רישיון הפקה למים

להלן פסק דין בנושא ביטול רישיון הפקה למים:

פ ס ק - ד י ן

בפנינו ערר אשר הוגש לבית הדין אתמול, 6.2.07, וזאת על החלטת הרשות הממשלתית למים וביוב אשר הורתה על ביטול רשיון הפקה למים לצורכי שתייה וחקלאות של המערערת, וזאת לאחר שנים רבות שהמערערת מפיקה ומספקת מים על פי רשיון הפקה כחוק. ביחד עם הערר הוגשה בקשה, בש"א 225/07, שעניינה סעד זמני של צו לעיכוב ביטול הרשיון הנ"ל וזאת עד למתן פסק דין בערר, הכל בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק המים.

היום הופיעו בפנינו נציגי הצדדים. בפועל נשמעו טיעונים ועדויות לעניין הבקשה לסעד הזמני וכן לעניין התיק העיקרי. יצויין למען הסדר, כי המצהיר מטעם המערערת לא נחקר על תצהירו. מטעם המשיבים הופיע המשיבה מס' 3 אשר נחקרה ומסרה גרסתה.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בעל-פה (בשים לב לקביעת הדיון מאתמול להיום לא הוגשו תגובות בכתב) החלטנו לדחות את הערר וממילא גם את הבקשה לסעד הזמני.
למען הסדר יצויין כי המערערת רשמה בכתבי הטענות כי היא "עותרת". מדובר בערר מים המוגש בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק המים ובהתאם אין מדובר בעתירה אלא בערר.

בתמצית יפורט הרקע למחלוקת בין הצדדים. מכוח הוראות סעיף 52ט' לפקודת בריאות העם, 1940, עודכנו תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה, התשל"ד-1974). התקנות תוקנו וביום 13.11.00 נקבעו תקנים בעניינם של חומרים שונים המצויים במים, ובין היתר בענין של ריכוז חנקה במים. נקבע כי המועד הקובע להתאמת איכות המים לתקנים השונים, למעט החנקה, הוא יום 13.5.01 דהיינו, 6 חודשים ממועד כניסתם לתוקף של התקנות. בכל הנוגע לתקן הריכוז של החנקה במים, נקבע כי התקן יכנס לתוקפו ביום 13.5.06, דהיינו, 5 וחצי שנים לאחר מועד כניסתם לתוקף של התקנות. למעשה ניתנה ארכה להסדרת החנקה של חמש שנים מעבר לתקופה שנקבעה להסדרת הטיפול ביתר גורמי הזיהום אשר פורטו בתקנות.

העוררת היא אגודה המפיקה ומספקת מים לחקלאות ולמי שתייה. העוררת שקטה על שמריה וככל הנראה לא היו ממלאי התפקידים בה מודעים לדרישות התקן החדשות. במשך כל אותם שנים לא ננקטו פעולות לשם הסדרת הטיפול ברמת החנקה במים וגם לא בוצעו פעולות אחרות שניתן היה לבצע, לדברי נציג האגודה בתוך פרק זמן קצר, כגון: הפרדת מערכת אספקת המים לחקלאות ממערכת מי השתייה.

לקראת כניסתו לתוקף של המועד הסופי הודע לאגודה המערערת כי עליה להסדיר לאלתר את התאמת רמת החנקה במים לתקן הנדרש, שאם לא כן לא תתאפשר עוד אספקת מים מהקידוחים אשר שימשו אותה לאורך שנים. המערערת אכן החלה בבירור האפשרויות השונות, ובין היתר, פנתה לחברת ניטרון-כימטק בע"מ כדי להזמין מתקן שיסדיר את הטיפול ברמת החנקה. אלא, שהדברים לא בוצעו בקצב ובמועד שנדרש ובסופו של דבר הודיע המשיב מס' 1 לאגודה על ביטולו של רשיון ההפקה. מכאן הערר שבפנינו.

בא כח המערערת טוען כי הרשויות היו מודעות לפעולות שנוקטת המערערת להסדרת הטיפול בחנקה ואף נתנו לה, כך לטענתו, אורכה להסדרת הטיפול בחנקה עד ליום 1.5.07. לעניין זה מפנה הוא למכתב שנשלח ביום 25.10.06 על ידי המשיבה מס' 3 אל מר לזי שלף, מנהל איכות מים ותשתיות בחברת ניטרון-כימטק בע"מ הנ"ל, שם התבקשה החברה להעביר למשרד הבריאות תוכנית מפורטת של המתקן האמור להיות מותקן אצל המערערת עד למועד הנ"ל. מכאן לומד בא כח המערערת כי בפועל, ובדרך של התנהגות, ניתנה למערערת אורכה להסדרת הטיפול בחנקה ולטענתו יש לראות בהתנהלות המשיבים כמתן הבטחה שלטונית.

עוד טען בא כח המערערת בפנינו כי מאחר ומדובר בביטול רישיון הפקה הרי שבהתאם להוראות סעיף 31(ב) לחוק המים, הגשת ערר מעכבת את ביטול הרשיון.

בכל הנוגע לטענה הדיונית לפיה הגשת ערר מעכבת את ביטול הרשיון, אין לנו צורך להכריע מהטעם שלגופו של עניין שמענו את טענות הצדדים בערר עצמו ובהתאם פסק הדין מסיים את הדיון בהליך העיקרי. נעיר רק כי לכאורה אין זה המקרה שבו עצם הגשת ערר יש בה כדי לעכב את ביטולו של הרשיון. זאת מאחר וההחלטה על הפסקת תוקפו של הרשיון אינה במסגרת החלטותיו של נציב המים אלא בפועל מכוח הוראות סעיף 52ט' לפקודת בריאות העם. מדובר בהוראה וביצוע פעולה של מנהל רשות המים בהתאם להוראה שקיבל מהרשות הממונה במשרד הבריאות. למעשה, משמש מנהל רשות המים, במקרה זה, כשלוחה של רשות הבריאות המוסמכת. משזו נותנת צו להפסקת השימוש במים על מנהל רשות המים לאכוף את הצו.

לא מצאנו צורך להכריע בשאלה האם לשם הפסקת השימוש במים יש הכרח בביטול הרשיון או שניתן היה להסתפק בצו האוסר שימוש במים ללא ביטול הרשיון באופן גורף, וזאת מאחר והוצהר על ידי נציגי המשיבים כי אם תוסדר הבעיה התברואית בהתאם לתקן הנדרש יחודש הרשיון. עם זאת, מוצאים אנו לנכון להעיר כי שאלה זו טעונה בחינה במקרים ראויים.

לכאורה, מתן צו להפסקת שימוש במים בהתאם להוראות סעיף 52ט' לפקודת בריאות העם ממילא אינו כפוף להוראות סעיף 32(ב) לחוק המים, וזאת אם ניתן הצו ללא התייחסות לרשיון עצמו. גם אם בוטל הרשיון הרי שאין בהוראות סעיף 32(ב) לחוק המים כדי לגבור על הוראות סעיף 52ט' לפקודת בריאות העם שהיא הוראה מיוחדת שתכליתה אכיפת תקנים שמטרתם הבטחת תנאי בריאות למשתמשים במים.

בכל מקרה ומאחר ומדובר בפסק דין סופי בערר עצמו, הרי שלא נדרשנו להרחיב בעניין הסמכות לתת סעד זמני לאור הוראות סעיף 31(ב) לחוק המים.

נעיר עוד כי לכאורה יתכן והיה על המערערת לנקוט בהליך מתאים כנגד החלטת רשות הבריאות המוסמכת בכל הנוגע לקביעת תקנים ואכיפתם. ההליך בו נקטה העותרת כנגד מנהל רשות המים, הפועל על פי הנחיות שניתנו לו כחוק, נראה לכאורה כהליך שאינו נכון.

סבורים אנו כי גם לגופו של עניין דין הערר להדחות.

כאמור, ניתנה אורכה של חמש וחצי שנים להסדרת הטיפול בחנקה. כאמור המערערת לא פעלה ושקטה על שמריה. כאשר ניתנת אורכה למשך זמן כה ממושך לא ניתן לבוא אל הרשויות בטענה כי החלו לאכוף את הוראות התקנות ולפעול כנדרש.

עצם העובדה שהרשות המינהלית השתהתה ולא אכפה את ביצוע התקנות במועד שנקבע, דבר אשר אולי יכול להחשב כמחדל, אין בו כדי ליצור מצג לפיו הרשות מתירה למפיקים השונים להמשיך ולספק מים שלא בהתאם לתקנים שנקבעו בתקנות.

לא מצאנו גם כי היתה בהתנהגות הרשות המינהלית כדי להוות הבטחה שלטונית בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה.

הלכה היא כי הוכחת קיומה של הבטחה שלטונית צריכה להיות ברורה וחד משמעית ועל הטוען להוכיח כי ניתנה לו הבטחה מפורשת וברורה שאינה בגדר הצהרת כוונות גרידא. ראה:

בג"צ 585/01 קלכמן נ' ראש המטה הכללי רב אלוף שאול מופז, פ"ד נ"ח (1), 694, 706;
התנאים להוכחת הבטחה שלטונית הם תנאים נוקשים. ראה למשל בג"ץ 5853/04 "אמנה" תנועת ההתיישבות של גוש אמונים אגו"ש ואח' נ' ראש הממשלה ואח' (פסק דין מיום 20/9/04) פורסם באתר "נבו":

"הלכה היא, כי הוכחת קיומה של הבטחה שלטונית צריכה להיות ברורה וחד משמעית. כך, על הטוען לה להוכיח כי הבטחה כזו אכן ניתנה וכי היא מפורשת, ברורה ולא מוטלת בספק, כנדרש מהתחייבות משפטית שאינה בגדר הצהרת כוונות גרידא (ראו בג"ץ 585/01 קלכמן נ' ראש המטה הכללי, רב אלוף שאול מופז, פ"ד נח (1) 694, 706). כמו כן, עליה להינתן על ידי האורגן המוסמך לתיתה (ראו בג"ץ 135/75 סאי-טקס קורפורשיין בע"מ נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל(1) 673, 676 ; בג"ץ 594/78 אומן, מפעלי סריגה בע"מ נ' שר התעשיה המסחר והתיירות, פ"ד לב(3) 469, 474). (ההדגשה הוספה ר.ש).ב

ראה גם ע"א 2019/92 משרד הבינוי והשיכון ואח' נ' מרדכי זיסר ואח', פ"ד נב(3) 208. שם נאמרו הדברים הבאים:

"על-פי ההלכה הפסוקה, התנאים לחיובה של הרשות המינהלית מכוח הבטחה הם, כי ההבטחה ניתנה על-ידי מי שמוסמך לכך בכוונה שיהיה לה תוקף משפטי; כי בכוחו לקיים את הבטחתו .... ההבטחה חייבת להיות מפורשת וברורה (בג"ץ 250/78 אביוב נ' שר החקלאות ואח', [8], בעמ' 749; בג"ץ 534/75 התאחדות בתי מלון בישראל ואח' נ' שר התיירות ואח' [9], בעמ' 840)". (ההדגשה הוספה ר.ש).ו

ראה גם:
בג"צ 5018/91 גדות פטרוכימיה בע"מ ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד מ"ז (2), 773.

על זאת יש להוסיף כי על-פי ההלכה הפסוקה רשאית הרשות המנהלית להשתחרר מהתחייבויותיה על-פי הבטחה שלטונית, ככל שזו ניתנה, וזאת אם צרכי הציבור מצדיקים זאת וטעמי הרשות סבירים. ראה:

בג"צ 580/83 אטלנטיק חב' לדיג ולספנות בע"מ נ' שר התעשיה והמסחר ואח', פ"ד ל"ט(1), 29, 36;

בג"צ 715/89 אהרון ויהודית שריג ואח' נ' שר החינוך והתרבות ואח', תק-על 93(3), 1408.

בג"צ 5018/91 הנ"ל;

בג"צ 4383/91 שפקמן נ' עירית הרצליה, פ"ד מ"ו(1), 447, 445.

מעיון בכל המסמכים שהוגשו לנו על ידי המערערת לא ניתן להצביע ולו על מסמך אחד שבו הובטח בצורה מפורשת, הבטחה כלשהי, שעניינה חריגה מהמועדים על פיהם יש לפעול בהתאם לתקנות. גם המסמך אותו מפרט בא כח המערערת, אותו מכתב מיום 25.10.06 (נספח ז' לבקשה לסעד הזמני) אינו מפרט הבטחה כלשהי.

יתירה מזו, מהמכתבים שהוצבו לעיוננו על ידי המשיבים עולה כי ביום 2.3.06 נשלח ליו"ר המערערת מכתב החתום על ידי המשיבה מס' 3 המבהיר כי החל מיום 1.6.06 לא תתאפשר עוד אספקת מים מקידוחים אשר רמת החנקה בהם חורגת מהתקן. מכתב זה נשלח במקביל לראש המועצה אבן יהודה, מר עמוס עזאני. ביום 11.4.06 פנה ראש המועצה הנ"ל במכתב למר זהבי, יו"ר האגודה המערערת, והבהיר כי אם עד ליום 15.5.06 לא יוסדר נושא החנקות לא יהיה מנוס אלא לפעול בהתאם להוראות התקנות. ככל הנראה התקיימה גם שיחה טלפונית בין הגב' בורלא ובין מר זהבי בהמשך למכתבו של מר עזאני, זאת כעולה מתרשומת בכתב יד שנרשמה בשולי המכתב מיום 2.3.06. עולה כי מכתב זה נשלח שוב בפקס ביום 11.4.06. עוד עולה מהתרשומת כי היתה אמורה להיות פגישה באתר השאיבה של המים בנוכחות מר זהבי אלא שזה לא המתין לנציגי משרד הבריאות ועזב.

מכל הנתונים העולים במכתבים המפורשים הנ"ל, וכן מהדברים שנאמרו במפורש בעדותה האמינה של הגב' בורלא שהעידה בפנינו, עולה כי לא רק שלא ניתנה הבטחה שלטונית אלא שאף הובהר במפורש לנציגי העוררת כי עליהם לפעול בהתאם לתקנות ולהסדיר את הטיפול בחנקה שבמים עד למועד הקובע, וכי לא ינתנו ארכות מעבר לאותו מועד.

לא מצאנו כי יש בתצהירו של מר זהבי, אשר לא נחקר, על כל המסמכים שצורפו בו כדי לסתור את דבריה של הגברת בורלא וכן כדי להצביע על ראיה, ולו לכאורה, להבטחה שלטונית.

למעלה מן הצורך נוסיף עוד, כי אכיפת תקן שמטרתו תברואית מהווה עילה להשתחררות הרשות מהבטחה שלטונית, ככל שזו ניתנת בסמכות, וזאת מהטעם שההגנה על בריאות הציבור, הן בהיבט הנקודתי והן כהצהרת מדיניות כללית, הוא ערך ראוי לחזרה מהבטחה שלטונית, אם יש כזו. מצאנו לנכון להעיר זאת בשולי הדברים וזאת מאחר ובמקרה זה לא ניתנה כלל הבטחה שלטונית, לא על ידי הגב' בורלא אשר גם על פי הצהרתה אינה מוסמכת ליתן הבטחה, ולא בכלל.

בסיכומו של דבר, לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת מנהל רשות המים אשר הורה לבטל את הרשיון להפקה ולהספקת מים של המערערת, וזאת כאשר פעל בהתאם להנחיות הגורם המוסמך במשרד הבריאות, אשר הועברו אליו מכח הוראות סעיף 52ט לפקודת בריאות העם.

כאמור, סבורים אנו כי דין הערר להידחות. נוסיף עוד כי גם אם סברנו שיש מקום לדחות את מועד הדיון בערר ולא לדון בו במאוחד עם הבקשה לסעד הזמני, גם אז לא היינו סבורים כי יש מקום לתת את הצו הזמני כמבוקש. הטעם הראשון לכך הוא השתהות האגודה בפעולותיה להסדרת הטיפול בחנקה וזאת כאמור לתקופה של חמש וחצי שנים. הטעם השני הוא שהוסדרה הספקת המים לצרכנים במובן זה שהנזק שנגרם להם כתוצאה מביטול הרשיון אינו עולה על הסיכון התברואי שנגרם אם לא נאכף התקן שנקבע על ידי הרשות המוסמכת כתקן הראוי לענין שמירה על בריאות הציבור.

אשר על כן, הערר נדחה ועמו גם הבקשה לסעד הזמני.

המערערת תישא בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 5,000 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רישיון הפקת מים

  2. רישיון במקרקעין

  3. רישיון להצבת שלט

  4. רישיון הפקה למים

  5. רוכלות ללא רישיון

  6. רישיון מבקר פנימי

  7. רישיון חשמלאות רכב

  8. ניהול עסק ללא רשיון

  9. החזר אגרת רישיון רכב

  10. רישיון להפעלת חניון

  11. רישיון שימוש במקרקעין

  12. ביטול רישיון במקרקעין

  13. רישיון זמני לניהול עסק

  14. אגרות רישיון תחנת רדיו

  15. רשיון הפקה באזור קיצוב

  16. רישיון להפעלת תחנת רדיו

  17. רישיון במקרקעין ללא תמורה

  18. ניהול עסק אחסנה ללא רישיון

  19. אי תשלום אגרת רישיון שילוט

  20. תקנות הרועים (מתן רשיונות), 1947

  21. נטען כי הגשת התביעה היא מהלך נקמני

  22. פקודת הרועים (מתן רשיונות), 1946

  23. אי התאמה בין מספר מנוע ברשיון הרכב

  24. מעצר על הסעת נוסעים בשכר ללא רישיון

  25. רשיון כללי לסחורות במעבר, תשכ"ח-1968

  26. ביטול רישיון להחזיק במקרקעין ללא תמורה

  27. תנאים מוקדמים למתן היתר לעסק ללא רשיון

  28. ניהול עסק ללא רישיון תוך הפרת צו שיפוטי

  29. תקנות הזרעים (רשיונות מכירה), תשכ''ח-1967

  30. תקנות העתיקות (רשיון ואגרות), התשמ''ד-1984

  31. תקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון), תשכ''ה-1965

  32. צו המילדות (אגרות רשיון ותעודת היתר), התשמ"ד-1983

  33. תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה להעברת רשיון), תש''ל-1970

  34. כללי פיקוח על בתי-ספר (מבחנים למתן רשיונות), תשל"א-1971

  35. צו הרוקחים (אגרות רשיון לרוקח ולעוזר רוקח), התשמ"ד-1983

  36. תקנות הפיקוח על מעונות (פטור מרשיון לניהול מעון), תשכ''ו-1966

  37. תקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון למוסד פנימייתי לטיפול סוציאלי ולמוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי), התשנ''ד-1994

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון