בעיות בתפקוד המיני - ועדה רפואית

ערעורו הנוכחי של המערער מופנה כנגד קביעת הוועדה הרפואית העליונה אשר לא הכירה בבעיותיו בתפקוד המיני כנובעות מהחבלה המוכרת.

להלן פסק דין בנושא בעיות בתפקוד המיני - ועדה רפואית:

פסק דין

1.     המערער יליד 1936 והינו כיום בן 72 שנה.

2.     במהלך שנת 1979, בעת שירותו כסוהר, הותקף המערער על ידי אסיר, וטען כי נחבל בגבו ובצווארו. הפגיעה בגב ובצוואר הוכרה כהחמרה בלבד בשל מצב קודם שאינו קשור לתנאי השירות. ועדה רפואית משנת 1984 קבעה בגין ההחמרה בכאבי גב מותני 5% נכות בגין השירות (מתוך נכות של 10%).

3.     עוד יצויין, כי במהלך השנים חזר ועתר המערער מספר פעמים לקביעה להחמרה במצבו. הנכות בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני נשארה 5% בגין השירות והוספה נכות בשיעור של 2.5% נכות בגין השירות בעבור גירוי שורשי ללא השפעה על עמידה או הליכה. המערער מיצה את זכות הערעור בענין זה בבית המשפט המחוזי וראו פסק דין שניתן ביום 5.11.07 במסגרת ע"ש 1011/07.

4.     המערער פנה לראשונה ביום 21.7.05 בתלונה על בעיה בתפקוד המיני שביקש לראות אותה כנובעת מהנכות המוכרת. כבר כאן אציין, כי פניית המערער באה לראשונה כשהיה בן 69, כ-26 שנים לאחר החבלה שהוא טוען לה.

5.     ערעורו הנוכחי של המערער מופנה כנגד קביעת הוועדה הרפואית העליונה אשר לא הכירה בבעיותיו בתפקוד המיני כנובעות מהחבלה המוכרת.
6.     ועדה מחוזית התכנסה לדון בענינו של המערער לענין התפקוד המיני, לפי תקנה 9, ביום 20.9.05 וביום 22.1.06. בפני הוועדה המחוזית הוצגה חוות דעת של ד"ר שוטלנד מיום 19.4.05. הוועדה הפנתה את המערער לבדיקות מעבדה שונות. הבדיקות הראו כי למערער קיימת הפרעה בתפקוד המיני ממקור אורגני (כך בבדיקת ה-EMG ובבדיקת ה-MPT). הוועדה מצאה כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה בתפקוד המיני והחבלה המוכרת בשל כך שלמערער מחלות נוספות המפורטות בהחלטתה, אשר תורמות להפרעה בתפקוד המיני.

7.     המערער ערער לוועדה הרפואית העליונה אשר ישבה בענינו ביום 12.9.06. בפני הוועדה הוצגה חוות דעת ד"ר שוטלנד מיום 16.4.06. הוועדה דחתה את הערעור וציינה כי עברו הרבה שנים בין החבלה וההפרעה בתפקוד המיני, ציינה כי חוות דעת ד"ר שוטלנד איננה חד משמעית ולא מצאה כל קשר סיבתי בין התפקוד המיני של המערער לבין החבלה.

8.     על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"ש 1016/06), כאשר בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים לפיו יוחזר הענין לדיון חוזר בוועדה הרפואית העליונה בהרכב חדש, אשר תדון בקשר שבין נכותו המוכרת של המערער לבין טענותיו בנושא התפקוד המיני.

9.     ועדה רפואית עליונה התכנסה לדיון כאמור ביום 1.8.07. הוועדה היתה מורכבת מנוירוכירורג, אורולוג, ואורתופד. הופיע ב"כ המערער אשר טען טענותיו והסב תשומת לב הוועדה לחוות דעת ד"ר שוטלנד מיום 16.4.06. נשמעו תלונות המערער. הוצגו מסמכי CT המתייחסים לעמוד שדרה מותני וצווארי. המערער נבדק באופן קליני. הוועדה ציינה, כי ממצאי הבדיקות המעבדתיות מלמדים על הפרעת זקפה ממקור אורגני. יחד עם זאת ציינה, כי לחולה לפחות 5 גורמי סיכון להפרעה זו הכוללים: יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, היפרליפידמיה, סוכרת ודום נשימה בשינה. עוד ציינה הוועדה כי ארבעת הגורמים הראשונים מטופלים תרופתית כאשר המערער לא ידע לציין את שם התרופות. הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר שוטלנד ומצאה לנכון לציין כי ד"ר שוטלנד לא ערך בדיקה קלינית לנפגע. הוועדה ציינה כי איננה מסכימה עם שיקוליו של ד"ר שוטלנד שיתר לחץ דם והיפרליפידמיה אינם מסבירים את האין אונות, ציינה כי ד"ר שוטלנד התעלם ממחלת הסוכרת, ממחלת הלב האיסכמית ומדום הנשימה כגורמים לאין אונות.
     עוד ציינה הוועדה בקשר לפגיעה הספינלית, כי בבדיקתה נמצא שאין כל סימן של קיפוח נוירולוגי לפלג הגוף התחתון וממצאי ה-CT לכשעצמם אינם מהווים נכות כשאין לכך ביסוס קליני.
כפועל יוצא של כל אלו קבעה הוועדה כי איננה מוצאת קשר בין הנכות המוכרת לבין מצב של אין אונות.

10.     קביעתו של קשר סיבתי בין נכות מוכרת לנכות הנובעת ממנה הינה קביעה רפואית הנמצאת בשיקול דעתה הרפואי מקצועי של הוועדה הרפואית.

     ראו לענין זה ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' חריטן (אתר נבו): "קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת... על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית".

     לפיכך טענות המערער המתמקדות בשאלת הקשר הסיבתי בין נכותו המוכרת של המערער לבין טענת האין אונות מהוות השגות רפואיות על ממצאי הוועדה הרפואית ואינן ערעור בנושא משפטי.

11.     עוד טוען המערער, כי היה על הוועדה לקבל את מסקנתו של ד"ר שוטלנד, מומחה מטעם המערער. הוועדה התייחסה במפורש לחוות דעתו של ד"ר שוטלנד וציינה כי איננה מקבלת את מסקנותיו, תוך פירוט הנימוקים. הוועדה ציינה במפורש, כי למערער תחלואים שונים המהווים גורמי סיכון להפרעה בתפקוד המיני, חלקם לא מצאו ביטוי בחוות הדעת של ד"ר שוטלנד ואת האחרים פסל באופן שאיננו מקובל על הדעה המקצועית רפואית של הוועדה.

     ד"ר שוטלנד ציין בחוות דעתו (כנראה מפי המערער) כי מאז החבלה היתה ירידה הדרגתית בתפקודו המיני של המערער, אלא שבענין זה לא הוצג כל תימוכין עובדתי במסמכים כלשהם בפני הוועדה. המערער פנה חדשות לבקרים לוועדות רפואיות על מנת שיכירו אצלו בנכויות מנכויות שונות, אך לא הזכיר בפניהן בעיה של העדר תפקוד מיני עד לפנייתו הראשונה ביולי 2005.

הוועדה הרפואית העליונה לא קיבלה את מסקנתו של ד"ר שוטלנד.

וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון אתר נבו - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה".

12.     ב"כ המערער התייחס לכך שקיים ממצא להפרעה אורגנית בתפקוד המיני, כך בבדיקות המעבדה שנערכו למערער. הוועדה הרפואית העליונה אישרה קיומו של ממצא אורגני. אך אין די בכך כדי לקבוע קשר סיבתי בין מצב החבלה לבין מצב תפקודו המיני של המערער. התייחסות הוועדה הרפואית הינה מנקודת מבט רפואית כוללת.

וראו רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון אתר נבו - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט".

13.     ב"כ המערער טען כי הוועדה הרפואית העליונה לא נימקה את החלטתה, אך כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה הרפואית העליונה אין בסיס עובדתי לטענה זו. הוועדה נימקה בצורה מפורטת וענינית את הגורמים והשיקולים שהביאו אותה לקבלת ההחלטה.

14.     דין טענותיו של המערער - להדחות. לא נמצא כי נפל פגם משפטי כלשהו בעבודת הוועדה.

15.     הערעור נדחה.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. יעוץ לועדה רפואית

  2. ועדה רפואית - פגם מולד

  3. ועדה רפואית - התקפי חרדה

  4. 15% נכות - ועדה רפואית

  5. ערר על טעות ועדה רפואית

  6. סמכויות ועדה רפואית עליונה

  7. מצב רפואי קודם - ועדה רפואית

  8. ערעור על ועדה רפואית לעררים

  9. שיקולים זרים בועדות רפואיות

  10. הועדה הרפואית העליונה של מבטחים

  11. ועדה רפואית לעררים לנפגעי פוליו

  12. חובת הנמקה של ועדה רפואית ראשונה

  13. בעיות בתפקוד המיני - ועדה רפואית

  14. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה

  15. ערעור על ועדה רפואית שקבעה 0% נכות

  16. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  17. החזרת עניין לוועדה רפואית באותו הרכב

  18. ניכוי נכות בשל מצב קודם בוועדה רפואית

  19. התערבות בשיקולים רפואיים של ועדה רפואית

  20. ערר לוועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 122

  21. תקנות הנכים (ועדות רפואיות), תשכ''ו-1965

  22. ייצוג ע"י עו"ד מהסיוע המשפטי בוועדה רפואית

  23. החלטת ועדה רפואית מבלי לקבל חומר רפואי שביקשה

  24. תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ''ד-1964

  25. נוכחות פקיד תביעות ביטוח לאומי בבדיקת ועדה רפואית

  26. ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה שבבית החולים לוינשטיין

  27. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת ועדת רפואית מדרג ראשון

  28. שינוי משפטי בפרשנות סעיף ליקוי - התערבות בית הדין בהחלטת ועדה רפואית

  29. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ''ד-1984

  30. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון