אספקת חומרים פגומים

להלן פסק דין בנושא אספקת חומרים פגומים: פסק דין בפני תביעה כספית לתשלום נזקי התובעת עקב אספקת חומרים פגומים לצורך ביצוע משטח החלקה לכלי רכב כבדים. לטענת התובעת היא ביצעה לפני כ- 15 שנים עבור בית הספר הארצי לתחבורה שבפיקוח משרד העבודה והרווחה ומשרד התחבורה, משטח החלקה לרכב לצורך לימוד נהגי רכב כבד כיצד עליהם להתנהג בזמן החלקה. מאז מבצעת התובעת, לטענתה, מעת לעת, עבודות אחזקה של המשטח באמצעות ביצוע עבודות ציפוי. לטענתה, חייב הציפוי לעמוד בתקנים נוקשים שכן עליו להיות עמיד לשחיקה ועמיד בפני קרני U.V. כדי שיעמוד בעומסים כבדים של שחיקת גלגלי כלי הרכב הכבדים ויהיה חסין מפני קרי השמש. לצורך ביצוע ציפוי הבטון היה על התובעת, לטענתה, לגרד תחילה את השכבה העליונה של הציפוי באמצעות כירסום או טיפול כימי, ולאחר מכן לבצע ציפוי. לטענת התובעת, ביום 29.8.01 היא רכשה מהנתבעת, יבואנית של חומרים לציפוי, 32 גלונים של חומר אפוקסי .U.V - ADY וחומר D (להלן:"חומר הציפוי"). טענתה היחידה של התובעת בכתב התביעה היתה כי לאחר שהציפוי החל להתקלף, היא בדקה את אריזות החומרים שנמכרו לה ע"י הנתבעת והתברר לה שסופקו לה חומרים שפג תוקפם. לטענתה היא נדרשה לבצע מחדש את עבודת הציפוי ורכשה לשם כך חומרים מספק אחר. התובעת ביטלה שני שיקים שמסרה לנתבעת, לטענתה, עקב כשלון תמורה מלא, וכן הגישה את התביעה שבפני על סך 76,314 ₪ כדלקמן: סך של 28,314 ₪ שהתובעת שילמה לנתבעת עבור החומרים. סך של 28,000 ₪ שהתובעת שילמה לחומרים לצורך ביצוע הציפוי מחדש. פגיעה במוניטין בסך 20,000 ₪. בחקירה הנגדית של העד מטעמה, שמעון כהן (להלן: "עד התביעה") העלתה התובעת לראשונה טענה חדשה לפיה היא רכשה מהנתבעת, עפ"י המלצתה של הנתבעת, חומר שאינו מתאים לצורך ביצוע עבודות הציפוי. לטענת הנתבעת נוצרו קילופים בחומר כתוצאה מרשלנותה של התובעת. לטענתה הבהיר מנהל הנתבעת, אברהם אלון (להלן: "עד ההגנה") לעד התביעה כי החומר שהוזמן ע"י התובעת מתאים לציפוי לחניונים, מחסנים, משטחים לנסיעת מלגזות וכו', אך יתכן ואינו מתאים לציפוי משטח החלקה. עד התביעה שהציג עצמו מומחה לעניין, החליט על דעת עצמו כי הוא מעוניין בחומר הזה דווקא ולקח על עצמו את האחריות לשימוש בו, וזאת מבלי שערך ניסוי אם החומר מתאים לצרכיה של התובעת. כמו כן טוענת הנתבעת כי העובדה שהחומר התקלף רק מחלק מהמשטח מצביעה על כשל באופן השימוש בחומר, לרבות באופן ביצוע עבודת ההכנה, ולא בחומר עצמו. באשר לטענה המקורית של התובעת טוענת הנתבעת כי החומר שסופק לתובעת היה תקין ותוקפו לא פג. לטענתה התאריך המופיע על האריזות אינו תאריך התפוגה אלא תאריך הייצור. כמו כן היא טוענת כי היא סיפקה, באותה תקופה ממש, אותם חומרים ללקוח אחר, ולא קיבלה תלונה כלשהי על איכותו. בנוסף טוענת הנתבעת כי התובעת לא שילמה לה את הסכום של 28,314 ₪ עבור החומר שרכשה. התובעת ביטלה את השתי ההמחאות שהועברו לנתבעת בגין אספקת הסחורה וכל שנותר בידי הנתבעת היתה ערבות בנקאית שהופחתה ע"י הצדדים לסכום של 16,000 ₪ וזאת לאחר שהנתבעת זיכתה את התובעת. התובעת לא הוכיחה את טענתה כי החומר שקיבלה פג תוקפו, בין היתר משום שלא טרחה לשמור ולהגיש את האריזות של החומר או צילום שלהם. נהפוך הוא, הנתבעת הגישה אישור של היצרן התומך בגרסתה לפיה התאריך המופיע על האריזה הינו תאריך הייצור ולא תאריך התפוגה. לפיכך דינה של טענה זו של התובעת להידחות. אוסיף ואציין לעניין זה כי לטענת התובעת בסיכומיה, חלק מהחומר שקיבלה ואשר לטענתה פג תוקפו, צמיגי יתר על המידה. התובעת אף מפנה למכתב של הנתבעת שלפיו היא ממתינה להחלפת החומר מהיצרן ומצביעה עליו כ"הודאת בעל דין". מעדותו של עד ההגנה עולה כי צמיגות יתר של החומר יכולה להיגרם גם במקרה שבו פתחה התובעת את האריזות ולא עשתה שימוש בחומר משך מספר שעות. הנתבעת אינה מכחישה כי הוצגו לה שלושה מתוך עשרה פחים של חומר D שבהם לא עשתה התובעת שימוש, ובאותם שלושה פחים היה החומר צמיגי. הסיבה לכך יכולה להיות או בפגם בייצור או בפתיחה של הפחיות ואי שימוש בהם משך מספר שעות. עם זאת מאחר ועבור החומר הצמיגי מספק היצרן תחליף, הסכימה הנתבעת לקבל את כל החומר שבו לא עשתה התובעת שימוש, כולל זה שבו היה החומר הצמיגי, ואת האחרון שלחה ליצרן לצורך קבלת תחליף. לכך היתה כוונתה בכתבה במכתבה כי היא ממתינה להחלפת החומר, ואין לכך דבר עם הודאת בעל דין, או הודאה כלשהי. אני מקבלת גרסה זו של הנתבעת שהועלתה בפירוט רב עוד בכתב ההגנה ואשר לא נסתרה, במיוחד כאשר דחיתי את טענת התובעת כי פג תוקפו של החומר. יתר על כן, ל- 3 פחים אלה אין דבר לעניינינו, ואף התובעת טענה לעניין זה בסיכומיה בחצי פה, שכן צמיגות החומר נראית מייד לעין עם פתיחת הפחית, ואין חולק כי לא נעשה בחומר זה שימוש. לא ניתן כל הסבר לכך שהטענה המרכזית של התובעת בסיכומיה, דהיינו שהחומר אינו מתאים לציפוי משטח החלקה לכלי רכב כבדים, אלא שהנתבעת המליצה לתובעת על שימוש בו לצורך זה, לא הועלה על ידה עד לחקירה הנגדית של העד מטעמה. עצם שינוי החזית האמור, ועוד יותר העובדה שנעשה ללא כל הסבר, פוגע באופן חמור במהימנות גרסת התובעת. למעשה גם הנתבעת אינה טוענת פוזיטיבית שהחומר מיועד ומתאים למשטח החלקה לכלי רכב כבדים, אלא שלטענתה היא מעולם לא טענה שהוא מתאים לכך ואף הסבה תשומת לב התובעת לכך שהחומר מיועד לשימושים אחרים. עד התביעה העיד על עצמו שהוא איש מקצוע בתחום ביצוע הציפוי האמור ועוסק בכך שנים רבות. למרות זאת לא ניתן על ידו הסבר כלשהו לכך שבמקום חומר אפוקסי כפי שהיה עליו לרכוש לצורך ביצוע העבודה וכפי שנטען בכתב התביעה, הוא רכש מהנתבעת חומר פוליאורתני למרות שיש לחומר ספציפיקציות של היצרן, ואלו אינן מייעדות את השימוש בו לצורך משטח החלקה כאמור. לא אף זאת אלא שעד התביעה אף הודה כי לא רכש את החומר שהוא היה אמור לרכוש, מהספקים הרגילים שלו משום שבאותו מועד החומר היה חסר אצלם. לכן פנה לנתבעת שאותה לא הכיר קודם לכן, וניסה למצוא חומר אחר שיעמוד בדרישות. לטענתו, כאמור, המליץ לו עד ההגנה על החומר שאותו רכש. אינני מקבלת את גרסת התובעת כי היא רכשה את החומר בעקבות המלצה של עד ההגנה. דבר זה אינו סביר לאור העובדה שעד התביעה הינו בעל מקצוע הבקיא בחומר הדרוש למשטחי החלקה לכלי רכב כבדים בעוד שלעד ההגנה אין כל הבנה בתחום זה; לאור העובדה שעד התביעה היה צריך חומר מסויים ובכל זאת הוא רכש חומר אחר; לאור העובדה שלחומר האחר יש ספציפיקציות שמהן היה עד התביעה יכול ללמוד כי יתכן שהחומר אינו מתאים לצרכיו שכן אינו מיועד להם, ולבסוף לאור העובדה שטענה זו באה לעולם באיחור ניכר תוך שינוי חזית. ככל הנראה, משלא מצא עד התביעה את החומר שהיה דרוש לו, קיווה שהחומר שרכש אצל הנתבעת יתאים גם לצרכים שנדרשו על ידו ותקווה זו נתבדתה. מכל מקום התובעת לא הוכיחה את העובדה שקיבלה מהנתבעת המלצה לשימוש בחומר האמור לצרכים הנדרשים על ידה. למעלה מהצורך אומר כי התובעת לא הגישה חו"ד מומחה לגבי סיבת הקילופים שנוצרו במשטח. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.אספקה