נזק לתנור מנזילה

להלן פסק דין בנושא נזק לתנור מנזילה: פסק דין 1. לפני תביעה בה טוענים התובעים כי נגרמו נזקים לתנור ההסקה של דירתם עקב הצפת מים שכתוצאה מנזילה שהייתה במערכת ההסקה של דירת הנתבעת 1. 2. מדובר בדירות שכנות. מערכות ההסקה נמצאות בחדר הסקה אחד. 3. מדו"חו השמאים שהוגשו לפני, אכן עדותו של מר ויקטור ברכה שתיקן את הסקת הנתבעת 1 ברור כי המים פרצו ממערכת ההסקה של הנתבעת 1. מר ברכה העיד כי לאחר שהמחסן נוקז מהמים הוא החליף את החלק הטעון תיקון ובכך תיקן את הנזילה. 4. מהראיות עלה כי הנזק ארע ביום 28/1/08, הנתבעת 1 ביצעה ניקוז של המים ביום 31/1/08 באמצעות בעל מלאכה. לאחר מכן הוזמן מר ברכה שתיקן את הנזילה תוך מספר ימים קצר יחסית. 5. בנסיבות אלה לא מצאתי דופי בהתנהלות הנתבעת 1 שפעלה תוך זמן קצר יחסית ודאגה לתיקון התקלה במערכת ההסקה שלה. 6. הנתבעת 2 היא המבטחת של הנתבעת 1 למקרים של גרימת נזקים בדירתה או מדירתה כמו במקרים של פריצת מים או נזילת מים. 7. הנתבעת 2 החליטה שלא להכיר בחבותה לשאת בנזק שנגרם עקב טענות שונות. בין היתר הועלתה טענה כי תנור התובעים, לרבות המבער שניזוק, מותקנים נמוך מאד ונושקים לרצפת המחסן. הנתבעים טוענים כי אילו התנור והמבער היו מותקנים גבוה יותר, כפי שמחייב התקן, הנזק היה נמנע. 8. הוגשו תמונות של חדר ההסקה ומהן עולה כי גם תנור הנתבעת 1 מותקן באופן זהה, היינו ללא הגבהה מרצפת המחסן. 9. לא הוגש לפני תקן מחייב כלשהו להתקנת תנורים מסוג זה, מה עוד שהבניין נבנה לדברי התובעים בשנות ה-60 וספק אם אז היה תקן מחייב כלשהו לענין גובה התקנת תנורי הסקה או מבערים. לפיכך הטענה לא הוכחה ודינה להדחות. 10. בנסיבות אלה, יש לקבוע כי הנתבעים חבים לפצות את התובעים בעבור מלוא נזקיהם. 11. התובעים טוענים כי הנזקים שנגרמו למערכת ההסקה מגיעים לסכום של 4,000 ₪. סכום זה מעולם לא שולם בפועל על ידי התובעים. התובעים סומכים על חוו"ד של השמאי סאס שהוגשה, וכן על הערכת מחיר שקיבלו מאדם בשם בכורי. השמאי סאס העיד בבית המשפט כי הסתמך בחוות דעתו על הערכתו של מר בכורי וכי בירר את המחיר להחלפת מבער בחברת אורן ומצא כי המחיר היה דומה, אם כי לא היו בידיו תרשומות או הצעות מחיר מאורן. לפיכך, חוות דעתו של מר סאס לא יכולה לעמוד לעניין הנזק שכן הוא לא ערך בירור מעמיק ורציני כפי ששמאי חייב לעשות. 12. התובעים הציגו חשבונית מאת חברת אורן אליה צורף מכתב חברת אורן. החשבונית הוצאה ביום 26/10/08, היינו 9 חודשים לאחר ארוע ההצפה. החשבונית היא על סך 600 ₪ ונאמר בה כי היא עבור "עבודה לתנורים". במכתב שצורף מחברת אורן נאמר כי החברה הוזמנה ביום 6/10/08 לבדיקת מבער בחדר ההסקה וכי המבער מקצר עקב הצפת מים בחדר ההסקה. המבער נלקח לתיקון במפעל אורן. מסמך נוסף של חברת אורן מלמד כי המבער הוחזר לאחר מכן, לאותו מסמך מצורפת קבלה זמנית מיום 1/11/08. 13. ממסמכים אלה ניתן ללמוד כי התקלה היחידה שנמצאה על ידי חברת אורן, חברה שעיסוקה במערכות הסקה, הייתה במבער שתוקן. 14. התובעים הוציאו לטענתם סכום נוסף של 2,887.50 ₪ וזאת כעולה מחשבונית שהגישו. את החשבונית ערך מר לייכט. בחשבונית נאמר כי הוצאה בגין תיקון נזקי הצפה במערכת ההסקה. בפירוט שבחשבונית נאמר כי העבודה שבוצעה היא "טיפול במערכת חשמל/אלקטרוניקה ובבידוד בין גוף התנור למעטפת, ניקוי בית אש, הפעלה וביקורת חוזרת". 15. אין בפי התובעים הסבר כלשהו מדוע אורן טיפלו רק כחלק מהנזק לתנור ולא ביצעו את כל התיקון ומדוע היה צורך במר בועז לייכט שהוציא חשבונית חודש לאחר התיקון שביצעו אורן. 16. זאת ועוד, השמאי מטעם התובעים, מר סאס, קובע בחוות דעתו כי התיקון הנדרש הוא עבודה להחלפת מבער תנור הסקה קומפלט , כולל מערכת פיקוד חשמלית ומבער. הנה, חברת אורן לא ראתה צורך להחליף את המבער ומערכת הפיקוד שלו, אליו תיקנה את הנזק תוך תיקון המבער. 17. דברים אלה מתיישבים יותר עם הנטען בחוות דעתו של מר רגב, השמאי מטעם הנתבעים, לענין גובה הנזק. 18. גם השמאי סאס מטעם התובעים לא מזכיר כלל צורך בביצוע עבודות נוספות במערכת ההסקה, כגון אלה שביצע מר לייכט. 19. בנסיבות אלה, אני קובע כי הנזק הישיר שארע הוא סך של 600 ₪ בלבד ששולם לחברת אורן. 20. לא ברור לי מדוע השתהו התובעים בתיקון המבער וחיכו 9 חודשים. 21. לפיכך, מעבר לסכום זה, לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעים בסכום נוסף כלשהו מלבד הוצאות המשפט לרבות שכרו של מר סאס עבור עדותו. 22. סוף דבר - אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 600 ₪ עבור תיקון התנור, וכן סך נוסף של 900 ₪ עבור הוצאות המשפט. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 11/2/09 ועד התשלום המלא בפועל. נזקי מיםמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)נזילה