התובע טען כי הנתבעת הגישה נגדו במשטרה תלונת שווא ביודעין. להלן פסק דין בנושא הגשת תלונת שווא במשטרה: פסק דין 1. זוהי תביעה לפיצויים בעילה של פרסום לשון הרע ובעילה של נגישה. 2. התובע הינו תושב המושבה בת שלמה (להלן: "המושבה"), בעל משק חקלאי, בה הוא מתגורר עם משפחתו. 3. הנתבעת עוסקת ביזום פרויקטים, והיא פעלה מטעם חברת דאלי סרטים בע"מ (להלן: "החברה"). החברה בעלת זכויות במקרקעין באחד המשקים במושבה הידועה בשם "משק לייבמן" (חלקה 11 בגוש 11345) (להלן: "המקרקעין" או "משק לייבמן"), והיא עסקה בפרויקט של שיפוץ ושחזור מבנים במקרקעין שבבעלותה. 4. התובע הינו תושב ותיק במושבה והוא מתפרנס ממשק חקלאי שירש מאביו אשר ירש אותו לפני כן מסבו. התובע שייך לקבוצת תושבים ותיקים במושבה, שככלל התנגדו לשינויים שנעשו במושבה ע"י גופים שונים, ביניהם החברה. התובע השתתף ואף הוביל לאורך שנים מאבקים שונים, ביניהם הליכים משפטיים, שנועדו למנוע שינויים מרחיקי לכת במושבה ולשמור על אופיה וחזותה הישן והמסרותי. התובע התנגד לפעילות החברה במקרקעין שבבעלותה, בין היתר בטענה שפעולותיה אינן חוקיות באשר הן מנוגדות לתוכנית המתאר ו/או שהן בניגוד להתרי הבניה שניתנו ו/או שנעשו ללא היתרי בנייה כדין. 5. בחודש מאי 2000 החברה החלה לבצע במקרקעין עבודות עפר ובנייה. התובע התלונן בפני הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף הכרמל (להלן: "הועדה המקומית") כי הנתבעת מבצעת פעילות בנייה שלא כדין במקרקעין. ביום 29.5.00 הועדה המקומית הוציאה כנגד התובעת צו מינהלי להפסקת בנייה לפי סעיף 224 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965. ביום 28.5.00 התובע הגיש נגד הנתבעת תלונה במשטרת זכרון יעקב בגין גרימת נזק למבנים עתיקים במושבה. זמן קצר לאחר מכן התובע נקט בהליכים משפטיים שונים, נגד החברה ונגד מוסדות התכנון, למנוע את פעולות הבנייה במקרקעין. 6. ביום 20.6.00 בשעה 08:30 הנתבעת הגישה תלונה נגד התובע, בתחנת המשטרה בזכרון יעקב, בזו הלשון: "אני עובדת כייזמת בפרוייקט בבת שלמה. וישנו שכן בשם זיו שוורצמן והוא כל הזמן מטריד אותנו אותי ואת העובדים בפרוייקט. וזאת מדי יום מתחילת העבודות ופעם אחרונה הייתה אתמול והוא נכנס כל פעם שאני הולכת והוא מפסיק את עבודת הטרקטוריסט ששמו טלאל ואשלח אותו לעדות במשטרה הוא מצלם את העובדים ללא אישור מפריע בעבודתם תוך הסגת גבול היות והשטח שייך לי ולחברה שאני שותפה בה על ידי כך שנכנס לתוך השטח כדי לצלם ולהפסיק עבודת הטרקטור, וזו לא תלונה ראשונה שלי כנגדו והתלוננתי כבר בעבר אצל החוקר דורון בן שמואל ובקשתי מהמשטרה להפסיק עבירה זו". 7. ביום 20.6.00 בשעה 10:45 מר טלאל זובידאת, ששימש כמפעיל ציוד כבד (טרקטור) מטעם הנתבעת (להלן: "טלאל" או "הטרקטוריסט"), נתן עדות במשטרה, בעקבות תלונת הנתבעת. להלן לשון העדות: "אני עובד כטרקטוריסט מטעם אבי פוסטלניק בפרוייקט בבת שלמה. שלשום לא זוכר באיזה שעה בא בן אדם שאני לא מכיר אותו. אני יודע שהוא מהמושב שם וקוראים לו זיו והוא עמד עם האוטו שלו למעלה וצילם את השטח עם הטרקטור. הוא לא דיבר איתי. פעם דיבר איתי לפני כשבועיים כשהייתי ליד האוטו, הוא אמר לי אין לי נגדך שום דבר. אבל אני רק מצלם את השטח וזהו. ש': האם אתמול זיו נכנס לשטח הפרוייקט? ת': אתמול לא, שלשום עמד למעלה ליד הפרוייקט, הוא עומד ומצלם. ש': האם זיו פנה אליך ואמר לך להפסיק לעבוד במקום? ת': לא, הוא לא אמר לי דבר כזה". 8. בעקבות תלונת הנתבעת ועדות הטרקטוריסט, התובע הוזמן לחקירה במשטרת זכרון יעקב. התובע הכחיש את טענות הנתבעת נגדו במשטרה. בתום מתן העדות , המשטרה הזהירה את התובע לבל יתקרב למקרקעין ו/או יפריע לנתבעת בעבודתה במקרקעין. בזה הסתיים הטיפול המשטרתי בתלונת הנתבעת. טענות התובע: 9. הנתבעת הגישה נגדו במשטרה תלונת שווא ביודעין, בטענה כי הוא הסיג את גבולה במקרקעין. טענה זו התבררה כלא נכונה, כפי שעלה מעדותו של הטרקטוריסט במשטרה עוד באותו היום בו הוגשה התלונה. יתרה מזו, הנתבעת חזרה על האשמותיה חסרות השחר במכתב של בא כוחה אליו מיום 21.6.00, בו נטען שהוא נכנס ללא רשות למקרקעין ומטריד באופן קבוע את העובדים בשטח. התנהגותו של התובע הוגדרה במכתב זה כ"בריונות" ובניגוד לדין. 10. הנתבעת ניסתה לגרום למשטרה לפתוח נגדו בהליך פלילי על סמך טענות שקריות, ויש בכך משום עוולת נגישה. 11. הנתבעת פרסמה נגדו לשון הרע בה הוא תואר כ"בריון" הפועל בניגוד לדין, בכוונה לפגוע בו, להשפיל אותו ולבזות אותו בעיני הבריות, הכל על סמך האשמות חסרות שחר ושקריות, כאשר הנתבעת יודעת זאת. יש בכך משום עוולה של פרסום לשון הרע. 12. הנתבעת גרמה לו לנזקים, שהוא מעריך אותם בסכום כולל של 25,000 ₪. טענות הנתבעת: 13. בכל פעולותיה היא פעלה בתום לב, בהאמינה באמיתות התלונה במשטרה ובמכתב בא כוחה שנשלח ישירות לתובע. פעולותיה נעשו למען הגנה על אינטרס לגיטימי. 14. בפועל התובע הטריד אותה ואת החברה לאורך זמן רב, בניסיון למנוע את עבודות הבנייה במקרקעין, דבר שבסופו של דבר לא צלח. במקרה אחר התובע נכנס למקרקעי החברה והשחית בה שלט, דבר אשר מעיד על אופן פעולותיו הבלתי חוקיות. 15. הנתבעת מוצאת תמיכה לעמדתה בדברי כב' בית המשפט המחוזי בחיפה בעת"מ 138/00 בפסק דין שניתן ע"י כב' השופט ד"ר ד. ביין ביום 24.8.00. בפסק דין זה נקבע כי התובע פועל בחוסר תום לב, בחוסר נקיון כפיים וכי הוא עצמו ביצע במקרקעין שבבעלותו בנייה שלא כדין וכי הוא מנהל במשקו עסק ללא רשיון. 16. היא לא בצעה כלפי התובע כל עוולה. לחלופין, התובע לא הוכיח את נזקיו. דיון: 17. טלאל העיד בבית המשפט. הוא סיפר שהכיר את התובע כיוון שנהג להגיע למקרקעין, לעקוב אחרי עבודת הבנייה ולצלמם וסיפר כי פחד מהתובע. מעדותו של טלאל עולה, שהתובע ידע כי הנתבעת הגישה נגדו תלונה במשטרה וכי הוא צפה שטלאל יקרא למתן עדות. טלאל טען שהתובע הגיע למקרקעין לפני עדותו במשטרה ודרש ממנו שיגיד שלא נכנס למקרקעין. מכיוון שפחד מהתובע ולא רצה להתעמת עימו, הוא נעתר לדרישה, למרות שהתובע כן נכנס למקרקעין. טלאל טען שהוא פחד, שהתובע יחבל בכלי העבודה שלו ויעשה לו "בלאגן", אם לא יעתר לדרישה. 18. התרשמתי שטלאל נתן עדות אמינה. טלאל הינו מפעיל ציוד כבד זוטר וכל רצונו היה לעשות עבודתו בשקט מבלי להיכנס לעימותים עם גורם כלשהו. התובע נהג להגיע בתכיפות למקרקעין, לצלמם ונתן לטלאל להבין היטב כי הוא מתנגד בחריפות לעבודות המבוצעות. בנסיבות אלה טענתו של טלאל, כי פחד מהתובע, וכי אמר בעדותו במשטרה שהתובע לא נכנס למקרקעין (בניגוד לאמת), הגיונית ועולה בקנה אחד עם כלל הנסיבות הרלוונטיות. 19. בפני בית המשפט הובאו ראיות שבמקרה אחר, התובע ואישתו חיבלו בשלט שהחברה הציבה במקרקעין. התובע למעשה הודה בחבלה זו אלא שטען, שמי שביצע את החבלה הינה אישתו ולא הוא, וכי מדובר בשלט לא חוקי שהוצב על הגבול בין המקרקעין לשטח הציבורי ולכן מותר היה לחבל בשלט. בהמשך לעדותו, התובע הודה בכך שהוא עצמו חיבל בשלט. מעובדה זו זה נלמד, שהתובע לא היסס לבצע פעולה אגרסביות במאבקו בבנייה של החברה. התובע אף נהג להגיע בקביעות למקרקעין, לעקוב אחרי הבנייה, לצלם את הבנייה ולבוא בדברים על הפועלים בשטח. אני מוצא בעובדות אלה תמיכה לגירסת הנתבעת ולעדותו של טלאל, כי הוא לא היסס להכנס למקרקעין ולהטריד את העובדים. 20. התובע לא עשה עלי רושם מספיק אמין על מנת שאקבע על פי עדותו ממצא לטובתו. התובע ענה באופן מתחמק על חלק מהשאלות שנשאל, ואף שינה גירסה ביחס לחבלה בשלט של החברה. יש בכך בכדי להחליש את גירסתו. 21. עדותה של הנתבעת עשתה עלי רושם אמין. עדותה, שהיא קיבלה דיווח מהמפקחת בשטח, כי התובע מטריד את טלאל באופן קבוע וכי יש חשש שיעזוב את העבודה כתוצאה מהפחד ממנו, הגיונית. גירסה זו תואמת את העובדה שהתובע נהג להגיע באופן קבוע לשטח ולהביע את עמדתו שהוא מתנגד לעבודות הנעשות. 22. אני מאמין לנתבעת כי הגישה את התלונה במשטרה וכי פנתה אל התובע באמצעות בא כוחה, בתום לב, בהאמינה באמיתות הדברים שמסרה ושהם נעשו מתוך אינטרס לגטימי לשמור על זכויותיה. מדובר בתלונה כנה ולגיטימית במשטרה שאינה מקימה לתובע עילת תביעה. כמו כן המכתב שנכתב ע"י ב"כ הנתבעת אל התובע מיום 21.6.06, הינו מכתב סביר ולגיטימי שממוען אל התובע בלבד, והוא אינו מקים לתובע עילת תביעה. 23. התובע לא הוכיח שהנתבעת ביצעה כלפיו עילה של נגישה או של פרסום לשון הרע. 24. התביעה נדחית. 25. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 750 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בצרוף מע"מ כדין. התשלום יעשה תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. משטרהעוולת הנגישה / תלונות שוואתלונת שווא