חבלה אקוסטית

להלן פסק דין בנושא חבלה אקוסטית בצבא:

פסק דין

1.     המערער, יליד 1943, שירת כקצין ומהנדס מכונות בחיל הים עד לשחרורו משירות קבע בשנת 1971. בשנת 1965 פנה להכרה בנכותו בגין חבלה אקוסטית והוכר כנכה בשיעור של 10% בגין חבלה קולית עם טנטון קבוע. בקשותיו להחמרה בשנים 1966, 1967, 1979 נדחו על ידי ועדות שונות. בשנת 2006, בהיותו בן 63, ו-35 שנים לאחר שחרורו, הגיש המערער בקשה מחודשת להכרה בהחמרה במצב שמיעתו.

2.     ועדה מחוזית מיום 13.12.06 שמעה את תלונות המערער ואת טענתו כי נזקק למכשירי שמיעה לצורך הבנת הדיבור. הוועדה הסתמכה על בדיקות שמיעה מאוקטובר 2006 מבי"ח רמב"ם וקבעה כי המערער איננו חשוף לרעשים במסגרת הבטחונית מזה שנים ולכן כל החמרה בשמיעתו ובמיוחד הליקוי ההולכתי שהתפתח באוזן ימין, אינם קשורים לנכות בגינה הוכר ולשירותו.

3.     המערער הגיש ערעור לוועדה הרפואית העליונה באפריל 2007 ובערעורו ביקש לייחס את מצבו הנוכחי כנכות בגין השירות הצבאי, כאשר הוא מציין שרק לפני מספר שנים נתקל בקשיי תפקוד, בחוסר יכולת לשמוע ופנה לקבלת מכשירי שמיעה אך טען כי מהנזק השמיעתי סבל עוד במהלך השירות הצבאי מעבר לנכות הראשונה שנקבעה לו. בנוסף טען המערער טענה חישובית לגבי גובה הנכות המצטברת, טענה שעוד תדון להלן.

4.     הוועדה הרפואית העליונה התכנסה לדון בענינו של המערער ביום 18.6.07. הוועדה לקחה כנקודת התייחסות אודיוגרם מיום 11.6.76 שהוא הקרוב ביותר למועד שחרורו וראתה במצב שמיעתו אז כמצב העובדתי הקובע לענין אחוזי הנכות בגין השירות. הוועדה ציינה, כי לאחר שרעש נפסק אין החמרה במצב השמיעה הנובע מרעש. לפיכך קבעה, כי אם יש החמרה נוספת בשמיעתו היא לא צריכה להזקף על חשבון השירות. הוועדה דחתה את הערעור ואישרה את החלטת הוועדה המחוזית. לפיכך נשארה דרגת נכותו של המערער - 10%.

5.     לב"כ המערער 3 טענות מרכזיות:

א.     לטענתו הוועדה לא נימקה את החלטתה ולא ניתחה את הממצאים הרפואיים.

ב.     הוועדה לא התייחסה לאפשרות של קשר סיבתי בין המצב העכשוי לנכות המוכרת.

ג.     וטענה חלופית - גם אם לא קיים קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לנכות המוסבת, הוועדה לא התייחסה לחישוב שהביא בפניה המערער, לענין העובדה שתוצאות נכותו העכשוית מוחמרות, לעומת מצב שהיה יכול להיות אילו לא היה נפגע במהלך שירותו הצבאי.
     
6.     לענין דרישת הנימוקים וניתוח הממצאים הרפואיים - הוועדה הרפואית העליונה התייחסה לממצא משווה של בדיקה אודיומטרית משנת 1976. הוועדה ציינה במפורש, כי לתפישתה לא יכולה להיות החמרה בשמיעה במהלך תקופה שאיננו חשוף לרעש ולכן לא מצאה במצבו העכשוי משום נכות מוסבת בגין נכותו המוכרת (וראו תמיכה לעמדה זו בחוות דעת מומחה מטעם המערער עצמו מיום 9.9.07 המציין כי הספרות הרפואית קובעת שעם הפסקת החשיפה לרעש פוסקת התקדמותו של תהליך הפגיעה מרעש). על ההנמקה להיות כזו שמאפשרת לצדדים להבין את בסיס ההחלטה וככזו יכולה להיות מנומקת אף בקצרה ללא פירוט ארוך. לתפישתי, לא נפל כל פגם משפטי בדרך הנימוק של הוועדה במקרה זה.

7.     לענין קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לנכות המוסבת - הוועדה קבעה כי מצב שמיעתו של המערער איננו בבחינת החמרה לנכותו המוכרת, שכן טענה להעדר קשר סיבתי בין מצב שמיעתו לבין שירותו הצבאי. קשר סיבתי ככלל, הינו קביעה רפואית שההחלטה בו נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה הרפואית.

וראו לענין זה ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן, פ"ד מה(5)374:

"קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת...על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית".

     ב"כ המערער טוען בפני, כי לטענת מומחה מהנדס מטעם המערער יש קשר בין שימוש במכשיר שמיעה לבין ליקויי השמיעה הנטענים היום. חוות דעת זו הערוכה על ידי מהנדס ונושאת את התאריך 16.10.07, לא הוגשה לוועדה הרפואית העליונה. מהפרוטוקול עולה כי טענה כזו גם לא נטענה בפני הוועדה הרפואית העליונה. כך שמטבע הדברים, כשלא היתה הוועדה אמורה להתמודד מלכתחילה עם טענה זו, אין לבוא בטענות על כך שלא דנה בנושא.

לפיכך, דין טענה זו להדחות, מה שאיננו מונע את האפשרות מהמערער לפנות על פי הדין ובכפוף לו, בנסיון לחידוש ההליך של קביעה לפי תקנה 9, בהסתמך על חוות הדעת הנ"ל.

8.     לענין החישוב ההנדסי לתוצאות נכותו המוחמרת - המערער טוען, כי גם אם בדין לא מצאה הוועדה הרפואית העליונה קשר סיבתי כלשהו בין הנכות המוכרת למצב שמיעתו היום, הרי שברמה המשפטית ניתן לטעון לדבריו כי מאחר וקביעת הנכות לגבי השמיעה באוזניים איננה לינארית, יש בעובדה שיצא לאזרחות כנכה, כדי להגדיל את דרגת נכותו היום. שכן, אם היה נכנס למצבו העכשוי בדרגה של 0% נכות, היתה דרגת נכותו היום פחותה בהרבה. לצורך כך צירף המערער חוות דעת רפואית מיום 9.9.07 של ד"ר דן ניר, שלא הובאה בפני הוועדה הרפואית העליונה.

     
טענה זו דינה להדחות בערכאה זו, מהנימוקים המצטברים הבאים:

א.     אם ניתן לקרוא בחוות דעתו של ד"ר דן ניר טענה לקשר סיבתי רפואי, הרי שענין זה הינו בשיקול דעתה המוחלט של הוועדה הרפואית וטענות בענין זה צריכות להיות מובאות בפני הוועדה הרפואית. למותר לציין, כי חוות דעתו של ד"ר ניר לא הובאה בפני הוועדה הרפואית העליונה.

ב.     המערער טוען למעשה שאם היה משתחרר מצה"ל ללא נכות כלשהי, אזי נזקי השמיעה מהם הוא סובל היום היו מביאים אותו למצב של 15% נכות ולא למצב של 35% נכות. (לפי הטבלה בסעיף 72 (א) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969, אשר מדדיה אינם לינארים). לפיכך, מבקש המערער לשייך את ההפרש בין גובה הנכויות כנכות מוכרת.

     מאחורי טענה זו עומדת טענה שהיא מאוד עקרונית והיא האם נכה צה"ל שנפגע מגורם שלישי כלשהו או מגורם זר אחר שאיננו קשור לשירותו הצבאי (להלן: "הפגיעה החדשה"), יוכל תמיד לטעון שהחמרת נכותו המצטברת, במידה וקיימת מעבר ל'דלתא' של הפגיעה החדשה, יש לשייך אותה לאחור ולראות אותה כנכות מוכרת לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959, כך עד סוף חייו של כל נכה ונכה ובהתייחס לכל פגיעה ופגיעה.

שאלה זו המורכבת מרובד עובדתי ובעיקר מרובד משפטי, צריכה להחתך בדיון מול קצין התגמולים, באפיק השמור להכרעה בקשר הסיבתי המשפטי והעובדתי. הוא הגוף המוסמך לבחון שאלה זו ולתת הכרעה בשאלה האם יש לראות באותה 'דלתא' משום נכות צה"לית מוכרת. ממילא אין ענין זה נתון למסגרת הסמכות של הוועדה הרפואית העליונה, כל זמן שהדיון בה איננו מתקיים לפי סעיף 28 (א) לחוק.

מאחר ונושא זה איננו נכלל במסגרת סמכותי בערעור זה, מיותר שאביע דעתי בענין זה, על שפע נימוקיה, ואותיר את ההכרעה לגורמים המתאימים.
          
ג.     המערער לא הראה שנקבעה לו נכות מוכרת בגין ליקוי שמיעה. נהפוך הוא. גם מומחה מטעמו מתייחס לכך שנקבעה לו נכות בגין טנטון בלבד. אם אכן כך, אין בסיס עובדתי לטענה החישובית של המערער, כי נכותו המצטברת היום בגין ליקוי שמיעה גבוהה בשל נכות מוכרת קודמת בגין ליקוי שמיעה, במהלך השירות הצבאי. כל עוד לא יוכיח המערער כי הנכות המוכרת שניתנה לו מתייחסת לליקוי שמיעה בתדירויות של עד 2000 הרץ, אין כל רלוונטיות לטבלה האודיומטרית בסעיף 72 (א) לתקנות.

9.     אין בכל האמור לעיל כדי לחסום את המערער לפנות על פי הדין ובכפוף לדרישותיו, לכל הגורמים המתאימים על מנת לחדש דיון בענינו.

10.     ערעור זה נדחה.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חבלה אקוסטית

  2. ליקוי שמיעה בעבודה

  3. בדיקת שמיעה אודיולוגית

  4. ערעור ליקוי בשמיעה דוגמא

  5. התנאים להכרה בליקוי שמיעה

  6. ירידה בשמיעה טכנאי בחיל הים

  7. פגיעה בשמיעה בגלל רעש בעבודה

  8. בעיות שמיעה לאחר תאונת דרכים

  9. ירידה בשמיעה עקב עבודה על טרקטור

  10. בדיקת שמיעה עדכנית - ועדה רפואית

  11. תקנה 72 לתקנות הנכים – ליקויי שמיעה

  12. החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר בפגיעה בשמיעה

  13. ירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה - סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה

  14. תביעה להכיר בליקוי השמיעה בתדרי הדיבור באוזן ימין ב-25 דציבל

  15. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון