להלן החלטה בנושא צו מניעה בחירות להסתדרות: החלטה 1. המבקשת 1 היא סיעה שמועמדיה מתמודדים בבחירות להסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - "ההסתדרות"), בחירות האמורות להתקיים מחר, 15.5.07. שאר המבקשים הם בעלי תפקידים במבקשת. בבקשה, אשר הוגשה אתמול בשעות אחר הצהריים, מבקשים המבקשים שיינתן צו מניעה זמני המורה שלא לקיים את הבחירות להסתדרות במועדן כל עוד תעמוד בעינה האפשרות שבעלי זכות בחירה יצביעו בקלפיות שבמקומות העבודה שלהם או בקלפיות ניידות, כאפשרות שאינה מוגבלת רק למקרים שבגדרם נבצר מבעלי זכות הבחירה לבחור בקלפיות המצויות באזור מקום המגורים שלהם. 2. כפי שמפורט בבקשה, על-פי חוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של ההסתדרות (להלן - "החוקה"), כפי שתוקנה בסוגיות הרלוונטיות בנובמבר 2001 ובנובמבר 2006, נקבעו הסדרים להצבעה במקומות עבודה (פרק ה2 לחוקה) ובקלפיות ניידות עבור "מצביעים עוברים" (פרק ה1 לחוקה). על-פי ההסדרים האמורים, ההצבעה בקלפיות אלה תיעשה במעטפה כפולה. פתק ההצבעה יוכנס למעטפה שאין עליה כל פרטים ומעטפה זו תוכנס למעטפה נוספת שעליה יירשם שם בעל זכות הבחירה ופרטים נוספים שלו. רישום זה נועד למנוע את האפשרות להצבעה כפולה, הן בקלפי שבמקום העבודה או בקלפי ניידת והן בקלפי שבמקום המגורים. בניגוד להסדר זה, הצבעה בקלפי באיזור המגורים אינה מצריכה שתי מעטפות ורישום שם המצביע, אלא נעשית על יסוד פנקס בוחרים. לטענת המבקשים, ההסדרים האמורים פוגעים בטוהר הבחירות ובעיקר בחשאיותן ובחופש הבחירה. כך, למשל, טוענים המבקשים כי אין בפועל אפשרות לבחירה חופשית לעובד במקום עבודה גדול בו נאמר לו מפי ועד העובדים שהשתתפותו בבחירות היא חובה (סעיף 46 לבקשה), או לעובד המשתכר שכר מינימום ומקום עבודתו בסכנה וגם הוא התבקש על-ידי אנשי ועד העובדים להצביע בבחירות. בסעיף 50 לבקשה נאמר בענין זה, כי כאשר אותו עובד זוטר המשתכר שכר מינימום והחושש לפרנסתו מגיע לחדר ועד העובדים בו הוצב קלפי ומוצגת לו מעטפה שעליה רשומים פרטיו "ברגע המסוים הזה עלול מצבו השכלי של העובד להיות מושפע מהנסיבות המיוחדות ולגרום לו להצביע בניגוד להעדפתו. לעובד כזה אין חופש בחירה וכבודו וחירותו ייפגעו". 3. אם נדייק, המבקשים תוקפים הן את התיקונים לחוקה שאפשרו הצבעה באופן האמור והן את אופן יישום הוראות החוקה. לטענתם, ועדת הבחירות (המשיבה 2) פרשה באופן לא ראוי את הוראות החוקה, באופן שאפשרה בפועל הצבעה במקומות עבודה ובקלפיות ניידות (הצבעה במעטפות כפולות) כמעט ללא כל הגבלה, באופן שכל בעל זכות בחירה יכול להצביע בדרך זו. על-פי הטענה, פירוש נכון של החוקה מחייב צמצום האפשרות להצבעה בקלפיות האמורות רק למקרים בהם קיימת נבצרות ממשית של בעל זכות הבחירה להצביע בקלפי שבמקום מגוריו, שם, כאמור, אין הוא מצביע במעטפה כפולה באופן שפרטיו האישיים נרשמים על גבי המעטפה החיצונית. 4. לאחר שטענות המבקשים נדחו ע"י ועדת הבחירות המרכזית של ההסתדרות, הגישו המבקשים עתירה לרשות השיפוט הארצית של ההסתדרות (להלן - "רשות השיפוט"). לאחר דיון שהתקיים ביום 8.5.07 (תיק מס' 47/07), דחתה רשות השיפוט את עתירת המבקשים. בפסק דין שניתן ביום 9.5.07 בהעדר הצדדים, התייחסה רשות השיפוט בראש ובראשונה לטענת שיהוי בהגשת העתירה. רשות השיפוט עמדה על כך, כי המבקשים נקטו שיהוי קיצוני לאחר שהחוקה תוקנה בנושאים הרלוונטיים בתחילה בשנת 2001 ולאחר מכן בחודש נובמבר 2006. רשות השיפוט עמדה על כך, כי השיהוי במקרה דנן מביא לתוצאה חמורה במיוחד, בין היתר מכיוון שמצבם של המשיבים שונה לרעה באופן מובהק כאשר נערכו במשך חודשים ארוכים לקיום הבחירות על כך הכרוך בכך. לגופו של ענין מצאה רשות השיפוט כי אין ממש בטענת המבקשים. נקבע על-ידי רשות השיפוט, כי המבקשים לא הביאו כל ראיה לקיומו של חשש אמיתי מפגיעה בחשאיות ההצבעה. בנושא החשש מפני פגיעה בחשאיות עקב רישום הפרטים על גבי המעטפה החיצונית, ציינה רשות השיפוט בפסק דינה כי ננקטו על-ידי ועדת הבחירות המרכזית צעדים המעוגנים בנהלי בחירות שיש בהם כדי להפיג את החששות (ראו סעיף 16 לפסק דינה של רשות השיפוט). עוד הוסבר בפסק הדין האמור, כי תיקוני החוקה והחלטות ועדת הבחירות אשר הרחיבו עד מאד את האפשרות להצביע בקלפיות במקומות העבודה ובקלפיות ניידות, באופן שבעל זכות הבחירה אינו חייב לפנות דווקא לקלפי שבאזור מגוריו, נעשו על מנת לעודד הצבעתם של בעלי זכות בחירה רבים ככל שניתן, וזאת לנוכח ניסיון העבר (כאשר בבחירות הקודמות מימשו רק 38% מבעלי זכות הבחירה את זכותם זו). 5. סמוך לאחר הגשת הבקשה דנן קבעתי דיון להיום בשעה 14:30 והוריתי למבקשים להמציא את הבקשה למשיבים ביום בו היא הוגשה. תשובת המשיבים הוגשה שעות ספורות לפני מועד הדיון. במועד הדיון עמד כל צד על עיקרי טענותיו ולנוכח לוח הזמנים בו מדובר, מתחייב מתן החלטה לאלתר. 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא שדין הבקשה להידחות. ביסוד החלטה זו עומדים טעמים רבים, כפי שיפורט להלן, ובוודאי שמשקלם המצטבר של השיקולים השונים מכריע את הכף בצורה חד-משמעית לעבר המסקנה האמורה. בשל מצוקת הזמן, הנימוקים שיפורטו להלן אינם ערוכים בהכרח על-פי סדר חשיבותם ומשקלם היחסי. 7. כידוע, כאשר מדובר בהליכים משפטיים בנוגע לקיומן של בחירות, כללי השיהוי שנקבעו בפסיקה הם קפדניים במיוחד: "בכל הנוגע לקיומן של בחירות, עמד בית המשפט הגבוה לצדק פעם אחר פעם על כך, שהמהירות בנקיטת הליכים היא קריטית" (בג"ץ 6905/98 ארד ואח' נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית בנימינה ואח', פ"ד נב(5) 414). באותו ענין הוסיף בית המשפט ופסק, כי יש לצפות שעתירה תוגש "ביום העבודה הראשון של בית המשפט" לאחר מתן פסק הדין או ההחלטה שאותה רוצים לתקוף. בבג"ץ 232/85 רובין נ' ברגר ואח', פ"ד לט(2) 215 הדגיש בית המשפט כי אם בית המשפט יצטרך לדון בשאלות שונות הנוגעות להליכי הבחירות ימים ספורים לפני קיום הבחירות, בית המשפט ייהפך "לאחד מאמצעי המלחמה במאבק בין הצדדים. פניה כה מאוחרת עושה את בית המשפט מטבע הדברים לכלי משחק על לוח השחמט של מאבקם הציבורי". בבג"ץ 258/69 פונדמינסקי נ' פקיד הבחירות ליד עירית ירושלים, פ"ד כג(2) 169 נפסק כי "מידת השיהוי הפוסלת זכותו של עותר לקבל סעד מבית משפט זה תלויה בנסיבות הענין, בענין של בחירות בו נקבעו בחיקוק מועדים קצרים לכל אחד ואחד משלבי התהליך, יש ואפילו שיהוי קצר דיו כדי להשיב פני עותר ריקם. שאם לא תאמר כן, עלול הדבר להכשיל את ציבור הבוחרים, ואולי אפילו לגרום דחיית הבחירות וכדבר הזה לא יתכן". במקרה דנן ניתן פסק דינה של רשות השיפוט עוד ביום 9.5.07. המבקשים לא הסבירו מדוע לא היו יכולים ליזום את קבלת פסק הדין לידיהם עוד באותו יום. נראה כי פסק דין זה נשלח למבקשים ביום 10.5.07 בשעות הבוקר, והכוונה ליום ה' בשבוע שעבר. במצב זה הגשת הבקשה רק ביום א' בשעות אחר הצהריים, לאחר שעות הפעילות הרגילות בבית המשפט, היא שיהוי של ממש. בקשה זו היתה צריכה להיות מוגשת כבר ביום ה' ולכל המאוחר ביום ו' באופן שניתן היה לקיים את הדיון עוד באותו יום, עד לכניסת השבת. הגשת הבקשה רק ביום א' בשעות אחר הצהריים הביאה לכך שהדיון יתקיים יום אחד בלבד לפני מועד הבחירות, כאשר כל המעורבים נתונים בלוח זמנים בלתי אפשרי. 8. גם אם אין בכוחו של השיהוי הנ"ל בהגשת הבקשה לבית המשפט להביא לדחיית הבקשה, הרי שמצטרף לכך מימד נוסף של שיהוי. ואכן, כפי שציינה רשות השיפוט, המבקשים השתהו שיהוי ניכר ביותר בפנייתם לערכאות המוסמכות, שהרי טענותיהם נטועות בראש ובראשונה בתיקונים לחוקה שאפשרו הצבעה במעטפות כפולות במקומות העבודה ובקלפיות ניידות. אכן, המבקשים תוקפים גם את האופן שבו יושמו הוראות אלה של החוקה, ואולם בפניותיהם לגורמים השונים הם הדגישו את טענותיהם כנגד חוקיות התיקונים בחוקה עצמם (ראו, לדוגמה, מכתב מיום 15.4.07 למר שלמה אביטן, נספח ה' לבקשה; סעיף 23 לבקשה שהוגשה לועדת הבחירות המרכזית, נספח ח' לבקשה). לא היה מקום להשתהות בענין זה שיהוי כה ניכר עד שהפניה לגורמים השונים בהסתדרות נעשתה זמן קצר לפני מועד הבחירות. התיקונים לחוקה הם התשתית הנורמטיבית שאיפשרה לועדת הבחירות להנהיג את ההסדרים אותם תוקפים המבקשים וטענות המבקשים בנדון היו צריכות להיות מובאות להכרעת הגורמים המוסמכים מיד לאחר תיקון החוקה ולא ממש בסמוך למועד הבחירות. 9. כאמור, אף כי המבקשים תוקפים בעיקרו של דבר את חוקיות התיקונים לחוקה, בקשתם מתייחסת גם לאופן יישום הוראותיה. בענין זה יצוין, כי הוראות החוקה אינן מנוסחות באופן חד-משמעי ומחלקן ניתן ללמוד על אפשרות נרחבת להצביע במעטפות כפולות. כך, למשל, ראו הוראת סעיף 2א לפרק ה' והסיפא לסעיף 1 לפרק ה1, כמו גם הסיפא לסעיף 4 בפרק ה2. אכן, כפי שנטען על-ידי המשיבים, כאשר נאמר בסעיף 2א לפרק ה' שמי "שנבצר" ממנו להגיע לקלפי במקום מגוריו יוכל להצביע בקלפי במקום העבודה ובקלפי ניידת, אין לשלול על פניו את האפשרות לפרש מונח זה באופן שה"נבצרות" תיבחן באופן סובייקטיבי על-ידי כל אחד מבעלי זכות הבחירה. כך טענו המשיבים בפני רשות השיפוט ולסוגיות אלה הייתה התייחסות רחבה בהתדיינות לפניה, ופרשנות זו, שהיא פרשנות הנובעת גם מתכלית התיקונים לחוקה (הגדלת אחוזי הצבעה), כפי שעולה מפרוטוקול הדיונים שקדמו לאישור התיקונים בחוקה, היא פרשנות לגיטימית (ראו נספחים ה' ו-ז' לתשובה, כמו גם תצהירו של מר יעקב שמאי, שצורף כנספח ו' לתשובה). הפרוש שהמבקשים מבקשים ליתן לחוקה, גם אם הוא אפשרי, אינו הפרוש היחיד ואין מקום שבית המשפט יתערב בפרוש שניתן לחוקה על-ידי המוסדות המוסמכים של הגוף הוולנטרי, שאת חוקתו אנו באים לפרש. רשות השיפוט היא הגוף המוסמך לפרש את הוראות החוקה והיא לא ראתה להתערב בהסדרים שנקבעו על-ידי ועדת הבחירות. 10. כידוע, כאשר מדובר בהחלטות של טריבונאלים פנימיים של גופים וולונטריים, בית המשפט אינו נחפז להתערב בהן. ראו, למשל, ע"א 2211/96 כהן נ' כהן, פ"ד נ(1) 629, 634: "הלכה מכבר היא, כי בית המשפט אינו נחפז להתערב בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולנטאריות. חזקה על חברי אותן אגודות, כי סברו וקיבלו עליהם מראש הכרעות של אותם טריבונאלים, ובהכריע טריבונאל שלא לרצונם, אל להם לבוא לבית המשפט ולבקש כי יתערב בהחלטות שנעשו. לפיכך, הלכה מכבר הא כי בית-משפט לא יתערב בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולנטאריות, אלא במקרים מוגדרים ומצומצמים הנופלים במסגרת קטיגוריות אלו:ואחת, במקום שבו חרג טריבונאל פנימי מסמכותו, ושתיים, במקום שבו פגע טריבונאל בעיקרי הצדק הטבעי. ואולם בתי המשפט סירבו להכניס עצמם בסד שתי עילות מוגבלות אלו, בהדגישם כי ייתכנו מקרים נוספים שבהם יראה בית המשפט להתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי. מקרים נוספים אלה הינם בני-בלי-שם - מקרה אחד לא ידמה לרעהו - אך הכול מסכימים כי המדובר הוא בחריגים לכלל אי ההתערבות (ראה לאחרונה ע"א 835/93, רע"א 2835/92 איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ; אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' איגנט פ"ד מט(2) 793). ראו עוד פסקי-דין הנזכרים בחוות-דעתם של השופטים אשר ישבו בדין באותו עניין. לא הזכרנו שלוש קטיגוריות אלה של התערבות בהחלטותיהם של טריבונאלים פנימיים, אלא כדי להוסיף ולהזכיר את ה'אידך גיסא', לאמור, כי בית-משפט לא יתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי מקום שבו טעה אותו טריבונאל בפירוש העובדות או בפירוש הדין, ובלבד שאותה טעות אינה חמורה וכבדה במיוחד כדי היותה שקולה לחריגה מסמכות או בנופלה אל הקטיגוריה השלישית האמורה לעיל". 11. במקרה דנן לא שוכנעתי כי החשש של פגיעה בחשאיות ובטוהר הבחירות הוא חשש בעל עוצמה ממשית וקונקרטית, שתצדיק התערבות בית המשפט בפסק דינה של רשות השיפוט. אגב, האפשרות לעשות שימוש במעטפות כפולות, כאשר מדובר בהצבעת בעל זכות בחירה שאינה נעשית בקלפי ששמו מופיע ברשימת הבוחרים שבה, מוכרת גם מהבחירות לכנסת. אמנם אפשרות זו מוגבלת שם למקרים מובהקים של נבצרות מהצבעה בקלפי שבמקום המגורים, ואולם, האפשרות קיימת והדבר לא נתפס כפגיעה בחשאיותן של הבחירות. השימוש הנרחב יחסית שיכול להיעשות במקרה דנן בהצבעה שלא בקלפי שבמקום המגורים אכן מצדיק בחינה של אפשרות זו, אך לנוכח האמצעים השונים שננקטו, שאמורים להבטיח שלא יתאפשר זיהוי אופן הצבעתו של מצביע פלוני (כמפורט, בין היתר, בחוקה ובנוהל תדרוך חברי ועדות קלפי שצורף כנספח ט' לתשובה), נראה כי החשש שמדברים עליו המבקשים הוא חשש תיאורטי גרידא, שלא הונחה לו תשתית עובדתית משכנעת. הפגם שמייחסים המבקשים לאופן ההצבעה האמור, אם בכלל הוא קיים, ניתן לפתרון בדרך של נקיטה באמצעים מתאימים ואין מדובר בנתון שמניה וביה יש עימו פגיעה בטוהר הבחירות. החשש מלחצם של גורמים שונים במקומות העבודה קיים תמיד, גם אם מדובר בהצבעה בקלפי המצויה באזור המגורים, ותמיד יימצא מי שאינו סומך על חשאיות הבחירות וחושש מהאפשרות שאופן הצבעתו ייחשף. ואולם, אין די בכך, ובשיטה עצמה, ככזו, לא טמון חשש מובנה של פגיעה משמעותית בחשאיות הבחירות. כאמור, ענין זה נבחן על-ידי רשות השיפוט ומשזו לא מצאה פגם או פסול בנהלי הבחירה שנקבעו על-פי החוקה כפי שזו יושמה על-ידי ועדת הבחירות, אין מקום שבית המשפט יתערב בהחלטה האמורה. 12. המבקשים הדגישו כי התקלה שלדעתם אמורה להיגרם היא פגיעה בזכויות יסוד של ציבור הבוחרים ופגיעה בעקרונות חוקתיים יסודיים, ועל-כן ראוי שבית המשפט יושיט להם סעד, גם אם כרגיל מצומצמת מידת התערבותם של בתי המשפט בהחלטות של טריבונלים פנימיים. ואולם, כאמור לעיל, לא שוכנעתי כי עצם האפשרות להצביע במעטפות כפולות כשעל אחת מהן נרשמים פרטי המצביע (כדי למנוע הצבעות כפולות), עלול לפגוע פגיעה ממשית בחשאיות הבחירות. מטעם זה גם אין מקום לקבל את תשובת המבקשים לטענה נוספת שהשמיעו המשיבים, והיא הטענה שהמבקשים לא מיצו את ההליכים בערכאות השיפוטיות שהוקמו על-פי החוקה. על-פי הוראות פרק י"ג לחוקה, רשות השיפוט של ההסתדרות פועלת בשתי ערכאות. האחת, "ערכאה ראשונה ארצית יחידה", והשניה, "ערכאת הערעור הארצית". המבקשים כלל לא פנו לערכאת הערעור, ואכן, עניין זה, כשלעצמו, מהווה מחסום מפני פניה לבית המשפט, שהרי המבקשים אמורים לפעול על-פי חוקת הארגון שאת החלטותיו הם מבקשים לתקוף. אין הם יכולים להחליט על דעתם עצמם, שלא למצות הליך ערעורי ולפנות ישירות לבית המשפט. לעניין זה יצוין, כי יש לראות בחומרה העדר כל התייחסות בבקשה לדבר קיומה של ערכאת הערעור של רשות השיפוט. על המבקשים היה להקדים ולנמק מדוע הם סבורים שלא מוטלת עליהם חובה למצות את הליכי הערעור בגדרה של רשות השיפוט. כאמור, גם התשובה שניתנה בסופו של דבר בעניין זה על-ידי המבקשים, לא הניחה את דעתי. הטענה כאילו מדובר בענין קונסטיטוציוני מהמעלה הראשונה, ולכן לא היה צורך לפנות לערכאת הערעור של רשות השיפוט, אינה מתיישבת עם עצם פנייתם של המבקשים לערכאה הראשונה של רשות השיפוט. אם מדובר בסוגיה שאמורה להתברר רק בבתי המשפט, על המבקשים היה לפנות לבתי המשפט ישירות. 13. בדומה לכך, אין בפי המבקשים תשובה טובה לטענת המשיבים, לפיה, על-פי הוראות פרק י"ג לחוקה, הפרק שעניינו רשות השיפוט "ייחשב להסכם בוררות המתייחס לחברי ההסתדרות, גופיה, ארגוניה, מפעליה, מוסדותיה, נציגיה ועובדיה". אם אכן כך הדבר, כי אז על המבקשים היה לתקוף את החלטת רשות השיפוט בדרך שתוקפים פסק בוררות, ועל-פי העילות הקבועות בדין לתקיפת פסק בוררות. דבר זה לא נעשה. אגב, מתשובת המשיבים עולה, כי ב"כ המבקשים טען טענה זו עצמה בהליך אחר, שגם בו נדון פסק-דין שניתן על-ידי רשות השיפוט (נספח ג' לתשובה). ושוב, גם בסוגיה האמורה ניתן היה לצפות שהמבקשים לא יעלימו מעיני בית המשפט את דבר קיומן של הוראות פרק י"ג לחוקה. 14. בבקשה נכללה סוגיה שעניינה קלפיות שהמשיבים מתעתדים להציב בנכסי המדינה. טענות אלה כלל לא הובאו בפני רשות השיפוט, ורק משום כך אין כל מקום להיזקק להן לראשונה עתה, מה גם שאף בסוגיה זו לוקה הבקשה בשיהוי חמור. 15. מעבר לכל הנימוקים המפורטים לעיל, ראיתי לנכון לשוב ולהדגיש כי לא שוכנעתי שסדרי ההצבעה הקיימים, עלולים להביא לפגיעה של ממש בטוהר הבחירות ובחשאיותן. מסקנתי זו התחזקה למקרא ההסברים שניתנו על-ידי המשיבים, בדבר נוהלי ההצבעה המדויקים והשלב שבו נרשמים פרטי המצביע על גבי המעטפה החיצונית (רק לאחר יציאתו מהקלפי). אין מקום לבסס טיעון כאמור על חששות בעלמא שמתבססות על ספקולציות בדבר הלך חשיבה אפשרי של מצביע זה או אחר או על חוסר אמון בסיסי שנטוע במוחו של מי מהמצביעים. גם אם טעיתי במסקנתי הנ"ל והשיטה עצמה, שעניינה האפשרות להצביע בקלפי שאינה במקום המגורים, כך שיהיה צורך לרשום את פרטי המצביע על גבי מעטפה נוספת, היא שיטה שפוגמת בטוהר הבחירות, הרי שניתן וצריך היה לתקוף אותה סמוך לאחר קבלת התיקונים לחוקה ולא סמוך לפני הבחירות. 16. על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. בהתחשב בעבודה הרבה שהושקעה על-ידי המשיבים ובאי-כוחם, בלוח זמנים קצר ביותר, ובהתחשב בתוצאות ההליך דנן ובנימוקי דחיית הבקשה, יש מקום לחייב את המבקשים בהוצאות ממשיות. אני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבים, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 30,000 ש"ח להיום ובתוספת מע"מ.צוויםצו מניעהבחירות