להלן החלטה בנושא מבחן מיון חיצוני כתנאי לרישום תלמידים: החלטה 1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד אשר ניתן על ידי ביום 28.08.07 . פסה"ד אוסר על עריכת מבחני מיון חיצוניים כתנאי לרישום התלמידים לכיתה א' בבית ספר לאומנויות באשקלון. 2. בבקשה טוענת העירייה כי עד היום לא נקבעו קריטריונים ע"י משרד החינוך לקבלת התלמידים לביה"ס, תוך הסתמכות על קביעתי בפסה"ד כי על משרד החינוך לעשות הכל כדי לגבש קריטריונים, טרם ההרשמה לשנת הלימודים תשס"ח. פניות העירייה למשרד החינוך לא נענו בגיבוש קריטריונים. מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך, הגב' עמירה חיים, הודיעה במכתבה מיום 16.12.07 כי אין לערוך אבחון מקצועי לקראת כיתה א', כתנאי קבלה ועל הרישום להיערך עפ"י תקנות סדרי הרישום בלבד. עפ"י תקנות אלה ילד ילמד באזור מגוריו ואם אין בי"ס במקום מגוריו יש לפעול על פי שיקולים שפורטו בתקנות הרישום, אלא ששיקולים אלה אינם רלבנטיים לביה"ס לאומנויות. עוד נטען כי מנכ"ל משרד החינוך בעבר, ד"ר שושני, שחתם על החוזר, הבהיר בעקבות פניית העיריה, כי החוזר לא אסר המבדקים כתנאי לקבלה ועד היום לא פורסם חוזר מנכ"ל הקובע קריטריונים לקבלת תלמידים לבתי ספר לאומנויות. התוצאה היא שלא ניתן לקיים בי"ס לאומנויות מבלי לקבוע קריטריונים לקבלת תלמידים. ביהמ"ש אסר לערוך מבחני קבלה אך לא קבע קריטריונים אחרים וגם לא צפה מצב, בו לא יגובשו קריטריונים, טרם תחילת שנת הלימודים הקרובה. הבקשה באה כיוון שיש לבצע מבחני התאמה ביום 14.04.08. 3. משרד החינוך מתנגד לבקשה וטוען כי בקשת העירייה נגועה בחוסר תום לב משידעה זה מכבר, האיסור בדבר קיום מבחני קבלה חיצוניים לתלמידי כיתות א'-ג' משנקבע הדבר עוד בפס"ד שניתן בעת"מ 283/04 ביום 27.07.05 ע"י בימ"ש זה. בעקבות פסה"ד פנה משרד החינוך לעיריית אשקלון וביקש ממנה לחדול באופן מידי מעריכת מבחני מיון חיצוניים ללא הועיל. באשר לסיכויי הערעור טוענים המשיבים כי נקבע מפורשות בחוזר מנכ"ל מיוחד התשנ"ו - 1995 איסור בדבר עריכת בחינות מיון כתנאי לקבלה. סעיף 7 לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) התשי"ט-1959 קובע את הקריטריונים לרישום ואינו מסמיך עריכת מבחנים כתנאי לקבלה. "איסור עריכת מבחנים" עוגן באופן מפורש בחוזרי מנכ"ל ואין לייחס כל משמעות למכתב ההבהרה של ד"ר שושני, המסביר הנהלים. היה ולא יעוכב פסה"ד לא יגרם נזק כיוון שהטענה של העיריה, בתצהיר שצורף לבקשה, לפיה קבלת תלמיד לכיתה א', בבי"ס לאומנויות מבלי שבחנו התאמתו, כישוריו ובשלותו הנפשית עשויה לגרום נזק לו ולתלמידים אחרים, נשארה בגדר אמירה ללא כל הסבר או פירוט. בנוסף, בחודש ינואר 2008 התקיימו דיונים והוצע לעירייה מודל לקבלת תלמידים לבי"ס לאומנויות, כפי המודל הקיים בבית ספר גורדון לאומנויות בהרצליה, במטרה לסייע לעירייה, תוך שהובהר לעירייה כי משרד החינוך אוסר על עריכת מבחני מיון חיצוניים ולא ברור מדוע העירייה בחרה שלא לאמץ המודל שהוצע. 4. המשיבים 1-2 מתנגדים אף הם לבקשה וטוענים כי היענות לבקשה פירושה שינוי המצב החוקי הקיים ופרס לרשות המתעלמת מפסה"ד של ביהמ"ש וחוזרי מנכ"ל להפסיק עריכת מבחנים חיצוניים כתנאי קבלה. הבקשה נועדה להכשיר הבחינות אותן מבקשת העיריה לערוך ולמעשה עורכת אותן, אף כי לא ניתן עיכוב ביצוע ובניגוד לפסה"ד של בימ"ש זה. בחוזר שהופץ בין ההורים ע"י מחלקת החינוך של עיריית אשקלון (נספח א' לתגובה), עוד טרם יום 8.1.08 צויין כי תנאי לקבלה לביה"ס לאומנויות, עריכת מבדקי התאמה. עוד טוענים המשיבים כי הסמכות לעיכוב ביצוע נתונה לבימ"ש שלערעור משעה שהוגש ערעור, לאור הוראות תקנה 43 (ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי-דין) התשס"א-2000. בנוסף מעלים המשיבים טענות נוספות שאינן רלבנטיות לבקשה שכאן. 5. בתגובת העיריה לתגובת המשיבים 1 ו- 2 חוזרת העיריה בעיקרון על טיעוניה בבקשה, בהרחבה יתרה. 6. דין הבקשה להידחות וזאת מבלי להיכנס לסיכוי הערעור, אף כי סבורה אני שאינם ברף הגבוה, לאור העמדה הברורה של משרד החינוך האוסר על עריכת בחינות מיון חיצוניות לתלמידים בכיתות א'-ג' כתנאי לקבלתם לביה"ס לאומנויות. העיריה סומכת על מכתב ההבהרה מיום 25.10.07, שניתן על ידי דר' שושני, שכיהן בעבר כמנהל משרד החינוך. מכתב ההבהרה (נספח ד' לבקשה) ניתן לאחר מתן פסה"ד, לבקשת העיריה (נספח ד לבקשה) והוא למעשה מפרש את חוזר מנכ"ל משרד החינוך. איני סבורה שיש להתייחס לפרשנות מאוחרת זו במיוחד לאור עמדת משרד החינוך היום. הטענה שפסה"ד לא גיבש קריטריונים למבחני מיון אכן נכונה מכיוון שלא סברתי שזה תפקידו של ביהמ"ש במסגרת העתירה. גם העובדה שלא נקבעו קריטריונים ע"י משרד החינוך אינה עילה להמשך ביצוע בחינות מיון כתנאי לקבלה. משרד החינוך הודיע לעירייה כיצד עליה לפעול, כעולה מתגובתו וגם הציע לאמץ קריטריונים, אלא שהעירייה בחרה שלא לאמץ פתרון זה. 7. שני עקרונות מנחים את ביהמ"ש בבקשה לעיכוב ביצוע פס"ד, סיכויי הערעור, אליהם כבר התייחסתי והאפשרות להחזיר המצב לקדמותו. גם אם יערכו בחינות המיון השנה והערעור יתקבל, ניתן יהיה להחזיר המצב לקדמותו בשנת הלימודים הבאה. הטענה שיגרם נזק לתלמידים נשארה בגדר אמירה בעלמה. עוד לציין שהבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה שבעה חודשים לאחר מתן פסה"ד. פסה"ד ניתן ביום 28.08.07 בעוד הבקשה כאן הוגשה ביום 19.03.08. ככלל נקבע לא אחת שפסה"ד שניתן יש לקיימו, היוצא מן הכלל הוא עיכוב ביצוע. מכיוון שלא תהיה כל מניעה להחזיר המצב לקדמותו, אין מקום לעיכוב ביצוע. 8. טענה נוספת אותה העלו המשיבים 1 ו-2 היא סמכותו של ביהמ"ש לדון בבקשה לעיכוב ביצוע לאחר הגשת הערעור לאור הוראות תקנה 43 (ב) לתקנות בתיהמ"ש לענינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, תוך הפניה לעע"מ 450/06 עיריית פתח תקווה נגד דליה כהן שם נקבע על ידי כב' השופטת פרוקצ'ה כי "כל עוד לא הוגש ערעור, תוגש בקשת העיכוב לערכאה הדיונית. משהוגש ערעור, תוגש הבקשה לבימ"ש של הערעור". בעת"מ 8689/03 הממונה על העמדת המידע במשרד הבריאות נגד העמותה למען מדע מוסרי (פד"י נז (ג) 953 בעמודים 955-958), נקבע ע"י כב' השופט גרוניס "יתכן לומר שתקנה 43 אינה שוללת את סמכותה של הערכאה הדיונית לדון בבקשה לעיכוב ביצוע או לסעד זמני אף משעה שהוגש ערעור או בקשת רשות ערעור". בעת"מ 10549/02 מדינת ישראל נ' כהן. פד"י נז (4) עמ' 114 בעמ' 117 נקבע ע"י כב' השופטת בייניש. "הנה כי כן, בניגוד להסדר הקבוע בתקנות הסד"א, תקנה 43(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) מסתפקת במילה "רשאי" בלי להתנותה בסירובו של בית המשפט שנתן ההחלטה לעכב את ביצועה. עולה מכך שמתקין תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) בחר שלא להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון להורות על עיכוב ביצוע אך למקרים שבהם בית המשפט שנתן את ההחלטה סירב לעכב את ביצועה. עם זאת ראוי להדגיש שככלל, אין באמור כדי לפטור את המבקשים עיכוב ביצוע מלפנות תחילה בבקשת עיכוב ביצוע לבית המשפט שנתן את ההחלטה. דרך המלך בדין המנהלי תהיה דומה לדרך הקבועה בדין האזרחי : פנייה לבית המשפט שנתן את ההחלטה, ורק לאחר שזה סירב לעכב את החלטתו, פנייה לבית המשפט שלערעור. ההבדל בין הדין המינהלי לבין הדין האזרחי בסוגיה זו הוא בכך שאי פנייה לבית המשפט שנתן את ההחלטה אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצוע, אלא היא שיקול בין השיקולים הרלוונטיים לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. על פי רוב, ידחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע אם המבקש לא פנה תחילה לבית משפט קמא בבקשה לעכב את החלטתו, אולם לבית המשפט שלערעור נתון שיקל דעת להורות במקרים חריגים על עיכוב ביצוע גם כאשר לא הוגשה בקשת עיכוב לבית המשפט שנתן את ההחלטה." מכאן שלא נפל כל פגם בפניית העיריה לביהמ"ש זה בבקשה לעיכוב ביצוע. סוף דבר הבקשה נדחית. העיריה תשלם למשיבה 1 ולמשיב 4 הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום של 1500 ₪ כל אחד. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. דיני חינוך