רשיון עסק להפעיל מלון

להלן פסק דין בנושא רשיון עסק להפעיל מלון:

פסק דין

א. הקדמה

  1.      העותרת הינה חברה אשר בנתה מבנה המיועד לשמש כבית מלון באילת. בנייתו של המבנה הסתיימה בשנת 2004, וטופס אכלוס- טופס 4- התקבל ביום 10.6.04. העותרת פנתה למשיבה בבקשה לקבלת רשיון עסק להפעיל במבנה מלון, אך נענתה בשלילה, מהטעם שנעשתה על ידה בניה ללא היתר. עתירתה של העותרת הינה למתן פסק דין הצהרתי המכריז כי הינה זכאית לקבל רשיון עסק למלון ולמתן צו המורה למשיבה להעניק לעותרת רשיון עסק למלון.
  2.      במהלך הדיון בעתירה התקיימו שתי ישיבות. בישיבה שהתקיימה ביום 15.3.07 התייצבה הגב' שרה עובדיה, סגנית מהנדס העיר אילת ומנהלת מחלקת הרישוי בעיריית אילת, אשר הבהירה כי העותרת בנתה בניגוד להיתר שקיבלה בזמנו בכך שבנתה קונסטרוקצית ברזל עם זכוכית על הגג, היינו שבנתה חמש קומות במקום ארבע לפי ההיתר, וכן כי בנתה גדר שלא על פי היתר. גב' עובדיה הבהירה כי תוספת הבניה על הגג נמצאת בהליכי אישור, וכי אם לא תהיינה התנגדויות, אזי ניתן יהיה להוציא היתר לבניה בקומה החמישית שבוצעה ע"י העותרת. אשר לגדר גב' עובדיה הודיעה כי המשיבה עומדת על סילוקה, שכן המדובר בבניה בלתי חוקית שהעותרת ביצעה וכי גדרה שטח ציבורי הצמוד לשטחה, ואף בנתה עליו מבנה לשומר.

המשך דיון בעתירה נדחה לחודש אפריל, ואולם ב"כ הצדדים פנו מספר פעמים בבקשות לדחות את הדיון, בציינם כי מתנהל ביניהם מו"מ אשר בתקווה ייתר את שמיעת העתירה. לבסוף נקבע דיון ליום 10.9.07. ב"כ העותרת הודיע באותה ישיבה "לטענתנו נושא ההיתר כבר הוסדר, כך שנותר לדיון רק שאלת הגדר... הפלוגתא היחידה שנותרה לדיון היא מבחינתנו פלוגתת הגדר".
3.     בפתח סיכומי העותרת העלה בא כוחה את השאלה האם רשאית המשיבה לסרב ליתן למרשתו רשיון עסק מהנימוקים של חריגות בניה, ו"גידור שטח ציבורי וסיפוח לכאורה של שטח זה". טענת העותרת הינה כי התנאת מתן רשיון עסק בחריגות הבניה והגדר הינה בגדר ""זוטי דברים" באופן לא מידתי לחלוטין למתן רישיון העסק".


ב. טענות המשיבה בדבר שיהוי, שימוש לרעה בהליכי משפט, חוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים
4.     לטענת המשיבה דין העתירה להידחות על הסף, מהטעמים המפורטים לעיל.
את טענת השיהוי העלתה המשיבה משלדבריה כבר ביולי 2005 הודע לעותרת כי בקשתה לקבלת רשיון עסק סורבה בשל חריגות בניה. אכן, יש ממש בטענה, שכן, כפי שעולה מנספח א'8 לסיכומים (נספח יא' לכתב התשובה), ביום 13.7.05 שלחה המשיבה מכתב לעותרת בו הודיעה לה כי בקשתה לקבל רשיון עסק למלון סורבה, בשל התנגדות אגף ההנדסה בעיריית אילת, בנימוק כי "אין אפשרות לאשר - חריגות בניה". עם זאת, נראה כי לאחר אותו מכתב סירוב, נעשו מאמצים על ידי העותרת להכשיר את חריגות הבניה, כפי שאף פורטו ע"י הגב' עובדיה בדיון מיום 15.3.07, לא מצאתי כי ראוי לדחות העתירה על הסף בשל טענת השיהוי.
5.     אשר לטענות בדבר חוסר תום לב, שימוש לרעה בהליכי משפט והעדר ניקיון כפיים, הרי שטענות אלה נסמכות בעיקר על העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, שהעותרת למרות שעדיין אין בידה רשיון עסק להפעלת מלון, מזה מספר שנים מפעילה מלון. נפסק לא פעם כי יש ובית המשפט ימנע מהושטת סעד לעותר אשר פתח עסק ללא רשיון. (ראו עת"מ (חיפה) 2359/04 גלגל אנרגיה שירותי לבנט בע"מ נ' ראש עיריית חיפה ואח', והפסיקה הנזכרת שם, ובג"צ 5630/96 דוד אסולין ואח' נ' ראש המועצה המקומית ויושב ראש הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתיבות- יחיאל זוהר ואח').

ג. חריגות הבניה
6.     לטענת העותרת פרט לכך שהמשיבה הודיעה לה כי בקשתה לרשיון סורבה בשל חריגות בניה, לא ניתן לה כל פירוט באיזה חריגות בניה המדובר. טענה זו דינה להידחות. הודע גם הודע לעותרת באיזה חריגות בניה מדובר, והיא אף היתה מודעת להן, ואף התחייבה בהתאם לכתב התחייבות והצהרה (נספח ב' לסיכומי המשיבה) "שלא לעשות שימוש בחלקים שנבנו ללא היתר עד לקבלת היתר כדין, ככל שנבנו כאלה". לזאת יש להוסיף, כי התקיימה התכתבות בין ב"כ הצדדים, בעניין חריגות הבניה, ואף הוצא צו הריסה מינהלי בעטיין, כאשר הכוונה, בעיקר, היא לבנייה של קונסטרוקצית ברזל וזכוכית שהוקמה על גג המבנה.
לעניין בניית קונסטרוקצית הברזל והזכוכית, הקומה החמישית, אמנם לטענת העותרת "התוכנית אושרה ואין בה חריגות בניה", ואולם, לא הוצג ע"י העותרת ההיתר. עולה מדברי גב' עובדיה, כי התקיימו הליכים בועדות התכנון בבקשת העותרת לקבלת היתר לחריגת בניה זו, וכאמור אם לא תהיינה התנגדויות, ניתן יהיה ליתן לעותרת היתר, לאחר שהתוכנית אף אושרה עקרונית במינהל, כמצויין במכתבו של אדם לילך, ראש ענף מחלקת עסקאות עירוניות במינהל מקרקעי ישראל מיום 20.9.07.
נטען ע"י העותרת כי סירוב המשיבה ליתן לה רשיון עסק בשל "חריגות בניה" אינו סביר, משעסקינן ב"זוטי דברים". על כך שבזוטי דברים עסקינן, לומדת העותרת מכך "שמאז שנת 2004, העלתה הרשות טרוניה בעניין (הגדר - ר.א.) ונתנה דעתה על כך, לא טרחה היא לנהל הליך לפי חוק התכנון והבניה, ובכך גילתה היא את דעתה בדבר העדר עניין לציבור בדבר ניהול הליך פלילי כזה".
סירובו של אגף ההנדסה בעיריית אילת לבקשה לרשיון התייחס לחריגות הבניה של הגדר והקומה החמישית. לא נטען ע"י העותרת כי חריגות הבניה בקומה החמישית "זוטי דברים" המה.

אשר לטענת העותרת כי בעניין הגדר מדובר ב"זוטי דברים", הרי שאין בידי לקבל טענה זו.
נקבע בסעיף 1 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח - 1968 כי:
          "(א) שר הפנים, רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן....
(6) קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשירותי כבאות".

הגדר בה עסקינן, נבנתה ע"י העותרת באופן שסיפחה לנכסה עוד כ- 70 מ"ר קרקע ציבורית, כביש עירוני המוביל למלון, כך שהכביש נכלל בתוך שטחה של העותרת. בשלב זה, הכביש מסתיים ליד בית המלון, ואולם, נטען כי בשלב מאוחר יותר יתחבר לאזור שדה התעופה.
נפסק בעע"מ 8481/04 חברת חלקה 172 בגוש 6355 בע"מ ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ואח', (תק-על 2006(1), 3376, 3382 (2006)) כי בנסיבות חריגות של "זוטי דברים" בהם דיני התכנון והבניה לא קויימו במלואם, ניתן להעניק רשיון לעסק על אף החריגות. כב' הנשיאה ביניש התייחסה, באותו עניין, למהותן של אותן נסיבות חריגות של זוטי דברים וקבעה:

".... מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי הפרשנות הראויה של ההנחיה (של היועץ המשפטי לממשלה - ר.א.) הינה פרשנות מצמצמת, אשר תביא לתחולתה על מקרים חריגים בלבד. הפרשנות הצרה מתחייבת מלשונה, מהקשרה ומתכליתה של ההנחיה. אלה אומרות כולן צמצום ומבקשות להחילה אך ורק על נסיבות יוצאות דופן, בהן גובר האינטרס להכפיף את העסק לפיקוח דיני רישוי העסקים על אינטרס העמידה על קיומם של דיני התכנון והבניה. זאת, רק במקרים בהם החריגה מדיני התכנון והבניה הינה קלה ביותר, בדומה לדוגמאות המובאות בהנחיה, או במקרים של מבנים ישנים אשר אין אפשרות לאתר את היתרי הבניה שניתנו להם. בתוך כך נעיר כי אמלא הייתה ההנחייה האמורה ניתנת לפירוש מצמצם, כפי שאף היועץ המשפטי לממשלה מפרש אותה, דינה היה ככל הנראה להתבטל, בהתחשב בכך שמתירה היא את אי קיום החוק.
על רקע פרשנות מצמצמת זו, הניתנת להנחיה על ידי היועץ המשפטי עצמו, כמי שקבע את ההנחיה והועידה למקרים חריגים ויוצאי דופן, אין בידנו לקבל את מסקנתו של בית המשפט קמא כי מתן רשיון עסק לעסק נשוא הערעור עומד באמות המידה הקבועות בהוראת סעיף 7(ב) להנחיה. בראש ובראשונה, אין מתקיים בענייננו התנאי המחייב כי העסק יימצא ב"מבנה ישן אשר לא נמצא לו היתר בניה". העסק פועל במבנה בעל היתר בניה משנת 67'. היתר זה אינו מאפשר את ביצוע תוספת הבניה החורגת ואת השימוש שעושה העסק בבנין, אך בכך אין כדי למלא אחר התנאי האמור. צודק בא-כוחו של היועץ המשפטי בטענתו כי הפרשנות המרחיבה הנלמדת מן האופן שבו יישם בית המשפט קמא את התנאי האמור - יש בה כדי לרוקן את הוראת סעיף 7(ב) מתוכן. זאת, מן הטעם שפרשנות זו מובילה לכך כי תנאי זה יתקיים בכל מקרה של בנייה ישנה אשר חורגת מהיתר בניה. פרשנות כזו חורגת באופן מובהק ממגמת הצמצום המתבקשת בהפעלת ההנחיה, עליה עמדנו לעיל.
נותר עוד להתייחס לתנאי השני הקבוע בסעיף 7(ב) להנחיה ומורה כי תובע של הרשות המקומית קבע כי לא ניתן - או שאין כל כוונה - לנהל הליך לפי חוק התכנון והבניה בגין העדר ההיתר. בענייננו, אכן קבע התובע העירוני כי אין מקום לנהל הליכים נגד העסק. אלא, שהצדק עם היועץ המשפטי בעומדו על כך כי קביעה כאמור תוכל להוות בסיס למתן רשיון עסק על פי הנחיה 8.1351 רק ככל שהיא עומדת בכללי המשפט המנהלי. בנסיבות העניין הגענו למסקנה כי ההחלטה שלא לנהל הליכים נגד העסק חרף השימוש החורג שנעשה בבנין הינה החלטה בלתי סבירה, אשר אינה יכולה להוות בסיס למתן רשיון עסק על פי ההנחיה. ודוק, הסיפא של הנחיה 7(ב), המותירה שיקול דעת בידי התובע של רשות מקומית להודיע כי אין כוונה לתבוע בגין הפרת דיני התכנון והבניה, מקנה לתובע שיקול דעת מצומצם בלבד. ברור כי כוונת ההנחיה אינה לתת בידי תובע של הרשות המקומית סמכות לעודד הפרות בניה, והסמכות הנזכרת בהנחיה נועדה לאותם מקרים חריגים בהם לא ניתן לתבוע בשל העדר היתר או שמדובר בזוטי דברים שבדרך כלל אין נוהגים להעמיד לדין בגינם. מעבר לאמור, שיקול דעתו של תובע יהיה בלתי סביר ולא ראוי".

7.     בענייננו, העובדה שלא הוגש כתב אישום כנגד העותרת על חריגות הבניה, ובכלל זה בניית הגדר, אינה מלמדת על כך שהתובע של עיריית אילת הודיע "כי אין כוונה לתבוע בגין הפרת דיני התכנון והבניה".
מקובל עלי האמור בסיכומי המשיבה לגבי הגדר, כי "אין המדובר בזוטי דברים כלל וכלל. העותרת סיפחה לעצמה שטח ציבורי בסך של כ- 70 מ"ר (!!!)....העותרת אף הגדילה לעשות והפכה את השטח למתחם חניה פרטית של המלון, בהתקינה מחסום ודוקרנים (אשר עודנם מותקנים במקום נכון ליום 3/11/07)" (הדגשות במקור- ר.א.).

8.     טוענת העותרת כי "לא לחינם נמנעה המשיבה מלנקוט הליכים כלשהם בגין גדר זו. מדובר בשטח "מת" לחלוטין, חסר תוחלת וחסר שימוש... המציאות העגומה המוכיחה, כי לפני שהוקמה הגדר, אירעו שתי תאונות בעטיו של קטע הכביש הפרוץ...".
ב"כ העותרת אף הודיע כי מנהלה הצהיר כי הגדר לא נועדה לספח שטח ציבורי, וכי מוסכם עליו "כי מרגע שהנתבעת תודיע לו על כוונתה להמשיך את סלילת הכביש, תוסר הגדר על אתר". טרוניתה של העותרת הינה כי מתן הרשיון מתעכב "באמתלות זרות ולא מידתיות".
כאמור, מקובלת עלי עמדת המשיבה כי חריגות הבניה שביצעה העותרת, הקמת הקומה החמישית והגדר, אינם בגדר זוטי דברים. בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו. עמדתה של המשיבה לעניין הגדר, אינה בלתי סבירה, ולפיכך, אין מקום להתערבות.

ד. סיכום
9.     אשר על כן, משלא נמצא כי נפל פגם בהתנהלותה של המשיבה, דין העתירה להידחות. העותרת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל בסכום של 13,000 ₪. לסכום זה יתווסף המע"מ כחוק והוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורכי דין רישוי עסקים

  2. רשיון עסק להפעיל מלון

  3. הצבת כסאות בשטח ציבורי

  4. הוספת תנאים לרשיון עסק

  5. רשיון עסק קבלן כוח אדם

  6. עתירה לביטול רישיון עסק

  7. הפעלת פאב ללא רישיון עסק

  8. עורך דין להוצאת רישיון עסק

  9. הפעלת מזנון ללא רשיון עסק

  10. רישיון עסק לחניון בתל אביב

  11. רישיון עסק משרד ניהול הסעות

  12. חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968

  13. ביטול כתב אישום רישוי עסקים

  14. בקשה לרישיון עסק להפעלת חניון

  15. ביטול רישיון עסק אולם אירועים

  16. חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 3), תשל"ח-1977

  17. פיצוי בגין רשלנות עירייה בהוצאת רישיון עסק

  18. תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל''ז-1976

  19. תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), תשל''ה-1975

  20. צו סגירה למועדון בתל אביב עקב עבירות רישוי עסקים

  21. תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס''א-2000

  22. צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995

  23. תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים), התשנ''ג-1993

  24. האם מועדון בינגו חוקי - רישיון עסק למועדון בינגו

  25. תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת), התשנ''ח-1998

  26. צו הסדרת הטיפול בחופי כנרת (רישוי עסקים), התש"ע-2010

  27. תקנות רישוי עסקים (תחנות מיון לביצי מאכל), התשנ''ה-1994

  28. צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות), התשנ"ח-1998

  29. תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים בתחנות דלק), תש''ל-1969

  30. תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ''א-1990

  31. צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), תשל"ד-1974

  32. תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ''ג-1983

  33. תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס''ג-2003

  34. תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים) התשמ''א-1981

  35. תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס''ט-2009

  36. תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחיה), התשנ''ד-1994

  37. עיכוב במתן רישיון עסק בשל אי המצאת מכתב התחייבות שהמכון לא יפתח בשבת

  38. תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים למקוואות טהרה), התשנ''ט-1999

  39. תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון), תשל''ב-1972

  40. תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש), תשל''ו-1975

  41. תקנות רישוי עסקים (התקן מד-רעש באולם שמחות ובגן אירועים), התשס''ו-2006

  42. עתירה נגד החלטה להתנות מתן רישיון עסק בקומת הקרקע בקבלת היתר לשימוש חורג

  43. תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם), תשל''ב-1971

  44. תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לעסקים לא רפואיים לטיפול בגוף אדם), התשנ''ג-1992

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון