להלן פסק דין בנושא חרק במזון: פסק דין א. העובדות הצריכות לעניין: 1. בכתב תביעתה טענה התובעת כי ביום 30/9/07 רכשה בבית מאפה בעיר ג'וליס כד שוקו מתוצרת הנתבעת. כשהגיעה לביתה מזגה לכוס ושתתה ממנו, ולאחר מכן מזגה לכוס נוספת, וגילתה לתדהמתה תיקן. כעבור זמן מה החלה לחוש בחילות וכאבי בטן, שכתוצאה מהם פנתה לקופת החולים, שם נבדקה, וניתנו לה מספר ימי מנוחה. 2. בעקבות האירוע, לטענת התובעת, היא נרתעת משתיית נוזלים, ונתקפת כל העת סיוטים בגין תחושות אלו תובעת היא סך 10,000 ₪ מהנתבעת. 3. הנתבעת מנגד בכתב הגנתה טענה כי היא איננה בעלת הדין המתאימה לתביעה זו, ועל התובעת לפנות ליצרנית השוקו. כמו כן הוסיפה ואמרה כי לא ייתכן שתיקן נמצא בתוך בקבוק השוקו, והתובעת אף לא הציגה כל ראיה המאמתת טענתה זו. עוד ציינה הנתבעת כי הוצע לתובעת פיצוי סביר, בתנאי שתוכיח נזקיה, אך לשווא. ב. הדיון: 1. בדיון טען נציג הנתבעת כי מחלבת יוטבתה, יצרנית השוקו, איננה בבעלותה הבלעדית של הנתבעת. עוד הוסיף הנציג ואמר כי הוצע לתובעת פיצוי כספי, וכי הנתבעת מפעילה מערכי בקרה מהאיכות הגבוהה ביותר, ואין כל סיכוי שהוא שמקרה ממין זה אכן יתרחש. 2. התובעת ציינה כי מיד עם מציאת התיקן בכד השוקו, שפכה כל תכולתו, ופנתה לחנות בה רכשה הכד. לשאלה מדוע לא הביאה את בעלי החנות כעדים, אמרה התובעת כי בעלת החנות הינה סטודנטית, וזו לא יכולה היתה להגיע. התובעת ציינה עוד כי נציג הנתבעת בשם פואד הגיע לביתה עוד באותו יום, וראה התיקן. בתגובה לדברים אלו אמר נציג הנתבעת כי פואד זו הינו שליח של מחלקת שירות הלקוחות, וזה ביקר בבית התובעת כעבור מספר ימים מיום קרות המקרה הנטען. ג. הכרעה: 1. קראתי טענות הצדדים, עיינתי בראיות שהציגו, שמעתי טיעוניהם בפני, ולאור כל אלו אני קובעת כי תביעתה של התובעת מתקבלת באופן חלקי, וזאת מהנימוקים הבאים: 2. היה על התובעת להציג ראיות המאמתות טענותיה - הן בדבר קיומו של התיקן (צילומים, בדיקת מעבדתית) והן בדבר בנזקים שנגרמו לה לטענתה (חוו"ד מומחה רפואי או פסיכולוגי). כמו כן התובעת צריכה היתה להביא עדים, שיכולים היו לבסס טענותיה (בעלת המכולת בה רכשה הכד, מר פואד, אשר לטענתה ראה התיקן). משבחרה התובעת שלא להביא ראיות אלו, כי אז אין לה להלין אלא על עצמה. 3. עם זאת לזכותה של התובעת ייאמר כי טענותיה בכתב התביעה, בפני רופא קופת החולים ובדיון היו טענות עקביות, דבר המחזק אמינותן. כמו כן, העובדה שהזמינה לביתה את נציג הנתבעת מיד אף מחזקת גירסתה. 4. בנסיבות העניין אני קובעת כי הנתבעת תישא בתשלום סך 500 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת. 5. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ולא - ישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל. אוכל (תביעות)