להלן פסק דין בנושא עתירה לביטול זכייה במכרז: פסק דין א. מהות העתירה זו עתירה לביטול זכייתם של המשיבות מס' 2 ו-3 במכרז המועצה לענף הלול מס' 5/2004 (להלן: "המכרז"), או לחילופין להורות על החזרת הדיון לועדת המכרזים של המשיב מס' 1 ועל עריכת דיון מחודש, כאשר הצעת העותרת עומדת בפני הועדה כהצעה יחידה. ב. עובדות רלבנטיות העותרת הינה חברה רשומה בישראל, המתמחה בפינוי מטילות מזה כ-30 שנה. המשיבה מס' 1 הינה המועצה לענף הלול ממשרד החקלאות, אשר פירסמה את המכרז נשוא עתירה זו בחודש 11/04, לאספקת שירותים של הוצאות מטילות מוצלבות/רבייה, המתתן במתקן חשמלי או לחילופין שחיטתן במשחטה מאושרת ע"י המועצה (ע/1). תנאי ההשתתפות במכרז פורטו במפרט למכרז (ע/2. להלן: "המפרט"). המשיבה מס' 2 הינה חברה הרשומה בישראל, ואשר עיסוקיה העיקריים הם: "פינוי פסולת מיוחדת ממוסדות מחקר, בתי חולים, מעבדות, שירותים נטו". אף המשיבה מס' 3 הינה חברה הרשומה בישראל. ועדת המכרזים קיימה שלוש ישיבות בתאריכים 8/12/04, 15/12/04 ו-21/12/04. המשיבות מס' 2 ומס' 3 הוכרזו בתאריך 21.12.04 ע"י המשיב מס' 1 כזוכות במכרז נשוא עתירה זו, לאחר עריכת טבלת השוואת מחירים ורכיב האיכות (ע/10), למרות שהעותרת קבלה את הניקוד הכי גבוה ברכיב האיכות. ביום 23/12/04 הודיעה משיבה 1 לעותרת, טלפונית, על דבר אי זכייתה במכרז וכי עליה לבוא ולקחת את הערבות הבנקאית, ואף הוציאה מכתב בעניין (ע/11). בתגובה, שלחה העותרת מכתב למשיבה 1 בו היא מבקשת לקבל לידיה את תוצאות המכרז ונימוקי וועדת המכרזים מאחר והיא סבורה כי קופחה (ע/12). כן הבהירה העותרת באותו יום (23/12) כי תפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה בכדי לממש זכויותיה (ע/13). העותרת לא לקחה את הערבות הבנקאית בחזרה כבקשת המשיבה 1. אשר על כן יזמה המשיבה 1 החזרת הערבות לידי המבקשת, כמפורט בסעיף 15 לכתב התשובה של המשיבה 1. ג. תמצית טענות העותרת משיבה 3 הפרה את תנאי הסף האמור בסעיף 6 למכרז ובסעיף 10 למפרט, בדבר מפגש מציעים כתנאי חובה להשתתפות במכרז. לטענת העותרת משיבה 3 לא השתתפה במפגש המציעים, וכך עולה מפרוטוקול מפגש המציעים מיום 21/11/04 (ע/3), ובכך הפרה תנאי סף ואינה זכאית להגיש הצעה להשתתף במכרז לאחר מכן. לטענת העותרת סעיף 4 למפרט הנוגע לניסיון של המציעים "בשחיטה ו/או בשיווק עופות בסדרי גודל כמפורט לעיל, בשלוש השנים האחרונות..." - הינו תנאי סף ככל שהוא מתייחס לניסיון במתן השירות המתבקש במכרז. העותרת מבקשת להראות כי למשיבות 2 ו-3 אין כל ניסיון במתן השירות נשוא המכרז. אשר על כן אין הן רשאיות להשתתף במכרז ובוודאי שלא לזכות בו. 3. בנסיבות העניין אין בביטול הערבות משום ויתור העותרת על זכותה לתקוף תוצאות המכרז ולטעון לזכייה במכרז, ובוודאי שלא במקרה שבו העותרת המציאה ערבות חדשה בתוקף ומסרה אותו לידי המשיבה 1. 4. העותרת חולקת הן על מתן ניקוד גבוה למשיבות 2 ו-3 באשר למרכיב הניסיון והן על קבלת ניקוד נמוך מהמשיבות 2 ו-3 באשר למרכיב המחיר. טענות נוספות של העותרת שנדחו בהחלטות קודמות של בית משפט לא ידונו כאן. ד. תמצית טענות המשיבות סעיף 4 למפרט, המתייחס לניסיון קודם של מציעים, אינו מהווה תנאי סף אלא אך דרישה למתן פרטים אודות ניסיון המציע. לפיכך, המשיבה 1 לא היתה צריכה לפסול את המשיבות 2 ו-3 על הסף בגין אי עמידה בסעיף 4 למכרז. טענת העותרת לפיה המשיבה 3 לא השתתפה בפגישת המציעים אינה נכונה. המשיבה 3 השתתפה בפגישה באמצעות מר זכי עלקם, כפי שגם צוין בהצעתה למכרז. בעקבות הודעתה של המועצה לעותרת, כי הצעתה למכרז לא התקבלה, הוחזרה לעותרת הערבות הבנקאית המקורית שצורפה על ידה למכרז, והיא מסרה אותה לבנק הפועלים שהנפיק אותה לצורך ביטולה. במועד הגשת העתירה לא צרפה העותרת ערבות חלופית. הדבר נעשה על ידה רק כאשר עיינה בטענותיה של המשיבה 1 בעניין זה. בנסיבות אלה יש לראות את העותרת כמי שויתרה על זכות האכיפה ועל הזכות שהיא תוכרז כזוכה במכרז. העותרת נקטה בדרך של תכסיסנות פסולה ותאום הצעות ומחירים עם מציעים אחרים, בניגוד לכאורה לחוק ההגבלים העסקיים, והדבר עלה גם במסגרת דיוני וועדת המכרזים. העותרת עושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט, תוך התעלמות מהחלטות קודמות של בית המשפט. ה. דיון פרשנות סעיף 4 למפרט הפלוגתא המרכזית נוגעת לפרשנותו של סעיף 4 למפרט המתייחס לניסיון: לטענת העותרת מדובר בתנאי סף, ואילו המשיבות סבורות שמדובר בדרישה למתן פרטים. סבורני כי פרשנות המשיבות היא הנכונה. כך קובע סעיף 4 למפרט: "על המציע לציין בטופס ההצעה פרטים רבים ככל האפשר אודות ניסיונו בשחיטה ו/או בשיווק עופות בסדרי גודל כמפורט לעיל, בשלוש השנים האחרונות, וכן פרטים בדבר מתקניו, כלי הרכב וכוח האדם שברשותו. כן על המציע לצרף להצעתו העתק הסכמים בכתב לתקופת ההתקשרות שערך עם גורמים שיספקו לו שירותי הטמנה ומכון פסדים או שירותי שחיטה, לפי העניין". אין בלשון הסעיף - או בכל מקום אחר במסמכי המכרז - כל רמז לכך שמדובר בתנאי סף. בהקשר זה יש להבחין בין תנאי סף, שאי עמידה בהם פוסלת את ההצעה, לבין תנאים אחרים, שמידת העמידה בהם יכולה להוות שיקול לבחירת הזוכה (ר' הרציג, דיני מכרזים, כרך ב, מהדורה שניה, עמ' 227-226). כל המצויין בסעיף 4 למפרט בעניין ניסיונו, יכולתו והאמצעים שברשותו, הינם מסוג התנאים שאינם נוגעים לעצם ההשתתפות במכרז, אלא מסוג התנאים שלגביהם מתבקש המציע להמציא פרטים, המזמין רשאי להשלימם לאחר מכן ולהעניק למציעים ניקוד על פי המידע האמור. ואכן כך פעלה וועדת המכרזים. על פי החלטת ועדת המכרזים, הנסיון אותו הציגו המשיבות 2 ו-3 הינו רלבנטי לעבודות נשוא המכרז. המכרז והשירותים על פיו, הינם שירותים לוגיסטיים בעיקרם (איסוף ושינוע), בשילוב עם פעילויות מיוחדות הרלבנטיות לטיפול בעופות. לאור האמור נבדקו ניסיונם והאמצעים העומדים לרשות המציעים וניתנו ציונים לרכיב האיכות, כמפורט בכתב התשובה והנספחים לו. העותרת לא הניחה בסיס ראייתי מספיק להוכחת הטענה לפיה החלטותיה של וועדת המכרזים לענין ציוני האיכות היתה נגועה בשיקולים זרים או בלתי סבירה. הפרשנות שאינה רואה בסעיף 4 למפרט תנאי סף אף נתמכת בכלל הפרשנות הגדול של דיני המכרזים לפיו מקום בו קיימות כמה אפשרויות פרשניות אובייקטיביות לתנאיו של מכרז שמידת סבירותם שווה, והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני הפרשנות הפוסלת אותן. גישה זו, כפי שהדגיש בית המשפט העליון, יש בה כדי להכשיר חוג רחב יותר של מציעים, להגביר את התחרותיות ולהביא ברכה גם במישור הכלכלי (ר' ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות נ' רשות שדות התעופה, (פ"ד נה(1) 1, 10-9). אף בית המשפט העליון, במסגרת החלטתו בעניין בקשת רשות הערעור מטעם העותרת דנן בבר"ם 1328/05 - א' (מיום 6.3.05) קבע לעניין זה כדלהלן: "באשר לטענתה השניה של המבקשת הרי שבענין זה מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי. אכן דרישת הנסיון כפי שנוסחה במכרז הותירה למועצה שיקול דעת ומהנתונים הקיימים בשלב זה אין נראה, לכאורה, שועדת המכרזים של המועצה חרגה ממתחם שיקול הדעת הסביר בעת שבחרה כזוכות את המשיבות 3, 2". הנה כי כן, אין כל נימוק אשר יצדיק את התערבותו של בית המשפט בעבודתה של ועדות המכרזים והמועצה. השתתפות המשיבה 3 בפגישת מציעים טענת העותרת לפיה המשיבה 3 לא השתתפה בפגישת מציעים, ולפיכך על הצעתה להיפסל על הסף, אינה נכונה. המשיבה 3 השתתפה בפגישה באמצעות מר זכי עלקם, כפי שגם צוין בהצעתה למכרז. ניסיונותיה של העותרת לטעון לקונספירציה בנושא זה הינה מופרכת וחסרת בסיס. לעניין זה כבר קבע בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות הערעור מטעם העותרת הנ"ל, כדלקמן: "לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. באשר לטענתה הראשונה של המבקשת הרי שבתחילה נראה היה כי יש ממש בטענה בדבר אי עמידתה של המשיבה 3 בתנאי המכרז לנוכח העדרות נציג מטעמה במפגש המציעים. אולם, לנוכח העובדה שהמשיבה 3 הודיעה על השתתפותו של אלקעם כנציג מטעמה מפגש עוד בהצעתה במכרז הרי שיש לדחות את טענת המבקשת כאילו הסבר זה נולד בתגובה לעתירה". משנקבע הדבר על ידי בית המשפט העליון ומשלא התבררו כל עובדות רלבנטיות חדשות בדיון בפני בית משפט נכבד זה אשר יש בהן כדי לשנות את המסקנה, יש לדחות את טענותיה של העותרת בעניין זה. משדחיתי את שתי טענותיה העיקריות של העותרת בדבר הפגמים במכרז המצדיקים, לדעתה, את ביטולו, הרי שאין צורך לדון בטענות הנוספות, כגון: היעדרה של ערבות בנקאית מטעם העותרת. שימוש לרעה בהליכי בית משפט בסיכומיה מתייחסת העותרת בהרחבה יתירה גם לטיעונים חדשים ביחס לשני עניינים: (1) פגמים לכאורה שנפלו בכתב הערבות שצרפה המשיבה 2. (2) פגמים לכאורה בהחלטה של המועצה בכל הקשור להשוואת רכיב המחיר. טיעונים אלו כבר נידונו במסגרת בש"א 30953/05 ובש"א 30949/05, ונדחו בידי בית המשפט. לפיכך הם לא ידונו כאן. יש בהתנהלותה של העותרת, המנסה לעשות "מקצה שיפורים" נוסף בסיכומיה תוך התעלמות מהחלטות קודמות של בית משפט, משום שימוש לרעה בהליכי בית משפט. כלי חשוב המכוון כנגד העושים שימוש לרעה בהליכי בית משפט קבוע בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. האפשרות להטיל הוצאות על העושים שימוש לרעה בהליכי בית משפט נקבעה גם בתקנה 41 (ג) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. וכך נאמר: "ראה בית המשפט כי בעל דין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך או עשה שימוש בלתי ראוי בהליך, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות המשפט להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון, או להורות לרשם לעשות כן". בהקשר זה מן הראוי להביא את הנאמר בהקשר לתקנה 514 לתקנות סד"א, הנכון גם ביחס לתקנה 41(ג) לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים הנזכרת לעיל: "מטרתו של של מחוקק המשנה בהתקינו חידוש זה היא להקנות לרשות השופטת אמצעי מרתיע כדי לבלום את יצא הפולמוס וההתדיינות של בעלי-דין טרדניים, שקשה להרתיעם בדרך אחרת, אלא בחיוב כספי". (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג, עמ' 551). כפי שכתב ד"ר יואל זוסמן (סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 539): "הדיבור 'הליך' בתקנה 514 מתפרש על דרך ההרחבה והוא כולל את ההליך נשוא התקיפה על כל ערכאותיו" (ר' רע"א 4037/91 יוסף סולטן נ' ג'קי וחנה פימה, תק-על 92(1), 622). לכך יש להוסיף את המשמעות החוקתית של השימוש לרעה בזכות הגישה למערכת השיפוטית (ר' ד"ר שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, תשנ"ט, עמ' 47-52). ו. סוף דבר לאור האמור לעיל אני דוחה את העתירה. על העותרת לשלם לכל אחד מהמשיבות בנפרד שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. המשיבים זכאים גם להוצאותיהם - אותן ישום הרשם.מכרזביטול מכרז