להלן החלטה בנושא צו מניעה זמני נגד הסכם פשרה: החלטה 1. המבקשת מבקשת שיינתן צו מניעה זמני, לפיו תימנע כניסתו לתוקף של הסכם פשרה שנחתם בין המשיבות ושקיבל תוקף של פסק-דין ביום 4.2.06 בגדר ה"פ 5046/06. המשיבות השיבו בכתב לבקשה, ולאחר מכן התקיים דיון ובו נשמעו גם טיעונים בעל-פה. 2. הרקע לבקשה הוא מכרז שפורסם על-ידי המשיבה מס' 1 (להלן - "המדינה"), במסגרתו הוזמנו הצעות לאחסון ורענון בשר בכמות של 2,789 טון לשנת 2006. בהתאם למכרז נדרשו המציעים ליתן הצעות הן עבור אספקת שירותי רענון ואחסון הבשר והן עבור המרת מלאי הבשר, הכשר והלא מוכשר, לבשר מוכשר. יצוין, כי המבקשת היתה זו שסיפקה למדינה את שירותי האחסון והרענון של הבשר, ביחד עם חברה נוספת בשם י.ע.ד. חברה לייבוא בשר (ישראל) בע"מ (להלן - "יעד"), במהלך שלושת השנים האחרונות, לאחר שזכתה במכרז קודם בעניין זה. במכרז לשנת 2006 זכתה המשיבה מס' 2 (להלן - "נטו"). לאחר זכייתה של נטו במכרז התגלעו בינה לבין המדינה מחלוקות אחדות, בין היתר בקשר עם המועדים המדויקים של כניסת ההסכם לתוקף ומועד סיומו. עוד היו בפיה של נטו טענות בקשר עם העברתו אליה של מלאי הבשר שהיה מאוחסן באמצעות המבקשת ויעד. בעקבות מחלוקות אלה פנתה נטו לבית משפט זה בתובענה בדרך של המרצת פתיחה (ה"פ 5046/06) ובה ביקשה כי יוצהר שהמדינה הפרה את ההסכם שנכרת בינה לבין נטו ביום 1.1.06, בעקבות המכרז האמור; לחלופין, כי יוצהר שההסכם הסתיים עקב סיכול ולחילופי חילופין, כי יוצהר שנטו אינה חייבת למלא אחר הוראת סעיף 5.1.9 להסכם לגבי מלאי בשר שלא נמסר לה עד ליום 22.1.06. בגדר התובענה האמורה הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני כנגד חילוט הערבות הבנקאית שמסרה נטו למדינה (בש"א 581/06). במהלך הדיון בבקשה לסעד הזמני הגיעו נטו והמדינה להסכם פשרה כולל (נספח ד' לבקשה דנן). בהסכם זה שונו שני עניינים לעומת ההסכם המקורי, שנחתם עם נטו לאחר זכייתה במכרז. ענין אחד הוא ויתור המדינה על הדרישה לפיה נטו תמיר את הבשר הקפוא הכשר והלא מוכשר לבשר קפוא כשר ומוכשר. ענין שני הוא שהמדינה הסכימה שלא לממש את האופציה שהיתה לה להארכת תקופת ההתקשרות לפרק זמן נוסף, כך שהוסכם שבכל מקרה ההסכם שבין המדינה לבין נטו יסתיים ביום 31.12.06. להסכם הפשרה הנ"ל ניתן ביום 14.2.06 תוקף של פסק דין בה"פ 5046/06 על ידי כב' השופט מ' רביד. 3. מספר ימים לאחר המועד הנ"ל הוגשה הבקשה דנן, לפיה מתבקש צו מניעה המונע כניסתו לתוקף של הסכם הפשרה האמור, אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן - "הסכם הפשרה"). בבקשה נטען, כי יש בהסכם הפשרה ובפסק הדין שנתן לו תוקף משום שינוי מהותי של תנאי המכרז. כיוון שכך, נפגעה המבקשת מפסק הדין שניתן בהליך שלא היתה צד לו, ועומדת לה זכותה לפנות בתובענה עצמאית לביטול ההסכם הפשרה ופסק הדין שנתן לו תוקף. המבקשת טוענת, כי הסכם הפשרה הביא לשינוי מהותי של תנאי המכרז, כך שנטו זכתה להקלה "דרמטית", תוך עקיפת המכרז וריקון דיני המכרזים מתוכנם. לשיטת המבקשת, קיומו של משא ומתן עם נטו, הזוכה במכרז, לאחר זכייתה, לאחר חתימת ההסכם עמה, ותוך שינוי תנאי ההתקשרות, פגע בעקרון השוויון ולפיכך זכאית המבקשת לסעד שהתבקש על ידה. ודוק - המבקשת אינה מבקשת לבטל את זכייתה של נטו במכרז וגם לא את ההסכם שנחתם בין נטו לבין המדינה כתוצאה מזכייה זו, אלא אך את הסכם הפשרה ואת פסק הדין שנתן לו תוקף. 4. הן בתשובת המדינה והן בתשובתה של נטו, נטען, בין היתר, כי המבקשת באה לבית המשפט כשידיה אינן נקיות, שכן הקשיים שהיא הערימה עם סיום ההתקשרות עמה, כאשר נוצר הצורך להעביר את מלאי הבשר שהיה ברשותה לידיה של נטו, הם אלה שגרמו לחילוקי הדעות בין נטו לבין המדינה וחייבו את השגתו של הסכם הפשרה. על פי הנטען, המבקשת נמנעה מלהעביר את כמויות הבשר שבידיה לידי נטו, הגם שההתקשרות בינה לבין המדינה הסתיימה ביום 31.12.05. לכך השיבה המבקשת, כי אין באפשרותה להעביר את מלוא כמות הבשר בבת אחת ובהתחשב בכמות שבה מדובר, מהלך זה חייב בהכרח להיעשות בהדרגה. בקשר לכך הושג הסכם בין המבקשת לבין המדינה (נספח ג' לבקשה דנן) לפיו עד ליום 31.3.06 תשלים המבקשת את העברת מלוא מלאי הבשר הממשלתי למדינה, או למי שהמדינה תורה. בא כוח המבקשת הצהיר, כי המבקשת עומדת בהסכם זה, אך מנגד מוסיפות המשיבות וטוענות כנגד עיכובים מצד המבקשת בהעברת הבשר לנטו. לענייננו יצוין, כי הגם שהמבקשת התייחסה בבקשתה בשפה רפה למחלוקת האמורה בינה לבין המדינה (סעיפים 15-16 לבקשה), היא לא פרשה בבקשתה את התמונה המלאה בענין זה, ובגדר כך, למשל, לא הציגה לבית המשפט את המכתב החריף שנשלח לה על ידי המדינה ביום 10.1.06 (נספח ט' לתובענה בה"פ 5046/06) ולא פרטה את הרקע המלא לחתימה על ההסכם בינה לבין המדינה (נספח ג' לבקשה), כמו גם את יתר טענות המדינה כלפיה (ראו סעיפים 30-32 לתשובת המדינה). אכן, ניתן היה לצפות ממי שפונה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני, ובגדרו מבקש למעשה לאכוף על המשיבות קיום דווקני של ההסכם שנחתם ביניהן בעקבות המכרז, שיפרוש תמונה מלאה לרבות הטענות שהושמעו כלפיו, במיוחד כאשר למעשיו ולמחדליו-שלו ב"קו התפר" של העברת המשימה ממי שביצע אותה בעבר לזוכה החדש במכרז, היתה השלכה ישירה על המהלכים שהביאו לחתימת הסכם הפשרה בין המשיבות. ואולם, הואיל וקיים טעם נוסף, בעל משקל, לדחיית הבקשה, אין באמור לעיל אלא כדי להוות חיזוק למסקנה, המתחייבת מתוקף האמור להלן, לפיה דין הבקשה להידחות בכל מקרה. 5. בתשובותיהן של המשיבות נטען, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. טענה מרכזית שהשמיעה נטו היא, שמטרתו של צו המניעה אינה אלא לשנות מצב קיים ולא לשמור עליו, דהיינו - לשנות את המצב שנוצר לאחר החתימה על הסכם הפשרה ומתן תוקף של פסק דין להסכם זה. דין טענה זו להידחות, שכן מטרתה של המבקשת היא להותיר את המצב שהיה קיים ערב החתימה על הסכם הפשרה בתוקפו. לא אחת צו המניעה, המיועד לשמירה על מצב קיים, מתבקש סמוך לאחר הפרת זכויות המבקש, אך במצב זה אין לומר ש"המצב הקיים" הוא המצב שנוצר כתוצאה מההפרה, אחרת לא ניתן יהיה להגן מפני פגיעה בזכויות. כאשר הפניה לבית המשפט נעשית מיד לאחר ההפרה, ה"מצב הקיים" הוא זה ששרר עובר לפגיעה בזכותו של הפונה. 6. עוד נטען על ידי נטו, כי המבקשת לא הצביעה על זכות לכאורה וכי אין לה מעמד לאחר שנכרת ההסכם בין המדינה לבין נטו כתוצאה מזכייתה של נטו במכרז. נטען, כי הסעד המתבקש אינו אלא התערבות ביחסים החוזיים שבין המדינה לבין נטו ואין למבקשת כל מעמד בענין זה. לתמיכה בטענה זו הפנתה נטו לפסק דינו של כב' השופט עדיאל בת"א (מחוזי-י-ם) 861/94 מ.ע. סיורי הסעות נ' עיריית ירושלים ואח' (פורסם ב"נבו"), כמו גם לפסק דינה של כב' השופטת גרסטל בה"פ (מחוזי-ת"א) 436/04 ג'יי.סי.אס ספורט בע"מ נ' ההתאחדות לכדורגל ואח' (פורסם ב"דינים"). בפסק דינו של כב' השופט עדיאל נפסק כדלהלן: "הטענה הראשונה היא, שאין לתובעת מעמד בכל הקשור ליחסים החוזיים שבין העירייה לנתבעות. טענה זו מקובלת עלי במלואה. לדעתי, אכן אין לתובעת זכות עמידה בכל הקשור ליחסים החוזיים שבין הנתבעות לעירייה גם אם הפרו הנתבעות את החוזים שבינם לבין העירייה, אין בהפרות אלו כדי להקנות לתובעת, שהיא צד זר לחוזה, זכות או תרופה כלשהי בגין הפרות אלה. מערכת היחסים החוזית הנה ענין שבין העירייה ובין הנתבעות החתומות על החוזה בלבד, ואין צד שלישי יכול להתערב במערכת יחסים זו. הטענות הפתוחות בפני התובעת כמשתתפת שהגישה הצעה למכרז ונדחתה, הנן טענות מתחום דיני המכרזים בלבד ואין בהן כדי ליתן למשתתפת מעין זו להמשיך ולקיים פיקוח אחר מעשי בעלת המכרז והזכות במכרז גם לאחר החתימה על החוזים, ולדרוש מהן דרישות כאלה או אחרות ביחס לקיום החוזים". כב' השופטת גרסטל פסקה אף היא ברוח הדברים האמורים, כדלהלן: " ... הלכה פסוקה היא, כי אין צד שלישי, חרף היותו מציע שלא זכה במכרז, יכול לתקוף את מערכת היחסים החוזית שנכרתה בין מזמין המכרז לזוכה בו, אלא אם כן הצליח להצביע על קנוניה בין המזמין לבין הזוכה, ששורשיה עוד בתקופה שלפני המכרז. יש להפריד בין שלב המכרז, הוא שלב של 'תחרות מאורגנת' ... לבין מצב שלאחר הזכייה במכרז, שאז בין הצדדים חלה מערכת יחסים חוזית הכפופה לדיני החוזים הכלליים, ושלפיה, בנסיבות מתאימות, זכאים הצדדים לחוזה לשנות מתנאי המכרז המקורי בהתאם לנסיבות הענין". ראו עוד: עת"מ (מחוזי-ב"ש) 262/05 מול הים אילת 1978 בע"מ ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל (פורסם ב"תקדין"). אציין, כי יש להבין את הפסיקה האמורה לרקע ההליכים שבגדרם היא ניתנה, שבעיקרם התייחסו למצב של הפרות החוזה מצד הזוכה במכרז, ותגובתו או אי-תגובתו של בעל המכרז להפרות אלה. נדמה, כי כאשר מושג הסכם חדש בין הזוכה במכרז לבין בעל המכרז, באופן שיש בו כדי לשנות שינוי מהותי מתנאי המכרז ולפגוע בעקרון השוויון, יכולה להיווצר עילה להתערבותו של בית המשפט, שהרי אילו יתר המציעים היו יודעים כי אלו יהיו תנאי ההסכם, יכול והיו מגישים הצעה שונה ואולי אף זוכים במכרז. מכל מקום, מדובר בסוגיה סבוכה, המחייבת תחימת קו גבול בין מצב של ניהול משא ומתן לגיטימי, בין בעל המכרז לבין הזוכה, כדי להכניס בחוזה שינויים מסוימים המתבקשים על פי הנסיבות באופן שאינו פוגע בשוויון התחרות, לבין מצב של משא ומתן שהופך לאמצעי לעקיפת דיני המכרזים (ראו: עת"מ (מחוזי-י-ם) 834/02 פז חברת נפט בע"מ נ' קרן קיימת לישראל ואח', פורסם ב"נבו"). אינני סבור כי יש צורך להיזקק להלכות האמורות בגדר ההליך דנן ואין צורך גם להכריע במחלוקת שנפלה בענין זה בין בעלי הדין, שכן, כאמור, המבקשת אינה עותרת לביטול זכייתה של נטו במכרז, וגם לא לביטול ההתקשרות עמה על פי תנאי המכרז. התובענה מתייחסת אך ורק להסכם הפשרה, אשר גם אם יבוטל, לכאורה תוסיף ותעמוד בתוקפה ההתקשרות שבין המדינה לבין נטו על יסוד זכייתה במכרז. במצב זה, קבלת התובענה (כמו גם היענות לבקשה לסעד זמני) אין בהן, לכאורה, כדי לשנות את מצבה של המבקשת. למעשה המבקשת אינה תובעת דבר לעצמה ואף אינה מבקשת לבטל את זכייתה של נטו במכרז (כידוע, נפסק, כי גם מי שאין לו סיכוי לזכות במכרז זכאי לתקוף את התנהלות המכרז ולעתור לביטולו, ראו: ע"א 7699/00 טמג"ש חברה לניהול ופיתוח פרויקטים בע"מ נ' רשות הניקוז קישון, פ"ד נה(4) 873, בעמ' 893). מטעם זה אין לה מעמד לתקוף את הסכם הפשרה ואת פסק הדין שנתן לו תוקף. גם אם היתה מתקבלת עמדת המבקשת והיה ניתן הצו המבוקש, לא היה משתנה מצבה של המבקשת ולא היתה משתנית תוצאת המכרז. מטרת ההליך היא לשלול זכויות מהמשיבות, מבלי שהמבקשת תצא נשכרת מכך ומבלי שתשונה תוצאת המכרז, פרט ל"תיקון העולם" שהמבקשת שואפת להשיג. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. אכן, דווקא משום העובדה שהמבקשת לא היתה צד להליך בה"פ 5046/06, אין בכוחו של פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה לכבול אותה ולהשתיקה בהליכים אחרים. מכאן, שאין צורך בביטולו הפורמאלי של פסק הדין כתנאי מוקדם ליכולתה של המבקשת לתקוף את זכייתה של נטו במכרז לנוכח הסכם הפשרה. אם אכן יש בכריתת הסכם הפשרה משום מהלך המקנה למבקשת עילה לפנות לבית המשפט המוסמך (ואינני מחווה דעתי בנדון), הרי שבפניה זו אמורה המבקשת להגן על זכויותיה-שלה ולא רק להתערב בזכויותיהם של אחרים, ודבר זה אינו יכול להיעשות אלא בתקיפת עצם זכייתה של נטו במכרז לנוכח שינוי תנאיו בגדרו של הסכם הפשרה. נראה, כי תקיפה שכזו יכולה להיעשות רק בבית המשפט לעניינים מנהליים. אין בכוחו של ההליך דנן להביא לתוצאה האמורה ומכאן שדין הבקשה להידחות. כאשר מי שלא היה צד להליך מבקש להביא לביטול פסק דין שניתן באותו הליך, עליו להראות שנפגע פגיעה קונקרטית, אשר ביטול פסק הדין יביא להסרתה. בענייננו, ביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שנתן לו תוקף, מבלי שהתבקש ביטול זכייתה של נטו במכרז (או ביטול ההסכם המקורי שנחתם בין המשיבות בעקבות המכרז), לא יעמיד את המבקשת במצב שונה ממצבה ערב כריתת הסכם הפשרה (ואם כן - המבקשת לא טרחה לפרט כיצד). אינני מתעלם מההלכה לפיה הורחבה "זכות העמידה" של מתחרה עסקי, שאינו תובע דבר לעצמו, וכל מבוקשו הוא לתקוף החלטה של הרשות הבאה להיטיב עם מתחרהו, אך תנאי להכרה במעמד לתקוף את פעולת הרשות במצב הנ"ל הוא, שהתובע יראה כי הפגיעה בו היא "פגיעה ממשית", או כי קיימת סכנה של ממש לפגיעה כזו (עע"מ 8723/03 עירית הרצליה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון פ"ד נח(6) 728, בעמ' 735-736). המבקשת לא הצביעה על פגיעה ממשית שכזו שעלולה להיגרם לה אם לא יינתן הסעד המבוקש. המבקשת לא הראתה כי הפגיעה בה לנוכח הסדר הפשרה רבה יותר לעומת ה"פגיעה" שנגרמה לה ממילא כתוצאה מאי-זכייתה במכרז. 7. האמור לעיל, שלמעשה עניינו בבדיקת זכותה לכאורה של המבקשת, משליך גם על שיקולי מאזן הנוחות. כידוע, בגדר שיקולי מאזן הנוחות בוחן בית המשפט את הנזק העלול להיגרם למבקש אם לא יינתן סעד זמני, אל מול נזקו של המשיב למקרה שסעד כזה יינתן. והנה, לנוכח הסעד המבוקש בתובענה, כמפורט לעיל, הנזק שעלול להיגרם למשיבות אם יינתן סעד זמני הוא ברור - לא יתאפשר להן לפעול על פי הסכם הפשרה, שנדרש, לדעתן, כדי לממש בפועל את ההתקשרות ביניהן לשם אחסנתו ורעננו של מלאי הבשר. מנגד, הנזק שעלול להיגרם למבקשת אם לא יינתן הסעד, אינו קונקרטי וממשי מעבר לטענתה העקרונית והתיאורטית בדבר הפרת עקרונות דיני המכרזים, והמבקשת אף לא הצביעה בבקשתה על נזק כלשהו שעלול להיגרם לה אם לא יינתן הצו, כפי שחובה עליה לעשות בבקשה לסעד זמני. 8. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אינני רואה לנכון להתייחס ליתר הטענות שנטענו על ידי המשיבות. בין היתר נטען על ידי המדינה, כי אין בהסכם הפשרה משום שינוי מהותי של תנאי המכרז, שכן במכרז נאמר, כי המדינה רשאית לפצל בין ההצעות ומכאן שמלכתחילה לא היה הכרח להתקשר עם הזוכה במכרז בהתקשרות שתכלול את כל מרכיבי המכרז, לרבות המרת הבשר הלא מוכשר. בנוסף, מלכתחילה לא היתה זכות קנויה לאיש מהמציעים להתקשר בהסכם אלא לתקופה של שנה, וממילא האופציה להארכת ההתקשרות עמדה אך למדינה, כך שביטולה גם הוא אינו שינוי מהותי שהיה בו כדי להשפיע על ההצעות למכרז. טענות אלה אינן נטולות משקל, אך, כאמור, אין צורך להכריע בהן, כמו גם בטענת המדינה לפיה על המבקשת היה לצרף להליך דנן גם את יעד, בדיוק מהטעם שהביא את המבקשת עצמה לטעון כנגד הפגם שבאי צירופה-שלה להליך בה"פ 5046/06. ככל שהבקשה בבש"א 934/06 מתייחסת גם לתובענה העיקרית, אין צורך לדון בה עתה והיא תתברר ע"י המותב שידון בתיק העיקרי. 9. על יסוד האמור לעיל אני דוחה את הבקשה. המבקשת תישא בהוצאות המשפט של המשיבות, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסכום כולל של 7,500 ש"ח להיום ובתוספת מע"מ לכל אחת מהמשיבות. חוזהצו מניעה זמניצוויםצו מניעההסכם פשרהפשרה