להלן פסק דין בנושא פעולות כונס נכסים ללא הצדק סביר: פסק דין א. ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בת"א (כב' הרשם יובל גזית) מיום 27.3.06, לפיה חלק מהפעולות בהן נקט המערער ככונס נכסים, נעשו ללא הצדק סביר. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלקמן: המשיבה 1, חברת קומגרו טקסטיל 1997 בע"מ, ובעליה, המשיב 2, מר איתמר גרסטל, שכרו מהזוכה, חברת מורי השקעות בע"מ, נכס ששימש אותם כמתפרה. המשיבים פיגרו בתשלומיהם וניתן כנגדם פסק דין לפינוי. ביום 26.1.99 נחתם בין הצדדים הסכם, לפיו ישלמו המשיבים לזוכה סכום של 140,000 ₪ לא יאוחר מיום 25.3.99. להבטחת התשלום שועבדו מיטלטלין שהיו שייכים לערבה, חברת ישגאר השקעות בע"מ, חברה בבעלות המשיב 2. ביום 26.5.99 ניתן תוקף של החלטה להסדר תשלומים שנכרת בין הצדדים ונקבע מינויו של המערער, ב"כ הזוכה, ככונס נכסים, וכך נקבע: "היה ואחד התשלומים לא ישולם במלואו ובמועדו ניתן בזה צו למימוש הערובה שבידי הזוכה. לשם ביצוע המימוש אני ממנה את ב"כ הזוכה ככונס נכסים על הנכסים הממושכנים, והחוב הפסוק ישמש כערובה לכונס. המינוי ייכנס לתוקף עם קבלת הודעת ב"כ הזוכה בדבר הסכמתו להתמנות ככונס. עם תחילת הליכי מימוש המשכון יודיע על כך ב"כ הזוכה לתיק ההוצאה לפועל ויבקש הוראות לביצוע המימוש." (הדגשה שלי - י.ש.) ביום 9.6.99 הוגשה הסכמת המערער, ב"כ הזוכה, למינויו ככונס נכסים. ביום 13.9.99 ניתן צו למימוש המשכון ונקבע עוד: "החייב רשאי להציע תוך 7 ימים ממסירה, דרך בה לדעתו תתקבל תמורה מירבית בגין הנכסים הממושכנים. בהעדר תגובה, אורה על פרסום מודעה בעתון ובה הזמנה להציע הצעות לאחר ביצוע שומה עדכנית." ביום 7.10.99 ניתנה ע"י ראש ההוצל"פ, החלטה כדלקמן: "לבקשת כונס הנכסים, להלן הוראותי לממוש המשכון, 1) כונס הנכסים יתפוס את כל הנכסים הממושכנים ויעביר אותם למחסן מורשה, לאלתר. 2) כונס הנכסים יגיש רשימה מלאה ומדוייקת של כל הנכסים שנכללו בשטר המשכון. 3) כונס הנכסים יגיש תוך 14 יום ממסירה דו"ח מלא ומפורט של כל המכונות שנתפסו על ידו, ובכל מקרה של אי התאמה בין רשימת הנכסים הממושכנים לרשימת המכונות שנתפסו ואוחסנו יפרט הכונס מה עלה בגורלו של כל נכס ממשוכן שלא נתפס על ידו. 4) תוך 30 יום יגיש כונס הנכסים שומה עדכנית של כל הנכסים הממושכנים..." ראש ההוצל"פ חזר, בהחלטות נוספות, על דרישתו להגשת שומה עדכנית. ביום 28.11.99 קבע ראש ההוצל"פ כי אם יש צורך למכור את המכונות הממושכנות, אזי תחילה על המערער להמציא דו"ח שמאי שהוא מהנדס טקסטיל, באשר לשווי המכונות העומדות למכירה. בסמוך למינויו ככונס, הטיל המערער על מר קורסונסקי, שאינו שמאי ואינו מהנדס, לערוך דו"ח באשר לנכסים הממושכנים. ביום 10.1.00 נמכרו המיטלטלין בהסכמת המשיבים. רק ביום 15.11.00, הגיש המערער דין וחשבון לראש ההוצאה לפועל. המשיבים הגישו, על פי סעיף 58 (א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, בקשה לחייב המערער בפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהתנהלותו בהליך כינוס הנכסים. לטענת המשיבים, חלק מהציוד הממושכן והלא ממושכן נותר במקום ע"י הכונס, חשוף לפגעי מזג אוויר כשבחלקיו נעשה שימוש ע"י שוכרת חדשה. המשיבים טוענים, כי כתוצאה מכך, חלק מהציוד האמור נגנב או חסר וחלק אחר החליד ויצא מכלל שימוש. בנוסף, הפר הכונס חובותיו, ככונס נכסים, בכך שלא ביטח את הציוד, דיווח על תקבוליו באיחור, לא הגיש דו"ח תקופתי, הדין וחשבון לא היה מפורט והוגש באיחור, הערכת הציוד הממושכן לא נעשתה על ידי המומחה המתאים ולא בהתאם לכללים המקובלים. יצויין כי על פי הסכמת הצדדים, הוחלט כי "ראשית תוכרע סוגיית החבות והיה ותקבע חבות, אזי תדון סוגיית הנזק שנגרם" (עמ' 1 להחלטת ראש ההוצל"פ). ביום 27.3.06 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ לפיה נדחתה טענת המערער לפיה המשיבים, שאינם בעלי המיטלטלין הממושכנים, אינם בעלי מעמד משפטי. ראש ההוצל"פ קבע כי אומנם אין זהות בין המשיבים לחברה הממשכנת, יחד עם זאת, יש למשיבים מעמד מאחר שהליך מימוש המשכון, ששימש כבטוחה לתשלום חובותיהם, וגביית הכספים מכוחו, השליכו על הכספים שנאלצו המבקשים לשלם לזוכה. בנוסף, כונס הנכסים הינו 'קצין בית המשפט' וככזה חב בחובת נאמנות לראש ההוצל"פ ולנוכח הטענות המועלות כלפיו, ראוי כי תפקידו יבחן. עוד קבע ראש ההוצל"פ: "ביום 9.6.99 הוגשה הסכמת ב"כ הזוכה למינוי. בתאריך זה החל תוקפו של המינוי. אף על פי כן וכאמור בכתב המינוי, ההליך של כינוס הנכסים הותנה בהפרה של הסדר התשלומים." (עמ' 4) ראש ההוצל"פ סקר את פעולות המערער ובחן האם נעשו תוך הצדק סביר: ראש ההוצל"פ קבע, כי בנוגע לביטוח הנכסים, העברת הנכסים הממושכנים למחסן מורשה, החזרת הקומפרסור, שמירה והחזרת ציוד שלא מושכן (מהטעם, שלא נמצאה מניעה של ממש מטעם המשיבים, ליטול הציוד שאינו ממושכן, בעודו בעל ערך) - נהג המערער בהצדק סביר. אולם, ראש ההוצל"פ קבע, כי המערער נהג בלא הצדק סביר - בכך שדיווח על תקבולים באיחור, העריך נכסים ממושכנים על פי דו"ח לוקה בחסר ולא הגיש דו"ח תקופתי במועד. עוד נקבע, באשר לגניבת המכונה - כי המכונה היתה בחזקת המערער, ועל כן חלה עליו אחריות והוא חב בגינה. כמו כן, באשר לשמירה על הציוד הממושכן - נקבע כי המערער נהג תוך הצדק סביר למעט לעניין המכונות שהושארו בחוץ, חשופות לפגעי מזג האוויר, בכפוף להסתייגות קלה באשר מכונות מטבען, מתבלות ונשחקות עם הזמן; בהתייחס לטענה לפיה המערער איפשר לשוכרת החדשה לעשות שימוש במיטלטלין - נקבע כי לא ניתן להעריך האם כתוצאה מכך הופחת ערך הציוד או נשמר ערכו. החלטה זו היא נשוא הערעור שבפני. ג. המערער טוען, כי טעה ראש ההוצל"פ בקובעו כי למשיבים יש מעמד והם זכאים לסעד, בעוד הציוד שנטען כי ניזוק, שייך לחברה ישגאר, בעלת ישות משפטית נפרדת, שאינה מתדיינת בתיק, אשר בקשות המשיבים לצרפה, נדחו. כן טוען המערער, כי ניתן לייחס לו אחריות אך ורק לאחר מינויו ככונס נכסים וטעה ראש ההוצל"פ בקביעתו כי כבר ביום 9.6.99 נכנס לתפקידו. המערער טוען, כי מינויו נכנס לתוקף מעשי רק ביום 7.10.99, עם תחילת הליכי מימוש המשכון. לגישת המערער, ההחלטה מיום 26.5.99 משמעה היא כי רק כאשר אחד מהתשלומים לא ישולם במועדו, יכנס לתוקף צו מימוש הערובה שלביצועו מתמנה כונס הנכסים בכפוף להסכמתו. ואומנם ביום 13.9.99 ניתן צו למימוש המשכון, אולם, הצו היה מסוייג, וניתנה למשיבים אפשרות להציע דרך אחרת למימוש הנכסים. המערער טוען, כי יש לדחות את טענות המשיבים וקביעות ראש ההוצל"פ המייחסות לו אחריות לנזקים שנגרמו, בטרם מונה לתפקידו ככונס, וזאת ללא אבחנה בין תפקידו ככונס, לתפקידו כעורך דין המייצג צד בתיק. לגופו של עניין, טוען המערער, כי טעה ראש ההוצל"פ בקובעו כי חלק מפעולותיו נעשו ללא הצדק סביר. המערער טוען, כי מצב המכונות ביום 10.1.00 בעת העברתן למחסני הזוכה, היה זהה למצבן בעת מינויו ככונס. המערער טוען, כי כל הציוד פונה על ידו ונותרו במקום שתי מכונות בלבד, שהמשיבים ויתרו על פינויים מהטעם שעלות פינוי גבוהה מערכם. לטענתו, המשיבים בחרו, שלא לפנות הציוד מהמקום בעצמם ולא שיתפו עמו פעולה. לפיכך, טוען המערער, אין לו אחריות לנזקי הציוד שנותר במקום כגורם לגניבת המכונה. בנוסף, טעה ראש ההוצל"פ בקובעו שפעל ללא הצדק סביר בנוגע להערכת הנכסים הממושכנים, עריכת דו"ח תקופתי ודיווח על תקבולים. המערער טוען כי ביצע את המוטל עליו כדין. כמו כן, טוען המערער טוען כי לא אישר לשוכרת החדשה לעשות שימוש במיטלטלין. ד. המשיבים, שאינם מיוצגים, טוענים מנגד, כי התיק מתנהל משנת 1999 בגין חוב שאינו גבוה שחלקו שולם, אולם מעשי המערער מנעו סילוקו הסופי. המשיבים טוענים, כי המערער עצמו לא הבחין בין רכושם לרכוש חברת ישגאר והמשיב 2 שמשמש כבעלים הן של המשיבה 1, החייבת, והן של חברת ישגאר, בדין הצהיר כי הוא הבעלים של הציוד. לטענת המשיבים, המערער מונה ככונס כבר ב 26.5.99, כשתפקידו ככונס אינו כולל רק מימוש, אלא מטלות נוספות. לטענת המשיבים, הציוד היה ברשות המערער בתפקידו כב"כ הזוכה מחודש דצמבר 1998 והמערער אף הצהיר על כך במרץ 1999 - ועל כן אחראי לגביו. המשיבים טוענים, כי המערער הותיר במשך למעלה משנה את הציוד חשוף לפגעי מזג האוויר ועל כן בשנת 2000 כשלא ניתן היה עוד להפעילו, הסכימו המשיבים שלא לפנותו. בנוסף, המערער אחראי למכונות שנגנבו בשנת 1999 ובשנת 2000, בעת שהציוד היה ברשותו. המשיבים טוענים עוד, כי המערער הוא שהשכיר לשוכרת החדשה את המקום בו היו מאוחסן הציוד, תוך שהוא מתיר לה לעשות בציוד שימוש כאוות נפשם. השוכרת החדשה עשתה שימוש בחלק מהציוד ופינתה חלק אחר אף מחוץ למבנה, חשוף לנזקי מזג האוויר. לפיכך, אחראי המערער לנזקים שנגרמו לציוד כתוצאה משימוש זה. ה. דין הערעור להדחות. בקליפת אגוז, עניינו של ערעור זה, בהיקף חובותיו של כונס הנכסים ואחריותו לנזקים שנגרמו כתוצאה מהפרת חובות אלה. הסמכויות והחובות של כונס הנכסים מפורטות בסעיף 54 לחוק, ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, שזו לשונו: "54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים - (א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב. (ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים. (ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לראש ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו ראש ההוצאה לפועל. (ד) כונס הנכסים ימסור למוציא לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת." ס' 58 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מוסיף וקובע: "58. אחריותו של כונס נכסים - (א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו." קרי, כונס שלא מילא חובה מחובותיו, כמפורט לעיל, לא ישא באחריות ולא יחוייב בפיצוי בגין הנזק שגרם בכך, אם פעל מתוך הצדק סביר. בענייננו, נמצאו פגמים בהתנהלות כונס הנכסים, וראש ההוצל"פ מצא כי חלקם נעשו בלא הצדק סביר, ולכך מכוון ערעורו של המערער. בבקשתו מעלה המערער טענות כלליות, שאינן מגובות בראיות, המכוונות בעיקרן כנגד קביעותיו העובדתיות של ראש ההוצאה לפועל, לרבות, קביעת מועד מינויו ככונס, מצב המכונות, מספר המכונות, מועד פינויים, כמה מהמכונות נותרו במקום ולכמה זמן, כמה מהן נגנבו, אופן הערכת הנכסים הממושכנים, מועד הגשת דו"ח תקופתי, מועד דיווח על תקבולים. טענות אלה דין להידחות. ככלל, בית משפט שלערעור אינו מתערב בקביעת ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שקבעה הערכה הדיונית (רע"א 4398/07 פרילנדר ואח' נ' כאן גולן 1979 בע"מ (לא פורסם, 27.2.08)). בענייננו, לא מצאתי מקום להתערב בקביעות ראש ההוצל"פ, שנעשו לאחר חקירה מקפת של המערער והמשיב 2, ועל בסיס מהימנותם. באשר לטענות המערער הנוגעות למעמד המשיבים, סבורה אני, כי צדק ראש ההוצל"פ בקובעו שבנסיבות בהן המשכון שימש כבטוחה לתשלום חובות המשיבים, והליך המימוש וגביית הכספים מכוחו, משליכים על הכספים שנאלצו המשיבים לשלם לזוכה, יש ליתן מעמד למשיבים. בנוסף, גם הכונס עצמו לא הבחין בין הצדדים והתייחס לציוד הממושכן כציוד בבעלות המשיבים. סבורה אני, כי בדין קבע ראש ההוצל"פ כי מינויו של המערער ככונס נכסים נכנס לתוקף עם הודעתו על הסכמתו למינוי, ואולם, הליך כינוס הנכסים עצמו הותנה בהפרת אחד התשלומים. לדעתי, עם המינוי קמה חובה למערער לפעול ככונס נכסים על כל המשתמע מכך, לרבות החובה לשמור על הציוד הממושכן, המצוי באחריותו מפגעי מזג האוויר, גניבות ושוכר חדש; להעריך את הציוד הממושכן; לערוך דו"ח תקופתי; ולדווח על תקבולים במועד - ואם לא עמד בכך, מוטלת עליו, ועליו בלבד, האחריות לפצות בגין נזק שנגרם. יתרה מזו, ראש ההוצל"פ פעל בהתאם לסמכות המוקנית לו מכוח סעיף 58 לחוק, שאינה מותנית בהגשת בקשה, והיא בדיקה ובחינה האם כונס הנכסים, המשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט ואינו משמש עוד כבא כוחו של הזוכה, פעל באובייקטיביות, בהגינות ובמקצועיות ראויה, בהתאם לחובת הנאמנות המוטלת עליו. לאחר בחינה, כאמור, רשאי ראש ההוצל"פ לחייב את כונס הנכסים בפיצוי בגין הנזק שנגרם, אם לא מילא חובה מחובותיו ללא הצדק סביר (ד' בר אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה שישית, עדכון מס' 5, עמ' 673). עוד יש לציין, כי בהתאם להסכמת הצדדים, כאמור, דן בו ראש ההוצל"פ בשלב זה, בשאלת חבותו של המערער לנזק, וקבע כי המערער, בתפקידו ככונס הנכסים, אכן אחראי לנזקים מסויימים שנגרמו כתוצאה מהתנהלותו, שלא נמצא לה הצדק סביר. רק בשלב השני, ידון ראש ההוצל"פ בשאלת גובה הנזק, לרבות בשאלה מי ישופה בגינו. ו. סוף דבר - דין הערעור להדחות. המערער ישלם למשיבים הוצאות בהליך בסך 5,000 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.כינוס נכסים