ניכוי קצבאות ביטוח לאומי - קצין תגמולים

משנודע לקצין התגמולים כי המשיב מקבל קצבת נכות נוספת מביטוח לאומי ניכה מן הקצבאות ששילם למשיב, את כל סכומי הקיצבה שקיבל המשיב מהמל"ל. על כך הגיש המשיב ערר, אשר התקבל ע"י ועדת הערר.

להלן פסק דין בנושא ניכוי קצבאות ביטוח לאומי - קצין תגמולים:

פסק דין

בפנינו ערעור על פסק הדין שניתן ב-ע"נ 393/05 בבית המשפט השלום בחיפה, ביושבו כועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], (להלן: "חוק הנכים").

המשיב הוכר כנכה צה"ל, לפי חוק הנכים, בשיעור נכות כולל של 98.87% בגין פגימות שונות שנגרמו כתוצאה מפציעתו במהלך שירותו הצבאי. בנוסף, הוכר המשיב כנכה מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), בגין פגימות נוספות, אשר לא הוכרו ע"י קצין התגמולים כנובעות משירותו הצבאי.

משנודע לקצין התגמולים כי המשיב מקבל קצבת נכות נוספת מהמל"ל, ניכה מן הקצבאות ששילם למשיב, את כל סכומי הקיצבה שקיבל המשיב מהמל"ל. על כך הגיש המשיב ערר, אשר התקבל ע"י ועדת הערר.

הוועדה קבעה, בין היתר, כי המערער לא היה זכאי לנכות מהקצבאות אותן שילם למשיב, את התשלומים שקיבל המשיב מהמל"ל. אליבא דהוועדה, כאשר התשלומים המשתלמים משני מקורות שונים, הנם בשל פגימות שאינן נובעות מאותו מאורע, כבענייננו, זכאי הנכה לתשלומים משני המקורות (הן מכוח חוק הנכים והן מהמל"ל) ואין למערער זכות לקזז הסכומים ששולמו לנכה מהמל"ל. הוועדה קבעה כי סעיף 7(ג) לחוק הנכים, הקובע את זכות הקיזוז של המערער כאשר הנכה מקבל קצבת נכות מכוח חוק אחר, חל רק כאשר מדובר בפגימות הנובעות מאותו מאורע.

המערער טען בערעורו, כי שגתה ועדת הערר בקביעתה. לטענתו, לו היה מקבל המשיב תגמול בסיסי לפי דרגת נכותו, מכוח סעיף 5 לחוק הנכים, אכן לא ניתן היה לקזז מהקצבה תשלומים שמקבל הנכה מהמל"ל. אלא שבענייננו, מקבל המשיב תגמול נצרך, מכוח סעיף 7 לחוק הנכים, שהנו תגמול מוגדל אשר ניתן לנכה אשר כתוצאה מנכותו שהוכרה ע"פ חוק הנכים, איבד מכושר השתכרותו לצמיתות. במקרה זה, רשאי המערער מכוח סעיף 7(ג) לחוק הנכים, לנכות תגמולים המתקבלים מכוח חוק אחר.

המשיב לעומתו גרס, כי היות והנכות בגינה הוא מקבל קצבה מהמל"ל, אינה נובעת ואינה עקב אותו מאורע בגינו מקבל המשיב תגמול מהמערער, אזי הוא זכאי לקבל תגמולים הן מהמערער והן מהמל"ל. עוד נטען, כי מחד, לא הכיר המערער במחלות הנוספות בהן חלה המשיב כמחלות הקשורות בנכויות שהוכרו ע"פ חוק הנכים ובכך שלל מהמשיב את האפשרות לקבל קצבה בעבורן. ומאידך, משקיבל המשיב תשלומים עבור פגימות אלו מהמל"ל, ניכה המערער תשלומים אלו. כן נטען, כי גם לו היה המשיב מקבל תגמול בהתאם לדרגת נכותו, לפי סעיף 5 לחוק הנכים, לא היה תשלום זה פוחת מהתשלום הניתן לו לפי סעיף 7 לחוק הנכים (תגמול נצרך).

דין הערעור להתקבל.

נראה, כי ועדת הערר שגתה בפרשנותה את הסעיפים הרלוונטיים בחוק הנכים והדבר יוסבר להלן.

סעיף 5 לחוק הנכים, קובע כהאי לישנא:

"5. נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו".

יחד עם זאת, קובע סעיף 7 לחוק הנכים כי:

"7.(א)     נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% והוא נצרך, ישולמו לו - במקום התגמולים האמורים בסעיפים 5 ו-6 - 145.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ואם יש לנכה ילד - 161.6% מהדרגה הקובעת.
...
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ושאינו מסוגל להשתכר למחייתו, והוא זכאי לקצבה או תשלום כיוצא בזה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כל שהוא (להלן - הקצבה), אף אם הקצבה עולה על הסכום שנקבע כהכנסה כדי מחיה, ישולם לו התגמול לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בניכוי סכום הקצבה ובלבד שלא יפחת מהתגמול לפי סעיף 5...." (ההדגשה אינה במקור).

יצויין, כי "נצרך" מוגדר בחוק כ-"אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה מספקת למחייתו".

עינינו הרואות, כי התגמול הניתן לפי סעיף 5 לחוק הנכים, הנו תגמול הניתן למי שהוכר ע"פ חוק הנכים כבעל נכות של למעלה מ-10%. גובה התגמול לפי סעיף זה, נגזר מדרגת הנכות. לעומת זאת, תגמול הניתן לפי סעיף 7 לחוק הנכים, הנו תגמול מוגדל, שאינו נגזר מאחוזי הנכות ואשר נועד לאפשר את מחיית הנכה ובני משפחתו, כאשר הנכות הנה מעל ל- 50%, ושכתוצאה ממנה, אין הנכה יכול עוד להתפרנס.

המדובר בתגמול שניתן לפי שיקול דעתו של קצין התגמולים, לנכים העומדים בתנאים המצטברים הקבועים בסעיף (דרגת נכות שאינה פחותה מ- 50%, איבוד כושר עבודה בשל הנכות והוכחה כי אין לנכה הכנסה כדי מחייתו מכל מקור אחר).

כיוון שמדובר בתגמול הניתן למי שכתוצאה מנכותו אינו יכול עוד להתפרנס למחייתו ואין לו הכנסה מכל מקור אחר, ברור הוא, שכאשר מקבל הנכה קיצבה ממקור אחר, ובענייננו- מהמל"ל, רשאי המערער לפי סעיף 7(ג) לחוק הנכים, לנכות סכום זה מתגמול הנצרך, כל עוד לא פוחת התגמול המשולם לנכה ע"י המערער, מהתגמול המגיע לו בהתאם לדרגת נכותו (לפי סעיף 5).

ההיגיון שבבסיס הסעיף הנו כי נכה המוכר כנצרך, מקבל תגמול מוגדל לא רק בשל דרגת נכותו שאינה פחותה מ- 50% אלא גם בשל העובדה שנכותו שוללת ממנו את האפשרות להתפרנס למחייתו. לפיכך גם, אין רלוונטיות לשאלה האם הנכויות בגינן מתקבלים התקבולים מן המקורות השונים (בענייננו- מכוח חוק הנכים ומהמל"ל), נובעות מאותו אירוע. אמרו מעתה, מי שמסוגל להתפרנס למחייתו בשל קיצבת קצין התגמולים בתוספת קיצבת המל"ל אינו זכאי לקיצבת נכה נצרך. בכל מקרה, תופחת איפוא קיצבת המל"ל מקיצבת הנכה הנצרך.

עמדתנו זו נתמכת בפסק דין של בית המשפט העליון בסוגיה דומה (רע"א 3101/00 בטיאשוילי ואח' נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954 - ).

מסתבר, שגם לפי חוק נכי המלחמה בנאצים קיימת זכאות לתגמולים בשיעור מוגדל לנכה נזקק, אם כי יש לנכות מהם "הכנסה נוספת" ובלבד, שלא תהיה גריעה מהתגמול המינימלי שהנכה זכאי לקבלו לפי שיעור נכותו.

בפרשת בטיאשוילי נדונה השאלה , אם ניתן להפחית מתגמול לנכה נזקק כספים שקיבל במסגרת "סל קליטה" בעת עלייתו לארץ.

בסעיף 10 לפסק הדין נאמר:

"החוק מביא בחשבון אם יש לנכה הכנסה אחרת מכל סוג וענין אם לאו. "סל הקליטה" הוא בגדר הכנסה נוספת. מדובר בחוק סוציאלי המתחשב בקביעת גובה התגמול, במכלול הכנסותיו של הנכה. הקופה הציבורית דלה היא ואין בה כדי לענות על צורכי כל הנזקקים... המחוקק מביא בחשבון קיומן של הכנסות ממקורות אחרים, יהיו אשר יהיו אותם מקורות. עם זאת, כל נכה נזקק מקבל לפחות את התגמול המינימלי הקבוע בסעיף 4א'...".

אנו מקבלים איפוא הערעור, מבטלים את פסק דינה של וועדת הערר ומשאירים על כנה את החלטת קצין התגמולים לעניין הפחתת תשלומי המל"ל.

רשמנו לפנינו את החלטת המערער, שניתנה בעקבות המלצתנו לנהוג כלפי המשיב ל"פנים משורת הדין", לפיה תשלומי היתר ששולמו למשיב בגין אי הפחתת תשלומי המל"ל, יופחתו מקיצבתו בשיעורים של 1,000 ₪ לחודש, ללא ריבית והצמדה (דהיינו פריסה למשך 11 שנים).

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קצבת קיום לקטין

  2. קצבת נכות שלא כדין

  3. ניכוי מקצבה חודשית

  4. שחיקת גמלאות וקצבאות

  5. ערר על שלילת קצבת שר"ם

  6. ביטול קצבת נכות מעבודה

  7. ערר קצבת שירותים מיוחדים

  8. עדכון קצבאות ביטוח לאומי

  9. קצבת ראש רשות מועצה מקומית

  10. קצבת שירותים מיוחדים לעיוור

  11. הכפלת קצבת נכות מביטוח לאומי

  12. תיקון קצבת נכות מביטוח לאומי

  13. הגדלת קצבה איש צוות עזר אווירי

  14. תביעה לתשלום קצבה – נכות מעבודה

  15. איחור בתשלום קצבאות ביטוח לאומי

  16. פטור לקצבה המשולמת על ידי מעביד

  17. שלילת קצבת נכות באופן רטרואקטיבי

  18. זכות גרושה קצבאות הבעל מביטוח לאומי

  19. ניכוי קצבאות ביטוח לאומי - קצין תגמולים

  20. תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ''ד-1984

  21. תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש''ך-1960

  22. חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), התשמ"ד-1984

  23. תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל''א-1971

  24. תקנות מס הכנסה (ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קיצבה), תש''ם-1980

  25. תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ''ה-1965

  26. תקנות הביטוח (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים) (תיקון), תשל''ט-1978

  27. תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל''ז-1976

  28. תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי''ט-1959

  29. תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קיצבה חודשית), התשנ''ג-1993

  30. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לקיצבה המשולמת על ידי מעביד), התשס"א-2001

  31. לאחר למעלה משנתיים שבהן שילם ביטוח לאומי קצבת נכות, שלל את הקצבה באופן רטרואקטיבי

  32. תקנות הביטוח הלאומי (תשלום נקודת קיצבה בעד הילד הראשון והילד השני), התשמ''ו-1985

  33. תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (הגשת תביעה לקיצבה ותשלומה), התשנ''ה-1995

  34. תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ''ד-1984

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון