הטעייה תעריפי שיחה לחו''ל - חוק הגנת הצרכן

עילות התובענה הן הטעייה של חברת ברק את לקוחותיה בדבר התעריפים להם התחייבה בפרסומיה לעניין שיחות לחו"ל והפרה של חוק הגנת הצרכן. להלן פסק דין בנושא הטעייה תעריפי שיחה לחו''ל: פסק דין בתיק זה הגישו התובעים תביעה כנגד חברת ברק אי. טי סי (1995) חברה לשירותי תקשורת בע"מ (להלן: "חברת ברק") ובה טענות הנוגעות לחיוב לקוחות חברת ברק בשיחות לחו"ל. התובעים גם הגישו בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. חברת ברק הסכימה להציג את הנתונים לעניין חיוב הלקוחות לבית המשפט, לב"כ היועץ המשפטי לממשלה ולפרופ' אהרון עופר שמונה על ידי בית המשפט לבדוק את הנתונים. חברת ברק הסכימה עוד להגיע להסדר פשרה עבור כלל חברי הקבוצה, זאת, עוד בטרם נדונה הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. על פי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות על בית המשפט לאשר הסדר פשרה אם מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר. במקרה בו הבקשה לאישור הסדר פשרה מוגשת לפני שאושרה התובענה הייצוגית על בית המשפט לאשר את ההסדר אם נוכח כי קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. סעיף 19 גם מתנה אישור הסדר פשרה בחוות דעת מומחה. ביום 1.6.06 חתמו ביניהם הצדדים על הסכם הפשרה הראשון והגישו אותו לאישור בית המשפט. לאחר התייחסות נציגי היועץ המשפטי לממשלה בוטל הסכם הפשרה מיום 1.6.06 והצדדים הגישו לבית המשפט הסכם פשרה מתוקן מיום 22.2.07 סומן על ידי באות "א", בעקבות הסכם פשרה זה מונה על ידי בית המשפט פרופ' עופר, כדי לבחון את הנתונים שבהסכם הפשרה ואת סבירותו. פרופ' עופר הגיש את חוות דעתו ביום 18.10.07 ובה המלצתו לאישור הסכם הפשרה בעניין התביעה הייצוגית כנגד חברת ברק. בהסכם הפשרה המתוקן (שסומן "א"), הצדדים התחייבו לקבל על עצמם את ממצאי חוות הדעת של פרופ' עופר ולאחר שהתקבלה חוות דעתו הסכימו לאמץ את חוות הדעת במלואה. לאור חוות דעתו של פרופ' עופר נחתמה ביום 10.10.07 תוספת להסכם הפשרה המתוקן שסומנה על ידי באות "ב", בתוספת זו אימצו הצדדים שינויים שהציע פרופ' עופר בהסכם הפשרה שסומן "א" כך שכיום כולל הסדר הפשרה בין הצדדים הן את הסכם הפשרה שסומן "א" הן את התוספת שסומנה "ב" כמקשה אחת. עילות התובענה הן הטעייה של חברת ברק את לקוחותיה בדבר התעריפים להם התחייבה בפרסומיה לעניין שיחות לחו"ל והפרה של חוק הגנת הצרכן. התובעים טענו כי שני סוגים של לקוחות שילמו תעריפים גבוהים מאלה שהיו אמורים לשלם בגין שיחות לחו"ל. לקוחות ש"שייכו" עצמם לחברת ברק, ולקוחות שהיו מנויים בשנת 2005 ולא קיבלו תעריפים מבצע. אין ספק כי מדובר בשאלות עובדתיות ומשפטיות הנוגעות לכלל חברי שלושת הקבוצות כפי שהוגדרו בתובענה ובהסכמי הפשרה. הקבוצה מוגדרת בסעיף 1.3 להסכם שסומן "א" ועל כן חבר הקבוצה הוא כל מי שנמנה עם אחת מהקבוצות שלהלן: לקוח של חברת ברק אשר "שייך" את קו הטלפון הרשום על שמו לברק וקיים במהלך שבע השנים אשר קדמו ליום 1.1.06 שיחת טלפון אחת או יותר לחו"ל באמצעות הקו המשויך ושילם לברק בגין דקת שיחה תעריף מזדמנים (תעריף דקת שיחה למי שאינו מנוי ואינו משלם לפי תעריף מבצע). לקוח שהינו מנוי של ברק או שחויב בהתאם למחירון המינויים של ברק למרות שברק איננה מסווגת אותו כמנוי שלה, אשר קיים במהלך שנת 2005 שיחת טלפון אחת או יותר לחו"ל באמצעות ברק ליעד נייח או נייד, באחד משבעת היעדים שבמבצע מחירון שנת 2005: צרפת, רוסיה, ארה"ב, ארגנטינה, ברטניה, קנדה וגרמניה ושילם תעריף דקת שיחה ליעד נייח העולה על 44 אגורות וליעד נייד העולה על 1.13 ₪. לקוח מתוך הקבוצה המפורטת בסעיף 1 לעיל, אשר "שייך" את קו הטלפון הרשום על שמו לברק וקיים במהלך שנת 2005 שיחת טלפון אחת או יותר לחו"ל באמצעות ברק ליעד נייח או נייד באחד משבעת היעדים הנקובים בסעיף 2 לעיל, ושילם לברק בגין דקת שיחה זו תעריף מזדמנים חלף תעריף של 44 אגורות או 1.13 ₪ לפי העניין. במסגרת הסכם הפשרה שסומן "א" חברת ברק הסכימה לפעול בהתאם למה שיעלה המומחה בבדיקתו וזאת לאחר שהציגה נתונים ומצגים בנוגע לשאלות שבמחלוקת. אפשרות ראשונה לפיה, התחייבה חברת ברק לשלם "קנס" אם יתברר שהמצגים שהוצגו אינם מדויקים. אפשרות שנייה, התחייבות של חברת ברק לשלם את הנזק המוסכם בהסכם הפשרה, אף אם הבדיקה תגלה שהמצג שנעשה היה לרעת ברק, ותוצאות הניתוח הכלכלי יצביעו על נזק נמוך מכך לקבוצת התובעים והשלישית, להתאים את ההסכם לנתונים שיגדלו אם יסתבר שהמצג לא היה נכון. בחוות דעתו של פרופ' עופר בדק פרופ' עופר את המצגים לאור נתונים ומסמכים רבים אותם בחן לצורך חוות דעתו וכן פגישות וסקירות שערך בעקבות אותם נתונים. פרופ' עופר קבע כי על בסיס הבדיקות שערך כי הנתונים ששימשו לחישוב הפיצויים הם סבירים וקבע כי הסטייה מהפיצוי ביחידות המופיע בהסכם הפשרה "א" הוא בגובה 8.24% (לאור המתודולוגיה המפורטת בסעיף 2.2.2 לחוות דעתו). מחוות דעתו עולה (עמ' 12) כי מקדם הפשרה הוא 70%. בהתחשב במורכבות הבדיקות אף לאחר קבלת הנתונים מחברת ברק ובצורך שהיה על התובעים להגיש חוות דעת כלכליות מורכבות מטעמם, לולא הפשרה, מדובר במקדם סביר. לאור האמור אני נותנת לשני ההסכמים לעיל תוקף של פסק דין וזאת בגין כלל חברי הקבוצה, כפי שהוגדרו בהסכמים האמורים. בהסכם הפשרה שסומן "א" הגיעו הצדדים להמלצה בדבר תשלום גמול לתובעים (בסכום של 100,000 ₪) ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 1,039,500 ₪ כולל מע"מ. בנספח ז' להסכם הפשרה שסומן "א" פורטו מרכיבי הסכום ואופן התשלום. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ביקש כי הסכום האמור יובא כהמלצה לפני בית המשפט ואכן כך עשו הצדדים. פרופ' עופר בחוות דעתו התייחס לגמול התובעים וכן לשכר הטרחה. אשר לגמול לתובעים ציין המומחה את השקעתם בתובענה. אשר לשכר הטרחה קובע המומחה שמדובר בהסכם מרצון בין הצדדים שכיוון שהוא מתווסף על הפיצוי לחברי הקבוצה ואינו גורע ממנו הרי הוא סביר והוגן. בהחלטתה של כב' השופטת אחיטוב מיום 22.2.07 נקבע כי הסכם הפשרה הועבר ליועץ המשפטי לממשלה וזה למעשה התנה את תמיכתו בהסדר הפשרה בכך שימונה בודק בלתי תלוי על ידי בית המשפט. בית המשפט מינה כאמור את פרופ' עופר וב"כ התובעים בדיון היום הודיע כי היועץ המשפטי לממשלה תומך בהסדר. ההטבה שתינתן לחברי הקבוצה על פי חוות הדעת עומדת על כ - 8 מיליון ₪ ועל כן הגמול ושכר הטרחה הם סבירים הן בהתחשב בהיקף העבודה שהושקעה, הן בהתחשב בגמול ובתועלת לחברי הקבוצה מהגשת התובענה. יש לזכור כי הבסיס הרעיוני לגמול ולשכר הטרחה הוא בעשיית עושר, יש לגמול לתובעים ובא כוחם שהטיבו עם כלל הקבוצה, וזאת כדי לקדם מכשיר זה של תובענות ייצוגיות במקרים הראויים. לאור האמור אני מאשרת גם את גובה הגמול ושכר הטרחה עליהם סוכם כמפורט לעיל. למען הסר ספק, הגמול ושכר הטרחה יתווספו לפיצוי לחברי הקבוצה. על פי סעיפים 25 ו-19(ג)(1)ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות יש לפרסם החלטה זו ובה עילות התובענה והגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה. ב"כ הצדדים יגישו לבית המשפט בתוך 14 ימים מהיום את נוסח ההודעות ואופן הפרסום לאישור בית המשפט. לאחר קבלת הודעת הצדדים תינתן החלטה משלימה לעניין אופן הפרסום. פסק הדין ייכנס לתוקף רק לאחר ההחלטה לעניין תוכן ואופן הפרסום. העתק החלטה זו ישלח כאמור בסעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות למנהל בתי המשפט בצירוף הסדר הפשרה שסומן "א" והתוספת שסומנה "ב" על נספחיהם (לרבות חוות דעתו של פרופ' עופר). צרכנותהטעיית צרכניםשיחות טלפון לחו"להטעיהחוק הגנת הצרכן