התקנת מערכת מיגון לאופנוע

להלן פסק דין בנושא התקנת מערכת מיגון לאופנוע: פסק דין 1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג) מיום 23.10.07 בת.א. 15038/06, לפיו חויב המערער לפצות את המשיב בסך 4,000 ₪ בגין עלות התקנת מערכת מיגון חלופית לאופנוע של המשיב שנגרר לאחר תאונה על ידי המערער למגרש לאחסון כלי רכב שבבעלותו. 2. אין חולק כי ביום 11.3.06 היה המשיב מעורב בתאונת דרכים בעודו רוכב על האופנוע. כתוצאה מהתאונה, פונה המשיב לבית חולים, והמערער - מכוח היותו בעל זיכיון מטעם משטרת ישראל לגרירת רכב כאמור - גרר את האופנוע למגרש. גם אין חולק, כי בעת גרירתו נמצא מפתח האופנוע במתג ההצתה. 3. ביום 23.3.06 שוחרר האופנוע מהמגרש על ידי שלוחו של המשיב, מר יצחק חולי (להלן - חולי). לצורך השחרור הציג חולי ייפוי כוח חתום על ידי המשיב, והוסיף וחתם על טופס בו צוינו האפשרויות הבאות תחת הכותרת "הצהרת מקבל הרכב": "[] הנני מאשר בזאת כי קיבלתי את הרכב לרשותי ואין לי טענות ו/או תביעות כלשהן ביחס לרכב ו/או מצבו כמתואר בטופס הנ"ל. [] מצאתי כי ברכב שנמסר לי חסרים הפריטים הבאים שנמצאו ברכב בשעה שנגרר כמפורט בטופס הנ"ל. פרט: חולי חתם על הטופס בלא שביצע סימון כלשהו לגבי אחת מן האפשרויות האמורות. 4. ביום 7.12.06 הגיש המשיב נגד המערער כתב תביעה בסדר דין מהיר על סך 13,801 ₪. בכתב התביעה נטען כי האופנוע נמסר לידי חולי ללא המפתח. עוד נטען שם כי העובדה שבידי מאן דהוא מצוי מפתח האופנוע, מחייבת החלפת רכיבים שונים של האופנוע, על מנת למנוע את גניבתו. בית משפט קמא, לאחר ששמע את מסכת הראיות, ואף סקר חלק מהעדויות, קבע כי "המפתח של האופנוע נעלם בזמן שהיה באחריות הנתבע ולכן הוא אחראי על כך". לעניין הנזק, קבע בית משפט קמא כי אין מקום לפצות את המשיב בגין עלות החלפת כל מערכת ההצתה, אלא רק עבור התקנת מערכת מיגון חלופית. לפיכך, העמיד בית המשפט את סכום הפיצוי בו חויב המערער על סך 4,000 ₪ "עבור מיגון חדש לאופנוע". כן חויב המערער בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪ ומע"מ. 5. המערער טוען כי הראיות שהובאו בפני בית משפט קמא חייבו את קבלת גרסתו, כפי שהוצגה בעדות של בנו, מר רמי חדד, לפיה האופנוע נמסר למר חולי יחד עם המפתח. לטענת המערער, מסקנה זו מתחייבת מכך שמר חולי חתם על טופס השחרור בלא לציין במקום המיועד לכך את חסרונו של המפתח. זאת ועוד. למרות שהאופנוע נמסר לחולי ביום 23.3.06, פנייתו של המשיב אל המערער בטענה של שחרור האופנוע בלא המפתח נעשתה רק כעבור למעלה מ-8 חודשים, במכתב מיום 26.11.06. המערער מסתמך גם על עדותו של חולי לפיה לאחר קבלת האופנוע מהמגרש, הוא הושאר על ידו בחצר ביתו בקיבוץ במשך שבוע או שבועיים, עד להשבתו למשיב. המערער טוען כי יתכן שהמפתח נעלם מהאופנוע בפרק זמן זה. לחלופין, מאחר שהאופנוע מצוי כעת במוסך יחד עם המפתח השחור שלו (שאיננו מפתח המסטר), הרי האפשרות האחרת היא שמפתח זה הוא שנמצא באופנוע בעת התאונה, והוא זה שנותר בו עד היום. טענה נוספת של המערער מכוונת כלפי גובה הנזק שנקבע בפסק הדין. המערער סבור כי לא היה מקום לחייבו בסכום של 4,000 ₪ עבור מערכת מיגון חלופית בלא כל אסמכתא המצביעה על כך שזוהי אמנם עלות המערכת. 6. בית משפט קמא לא ראה מקום לייחס משקל לחתימת חילו על טופס השחרור, מן הטעם ש"טופס שחרור האופנוע אינו מציין במפורש את רכיב המפתח" (עמ' 4 לפסק הדין). נראה כי בכך נתפס בית המשפט לכלל טעות, שכן הרכיבים המנויים במפורט בטופס השחרור מיועדים למילוי במקום התאונה על ידי השוטר לפני גרירת הרכב. לעומת זאת, ההצהרה של מקבל הרכב בעת שחרורו, אינה מצריכה סימון של רכיב ספציפי המודפס מראש, אלא אך פירוט בכתב יד של הפריטים החסרים, ככל שישנם כאלה. בנוסף, פסק הדין מציג את העדויות השונות שבאו בפני בית המשפט, ומיד לאחר מכן את הקביעה כי המפתח נעלם בעת שהאופנוע היה באחריות המערער, תוך דילוג על השלב של ניתוח וקביעת האמינות של הגרסאות הסותרות. מטעמים אלה, וכן לנוכח מכלול הנסיבות כפי שהתבררו מפי העדים השונים, אפשר שיש מקום לטענות המערער נגד קביעת פסק הדין באשר למועד היעלמותו של המפתח. יחד עם זאת, אין צורך לקבוע מסמרות בנדון, שכן דין הערעור להתקבל גם בהנחה שאותה קביעה ראויה לעמוד על כנה. גם אז, לא ניתן היה לחייב את המערער בתשלום הפיצוי שנפסק, בשל אי-הוכחתו של סכום הנזק. 7. כאמור, הסכום שנתבע בכתב התביעה (13,801 ₪) מתייחס לעלות החלפת רכיבים שונים באופנוע. רכיבים אלה פורטו במכתב המוסך (יוני אופנועים בע"מ) מיום 26.11.06 ובכרטיס עבודה של המוסך מאותו היום. ראו גם חוות דעת מומחה מאת בעל המוסך מיום 24.5.07. בית משפט קמא לא היה נכון לקבל את טענת המשיב בדבר הצורך בהחלפת כל אותם רכיבים, וקבע כי "ניתן היה להרכיב מיגון אחר בעלות נמוכה יותר מאשר החלפת מערכת ההצתה כולה", וכי לפיכך "אין מקום לפצות בעלות החלפת כל מערכת ההצתה אלא רק מערכת מיגון חילופית". בגין כך חויב המערער בתשלום סך של 4,000 ₪ "עבור מיגון חדש לאופנוע". דא עקא, בפני בית המשפט לא הונחה טענה או ראיה כלשהי לכך שזוהי עלות המיגון. בכרטיס העבודה ובמכתב המוסך שצורפו לכתב התביעה כלל לא נזכר מיגון חלופי. כך גם בחוות דעת בעל המוסך מיום 24.5.07. לא עוד אלא שבחקירתו הנגדית של בעל המוסך, הוא התבקש להתייחס לעלות של מערכת המיגון החלופית, ותשובתו הייתה: "אני לא יודע כמה יעלה לשים באופנוע אומבולייזר אחר, אני לא מתעסק בזה. סביר להניח שזה זול יותר מאשר החלפת כל המערכת אבל אני לא יודע כמה זה עולה ומה ההשפעה של זה על הרכיבים" (עמ' 4 שו' 1-3). ראיה אחרת לעניין עלות מערכת המיגון החלופית לא הוצגה, פרט לאמור בתצהיר העדות של בן המערער (סעיף 11(ב)): "די במערכות הגנה חילופיות חיצוניות שעלותן מאות שקלים בודדים". אלה הם סדרי גודל שונים לחלוטין מ-4,000 ₪. בכל מקרה, לצורך הטלת חיוב בפסק דין יש להוכיח סכום מוגדר ואין די בהערכה של סדרי גודל. משכך, וביודענו כי חובת הוכחת הנזק רובצת על המשיב (התובע), לא ניתן היה לחייב את המערער בפיצוי בסך של 4,000 ₪ או בכל סכום אחר, אלא צריך היה לדחות את התביעה. למען שלמות התמונה יצוין כי דבריו של בעל המוסך בעדותו (עמ' 3 שו' 20-21): "אם היה נגנב המפתח השחור העלות של החלפת הקוד ושכפול מפתח חדש לא היתה עולה יותר מ-500 ₪", מלבד שגם בהם אין לבסס חיוב הגדול פי שמונה (4,000 ₪), אינם מתייחסים למערכת מיגון חלופית אלא לתרחיש היפותטי של אבדן המפתח השחור, שלא התרחש בפועל לנוכח העובדה המוסכמת בדבר הימצאות המפתח השחור. 8. אשר על כן, החלטנו לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, ולדחות את תביעת המשיב. בנסיבות העניין, איננו עושים צו להוצאות. הפקדון יושב למערער. מיגוןאופנוע