סגירת גני ילדים בבני ברק

להלן פסק דין בנושא סגירת גני ילדים בבני ברק: פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. העתירה נשוא הערעור הוגשה על ידי 16 מתושבי העיר בני ברק המתגוררים בסמוך לבנין הניצב על שטח של העיריה (להלן - הבנין) שבו הוקם בית כנסת בידי משיבה 3 - עמותת כנסת מרדכי סדיגורה (ע"ר) (להלן - העמותה). הקמת בית הכנסת אושרה על ידי הגורמים המוסמכים והשאלה היא האם פעולות נוספות שנעשו ונעשות בבנין על ידי העמותה עומדות במבחן הדין. העתירה, כמו גם הערעור שלפנינו, מעלים את השאלה האם המשיבות 1 ו-2 (עירית בני ברק והועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק) וכן העמותה פעלו ופועלים כדין בקשר לעניינים הבאים: (א) סגירתם של גני ילדים השייכים לעיריה שפעלו בבנין שנים רבות, הממוקמים בקומה התחתונה של הבנין מתחת לבית הכנסת, ואי פתיחתם אף בשנת הלמודים 2006 תוך חריגה מהצהרות המשיבים שעוגנו בפסק הדין נשוא הערעור; (ב) בנייה של דירה ומקווה קטן בקומה העליונה של הבנין מעל בית הכנסת; (ג) בנייה של מקווה בקומת המרתף של הבנין (להלן - המקווה הגדול); (ד) השתלטות העמותה על שטח ציבורי פתוח במרחב שמסביב לבנין; 2. קביעות פסק הדין נשוא הערעור נשענות על הצהרות המשיבים לגבי העניינים השונים המפורטים לעיל, מתוך הנחה כי יישומן של הצהרות אלה הלכה למעשה תפתור את המחלוקת בין הצדדים. כך, בענין סגירתם של גני הילדים נקבע כי בכוונת הצדדים לפתוח את שני גני הילדים בשנת הלמודים הבאה (קרי - ב-2006) כאשר העמותה התחייבה לשפצם ולהכשירם קודם לכן כגני ילדים. אשר לבניין הדירה בקומה העליונה הוצהר על ידי העמותה כי מדובר בדירה המיועדת להיות לשכה לרב ולא דירה למגורי קבע, והיא תשמש אותו לצורכי תפקידו, אולם הוא יוכל גם להתגורר בה ימים מסוימים בשל צרכי בריאות או צרכי הקהילה. בניית המקווה הקטן בקומה העליונה הושאר בלא הסדר מיוחד. אשר למקווה הגדול, נקבע כי העמותה לא תבנה מקווה במרתף אלא אם תקבל היתר לכך, והעותרים יהיו רשאים להתנגד לכך בהליכי התכנון שיתקיימו בענין זה. אשר לטענה בדבר השתלטות העמותה על שטח ציבורי פתוח מסביב לבנין, נרשמה הצהרת המשיבים כי העמותה לא תתפוס חזקה בלעדית בשטח הציבורי הגובל בבית הכנסת, והיא תשלים את עבודות הפיתוח בשטח הציבורי הפתוח על פי הסכם עם העיריה ובהתאם לתכניות שתכין העיריה, והדבר יכלול גינה ציבורית. 3. דא עקא, שהצהרות המשיבים שעוגנו בפסק הדין אינן מספקות את העותרים, והן לא הוסכמו עליהם. שנית, חלק מן ההצהרות אף לא קויימו הלכה למעשה בידי המשיבים, ועל פני הדברים, התנהגותם אינה מתיישבת עם הצהרות שניתנו על ידם בבית משפט קמא. כך למשל, גני הילדים לא נפתחו בשנת הלמודים 2006 בניגוד להתחייבות המשיבים שעוגנה בפסק הדין. היתר בנייה למקווה הגדול ניתן רק לפני חודש ימים, ואין בדעת המשיבים לפתוח את הגנים בטרם תושלם בניית המקווה - עמדה שאינה מתיישבת עם הצהרותיהם כפי שעוגנו בפסק הדין נשוא הערעור. 4. מעבר לכל אלה - פסק הדין של בית משפט קמא לוקה בחסר משמעותי החורג מעבר לשאלות הקשורות במהות היחסים שבין העותרים למשיבים, ובהצהרות כאלה ואחרות שהמשיבים נתנו, בין אם הצהרות אלה התממשו ובין אם לאו. החסר נוגע לניתוח נורמטיבי של הפעולות שהתבצעו ומתבצעות בבנין החורגות לכאורה מבניית בית כנסת - קרי: בניית הדירה והמקווה הקטן בקומה העליונה; בניית המקווה הגדול בקומת המרתף, פעולות העמותה בשטח שצ"פ סביב הבנין, ובירור מידת התאמתן של כל הפעולות האלה לדיני התכנון והבנייה ודיני ההקצאות. בכל שורת הנושאים שנדונו, אין די בהצהרות המשיבים - העמותה, העיריה ורשות התכנון המקומית, בלא לבדוק בדיקה משפטית האם הצהרות אלה עולות בקנה אחד עם דיני התכנון והבנייה, ועם הכללים המחייבים בענין הקצאות שטחי עיריה לגורמים פרטיים. במובן זה, אפילו הסכימו העותרים להסתפק בהצהרות המשיבים כבסיס להסדר מוסכם ביניהם, דבר שלא התרחש בפועל, לא היה בכך כדי לענות לצורך לבחון האם הצהרות אלה עולות בקנה אחד עם הדין המחייב על פי דיני התכנון וכללי ההקצאות. היבט זה כלל לא נבחן בידי בית המשפט, ולא נקבעו לגביו כל קביעות, ולכן לא ניתן גם להעמיד במבחן ערעורי את טענותיהם החוזרות של המערערים לפיהן הפעולות שעשתה העמותה בבנין, מעבר להקמת בית כנסת, ושהיא מתכננת עוד לעשות, אינן מתיישבות עם דיני התכנון ועם כללי ההקצאות המחייבים. בחינה זו נדרשת לא רק כדי לענות לטיעוניהם של המערערים, אלא גם לצורך ההגנה על האינטרס הציבורי, החורג מעניינם של הצדדים. בחינה כזו מתחייבת, איפוא, הן לשם מתן מענה מלא לטיעוניהם של המערערים מצד אחד, והן לשם בדיקת חוקיות הפעולות שבצעה העמותה בבנין, ועומדת לבצע בו, מהיבט האינטרס הציבורי הכללי. 5. לאור האמור, אנו מחליטים להחזיר את הענין לבית המשפט המחוזי, כדי שידון בענין מתחילתו, ויתן פסק דין חדש על יסוד קביעות שיקבע, תוך שיתייחס, בין היתר, לענין חוקיות פעולות הבנייה והשימוש בבנין ובשטח שבסביבתו, שמעבר לבית הכנסת, מבחינת חוקי התכנון והבנייה וכללי ההקצאות. בית המשפט רשאי להישען על חומר הראיות שהוגש בהליך המקורי, ולגבות ראיות נוספות ככל שהדבר יידרש. הוא הדין ביחס לטיעוני הצדדים שנשמעו, ובאפשרות לקבל טיעונים משלימים, ככל שיידרש. הערעור מתקבל, איפוא, בכפוף לאמור לעיל. המשיבים ישלמו את שכ"ט עו"ד של העותרים בסכום של 30,000 ₪ שיתחלק בחלקים שווים בין עירית בני ברק והועדה המקומית לתכנון ובנייה מצד אחד, לבין העמותה מצד שני.קטיניםגן ילדים / פעוטון / משפחתון