חשיפה לרעש בחיל הים

להלן פסק דין בנושא חשיפה לרעש בחיל הים:

פסק דין

התובע עבד במספנת חיל הים באילת משנת 1976 ועד לשנת 2000, כמפעיל בקרה בממשה ומפעיל עגורנים ואמצעי שינוע.
התובע, קודם במהלך שנות עבודתו והגיע לדרגת שיא בדירוגו המקצועי, דהיינו דירוג רב אומן. התובע טוען כי שימש כמנהל עבודה בפועל, אך לא הוענק לו דירוג מנהלי עבודה.

התובע טוען, כי כתוצאה מעבודתו נפגעה שמיעתו והוא סובל מטנטון.
התובע חתם על הסכם פשרה מרצון, אך טען כי לא הועמדה בפניו אופציה אחרת, למעט פרישה,
למרות שבהסכם בין העובדים לשלטונות הצבא היה זכאי להמשך העסקתו. לפיכך הוא תובע את נזקיו.

אחוזי הנכות הרפואית
בית המשפט מינה מומחה מטעמו בתחום א.א.ג. את ד"ר דורון הלפרין. המומחה נדרש להשיב על שלוש שאלון, והן:
א.     האם לוקה התובע בנכות?
ב.     אם הוא לוקה בנכות; מה שיעורה?
ג.     האם קיים קשר סיבתי בין מצבו הנוכחי של התובע לחשיפתו לרעש בתקופת עבודתו בחיל הים?

באשר לשאלות הראשונה והשניה השיב המומחה כי התובע לוקה בנכות קבועה בשיעור 5% בגין ליקוי השמיעה בתדירות הדיבור. המומחה אף קבע לתובע נכות קבועה נוספת בשיעור 10% בגין חבלה אקוסטית עם תמונה אפיאנית וטנטון תמידי. סך כל הנכות 15%.
באשר לשאלה השלישית קבע המומחה כי אין לו כל ספק לגבי הקשר בין הנכות האמורה לבין עבודתו במספנה. קביעה זו התבססה על כך, שהתובע היה חשוף לרעש של למעלה מ- 85 דציבלים במשך 8 שעות ולמעלה במשך היום, בעוד שהחשיפה המותרת היא למשך 4 שעות ליום.
השאלה השניה שטעונה הכרעה היא: האם יש קשר בין מצבו הרפואי של התובע לבין הפסקת עבודתו?

התובע חתם, ביום 5.4.2000, על מסמך שכותרתו "הסכמה לפרישה מרצון", לפיו הוא "מבקש לפרוש לגימלאות בתנאי גיל 65 על פי תנאי ההסכם שנחתם בין משרד הבטחון וארגון עובדי צה"ל ב- 3.2000. הפרישה בתוקף מתאריך 1.5.2000".
מתוך עיון בהסכם הקיבוצי שנחתם על ידי משרד הבטחון ויו"ר ועד עובדי המספנה וגורמים נוספים, עולה כי בסעיפים 3.1 ו- 3.2 מדובר על פרישה מוקדמת של עובדים המופיעים בנספחים א' ו-ב' להסכם.
התובע מופיע בנספח א' של רשימת העובדים שיפרשו פרישה מוקדמת.
בסעיף 3.3 להסכם נאמר:

"למרות האמור בסעיפים 3.1 ו-3.2 לעיל, המשרד מתחייב להעביר למספנות ח"י באשדוד או בחיפה, עובדים המופיעים בנספחים א' ו-ב' להסכם זה אשר יבקשו כן".

סעיף 5 להסכם קובע כי:

     "באם תוגש תביעה או תוצג דרישה של רשות שיפוטית מטעמו של עובד, אשר אינו מוכן לבצע את הכתוב בהסכם זה, או אם לא ניתן יהיה להוציא את העובד לפרישה מוקדמת, מכל סיבה שהיא, במידה וגילו קטן מ- 55 שנים, הוא יפוטר בתנאי "הסכם 98'" - פרק ג'-פיטורין בתנאים משופרים.
     לחילופין, או אם היה גילו של העובד גדול מ- 55 שנים, יציב המשרד, בהסכמת ההסתדרות עובד אחר מבין העובדים המופיעים בנספח ג' להסכם זה, אשר יפוטר על פי תנאי "הסכם 98'" - פרק ג'-פיטורין בתנאים משופרים, וזאת כדי להשלים את המכסות הקבועות בהסכם זה".

התובע טוען כי הפסיק עבודתו שלא מרצון, אך חתם על המסמך המצוטט לעיל, כי הובהר לו שעומדות לפניו שתי אפשרויות: האחת, לצאת לפרישה מוקדמת בתנאים טובים, והשניה - פיטורין.
מאחר והבין כי עבודתו תופסק בכל מקרה, הוא העדיף את האפשרות של פרישה מוקדמת וחתם על הטופס לפרישה מרצון. אם הדבר היה תלוי ברצונו, הוא היה ממשיך לעבוד עד גיל 65.

מפקדו של התובע בתקופה הרלוונטית יואב רענן, העיד כי היו לו שיחות עם התובע, אשר לא העלה אפשרות שימשיך לעבוד במספנה, כי לא היתה לו אפשרות כזאת, עוד מוסיף המפקד כי לא היתה לו השפעה על העובדים שימשיכו לעבוד במספנה, אלא עובדה זו נקבעה על פי ההסכם שבו הופיע שמו של העובד כמי שעבודתו תופסק.

מעדותו של סרן קוני סטרוז'ילץ, ראש מדור שכר במרכז תע"צ (תעסוקת עובדי צבא-א.ק) ועדות מפקד היחידה הקודם אריק ברדואר, היתה למפקדי היחידה השפעה על הרכב הרשימות שמופיעות בהסכם הקיבוצי.

אין מחלוקת כי התובע היה עובד שמילא תפקידו על הצד הטוב ביותר, וחוות הדעת התקופתיות שניתנה לו מעידות על כך. האם על פי ההסכם הקיבוצי היתה חובה להוציא את שמו של התובע מרשימת הפורשים? על פי סעיף 3.3 להסכם שצוטט לעיל, היתה התחייבות של הנתבעת להעביר למספנות חיל הים באשדוד או בחיפה את התובע, אם היה מבקש זאת.

אף אחד ממפקדיו של התובע לא העיד כי התובע ביקש להעבירו למספנה אחרת. על פי האמור בסיפא של סעיף 5 להסכם, הרי מאחר שהתובע היה למעלה מ-55 שנה, היה מקום להכניס במקומו עובד אחר לרשימת הפורשים מרצון.
מדובר בהסכם אשר דובר בו רבות בבסיס, והתובע יכול היה להתייעץ עם ועד העובדים ולקרוא אותו ולוודא כי הוא אינו חייב לפרוש מרצון. לפי עדותו של התובע, הוא קרא את האמור בהסכם. הוא יכול היה לבקש לעבור למספנה אחרת או לפנות לרשות שיפוטית ואז היה מקום להשאירו (לפי סיפא של סעיף 5), אך לא עשה כן.
במספנה באילת החליטו להעדיף אנשים צעירים, על פי עדותו של מר ברודאר.

המסקנה העולה מהאמור לעיל היא, כי התובע לא דרש להישאר ולא לפרוש מרצון, גם לאחר שקרא את ההסכם, חתם על הפרישה מרצון.

אשר על כן, אין לייחס את הפרישה לנכות הרפואית.

התובע, למרות שכבר בשנת 95' יש סימנים לפגיעה בשמיעה, ממשיך לעבוד לשביעות רצון מפקדיו, מקבל חוות דעת טובות, ואף מקודם לשמש בפועל כמנהל עבודה בשתי מחלקות. גם עובדה זו מחזקת את מסקנתי כי אין קשר בין מצבו הרפואי של התובע לבין פרישתו.


סכום הפיצויים
התובע פרש מרצון, ולכן כאמור אין לייחס את פגיעתו לפרישתו.
התובע לא הציג פניות ספציפיות לחיפוש עבודה לאחר פרישתו, אשר בגלל הפגיעה נדחו, גם לא הביא כל חוות דעת, לפיה אינו מתאים לעבוד כנהג מונית.

הוא קודם בעבודתו בצבא עד לשיא ופרישתו לא פגעה בקידומו.

לנוכח האמור, אין מקום לזכות את התובע בסכום אקטוארי בגין הפסד הכנסה בעבר ובעתיד, אלא יש להוסיף לו סכום גלובלי.

אני פוסק לו סכום של 30,000 ₪.

באשר לכאב וסבל, אני פוסק לו סכום כפול מהסכום שנפסק בגין תאונת דרכים על פי נתוניו, וזאת בעיקר עקב הסבל מהטנטון, סך של 39,491 ₪.
מאחר והאירוע הוכר כמחלת מקצוע, התובע זכאי לקבל טיפולים מהמוסד לביטוח לאומי.
התוצאה הסופית היא איפוא, כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 69,491 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות המשפט, שישאו הפרשו הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד התשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חשיפה לרעש בחיל הים

  2. מוות בגלל חשיפה לאבק

  3. טינטון עקב חשיפה לרעש

  4. חשיפה לזיהום נגיפי בצבא

  5. אסבסט בשכונת מגורים

  6. חשיפה לחומרי הדברה בעבודה

  7. פינוי חומרים מסוכנים ממפעל

  8. סרטן עקב חשיפה לאסבסט בעבודה

  9. מחלת עור עקב חשיפה לשמש בעבודה

  10. חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בצבא

  11. נהג אמבולנס נחשף לרעש מזיק בעבודתו

  12. חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993

  13. פרקינסון עקב חשיפה לחומרים רעילים

  14. חשיפה לחומרים כימיים במהלך העבודה

  15. מחלות סרטן כתוצאה מחשיפתה לאבק אסבסט

  16. חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006

  17. תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס''ט-2009

  18. התקף לב עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה

  19. צו החומרים המסוכנים (אגרת היתר רעלים), התשנ"ז-1997

  20. תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ''ו-1996

  21. תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל''ט-1979

  22. תקנות החומרים המסוכנים (הפחתה של סכום עיצום כספי), התש''ע-2010

  23. תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית), התשס''ב-2002

  24. חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983

  25. תקנות החומרים המסוכנים (שימוש בתכשירים ליד מבנים), התשס''ה-2005

  26. תקנות החומרים המסוכנים (אמות מידה לקביעת תוקף היתרים), התשס''ג-2003

  27. תקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם), התשנ''ד-1994

  28. תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ''ה-1985

  29. תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס''ב-2002

  30. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס''ה-2005

  31. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת), התשנ''ג-1992

  32. תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס''ד-2004

  33. תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס''א-2001

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון