הידרדרות עגלה - נזקי רכוש

להלן פסק דין בנושא הידרדרות עגלה: פסק דין 1. הנתבעת 1 (להלן - "הנתבעת") היא חברה הרשומה כחוק בישראל שניהלה ביום 4.9.04 עסק לממכר מוצרי פירות וירקות. נטען על ידי התובע, בכתב תביעתו המתוקן, כי ביום 4.9.04, שעה שבן אחיו האדי באשא (להלן - "הנהג") נהג במכוניתו בסמוך לעסק האמור, לפתע נתקל הנהג בעגלת ירקות המשמשת ללקוחות ברכישת המוצרים, כאשר היא מידרדרת לכביש הראשי בו נהג. הנהג הופתע מכך. על מנת לא להתנגש בעגלה הוא ניסה להתחמק, סטה שמאלה, ואולם רכבו נתקל בצינור מים שהיה מונח באי-תנועה בנוי באמצע הכביש, ונגרמו לרכב נזקים. להטבתם של נזקים אלו הוגשה התובענה שבפניי על סך 19,353 ₪. הנתבעת 2 היא מבטחתה של הנתבעת. 2. הנתבעות התגוננו בפני התביעה. הן טענו להעדר כל קשר לגרם התאונה ולעגלות הקניות שבעסק הנתבעת. 3. בתיק נשמעו ראיות והוגשו סיכומי טענות. ככל שעסקינן בשאלת החבות העידו הנהג ושני עדי ראייה, מר עלי חלבי (להלן - "עלי") ומר סלאח חלבי (להלן - "סלאח"). עוד העידו התובע, מר אנואר באשא, אביו של הנהג, והשמאי אשר מדלסי (להלן - "מדלסי"), אשר שם את נזקי הרכב הנטענים. 4. בפתח סיכומיו טוען ב"כ הנתבעות להעדר יריבות. לשיטתו התובע לא הוכיח את היותו הבעלים של הרכב. הוברר כי מי שרשומה כמבוטחת בביטוח חובה היא הגב' סורייה באשא, אחותו של התובע. בדעתי לדחות טענה זו. התובע הצהיר בגדר תצהירו (ת/6) כי עסקינן "ברכב הרשום על שמי" (סעיף 2). ככל שהיו לנתבעות ספקות לנוכח הצהרה זו מצפה הייתי, בגדר חקירתו הנגדית של התובע, כי יתבקש להציג רישיון רכב. אין בטענה זו, לדידי, ולא כלום. 5. עיקר המחלוקת, כך עולה מחקירת העדים שבפניי, נסבה בשאלת החבות. כזכור, עיקר תרעומתו של התובע, כעולה מכתב התביעה היא עובדת הידרדרות העגלה המפתיעה, שגרמה לו להפתעה ולניסיון להימלט שמאלה על מנת למנוע את הפגיעה בעגלה. ב"כ הנתבעים, בגדר סיכום טענותיו, מצביע על כך שעלי וסלאח לא ציינו בגדר תצהירם דבר אודות הידרדרות זו של העגלה. סלאח מסתפק בכך שהוא מציין שהנהג "ניסה לא להתנגש בעגלת הירקות והפירות שהייתה על הכביש הראשי". עלי מציין אותה גירסה. 6. אכן, יכול שהייתי נותן משקל לעניין זה אלמלא היה זה ב"כ הנתבעות שעמד על קיום הוכחות וחקירת המצהירים. את אשר החסירו עלי וסלאח בתצהיריהם הם מסרו, מלוא חופניים, בגדר חקירתם הנגדית בה הדגיש כל אחד מהם כי הוא ראה את הידרדרותה הפתאומית של העגלה ואת ניסיון ההתחמקות של התובע ממנה. עדויות אלו נשמעות סבירות בהחלט בעיניי והנני רוחש להן אמון מלא. 7. ואולם הנהג, הן בגדר תצהירו, הן בגדר עדותו בפניי ועדותו במשטרה, לא מציין דבר אודות הידרדרות מפתיעה זו של העגלה. אכן הנהג מציין כי משעה שראה לראשונה את העגלה, היא עמדה בנתיב הנסיעה הימני שלו וחסמה את דרכו. אף עדותו זו של הנהג אמינה עליי והנני רוחש לה אמון מלא. אכן, שילוב עדותם של עלי וסלאח ושל הנהג, מצביעה על אשמו התורם של הנהג. שהרי כפי שעלי וסלאח ראו את השלב המקדים לעצירת העגלה, דהיינו את הידרדרותה, יכול היה אף הנהג לראות את תהליך ההידרדרות בעוד מועד. בעיקר נכונים הדברים ככל שעסקינן בעדותו של סלאח, שהיה במכונית שנסעה אחרי הנהג. אם הוא יכול היה להבחין בהידרדרותה של העגלה, בוודאי הנהג היה אמור לעשות כן. במצב דברים זה יכול היה הנהג להקדים ולעשות מעשה, עוד טרם שנמלט מן העגלה, שחדלה להידרדר ועמדה מולו. 8. ואולם אין לי ספק בחבותה המכרעת של הנתבעת. מן החומר שבפניי הוברר לי כי הנתבעת לא נוקטת באמצעי זהירות הנדרשים וכי עסקינן בתופעה חוזרת ונשנית. חובת הזהירות של הנתבעת הולכת ומתעצמת דווקא לנוכח קרבת העסק לכביש הראשי. 9. ומה טוענת הנתבעת להגנתה? בסופו של דבר היא ממלאת פיה מים. אכן, לכתב ההגנה צורף תצהיר מנהלה הזרוע בעדות שמיעה אודות עובד פלוני שתפקידו לדאוג לאסוף את העגלות ולקשור אותן אחת לשנייה. אין צריך לומר כי עדותו של אותו עובד פלוני לא נמסרה. גם משניתנה הזדמנות נוספת, בגדר החלטת כב' הרשם שדה מיום 15.5.06 למסור תצהירים נוספים, אף בגדר ישיבה נוספת מיום 30.10.06, לא השתנתה הודעת ב"כ הנתבעות מיום 23.2.06, בגדרה נטען כי הן מסתמכות אך על התצהיר האמור. בסופה של דרך, אף מצהיר סתמי זה, לא מסר כל עדות. אף חוקרים, שניתן היה להניח שמסרו גרסה כלשהי, לא התייצבו בפניי. ככל שעסקינן בטענותיה של הנתבעת ההר הוליד עכבר. 10. אין לי ספק, כאמור, הן בכך שהנתבעת והנהג נושאים באחריות לתאונה, והן לתרומתה המכרעת של הנתבעת. הימצאותן של עגלות המשמשות לקניות על גבי כביש ראשי היא בלתי נסבלת, בין אם מדובר בעגלה מידרדרת ובין אם מדובר בעגלה סתם עומדת. ברי שהימצאות זו אינה אמורה להיות בגדר צפייתו הסבירה של נהג. עליו לצפות הימצאות כלי רכב ועוברי דרך, ולא של עגלות. ועם זאת נהיר לי כי אף הנהג תרם ברשלנותו. הוא יכול היה להבחין בעגלה בשלב מוקדם יותר, הוא יכול היה לנהוג במהירות נמוכה יותר. הוא יכול היה להימנע מן המצב שאילץ אותו לסטות שמאלה עד לאי-תנועה בנוי תוך שהוא חוצה את הנתיב השמאלי בכיוון נסיעתו. הנני אומד את אשמו התורם של הנהג בשיעור 15%. 11. שונים הם פני הדברים ככל שעסקינן בשאלת גובה הנזק. מחוות דעתו של מדלסי ניכר כי הוא שם נזקים בסכום של 10,919 ₪. אין בדעתי לפסוק מע"מ לנוכח העובדה שלא הוצגה בפניי כל חשבונית תיקון. ואולם, טענתן המרכזית של הנתבעות, המקובלת עליי, היא כי לא סביר להניח כי נגרמו לרכב נזקים כה נרחבים בצדו הימני. והרי ברור כשמש כי הנהג נמלט מן העגלה, ואף הצליח בכך, רק על מנת למנוע את פגיעתה של העגלה בצדו הימני של הרכב. גם אם העגלה הייתה פוגעת ברכב, פשיטא הנזק שלה היה גם קל וגם ממוקד. אכן, מקובלת עליי טענת ב"כ הנתבעות כי לא יעלה על הדעת שהצינור שניצב על אי-התנועה, לשמאלו של רכב הנהג, יגרום לנזקים הנרחבים בצדו הימני. אכן, מקובלת עליי תהייתו "המתקבל על הדעת שפגיעה מעין זו בצינור השקיה, תפגע בפנס של הרכב ולאחר מכן תדלג על הכנף ועל כל הדלת הקדמית ותיפגע רק הידית של הדלת הקדמית ימנית מבלי לפגוע בשום חלק אחר של הדלת" (עמ' 5 לסיכומים). 12. אכן מצפה הייתי כי הנתבעות יגישו חוות דעת שמאי מטעמן. לנוכח חבותן הברורה הן היו אמורות לדרוש לשום את נזקי הרכב בזמן-אמת, ולמצער לאחר הגשת כתב התביעה, ולערוך פילוח המבודד את הנזקים שניתן לקשור אותם לתאונה זו. ואולם חרף נתון זה, טיעונו של ב"כ הנתבעות בסוגיה הנדונה משכנע אותי באורח מוצק כי הנזקים לחלק הימני אינם מתקבלים על הדעת ואין זאת אלא שמקורם אינו נעוץ בתאונה. מקובל עליי אומדנו של ב"כ הנתבעות כי יש להפחית סכום של 6,462 ₪ בגין זאת באופן שהנזק המוכר על ידי עולה לסך של 4,457 ₪. אין בדעתי לפסוק דבר בגין עוגמת נפש לעניינו של נזק זה. לנוכח אשמו התורם של הנהג זכאי התובע ל-85% מהסכום הנ"ל, דהיינו לסך של 3,788 ₪. 13. כללם של דברים: חבות הנתבעת ברורה, ועולה כפורחת, ולא היה מקום לניהול ישיבת הוכחות בעניין זה, ובעיקר כשעסקינן בסדר דין מהיר. התובע ניסה לנצל הזדמנות בגין תאונה, שאכן עיקר החבות בגינה רובצת על הנתבעת, כדי לטעון לנזקים שאין להם כל קשר לתאונה זו. השיקולים האמורים ינחו אותי שעה שאבוא לפסוק הוצאות. 14. לפיכך, הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 3,788 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 20.9.04 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה, הוצאות העדים שהעידו בפניי ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל . הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה, כאשר פגרת ביהמ"ש לא תקטע את מרוץ המועדים האמור. נזקי רכושעגלה