המחוקק הכיר באפשרות לפיה פגימה שנגרמה לנכה במהלך שירותו הצבאי, תגרור בעקבותיה פגימות נוספות. הנכות הנוספת הוגדרה כ"נכות מוסבת" בה עוסקת תקנה 8 לתקנות הנכים הקובעת כדלקמן:
"(א) בתקנה זו -
'שלב מוסב'- - שלב בהתפתחות פגימה הנובע מהחמרת המחלה שאירעה לנכה בזמן שירותו עקב שירותו;
'שלב בלתי מוסב' - שלב בהתפתחות הפגימה שאינו נובע מהחמרת המחלה שאירעה לנכה בזמן שירותו עקב-שירותו אלא ממהלכה הטבעי של המחלה ואשר היה בא גם לולא ההחמרה האמורה;
'היפגמות' - החלקים בגופו של הנכה והפעולות הגופניות או השכליות שלו שנפגמו על ידי הפגימות;
'חלק מוסב בהיפגמות' - אותו חלק בהיפגמות שנגרם על ידי פגימה מוכרת;
'חלק בלתי מוסב בהיפגמות' - אותו חלק בהיפגמות שלא נגרם על ידי פגימה מוכרת;
'היפגמות מוסבת באופן חלקי' - היפגמות שיש בה חלק מוסב וחלק בלתי מוסב.
(ב) היו השלבים או החלקים בהיפגמות מוסבת באופן חלקי של נכות הנובעת מפגימה מוחמרת, קשורים, תוך תקופה מסויימת, אלה באלה, בצורה -שאין להבדיל באופן מתקבל על הדעת בין שלבים או חלקים מוסבים לבין שלבים או חלקים בלתי מוסבים, מותר לקבוע לגבי הנכות האמורה דרגת נכות השווה לחלק מסויים שייקבע מתוך אחוזי הנכות, שיפסקו מזמן לזמן תוך אותה התקופה, לגבי אותו נכה, כאילו הפגימה שממנה נובעת הנכות היתה פגימה מוסבת בלבד."

על מנת לכסות את מירב האפשרויות של התפתחות פגימה נוספת, עקיפה, הותקנה תקנה 9 הקובעת:
"(א) היתה פגימה מסויימת שהנכה נפגם בה, נובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת שנפגם בה אותו נכה, רואים אותה פגימה כפגימה מוכרת, אף אם איננה נובעת באופן בלתי אמצעי מחבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בזמן השירות עקב השירות.
(ב) לצורך דיון בבקשתו של נכה לפי תקנת משנה (א), רשאי יושב ראש ועדה רפואית לדרוש מנכה אישור רפואי מתאים.
(ג) הועדה הרפואית רשאית לקבוע שהקשר הסיבתי בין הפגימה החדשה לפגימה המקורית שונה מן הקשר הסיבתי בין הפגימה הראשונית לשירות הצבאי".


להלן פסק דין בנושאנכות מוסבת:

פסק דין

ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה, על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959, מיום 09.11.05 לפיה נדחתה בקשה להכרה בתוצאות ניתוח בע"ש צווארי כ"נכות מוסבת" על פי הוראת תקנה 8 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969 (להלן: "תקנות הנכים").

המערער, יליד שנת 1952, הוכר כנכה לפי חוק הנכים בגין פגיעות הנובעות מחבלה בשנת 1970 ותאונת דרכים בה נפצע בשנת 1972.
בין יתר הפגימות שהוכרו על ידי המשיב, הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי על פי פרט 37(2)א'III לתקנות הנכים.

בשנת 2005 פנה המערער לועדה הרפואית מהדרג הראשון בבקשה שתכיר בנכות ממנה סובל בע"ש צווארי כתוצאה מניתוח שעבר בתאריך 23.05.04, בשל מלופטיה.

הועדה הרפואית מהדרג הראשון בדקה את המערער ועיינה בסיכומי המחלה שהוצגו לה. לאחר בחינת טענותיו, בהסתמך על תקנה 9 לתקנות הנכים, החליטה לדחות הבקשה להכרה בנכות הנוספת מן הנימוקים כדלקמן:
"הנ"ל עבר תאונה בשנת 1972 והוכר על הגבלה קלה בתנועות עמו"ש צווארי לאחר שאובחן טורטיקוליס עקב בלט דיסק קל מרכזי בגובה C5-6. במשך השנים הופיעו שינויים ניווניים בגבהים C3-4-5-6 ונעשה קיבוע ב- C3-4-5-6. הניתוח בוצע בשל לחץ באיזור C4-5, הניתוח בוצע ב- 23.05.04 ובסיכום מחלה מחלקה נוירוכירורגית מדובר בשינויים ספונדילוטיים ותעלה צרה אשר גרמה למלופטיה. לדעת הועדה אין קשר בין ההפרעה הקלה בתנועות ע"ש צווארי בשנת 1972 לבין השינויים הניווניים הקשים שהתפתחו בע"ש צווארי במהלך 32 השנים האחרונות שבגינם נותח ומצבו הוחמר הן על ידי הגבלה קשה בתנועות הצוואר ונזק C5 כפי שדווח ב- EMG האחרון.
אין קשר בין נכותו המוכרת להחמרה במצבו, 'תקנה 8א - שלב בלתי מוסב'" (ההדגשה שלי - ש.ד.).

על החלטה זו הוגש ערעור אשר נדון בפני הועדה הרפואית העליונה.
ב"כ המערער ביקש כי הדיון יוחזר לועדה הרפואית מהדרג הראשון, בשל חריגה מסמכות. על פי הנטען, היה על הועדה להתמקד בדיון בהכרה בנכות מוסבת על פי הוראת תקנה 8 לתקנות הנכים, מבלי להתייחס לתקנה 9.

הועדה הרפואית העליונה שמעה באריכות את טענות ב"כ הצדדים ואף הציעה לב"כ המערער שהערעור ידון על פי הוראות תקנה 9, אולם לנוכח התנגדותו, דחתה הערעור לגופו, מאחר שלהשקפתה מסקנות הועדה המחוזית נכונות והועדה לא חרגה מסמכותה.



עוד ציינה הועדה כי "אין ספק שאדם הסובל מהצוואר במידה קלה מאוד ובמשך שנים מרובות כלל לא בא בטענה של החמרת מצב הרי שיש לראות את הממצאים המתבטאים בשינויים ניווניים דיסקוגניים נכרים והצרות התעלה עם מיילופטיה וצורך בניתוח כמחלה שנגרמה עקב השנים ומפאת הגיל ללא קשר לאותה בעיה קלה שבגינה הוכר שהיתה לפני שנים רבות".

בערעור שהוגש לבית משפט זה חוזר עו"ד צידקוני וטוען לחריגה מסמכות ואי יישום של הוראות תקנה 8 לתקנות הנכים.
על פי הנטען, משהוכרה הפגימה בעמוד השדרה הצווארי, אל לה לועדה הרפואית לשוב ולבחון את קיומו של הקשר הסיבתי וכל שעליה לעשות הוא לבחון את טענות הנכה בהסתמך על הוראות תקנה 8 הנ"ל.

דיון

המחוקק הכיר באפשרות לפיה פגימה שנגרמה לנכה במהלך שירותו הצבאי, תגרור בעקבותיה פגימות נוספות. הנכות הנוספת הוגדרה כ"נכות מוסבת" בה עוסקת תקנה 8 לתקנות הנכים הקובעת כדלקמן:
"(א) בתקנה זו -
'שלב מוסב'- - שלב בהתפתחות פגימה הנובע מהחמרת המחלה שאירעה לנכה בזמן שירותו עקב שירותו;
'שלב בלתי מוסב' - שלב בהתפתחות הפגימה שאינו נובע מהחמרת המחלה שאירעה לנכה בזמן שירותו עקב-שירותו אלא ממהלכה הטבעי של המחלה ואשר היה בא גם לולא ההחמרה האמורה;
'היפגמות' - החלקים בגופו של הנכה והפעולות הגופניות או השכליות שלו שנפגמו על ידי הפגימות;
'חלק מוסב בהיפגמות' - אותו חלק בהיפגמות שנגרם על ידי פגימה מוכרת;
'חלק בלתי מוסב בהיפגמות' - אותו חלק בהיפגמות שלא נגרם על ידי פגימה מוכרת;
'היפגמות מוסבת באופן חלקי' - היפגמות שיש בה חלק מוסב וחלק בלתי מוסב.
(ב) היו השלבים או החלקים בהיפגמות מוסבת באופן חלקי של נכות הנובעת מפגימה מוחמרת, קשורים, תוך תקופה מסויימת, אלה באלה, בצורה -שאין להבדיל באופן מתקבל על הדעת בין שלבים או חלקים מוסבים לבין שלבים או חלקים בלתי מוסבים, מותר לקבוע לגבי הנכות האמורה דרגת נכות השווה לחלק מסויים שייקבע מתוך אחוזי הנכות, שיפסקו מזמן לזמן תוך אותה התקופה, לגבי אותו נכה, כאילו הפגימה שממנה נובעת הנכות היתה פגימה מוסבת בלבד."

על מנת לכסות את מירב האפשרויות של התפתחות פגימה נוספת, עקיפה, הותקנה תקנה 9 הקובעת:
"(א) היתה פגימה מסויימת שהנכה נפגם בה, נובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת שנפגם בה אותו נכה, רואים אותה פגימה כפגימה מוכרת, אף אם איננה נובעת באופן בלתי אמצעי מחבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בזמן השירות עקב השירות.
(ב) לצורך דיון בבקשתו של נכה לפי תקנת משנה (א), רשאי יושב ראש ועדה רפואית לדרוש מנכה אישור רפואי מתאים.
(ג) הועדה הרפואית רשאית לקבוע שהקשר הסיבתי בין הפגימה החדשה לפגימה המקורית שונה מן הקשר הסיבתי בין הפגימה הראשונית לשירות הצבאי".

בענייננו ביקש המערער דיון בשאלה האם הפגיעה שנגרמה לחוליות C3-6 כתוצאה מהניתוח, מהווה שלב מוסב - המוגדר כשלב בהתפתחות פגימה הנובעת מהחמרת המחלה המוכרת.

עיון בהחלטות הועדות הרפואיות מעלה כי הן אכן בחנו טענה זו באופן יסודי, תוך התייחסות לגורם הניתוח בהשוואה לפגימה המוכרת.
עיון בהוראת פרט 37(2)III מעלה כי המערער הוכר כמי שסובל מהגבלות קלות בתנועות בעמוד השדרה. מכאן שהיה על הועדות הרפואיות להכריע בשאלה האם היצרות התעלה והמיילופטיה אשר בגינן נותח המערער, מהווה שלב בהתפתחות הפגימה הנובע מהחמרת המחלה המוכרת. הן הועדה מהדרג הראשון והן הועדה הרפואית העליונה סברו שאין קשר בין הנכות המוכרת לניתוח ותוצאותיו.

קביעת קיומו של קשר רפואי, בין ליקוי אחד למשנהו, הינו בתחום שיקול דעתן המקצועי של הועדות הרפואיות ובית משפט זה אינו מתערב בשיקול דעתן בסוגיות אלה.

באשר לטענות לפיהן חרגה הועדה מסמכותה, סבורה אני כי לנוכח הוראת התקנות המכירות בנכות המוסבת רק שעה שהיא קשורה בקשר סיבתי ורפואי לנכות המוכרת, היה זה מחובתן של הועדות הרפואיות לבחון את שאלת הקשר בין הפגיעה הצווארית שהצריכה ניתוח לנכות המוכרת הנובעת מתאונת דרכים.

בנסיבותיו של מערער זה, אבחנה בין הוראת תקנה 9 לתקנה 8 הינה חסרת משמעות, מאחר שהשאלה האמיתית העומדת לדיון הינה, כאמור, שאלת הקשר בין ההתפתחות המאוחרת לפגימה המוכרת.

לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות הערעור.
המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכות מוסבת

  2. קטיעת בוהן

  3. קשיון לא נוח

  4. מהו אניזמוס ?

  5. כוויצה כיפופית

  6. נכות צמיתה במוח

  7. עצב אולנרי נכות

  8. נכות חלקית מותאמת

  9. רדיקולופטיה נכות

  10. שינוי תקנות נכות

  11. פרשנות מבחני נכות

  12. אבנים בכליות נכות

  13. ערעור על נכות זמנית

  14. התיישנות ביטוח נכות

  15. נכות מוסבת - ערעור

  16. ארטריטיס רבמטואידית

  17. נכות לפי תקנות חדשות

  18. שחיקה של מפרק סובטלרי

  19. קולונוסקופיה סיכונים

  20. ירידה בתדירות הדיבור

  21. וריקוצלה (דליות האשך)

  22. הרדמה ספינלית סיכונים

  23. נכות בגין שינויים באף

  24. נכות בגין פיברומיאלגיה

  25. ציסטה ארכנואידלית במוח

  26. רדיקולופטיה כרונית C5-C6

  27. ערעור על מועד תחילת נכות

  28. נכות על פי דין - סעיף 6ב

  29. עיוורון עקב היפרדות רשתית

  30. מכה בעין - היפרדות רשתית

  31. 10% נכות בגין כריתת טחול

  32. נכות זעזוע מוח אגף השיקום

  33. נכות עקב ירי כוחות הביטחון

  34. התיישנות תביעת ביטוח נכות

  35. הגבלה ביישור המרפק - בדיקה

  36. נכות אסתטית - השלכה תפקודית

  37. נכות על פי דין או נכות מוסכמת

  38. גובה הפיצוי בגין נכות 5% לצמיתות

  39. התיישנות ממועד קביעת נכות במל''ל

  40. השפעת נכות קוסמטית על כושר ההשתכרות

  41. סדק ללא תזוזה בראש עצם הרדיוס במרפק

  42. ערר לוועדה המחוזית - נכות אורטופדית

  43. פער בין נכות רפואית לבין נכות תפקודית

  44. הפרדות רשתית העין ללא פתולוגיה קודמת

  45. הפחתת מענק נכות בגלל איחור בהגשת תביעה

  46. הקשר בין נכות לבין פגיעה בכושר ההשתכרות

  47. האם אין אונות משפיעה על כושר ההשתכרות ?

  48. נכות רטרואקטיבית מיום ההכרה בנכות זמנית

  49. המל"ל קבע נכות גבוה מהמומחה מטעם בית משפט

  50. תביעה כנגד החלטת פקיד תביעות לדון מחדש בדרגת נכות

  51. מהו "המועד הקובע" בחישוב תחילת מרוץ ההתיישנות בתביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה ?

  52. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון