית לשירות הצבאי".
שאלת קביעת שיעור הקשר הסיבתי שבין הפגימה הנוספת לבין הפגימה המוכרת הינה שאלה רפואית המצויה כל כולה בסמכותה של הועדה הרפואית, להבדיל משאלת קביעת שיעור הקשר הסיבתי שבין השירות לבין הפגימה הראשונית, הנתונה להחלטתו הבלעדית של קצין התגמולים.
הקשר הסיבתי שבין הפגימה המוסבת לבין הפגימה המקורית, יכול ויהא שונה מן הקשר הסיבתי שבין הפגימה הראשונית לשירות הצבאי.
הועדה הרפואית שהתכנסה בעניינו של המערער, כאמור, בשנת 2002, הכריעה הן בשאלת הקשר הסיבתי שבין הפגימה המקורית לבין הפגימה המוסבת והן בשאלת שעור ההכרה, וקבעה באופן ברור וחד-משמעי, ושאינו מצריך מקום לפרשנות, כי החליטה "באופן חריג" להכיר במלוא הקשר הסיבתי, אף שהפגימה הראשונית הוכרה רק במחצית, וזאת לאור התפתחות תסמונת קשה של דכאון פסיכוטי אשר עם השנים הפכה לפגימה העומדת בפני עצמה.
הפניית המערער לבדיקה חוזרת לא נעשתה על רקע הצורך לבחון מחדש את שיעור ההכרה בנכות המוסבת, אלא רק לצורך בחינת שיעור הנכות הנפשית עצמה, שכאמור לעיל, הועמדה בתחילה על 70% באופן זמני.
כאשר ועדה רפואית קובעת את הקשר הסיבתי בין הנכות המוכרת לבין הנכות המוסבת ו/או את שעורו, אין מדובר ב"מעשה בית דין" או בהחלטה חלוטה אשר לעולם איננה ניתנת לדיון מחדש, שהרי אף שאלת ההכרה עצמה על-ידי קצין התגמולים פתוחה לדיון חוזר, בהינתן "ראיה חדשה".
גם סוגיית ההכרה בקשר הסיבתי ניתנת לבדיקה חוזרת ובלבד שהמבקש דיון נוסף בעניין יציג בפני הוועדה "ראיה חדשה" או ראיה אחרת כלשהי, אשר תצדיק בחינה חוזרת של הסוגיה.
זוהי רוחו של חוק הנכים תגמולים ושיקום וזהו אחד מיתרונותיו, בלוותו את הנכה לאורך כל חייו, ובהכירו בהחמרות שהזמן גרמן.
זאת ועוד, התנהגות כל הגורמים הנושאים בתפקיד כלשהו לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959, החל מקצין התגמולים וכלה ביושבי ראש הוועדה הרפואית, כפופה לכללי מינהל תקין ולשמירה על הגינות וכללי צדק טבעי.
במקרה דנן, סבר המשיב כי מבחינה משפטית שיעור ההכרה בנכות המוסבת חייב להיות זהה לשיעור ההכרה בפגיעה המקורית, והגם שלא מצא לנכון לערער בפני הוועדה הרפואית העליונה על החלטת הוועדה המחוזית מיום 27.11.02, לפיה נקבע שעור ההכרה במלואו, גלגל את "התפוח הלוהט" אל פתחה של הוועדה הרפואית, וזו נדרשה לשבת על המדוכה במחלוקת משפטית, ולא בסוגיה רפואית שבתחום מומחיותה.
עיון בפרוטוקולים של הוועדה הרפואית העליונה מעלה כי זו הפכה, בעל כורחה, לטריבונל משפטי שעה שעורכי הדין המייצגים את שני הצדדים, העלו בפניה את טיעוניהם המשפטיים. פרוטוקול הועדה מיום 4.5.06, המשתרע על פני 6 עמודים כפולים, מוקדש רובו ככולו לטיעונים משפטיים.
תיקונו של פרוטוקול הוועדה מיום 16.2.05 על ידי יו"ר הוועדה ולאחר מעשה - לא היה ראוי.
באותה מידה יש להימנע מהחלפת מזכרים, בעלי תוכן מהותי, בין יו"ר הוועדה לבין חברי הוועדה, שכן הדיון בפני הוועדה אמור להעשות בנוכחות הנכה ובא כוחו, והפרוטוקול אמור לשקף את כל שאירע בדיון.
לא מקובל עלי כי לדיון בפני הוועדה יתווספו ספיחים בדוגמת מזכרים בין יו"ר הוועדה לבין חבריה, המכילים הוראות והנחיות ואשר הנכה איננו מודע להם, אף לא ניתנת לו ההזדמנות להתייחס אליהם.
אף לא הוצגה בפני הוועדה כל ראיה רפואית או אחרת על יסודה נתבקשו חברי הוועדה להמיר את החלטת הוועדה משנת 2002 בדבר הכרה במלוא הנכות המוסבת, בהכרה במחציתה בלבד, והרושם העולה מכל המכלול הוא כי חברי הוועדה הכפיפו את רצונם בפני רצונו של הממונה עליהם.
מכל האמור לעיל לא נותר אלא להסיק כי יש לבטל את החלטת הוועדה הרפואית העליונה אשר הכירה רק במחצית הנכות המוסבת, ולהותיר על כנה את החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 27.11.02 בדבר הכרה במלוא הנכות הנפשית המוסבת.
משהוועדה הרפואית מדרג ראשון העמידה את שיעור הנכות הנפשית על 50% לצמיתות ומשהמערער איננו יוצא כנגד קביעה זו - לא נותרה למעשה כל שאלה שבמחלוקת, ואינני רואה, איפוא, כל טעם לייסר את המערער על דרך החזרת עניינו לועדה הרפואית.
הערעור מתקבל.
נכותו הנפשית של המערער תועמד על 50% כשהיא מוכרת במלואה כנכות מוסבת לפגיעה הראשונית.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הכרה בנכות נפשית

  2. נכות נפשית מוסבת

  3. ערר הכרה במצב נפשי

  4. סוכרת בגלל לחץ נפשי

  5. נזק נפשי עקב פיטורים

  6. הגבלת זכויות חולי נפש

  7. ערעור דרגת נכות נפשית

  8. נזק נפשי 0% נכות

  9. פגיעה נפשית עקב חבלת ראש

  10. נזק נפשי עקב טיפול שיניים

  11. התפרצות מחלה עקב לחץ נפשי

  12. החמרת מחלה נפשית עקב השרות

  13. בעיות נפשיות בטירונות בצבא

  14. איסור השכרת דירות לנכי נפש

  15. עבירה פלילית במצב נפשי פסיכוטי

  16. הנחה בארנונה על בסיס מספר נפשות

  17. חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991

  18. האם מתח נפשי עלול לגרום לסוכרת ?

  19. פיצויים על התעללות נפשית של הבעל

  20. הפרעה נפשית עקב הפרעה בתזמון השינה

  21. הארכת מועד התיישנות בגלל מצב נפשי

  22. הכרה בנכות נפשית בעקבות חטיפת חייל

  23. אי גילוי בעיות נפשיות בהצהרת בריאות

  24. תקנות טיפול בחולי נפש, התשנ''ב-1992

  25. השכרת יחידות דיור הוסטלים לנפגעי נפש

  26. חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000

  27. קשר בין מחלת הטרשת הנפוצה לבין דחק נפשי

  28. תביעה להכיר בנזק נפשי בעקבות אירוע בעבודה

  29. התנגדות לקבלת בעל מוגבלות נפשית כחבר קיבוץ

  30. נזק נפשי לעובד שראה תאונת עבודה בה נהרג עובד אחר

  31. תקנות לטיפול בחולי נפש (קביעת דמי אשפוז), תשל''ג-1972

  32. תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי), התשס''ו-2006

  33. חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955

  34. תקנות לטיפול בחולי-נפש (ערעור בפני בית-המשפט המחוזי) תשי''ז-1957

  35. צו טיפול בחולי נפש (החלת מתן ייצוג בידי סניגור ציבורי), התשס"ו-2005

  36. צו טיפול בחולי נפש (החלת מתן ייצוג בידי סניגור ציבורי), התשס"ד-2004

  37. חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005

  38. תקנות לטיפול בחולי נפש (סדרי דין בפני הועדה לשחרור מדמי אישפוז), תשל''ג-1972

  39. תקנות לטיפול בחולי נפש (סדרי דין בערעור לענין שחרור מדמי אישפוז), תשל''ג-1972

  40. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון