כיב תריסריון עקב שירות במשטרה

להלן פסק דין בנושא כיב תריסריון עקב שירות במשטרה:

פסק דין
כללי:
1.     העורר יליד 1957, שירת במשטרת ישראל מאז שנת 1976 ופוטר בשנת 1988, לאחר שרות של כ-11 שנים.
     את תביעתו הגיש ביום 25.10.00, כלומר כ-12 שנה לאחר שרותו.
     הסיבה לכך היתה קשה ביותר, ביום 15.10.88, בעת שהעורר היה בשרות, נעשה ניסיון ע"י רעולי פנים לפגוע בו. אז פתח העורר באש מתת מקלע שבידו, הרג שני בני אדם ופצע אישה אחת. הוא הועמד לדין בגין עבירה של הריגה וניסיון לרצח, דינו נגזר ל-13 שנות מאסר, אך בפועל היה בכלא 8 שנים, זו בעצם הסיבה לאיחור בהגשת התביעה.

2.     העורר טען למספר ליקויים:
     א.     פגימה פוסט טראומתית
     ב.      בעיות בכתף.
     ג.     פגימה בגב תחתון.
     ד.     כיב תריסריון.
     ה.     דלקת פרקים.

     המדינה טענה טענת התיישנות, אך הוחלט בהחלטת ביניים, כי טענת ההתיישנות תעמוד למדינה בנושאים האורתופדיים, אולם בעניין כיב התריסריון ודלקת הפרקים, יימשך הדיון וכך אכן היה (ראה ישיבה מיום 19.1.06 בעמ' 2).
דיון:
3.     בחקירתו הנגדית של העורר, הוא סיפר כי אובחן כסובל מכיב תריסריון וכיב בוושט לאחר שחרורו מן הכלא בשנת 1997. גם לגבי דלקת הפרקים היתה אבחנה באותה שנה (1997).
     בהמשך דבריו הסביר כי הכיב החל אצלו עוד בתחילת שנות ה-80', אז סבל מצרבות כאשר שרת בשטחים.
     העורר מודה כי סבל אירועים קשה נוספים לאחר ששוחרר מבית הסוהר, אביו נרצח ביום 13.5.89 ע"י רעולי פנים, בנו טבע בים ביום 26.8.96, ובן נוסף לא גויס למשטרה, וכן עבר משבר משפחתי והתגרש מאשתו ב-1998/9.

4.     אין חולק כי העורר פוטר מן המשטרה ביום 7.11.88. אין גם חולק כי תנאי השרות של העורר היו קשים, הוא הותקף ע"י עבריינים, נחבל בראשו והיה נרדף עקב שרותו במשטרת ישראל, בהיותו סייען.

5.     עובדת היותו של העורר סייען, מוצאת ביטוי במסמכים הרפואיים אשר בתיק הרפואי, ראה בדיקה נורופסיכולוגית של בי"ח רמב"ם מיום 12.8.02. בסכום הדו"ח הנ"ל, נאמר כי יש חשש להפרעה מוחית קורטיקלית באזור פרונטו טמפורלי.

     בחוות דעת מפורטת צויין כי העורר סובל ממצב של פוסט טראומה כתוצאה מאיומי רעולי פנים, אביו נרצח על רקע חשד כי גם הוא משתף פעולה עם צה"ל.
     ניתן בהחלט לומר כי העורר החל לשתף פעולה עם ישראל מגיל צעיר, טופל ברעולי פנים ואוים על ידם, כתוצאה מכך, ירה והרג מספר אנשים על כך נשפט למאסר ממושך.
     חייו נהרסו לאחר המשפט והוא התגרש מאשתו שכן הפך לאדם עצבני מאוד.
בסופו של דבר שרשרת אירועים קשה ומצערים הקשורים בעבודתו במשטרה, הביאו עליו שנאה וסבל.

היבט משפטי:
6.     נטל ההוכחה - מטעם העורר לא הוגשה חוות דעת רפואית כלשהי
על העורר להוכיח כי הפגימה לה הוא טוען נגרמה עקב השירות הצבאי. נטל ההוכחה המוטל על כתפיו של העורר, ככל בעל דין אחר במשפט האזרחי, נקבע על פי מאזן ההסתברויות (ע"א 192/85 קצין התגמולים נ' הכט, פד"י מד (3) 646).

בעניינו גם לא עומדת לזכות העורר החזקה הראייתית העומדת לטובת עורר שהפגימה פרצה אצלו בתקופת שירות קצרה.

בעניינו מדובר בשירות ארוך של כ-11 שנות שירות. במקרה של שירות ארוך, בהעדר אירוע מסוים שניתן לקשור אותו למחלה לא חלה החזקה האמורה, ועל המערער הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין השירות לבין התפרצות מחלתו. כדברי כב' הנשיא שמגר:
"כאשר מדובר בשירות ארוך וממושך, אין די בתנאים הכלליים של השירות כדי להעביר את נטל הראיה כאמור. העברתו של נטל זה מוצדקת מקום בו מצביע התובע על אירוע או שרשרת אירועים חריגה ומיוחדת בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה. בהיעדר נסיבות מיוחדות שכאלה בשירות הצבאי, הסמוכות לפרוץ המחלה, ושב אין הצדקה לחזקה הראייתית האמורה". (ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פס"ד מ"ה (5) 203, עמ' 214-215 (ההדגשות אינן במקור)).

פסק הדין צוטט בהסכמה גם ברע"א 2027/94 קליג נ' קצין התגמולים, פד"י נ (1)
529.

בספרו של ע. יעבץ, חוק הנכים-חקיקה, פסיקה והבטים משפטיים, הוצ' פרלשטיין - גינוסר, עמ' 83:     
"...כאשר מדובר בתקופת שירות ארוכה אין קיימת החזקה שתנאי השירות גרמו להופעת המחלה, אלא אם כן הוכח אירוע חריג. במקרה דנן, מדובר בתקופת שירות ארוכה, כאשר המתח קיים במשך כל אותה תקופה והוא חלק משגרת היום יום בעבודתו של המערער. אין שום ראיה לכך שהמחלה לא הייתה מופיעה אל המערער גם אלמלא עבד בתפקידו זה".

בענייננו לא הגיש העורר כל חוות דעת רפואית מטעמו הן לגבי המחלה ממנה סובל ובמיוחד לגבי הקשר הסיבתי בין אותה מחלה לשירות כמשמעו בסעיף 1 לחוק.

משמע חוות הדעת מטעם המשיב לא נסתרו ע"י העורר, לא נתבקשה חקירת המומחים, ועל כן, יש לקבוע כי העורר לא עמד בנטל ההוכחה המינימאלי המוטל עליו.

7.     אין לשלול כי מצבו של העורר נגרם כתוצאה מנסיבות אישיות ללא קשר לשירות
א.     רצח אביו סמוך למועד בו פרצה המחלה

  1.      אביו של העורר נרצח ביום 13.5.89 סמוך לאחר שהעורר השתחרר מהשירות במשטרה (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון וכן מסמך 118 לת"ר שם נרשם כי אביו נרצח כ-9 חודשים לאחר שנעצר בעקבות אירוע הירי).
  2.      מעיון בתיקו הרפואי בתקופה בה היה כלוא בבית המאסר אנו רואים כי אכן בסמוך לשנת 1990 התעורר חשד כי העורר סובל מכיב תריסריון.


ב.     טביעת בנו סמוך למועד בו אובחנה המחלה בוודאות והליך הגירושין.
1.     בנוסף ביום 26.8.96 טבע בנו של העורר בים (עמ' 3 לפרוט') ובשנת 1997 אובחן העורר באופן חד משמעי כסובל מהמחלה (אובחן בתאריך 12.2.97 לפי טופס התביעה ולפי עדותו מיום 19.1.06 בפני הועדה עמ' 3 לפרוט').

2.     בנוסף העורר התגרש מאשתו בין השנים 1998-1999 (עמ' 4 לפרוט' הדיון).
     לאור כל אלה מתבקשת מסקנה ברורה - לא ניתן לשלול כי דווקא נסיבות אישיות (ובמיוחד רצח אביו), הן שגרמו לפרוץ המחלה ולא תנאי השירות במשטרה.

8.     מסקנות:
א.     העורר לא הרים את נטל ההוכחה המינימאלי להוכיח קשר בין הפגימות לבין השירות משלא צירף חוות דעת רפואית כלשהי התומכת בטענותיו (בעניין דלקת הפרקים כלל לא הוכח כי הוא אכן סובל מהמחלה);
ב.     העורר לא הוכיח כי מחלת כיב התריסריון פרצה עקב השירות ולכן קיימת האפשרות שהמדינה צודקת בטענתה שהכיב פרץ עקב נסיבות אישיות ללא כל קשר לשרות, כפי שטוענת המדינה.

בנסיבות אלה אנו דוחים את הערר, אולם בנסיבותיו האישיות הקשות של העורר, אשר מוכר כנכה צה"ל הסובל מפוסט טראומה, אנו ממליצים כי בנושא המעיים, הכיב והאזופגיטיס, יקבל העורר לפנים משורת הדין טיפול רפואי במשרד הביטחון.
אין צו בדבר הוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בריחה מהמשטרה

  2. דו"ח פעילות מח"ש

  3. חיפוש משטרתי בבית

  4. בריחה ממשמורת חוקית

  5. חריגה מתפקיד במשטרה

  6. בריחה מבדיקה משטרתית

  7. ניסיון להימלט מהמשטרה

  8. הדחה על ידי סוכן משטרתי

  9. תביעה נגד משטרת התנועה

  10. הבטחות לפני גיוס למשטרה

  11. מסירת פרטים כוזבים למשטרה

  12. אי עצירה בצד בהוראת המשטרה

  13. סיכון חיי אדם על ידי המשטרה

  14. החזרת חפץ שנתפס ע''י המשטרה

  15. ירי כדורי גומי לפיזור הפגנה

  16. טרשת עורקים עקב שירות במשטרה

  17. כיב תריסריון עקב שירות במשטרה

  18. החזרת רכוש שנתפס בחיפוש משטרתי

  19. מסירת פרטים אישיים שקריים למשטרה

  20. הכרה בכאבי ראש כתוצאה משירות במשטרה

  21. החזרת כסף מזומן שנתפס בחיפוש משטרתי

  22. בקשה להחזרת כסף מזומן שנלקח ע''י המשטרה

  23. התייעצות עם עורך דין בחקירה באזהרה במשטרה

  24. מקור הסמכות לחלט ולעקל כספים ורכוש על ידי המשטרה

  25. התקבלה תביעה למחדל של המשטרה להודיע להורי קטין על מעצרו

  26. תקנות זכויות נפגעי עבירה (אחראים במשטרת ישראל), התשס''ט-2009

  27. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), התש"ס‏-2000

  28. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), התשנ"ג-1993

  29. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), התשנ"ב-1992

  30. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנות משטרה), תשל"ו-1976

  31. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), התשס"ו‏-2006

  32. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), התשס"א‏-2001

  33. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), התשס"ב‏-2002

  34. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), התשס"ב‏-2001

  35. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), התשס"ג‏-2003

  36. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), התשס"ד‏-2004

  37. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנות משטרה), התשס"ה‏-2005

  38. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנות משטרה), התשס"ז‏-2006

  39. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס''ט-2009

  40. צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנות משטרה) (הוראת שעה), התשס"ד‏-2003

  41. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי משטרת ישראל), התשנ''ח-1998

  42. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הרשעות ועונשים לפי פקודת המשטרה שאינם פרטי רישום), התשמ''ד-1983

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון