צו מניעה נגד שחיטת בעלי חיים

להלן החלטה בנושא צו מניעה נגד שחיטת בעלי חיים:

החלטה

העובדות וטענות הצדדים
המבקשת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד על פי סעיף 17 א' לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד- 1994 (להלן: החוק). לטענתה, על פי פרסום באתר האינטרנט YNET מתכוונות המשיבות 1 ו-2 לקיים ביום 6.4.08 יום עיון מיוחד שבמסגרתו תתקיים הדגמת שחיטה של קרבן, על מנת ללמד ולהדריך את ציבור משתתפי האירוע לגבי אופן שחיטת קרבן. על פי הנטען, בידיעה צוטט מנכ"ל המשיבה 1 שהכריז כי "מדובר בפעם הראשונה בה תתבצע שחיטה פומבית כ'חזרה גנרלית' להקרבת קרבן הפסח. המבקשת ביקשה להורות למשיבה 1 לבטל את מיצג השחיטה ולעומד בראש המשיבה 3 לאסור על קיום האירוע בשטחה.
המבקשת טענה, בטיעוניה בכתב ובעל פה, כי על פי חקיקת העזר העירונית הרלוונטית, על השחיטה להתבצע בבית מטבחיים בלבד, ואילו במקרה זה, בשונה משחיטה בבית מטבחיים, מתוכננת שחיטה לצורך לימוד והדרכה, בזירה מוקפת אדם, במקום מאולתר. לטענתה ניתן להסתפק לצורך הלימוד בסרט הדרכה המדגים שחיטת כבש, אשר צורף לבקשת המבקשת, או בדגם של בעל חיים, ואין צורך בהדגמה חיה. עוד נטען כי האירוע המתוכנן מהווה התעללות בבעל חיים כהגדרתה בסעיף 2 (א) לחוק, וכי מדובר במופע שנערך לתכלית אשר אינה משקפת ערך חברתי ראוי, אשר יש לאסרו כפי שנקבע ברע"א 1684/96, תנו לחיות לחיות נגד מפעלי נופש חמת גדר, פ"ד נא (3) 832, והוא טעון היתר מכח תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הצגה ותחרויות של בעלי חיים) התשס"א-2001. לחלופין נטען כי ביצוע השחיטה בהקשר של לימוד שחיטה מהווה ניסוי בבעלי חיים וטעו ןהיתר על פי סעיף 9 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) התשנ"ד-1994. המבקשת טענה כי על פי מחקרים, עצם ההימצאות בקרב המון אדם גורמת סבל ומצוקה לבעל החיים. בבקשה הובהר כי המבקשת אינה מבקשת לאסור את השחיטה על פי ההלכה היהודית אלא "לאסור קיומו של מיצג השחיטה הלימודי הנעשה בפרהסיה. את השחיטה היהודית יש לקיים בבית מטבחיים לצרכי מאכל ולא כמופע לקהל הרחב, במיוחד כאשר את תכלית המיצג ניתן להשיג באמצעים שלא מסבים סבל מיותר לבעלי חיים".
המשיבה 2 צורפה כיון שבין כתליה נועד האירוע הנדון להתקיים. היא ביקשה פטור מהתייצבות ולא הביעה עמדה בנוגע לבקשה.
המשיבה 3 (להלן: העיריה) הגישה בקשה לסלק על הסף את התובענה בשל חוסר סמכות. לטענתה הסעד המבוקש הוא הפעלת סמכויותיה של המשיבה על פי דין, ואלה מצויים בסמכותו הייחודית של בית המשפט לעניינים מינהליים, מכח סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים התש"ס-2000. כן טענה כי לעיריה אין סמכות אכיפה לגבי אירועים לפי החוק הנ"ל, אשר אינו מופיע ברשימת החוקים בהם מוסמך בית משפט לעניינים מקומיים לדון מכח סעיף 55 והתוספת השלישית לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. עם זאת הוסיף ב"כ העיריה כי העיריה תסכים לשלוח פקח על מנת למנוע שחיטה ללא היתר מכח סמכות התפיסה הנתונה לפקחים, ואשר דורשת סיוע של משטרת ישראל. נוכח הסכמה זו של העיריה מתייתר הדיון בשאלת הסמכות, ולא אדרש לה במסגרת זו.
בבסיס ההכרעה עומדת שאלה עובדתית - מה מהותו ואופיו של האירוע המתוכנן. המבקשת והמצהירה מטעמה, הגב' אתי אלטמן, הסתמכו, כאמור, על הפרסום באתר האינטרנט YNET, כך שמטבע הדברים אין מדובר בתשתית עובדתית שלמה ומלאה, והיא לא הובאה מכלי ראשון.
בדיון בבית המשפט מסר מנכ"ל המשיב 1, מר יהודה גליק, פרטים בנוגע לאירוע המתוכנן. לדבריו מדובר ביום עיון במלאת 30 לרצח תלמידי ישיבת מרכז הרב על ידי מחבל מתאבד, ולרגל ראש חודש ניסן. על פי התכנית שהוגשה כולל יום העיון סדרה של הרצאות ושיעורים בנושאים שונים הנוגעים להקרבת קרבן פסח. בשעה 17:00 מתוכננת "מצגת והדרכה בגדי כהונה, ביקור מומין ושחיטה". לדבריו, אירוע זה אמור להתקיים בבית ספר ללימוד שחיטה ברובע היהודי, במקום בו התקיימו שחיטות של בעלי חיים בעבר. השחיטה תבוצע על ידי שוחט מנוסה, והבשר יימסר לאכילה למשפחות נזקקות. הוא ציין כי האירוע יתקיים בצורה מכובדת, בכובד ראש, קהל הידע שהוזמן הוא אנשי ישיבות ההסדר, והדגמת השחיטה תתקיים בפני אותו קהל שישתתף קודם לכן ביום העיון ויהיה מעוניין בכך, ולא בפני הציבור הרחב. עוד ציין כי השחיטה תעשה בהתאם להלכות השחיטה המחייבות צמצום הפגיעה בבעלי החיים.
דיון
כיון שמדובר בשחיטת כבש על ידי שוחט מנוסה, והבשר שנשחט ישמש למאכל, הרי שהמעשה בבסיסו אינו שונה באופן מהותי משחיטה של כל בעל חיים לצורך מאכל. כאמור, המבקשת הבהירה כי אינה טוענת כי יש לאסור את השחיטה בכלל אלא את האירוע הנדון בלבד.
לא שוכנעתי מטענת המבקשת כי האירוע הנדון אמור לגרום לבעל החיים צער וסבל גדול יותר משחיטה בבית מטבחיים בדרך המקובלת. אכן, אין ספק כי מבחינתו של בעל החיים הבאתו לשחיטה וסיום חייו בדרך זו היא אירוע אומלל. אולם הדבר נכון לגבי שחיטה בכל דרך, ולאו דוקא באופן שמתוכנן על ידי המשיב 1. אני נכונה גם להניח כי יש אמת בטענת המבקשת הנשענת על מחקר שהוצג, לפיה עצם ההימצאות בקרבת קהל גדול של בני אדם יוצרת אצל בעל חיים שאינו מורגל בכך מצוקה ולחץ. אולם לא הוכח כי אותה מצוקה היא כה חמורה עד שניתן לראות בה התעללות, ומכל מקום לא הוכח כי היא חמורה יותר מהמצוקה הנגרמת לבעל חיים המובא כצאן לטבח, פשוטו כמשמעו, לבית המטבחיים וממתין שם לתורו להיות מובא לשחיטה. ניתן לראות בכל שחיטה של בעל חיים ובכל אכילה של בעל חיים מעשה של התעללות. אולם החברה והתרבות בהם אנו חיים (החברה הישראלית, היהודית, או אף החברה האנושית בכלל), והדין החל במדינת ישראל, רואים בשחיטת בעל חיים על ידי שוחט בהתאם לדיני השחיטה היהודית מעשה שאינו בגדר התעללות בבעלי חיים, ולא הוכח כי האירוע נשוא הבקשה הוא בגדר חריג שיש לנהוג לגביו באופן שונה.
אינני מקבלת גם את הטענה שמדובר במופע דוגמת מופע התנינים אליו השווה ב"כ המבקשת את האירוע הנדון. באותם מקרים, תכליתם של האירועים הינה שיסוי בעלי החיים זה בזה, כשהם גורמים זה לזה נזקים ופציעות, לקול מצהלות הקהל. בענייננו, מדובר באירוע בו מעורב בעל חיים אחד בלבד, כך שאין קרב או תחרות ביניהם. ודאי שלא בין בעל החיים לאדם הגורם את מותו. אין כל אלמנט של תחרות ואין אקט כלשהו של פציעה או גרימת נזק לבעל החיים לפני השחיטה עצמה. המסגרת הארגונית של יום עיון הכולל רצף של הרצאות עיוניות, והקדשתו לזכר קרבנות הפיגוע, אף הם תומכים במסקנה שהאווירה במקום לא תהיה כשל מופע, שמטרתו הנאה מהתאכזרות ושפיכות דמים.
     כיון שהשחיטה אמורה להתבצע על ידי ששוחט מנוסה, ולצורך מאכל, הרי שאין גם בסיס לטענה שמדובר בניסויים בבעלי חיים.
     בפרשת התנינים הנ"ל נקבע כי הקביעה אם מדובר בהתעללות נובעת גם מהשאלה לאיזו תכלית נעשה המעשה, האם היא משקפת ערך חברתי ראוי, והאם היא שקולה כנגד הסבל והייסורים הנגרמים לבעל החיים.
     נושא זה של תכלית המעשה נוגע לחילוקי דעות עקרוניים בין הצדדים, אשר באו לביטוי גם במהלך הדיון. המשיב 1 ונציגיו מבקשים לקיים את האירוע כחלק מתהליך שיבת עם ישראל לארץ ישראל, ומטרתם, כדברי הרב אריאל, לבנות את בית המקדש ולקיים בו את המצוות, כולל מצוות הקרבת קרבן הפסח.
     הבקשה שבפני אינה המסגרת המתאימה לדון בתפיסת העולם ובמכלול האידיאולוגיה של המשיב 1. היא מתייחסת לאירוע מוגדר ונקודתי, הוא יום העיון והמיצג האמור להתבצע בו.
הרצון ללמוד ולהעמיק בהלכות הפסח והקרבת קרבן הפסח הוא בוודאי לגיטימי וראוי. גם קיומם של היבטים מעשיים בלימוד זה אינם הופכים את תכלית האירוע לבלתי ראויה. אכן, ניתן להניח כי רב רובו של הציבור בישראל יבחר שלא להיות נוכח באירוע הקשה לצפיה של שחיטת בעל חיים, ולא ליטול חלק ביום העיון המתוכנן. אולם אין בכך כדי לשלול את הלגיטימיות של אירוע כזה בעיני מי שמבקש ליטול בו חלק. כידוע, חופש הדת וחופש הפולחן הן מזכויות היסוד במדינת ישראל, ואין צורך להכביר מילים על כך. לפיכך אינני סבורה שיש לאסור את אירוע שחיטת הכבש, כל עוד אינו נעשה לצורך סאדיזם או הנאה מעצם המעשה, והוא מתבצע על ידי שוחט כמקובל באופן שאינו מוסיף באופן מהותי על סבלו של בעל החיים.
     לא למותר לציין כי שחיטת בעלי חיים כאקט של חגיגת חג או כאירוע פולחני היא אירוע רווח ומקובל במדינת ישראל. די לציין את חג הקרבן המוסלמי בו מקובל לשחוט כבשים, או את חג הפסח השומרוני הכולל הקרבת קרבן פסח. כל אלה אינם נאסרים, ועל כן אינני רואה לנכון לאסור דוקא על ביצוע האירוע נשוא הבקשה.
     נציגי המשיב 1 הסכימו למלא אחר תנאים שייקבעו להבטחת אופיו הראוי של האירוע. על כן אני דוחה את הבקשה למנוע את אירוע שחיטת הכבש, ומאפשרת לקיימו בכפוף לכך שהמשיב 1 ימלא אחר תנאים אלו:

  1. פניה לעירית ירושלים בבקשה לקבל היתר לפי תקנה 77 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות) התשכ"ד-1964, וקבלת היתר לביצוע השחיטה.
  2. התרת כניסה לאירוע לבגירים בלבד.
  3. מרחק של שלושה מטר לפחות בין מקום המצאו של בעל החיים לבין מקום המצאותו של הקהל.
  4. מניעת סבל מבעל החיים ככל האפשר בזמן הקודם לשחיטה.

ההחלטה תועבר בדחיפות לצדדים לפני כניסת השבת.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נשיכת חמוס

  2. ציד חוחיות

  3. תקנות הדיג, 1937

  4. פקודת הדיג, 1937

  5. הימום לפני שחיטה

  6. הגנת בעל חיים ימי

  7. קנס על ציד לא חוקי

  8. מתקן מוגן לבעלי חיים

  9. מאורות בידוד לבעלי חיים

  10. תקנות דיג הספוגים, 1937

  11. פיצוי על תמותת בעלי חיים

  12. פקודת זבל בעלי-חיים, 1937

  13. עונש על התעללות בבעלי חיים

  14. פגם בתערובת מזון לבעלי חיים

  15. צו מניעה נגד שחיטת בעלי חיים

  16. מעצר בגין התעללות בבעלי חיים

  17. חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955

  18. זכות טיעון ארגון למען בעלי חיים

  19. סימון מוצרים ניסויים בבעלי חיים

  20. הצעת חוק הגבלת ניסויים בבעלי חיים

  21. תקנות להגנת חיית הבר, תשל''ו-1976

  22. גידול בעלי חיים בחקלאות בתנאי רווחה

  23. תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה), התשס''א-2001

  24. תקנות מחלות בעלי-חיים (מכלאות), תשי''ט-1958

  25. תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ''א-1981

  26. תקנות מחלות בעלי-חיים (תערוכות), תשכ''ט-1969

  27. פקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), התשמ"ה-1985

  28. תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל''ט-1978

  29. חוק להשבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים), תשי"ב-1952

  30. תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ''ד-1964

  31. תקנות מחלות בעלי-חיים (סימון גמלים), תשכ''ב-1962

  32. תקנות להגנת חיות הבר (אזורים אסורים), תשל''א-1971

  33. תקנות מחלות בעלי-חיים (מחלות הניוקסל), תש''ל-1970

  34. תקנות מחלות בעלי-חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל''ו-1976

  35. חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994

  36. תקנות מחלות בעלי-חיים (בתי-שחיטה לעופות), תש''ך-1960

  37. תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים), התשמ''ב-1982

  38. חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994

  39. תקנות מחלות בעלי-חיים (ביעור שחפת-הבקר), תשכ''ה-1964

  40. תקנות מחלות בעלי-חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש''ך-1959

  41. כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשס"א-2001

  42. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - דיג), התשס''ו-2006

  43. תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן), התשנ''ט-1998

  44. תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), תשכ''ח-1968

  45. תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (עזי-בית), תשי''ז-1957

  46. תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש''ס-2000

  47. תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים) (בקר לחלב), תשי''ז-1957

  48. תקנות מחלות בעלי-חיים (חיסון בפני מחלות שונות), תשי''ט-1959

  49. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - הגנת חיית הבר), התשמ"ו-1986

  50. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - הגנת חיית הבר), התשמ"ו-1986

  51. תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל''ו-1976

  52. תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ''ט-1989

  53. הודעת מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ג-1982

  54. תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ''ב-1982

  55. תקנות מחלות בעלי-חיים (בריכות-טבילה ומיתקני-ריסוס לצאן), תש''ך-1959

  56. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס''ו-2006

  57. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - מחלות בעלי חיים), התשס''ה-2005

  58. תקנות להגנת חיית הבר (כללים למתן היתר מיוחד לצידת צבי), התשמ''ו-1986

  59. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הלעטת אווזים), התשס''א-2001

  60. תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים), תשל''ה-1975

  61. תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב) (הוראת שעה), התשס''א-2001

  62. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב), התשס''ו-2006

  63. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (קרן למען בעלי חיים), התשנ''ה-1995

  64. הודעה על מחלות העלולות להיות מועברות לבני אדם לפי פקודת מחלות בעלי חיים, 1945

  65. כללים להגנה מפני שחיקה אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי חיים במשק חקלאי

  66. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס''ט-2009

  67. תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה רביה וגידול של עופות), התשמ''א-1981

  68. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס''א-2001

  69. צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש"ס-2000

  70. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון