מטען צד - נכה צה"ל

להלן פסק דין בנושא מטען צד - נכה צה''ל פסק דין 1. המערער יליד 1964. במהלך שירות סדיר בשנת 1983 נפצע מפיצוץ מטען צד. המערער מוכר כנכה בשיעור של 100% בגין הפגימות הבאות: חסר עצם בעצמות הגולגולת מעל 10 סמ"ר - 30%. הגבלה קוגניטיבית ניכרת מצב אחרי פציעה חודרת - 40%. אפילפסיה פוסט-טראומתית - 10%. הגבלה מצומצמת של שדות הראיה - 100%. חבלה אקוסטית עם זמזום קבוע - 10%. ליקוי שמיעה - 5%. 2. בנובמבר 2006 הגיש המערער בקשה לקביעת נכות מיוחדת לפי תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת) תשכ"ו-1965. 3. המערער צירף לבקשתו חוות דעת של ד"ר חנן דוד מיום 17.6.05. המומחה מטעם המערער סקר את המסמכים השונים ואת הבדיקות שנערכו, ערך בדיקות מטעמו למערער ובמסקנתו מצא הפרעה נוירופסיכולוגית שהיא מאוד קשה ונרחבת מפושטת בטבעה הכוללת ליקויים בולטים בתפקודים קוגניטיבים שונים. חומרתה של ההפרעה הנוירופסיכולוגית תואמת לדעתו את חומרתו והיקפו הנרחב של הנזק שנגרם לתפקודיות המוחית שלו. מסקנתו, כי קיימת למערער הפרעה חמורה במערכת הקוגניטיבית וגם ביכולת התקשורת עם הזולת, ועל כן הוא זקוק בקביעות לעזרת הזולת לצורך ההתנהלות שלו בחיי היום יום. 4. המערער פנה לוועדה מחוזית שהתכנסה ביום 19.2.07 ונתנה החלטתה ביום 18.6.07. בוועדה זו טען המערער להחמרה במצבו וביקש, כי לגבי הסעיף הדן בהגבלה הקוגניטיבית יועלו אחוזי הנכות שלו מ-40% ל-100% נכות. הוועדה ביקשה בדיקה נוירוקוגניטיבית בבי"ח רמב"ם. בדיקה זו נערכה ב-5.4.07. הוועדה עיינה בתוצאות הבדיקה ומצאה כי אין שינוי לעומת בדיקה קודמת שנערכה בשנת 2002. 5. מהבדיקה הנוירוקוגניטיבית בשנת 2007 עלה שהמערער עוסק בציור, עובד בסטודיו לקרמיקה בביתו, זוכה לדבריו להכרה בקרב הקהילה האומנותית, מציג את עבודותיו, מקפיד לשמור על כושר גופני בריצה למרחקים ואף עתיד להשתתף בתחרות מרתון נכים בביג'ין בשנה הבאה. בצד זה ממשיך לסבול ממספר בעיות משמעותיות, כושר הראיה, נפילות, מאורעות של בלבול וקצרים בזכרון. מדווח על מצב רוח תקין, שינה טובה, תיאבון בריא ומעורב בבית בכל הדברים שקשורים לחינוך וסידורים של הילדים (אב ל-4 ילדים) וכן מעורב בניהול כלכלי וניהול משק הבית. ממצאי האבחון הצביעו, בדומה לאבחונים קודמים משנת 1998, 2002, על ליקוי משמעותי בתפקודי הזכרון, על קליטת מידע ברמה בינונית נמוכה וכן נצפו ליקויים בתפקודים ניהוליים שבאים לידי ביטוי בקושי לתכנן מידע, להפריד בין עיקר לטפל, לערוך בקרה יעילה אחרי הביצוע ולשנות תגובותיו בהתאם לשינויים. צויין במפורש בדו"ח הבדיקה, כי לא נצפה שינוי במצבו של המערער בהשוואה לבדיקה קודמת משנת 2002. 6. הוועדה עיינה בנוסח סעיף 5 לתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת) תשכ"ו-1965 אשר קובע כדלקמן: "לא תקבע דרגת נכות מיוחדת אלא לנכה שנקבעה לו דרגת נכות 100% לצמיתות או לתקופה של 36 חודשים לפחות בגלל אחת מאלה: ובסעיף קטן 8 נקבע: "פגיעת ראש - פגיעה במערכת העצבים המרכזית הגורמת להפרעה חמורה במערכת הקוגניטיבית או ביכולת התקשורת עם הזולת, או לאי-תפקוד מלא של שתי הגפיים, או צירוף של אלה; לענין זה, "הפרעה חמורה" - הפרעה בתפקוד אברי הגוף או המוח שכתוצאה ממנה נזקק הנכה, בקביעות, לעזרת הזולת לצורך הטיפול בגופו או למילוי צרכיו הגופניים". בעקבות ממצאי הבדיקה הנוירוקוגניטיבית מצאה הוועדה, כי המערער איננו עומד בקריטריונים של פגיעה חמורה. 7. המערער ערער לוועדה רפואית עליונה אשר שמעה את דברי ב"כ המערער ואת דברי המערער עצמו. כמו כן שמעה את דברי אשתו של המערער. הוועדה בדקה את המערער ועיינה בממצאי האבחון הנוירוקוגניטיבים מיום 5.4.07. הוועדה עיינה בתצהיר אשת המערער וכן בחוות הדעת של ד"ר חנן דוד מיום 17.6.05 ומכתב משלים שלו מיום 5.11.07. הוועדה ציינה שאיננה מאמצת אל מסקנות ד"ר דוד כפי שהסיק מהאבחון הקוגניטיבי שנערך בבי"ח רמב"ם. הוועדה חזרה וציינה, כי אין שינוי בתפקוד הקוגניטיבי לאורך שנים. הוועדה בחנה את נוסח הוראות סעיף 5(8) לתקנות הנכים הדנות בנכות מיוחדת וקבעה כי: "התובע אינו עומד בקריטריונים לקבלת 100% דרגת נכות מיוחדת בהיבט הנוירוקוגניטיבי של פגיעה חמורה ועל כן דוחה את הערעור". 8. על קביעה זו הגיש המערער ערעור לבית משפט זה בטענה, כי הוועדה התמקדה בחוסר השינוי במצבו של המערער לאורך שנים, עובדה שאין עליה כל מחלוקת. הוועדה לא התמודדה באופן רציני עם חוות דעתו של ד"ר דוד ולא נימקה את המסקנה אליה הגיעה, במיוחד נוכח העובדה שבבדיקה נוירוקוגניטיבית משנת 2002 נכתב בקטע הסיכום: "קשייו של מר בן-צבי הינם חמורים ומקשים ללא כל ספק על תפקודו בחיי היום יום". 9. סעיף 5(8) לתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת) תשכ"ו-1965, מאפשר הענקת נכות מיוחדת רק למי שפגיעת הראש שלו גרמה להפרעה חמורה, קרי הפרעה שכתוצאה ממנה נזקק הנכה בקביעות לעזרת הזולת לצורך הטיפול בגופו או למילוי צרכיו הגופניים או למי שיש לו הפרעה חמורה מסוג זה ביכולת התקשורת עם הזולת. הוועדה מצאה מתוך מכלול המסמכים, כי מצבו של המערער איננו עונה לקריטריון זה. 10. אין מחלוקת שפציעתו של המערער הינה חמורה. אין גם מחלוקת שפציעה זו, למרבה הצער, גורמת לו קשיים חמורים בתפקוד היום יומי, מטבע הדברים. עדיין, הקביעה האם מצבו מתאים להגדרה הנדרשת בסעיף 5(8) אם לאו הינה קביעה רפואית השמורה לשיקול דעת הוועדה הרפואית. אוסיף ואציין, כי על פניו, מילולית, אין בתיאור ממצאי הבדיקות הקוגניטיביות כדי לענות להגדרה ספציפית הנדרשת בתקנות. דרישת התקנות היא מעבר למצב של "קשיים חמורים בתפקוד היום-יומי". רק במצב המתאים להגדרה הספציפית בתקנות תוענק נכות מיוחדת לנכה, כזו המזכה אותו בתוספת של 40% מעבר לתגמולים הרגילים. תוספת כזו שמורה לפי החוק והתקנות המסדירים את אופן חלוקת כספי הקופה הציבורית לאלו שפגיעת הראש שלהם גרמה להם להזדקק בקביעות לעזרת הזולת לצורך טיפול בגופם הם או למילוי צרכיהם הגופניים, ולכאלו שפגיעת הראש שלהם גרמה להפרעה חמורה מסוג זה ביכולת התקשורת עם הזולת. 11. למערער טענה, כי הוועדה לא התייחסה ברצינות לחוות דעת ד"ר דוד ולא נימקה את החלטתה. הוועדה ציינה במפורש, כי קראה את חוות דעת ד"ר דוד ואת המכתב המשלים שלו ואיננה מקבלת את התנסחותו בקשר לממצאי האבחון הקוגניטיבי. די בנימוק זה כדי להסביר כי הוועדה איננה מקבלת את חוות דעתו. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". 12. החלטת הוועדה הרפואית העליונה מנומקת. הוועדה ציינה כי מצב המערער איננו מתאים לדרישת התקנות וכי במצבו התפקודי הקוגניטיבי לא מדובר בהפרעה חמורה כהגדרתה בתקנות. 13. לפיכך, דין הערעור להדחות. נכותצבאצה"לנכי צה"ל