חוב לעיריית דימונה

להלן החלטה בנושא חוב לעיריית דימונה:

החלטה

1.     בפני בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תובענה על סך של 17,710.30 ₪ שהגישה התובעת,
עיריית דימונה ,בגין אי תשלום חוב.

2.     טענות המבקשת הן בתמצית כדלקמן:
1.     המבקשת שכרה את הנכס נשוא התביעה והשכירה אותו לאחד מזכייני המבקשת, אילן ממו, שהחזיק בנכס בתקופה שבין חודש 09/00 לחודש 11/01.
     בתקופת הזכיינות היה על הזכיין לשלם את חובות הארנונה.

2.     בשנים 2000 - 2003 המשיבה לא פנתה למבקשת בדרישה לתשלום החוב אלא לזכיין, על אף שכבר בחודש 11/02 ידעה המשיבה כי אין בכוונת הזכיין לשלם את חובות הארנונה.

3.     במהלך שנת 2003 ניתק כל קשר בין הזכיין לבין המבקשת.

4.     בתקופת הזכיינות יכולה היתה המבקשת לכוף על הזכיין לשלם את חוב הארנונה באמצעות ביצוע קיזוזים שונים בהסדרי התשלומים הפנימיים ביניהם שכן לזכיין שולמו סכומים בהיקף של מאות אלפי שקלים בחודשים הרלבנטיים.
     העלאת דרישת החוב באיחור רב לאחר ניתוק הקשר בין המבקשת לזכיין, לא מאפשרת למבקשת לכוף על הזכיין לשלם את הארנונה.

5.     על הזכיין היה להרשם כתופס הנכס אך הוא לא עשה כן. המבקשת לא ידעה כי הזכיין אינו ממלא את חובותיו ולא נרשם כדין בספריה.

     המשיבה ידעה את כתובתה של המבקשת אך התרשלה ושלחה את ההודעות בדבר הטלת הארנונה אל כתובת שגויה ו/או אל מי שאינו נציגה של המבקשת כך שתופס הנכס הנכון לא נרשם בפנקסיה.
     משלא שלחה המשיבה כדין את ההודעות על תשלומי הארנונה לכתובת המבקשת הרשומה בספריה ובחרה במקום זאת לראות בתופס הנכס, זכיין המבקשת, כבעל דינה, לא היתה בידי המבקשת יכולת לעמוד על חיובה בארנונה.
     על כן בשל רשלנות המשיבה מלפנות למבקשת כדין, פטורה המבקשת מלשלם את הארנונה.

6.     לחלופין נטען כי בשל האיחור הרב במשלוח ההודעות על קיומו של חוב ארנונה (חודש 07/03), יש ליתן רשות להתגונן לענין הצמדת החוב והריבית עליו.

3.     ביום 18.09.05 התקיים בפני דיון, המצהיר מטעם המבקשת נחקר על תצהירו והצדדים
סיכמו טענותיהם בכתב.           

4.     טענות המבקשת בסיכומיה הן בתמצית כדלקמן:
     1.     כתובתה הרשומה של המבקשת הרשומה בספרי המשיבה היא אריה רגב 9
נתניה, כעולה מנספח א' לכתב התביעה.

     2.     המשיבה לא פנתה אל המבקשת בדרישה לתשלום החוב ובמקום זאת החליטה
לפנות לתופס הנכס גם כשהיה לה ברור בחודש 11/02 שאין בדעתו ו/או ביכולתו
לשלם את חובות הארנונה.

     3.     המשיבה גרמה בדרך התנהלותה הרשלנית נזק למבקשת בגובה סכום התביעה
שכן בתקופת הזכיינות יכולה היתה המבקשת לכוף על הזכיין לשלם את חוב
הארנונה באמצעות ביצוע קיזוזים מהסכומים ששולמו לו.

     4.     בשל מחדליה של המשיבה, לא ידעה המבקשת כי הזכיין לא נרשם כתופס הנכס.

5.     לענין עדות עד המבקשת, נטען כי תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984     קובעת כי מותרת עדות שמיעה. כן נטען כי העד בעדותו הצביע על
המקור לאמונתו.
לענין הטענה שעל הזכיין היה לשלם את חוב הארנונה - הפנה העד בעדותו לסעיף 11 להסכם נספח א' לתצהיר. בנוסף נטען כי העד העיד על כך שהועברו לזכיין סכומי כסף ניכרים אותם ניתן היה לקזז באותם מועדים.

5.     טענות המשיבה בסיכומיה הן בתמצית כדלקמן:
     1.     לענין עדות עד המבקשת נטען כי מדובר באישיות בלתי רלבנטית שכן הוא נכנס
לתפקידו רק בחודש אפריל 2002 בעת שהזכיין כבר לא עבד ו/או החזיק בנכס
נשוא התביעה, כי לא היה אמון על חתימת הסכמים או הצהרות מול הרשויות
ביחס לזהות המחזיק בנכס ואין לו ידיעה מדוע לא שוגר ההסכם, נספח א'
לתצהיר, לעיריה. כן נטען כי אין לו מושג מהיכן שאב את ההצהרה לפיה על פי
נספח א' הזכיין הוא החייב בתשלום ארנונה.

     2.      על פי הכרטסת של המבקשת הזכיין נותר ביתרת חובה והעד לא השיב לשאלה
כיצד יכלה המבקשת להיפרע מכספים המגיעים לזכיין ובכך לחסל את חובות
הארנונה.

בנוסף, לטענת נציג המבקשת, בעדותו, החל מחודש 04/02 השוכר כבר לא החזיק
בנכס והותיר חובות רבים ולא ברור כיצד בנסיבות הנ"ל, מתן הודעה היה מקדם את האינטרסים של המבקשת.

     3.     הוראות סעיף 326 לפקודת העיריות קובעות את הדרך שבה בעלים/משכיר משנה
צריך ליידע את העיריה בדבר חילופי מחזיקים.

     4.     המבקשת לא הוכיחה כל ידיעה אצל העיריה ביחס לזהות המחזיק בנכס בפועל
וגם אם היתה מוכחת ידיעה כאמור, הרי שהדרישה היא להודעה פוזיטיבית
בדבר העברת הנכס, דבר שלא בוצע.

     5.     נציג המבקשת העיד כי קיים הסכם אחר מאוחר יותר, שלא צורף.

6.     בסיכומי תשובה מטעם המבקשת נטען בין היתר כי גם לאחר עזיבת הזכיין את הנכס,
נמשכה פעילותו מול המבקשת ובמסגרת זו המשיכה המבקשת להעביר לו עמלות נכבדות.

עד כאן טענות הצדדים.

     דיון ומסקנות:
7.     ס. 326 לפקודת העיריות קובע כדלקמן:
     "נעשה אדם בעליו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי
הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן
מכירה או העברה, חייבים המוכר המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה
לתקופה של שנה או יותר, חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה
כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה,הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור,
יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר, היו
חייבים לשלם ולא שילמו".

8.     לטענת המבקשת, המחזיק בפועל בנכס הינו בעל הזכיון, והיה עליו לשלם את הארנונה
מכח ההסכם עמו.
טוענת המשיבה כי העד מטעם המבקשת לא ידע לומר מהיכן שאב את ההצהרה בתצהירו
ולפיה על פי נספח א', הזכיין הוא החייב בתשלום הארנונה ובנוסף, כי קיים הסכם
שכירות אחר מזה שצורף.
ואולם, מעדותו של המצהיר עולה כי : "לגבי המבנה של השכירות, לשאלה האם
המבקשת השכירה לממו את החנות, אני משיב שכן.
אתה מפנה לסעיף 11 להסכם נספח א', הזכיין נכנס לנעלי מתאים לי לענין תפעול
החנות, זה בדיוק ענין הזכיינות התפעולית. (עמ 9 לפרוטוקול)

     וכן: " לשאלה אם יש הסכמים סיטונאים או תפעוליים על פיהם המבקשת היא זו
שמשלמת את הארנונה, אני משיב שלא" (עמ' 7 לפרוטוקול)

     מהאמור בחקירת המצהיר עולה כי טענתו בתצהיר בדבר חובת הזכיין לשלם ארנונה, לא
נסתרה.

9.     טוענת המשיבה כי דרושה הודעה פוזיטיבית בדבר העברת הנכס, כאמור בסעיף 326
הנ"ל.

אין חולק כי הודעה כאמור לא ניתנה.

טוענת המבקשת כי בשל רשלנות המשיבה לא ידעה המבקשת כי הזכיין לא נרשם
כתופס הנכס ולכן לא היתה בידי המבקשת יכולת לעמוד על חיובה שלא כדין בארנונה,
ומשכך, פטורה המבקשת מתשלום ארנונה.

אין בידי לקבל טענה זו.

הנטל על המבקשת להודיע למשיבה על שינוי המחזיק ולא ללמוד על היותה המחזיק
הרשום במשרדי המשיבה, מהודעות המשיבה.
     
על כן, גם אם נכונה טענת המבקשת, כי חובת תשלום הארנונה ביחסים שבין המבקשת
לזכיין מוטלת היתה על הזכיין, הרי שמשלא מסרה הודעה כנדרש, אין לה אלא להלין על
עצמה.

10.     על כן, לכאורה, על המבקשת, כמחזיקה הרשומה של הנכס במשיבה, לשלם את הארנונה.

     טוענת המבקשת כי המשיבה פנתה משך תקופה ארוכה רק אל המחזיק בפועל (הזכיין)
ולא אל המבקשת עצמה, לכתובתה הרשומה בספרי המשיבה.
מנספח א' לכתב התביעה עולה כי שם המשלם: "מתאים לי אופנה", וכתובת המשלם
"אריה רגב 9 נתניה".

מנספח ב' לתצהיר בבקשה למתן רשות להתגונן - מסמך המתעד את פניות המשיבה בענין
החוב, עולה כי הפניות נעשו ל "אילן" ולא למבקשת בכתובת שנמסרה למשיבה,
רח' אריה רגב 9 נתניה.

על כן טענת המבקשת כי המשיבה לא פנתה אליה בענין החוב נתמכת במסמכים
האמורים ולא נסתרה.

11.     משכך, טוענת המבקשת, כי לו היתה יודעת במועד על חוב הארנונה במועד, לא היתה
מעבירה כספים לזכיין אלא מקזזת את סכום החוב מהסכומים שהועברו לזכיין
ודואגת לתשלום הארנונה.

מנגד טוענת המשיבה כי אין ממש בטענה זו של המבקשת שכן, מתברר בחקירתו הנגדית
של נציג המבקשת וכן מנספח ג' לתצהירו כי הזכיין היה ביתרת חובה במשך התקופה
הרלבנטית.

ואולם, המצהיר מטעם המבקשת העיד בחקירתו כי למרות זאת, הועברו לזכיין כספים
במהלך התקופה וטענה זו לא נסתרה.

כך, "לשאלה איך אני קובע בתצהירי שאם הייתי יודע בבוא העת על החוב וגובה אותו,
והרי את דמי הזכיינות אני בעצמי לא גביתי וגם לא חובות, אני אומר, יש בכרטסת
תשלומים בשיקים לזכיין, ואם תקרא את הכרטסת שורה בשורה, תוכל לראות
שבכרטסת הזו חשבונות שוטפים, קוזזו מעמלות ששולמו חודש בחודשו לזכיין ולו היינו
יודעים שיש חשבון ארנונה שלא שולם על ידי הזכיין, התשלום בצורה שוטפת היה
מקוזז מהעמלות ששולמו לזכיין" (עמ' 5 לפרוטוקול)

וכן, " אתה מפנה לכרטסת הממויינת ולשאלה מתי וכמה הועברו סכומים לממו במהלך
שנת 02, אני משיב, בתאריך 09.10.02, נמסר שיק על סך של 40 אלף ₪ , בתאריך
10.11.02, נמסר שיק על סך 55,000 ₪, שיק נוסף ביום 09.10.02 על סך של 15,000 ₪
וזה רק לתקופה של מספטמבר ועד סוף השנה" (עמ' 9 לפרוטוקול)

12.     יצוין כי אינני מקבלת את טענת המשיבה ולפיה המצהיר מטעם המבקשת הינו אישיות
בלתי רלבנטית שכן נכנס לתפקידו רק בחודש 04/02 והעובדות אינן ידועות לו באופן אישי
או בכלל.
תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 מתירה למצהיר להצהיר לפי מיטב
אמונתו ודי בתצהיר כאמור בשלב של בקשה למתן רשות להתגונן.

בנוסף, המצהיר העיד על הסכומים שהועברו לזכיין בתקופה שלאחר כניסתו לתפקיד.

13.     בנסיבות אלה, כאשר טענת המבקשת כי המשיבה לא פנתה אליה במהלך התקופה שעד
07/03 אלא לזכיין, נתמכת במסמך של המשיבה עצמה (נספח ב' לתצהיר מטעם
המבקשת) ולא נסתרה, וכאשר הטענה כי הועברו לזכיין בתקופה הרלבנטית סכומים
מהם ניתן היה לקזז את החוב, לא נסתרה אף היא, יש מקום ליתן למבקשת רשות
להתגונן כנגד התובענה בטענה זו.

14.     על כן ניתנת למבקשת רשות להתגונן כנגד התובענה בטענה האמורה.

     התצהיר מטעם המבקשת ישמש ככתב הגנתה.

     לאור סכום התובענה יתאימו הצדדים כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר וזאת
במועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 לענין זה.


הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולמו על פי תוצאות ההליך העיקרי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורכי דין עיריות

  2. שכר מבקר העירייה

  3. חוב גינון לעירייה

  4. אחזקת רכב בעירייה

  5. הכרה כעובד עירייה

  6. חוב לעיריית דימונה

  7. עיקול חשבון עירייה

  8. תיקון פקודת העיריות

  9. הרחבת תחום שיפוט עיר

  10. תביעה נגד עיריית יבנה

  11. תביעה נגד עיריית חולון

  12. ממונה על בטיחות בעירייה

  13. סעיף 203 לפקודת העיריות

  14. אישור העדר חובות בעירייה

  15. פקודת העיריות (נוסח חדש)

  16. חובות לעיריית קריית שמונה

  17. החרמה של פקחים של העירייה

  18. האם מציל נחשב לעובד עירייה

  19. אישור עירייה להעברת זכויות

  20. חובת העירייה להציב שלט סכנה

  21. זכויות עובדי עיריית תל אביב

  22. מפגע במדרכה - אחריות העירייה

  23. אישור בדבר העדר חובות לעירייה

  24. פקודת העיריות (אספקת מים), 1936

  25. תביעה לביטול פיטורי עובד עירייה

  26. תביעה נגד עיריית אשדוד בגין מפגע

  27. ביטול החלטת העירייה להקצות מקרקעין

  28. הודעה על החלטה 743 בדבר בתי עיריה

  29. פינוי על ידי העירייה ללא הליך משפטי

  30. סילוק רכב חונה פגום על ידי העירייה

  31. צו העיריות (הקמת תאגידים), תש"ם-1980

  32. מינוי מזכיר עירייה לתפקיד מנכ"ל עירייה

  33. איסור העסקת קרובי משפחה - פקודת העיריות

  34. שיבוץ ילדים לגן עיריה רחוק מהבית - ערעור

  35. העירייה גבתה כספים ביתר הודאה על התיישנות

  36. חוק עזר לדוגמה לעיריות (שווקים), תשל"ג-1972

  37. עובד שלא התקבל לעבודה כמו יתר עובדי העירייה

  38. תביעה כנגד עיריית טייבה בבית הדין האזורי לעבודה

  39. חוק עזר לדוגמה לעיריות (חזיתות בתים), תשל"ב-1972

  40. מדיניות הנוגעת לטיפול גיזום וכריתה של עצים בתל אביב

  41. חוק עזר לדוגמה לעיריות (החזקת מקלטים), תשל"ו-1975

  42. תקנות העיריות (דין וחשבון מבקר העיריה), תשל''ד-1974

  43. תקנות העיריות (חתימה על מסמכים מסויימים), תש''ך-1959

  44. אי אישור מינוי למנכ''ל העירייה בשל חשש לניגוד עניינים

  45. תקנות העיריות (שמירת טפסים בעלי ערך כספי), תשכ''א-1961

  46. תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים-רעות), התשס''ז-2006

  47. תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון), התשס''ו-2006

  48. תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס''ו-2006

  49. עתירה על הליכי גבייה מנהליים שהעירייה מנהלת למימוש זכויות בדירה

  50. תקנות העיריות (דרכי מסירת מידע בידי משטרת ישראל), התשס''ה-2005

  51. חוק עזר לדוגמה לעיריות (שמות לרחובות ולוחיות-מספר לבנינים), תשל"ב-1972

  52. צו העיריות (פטור מהוראות חוקי עזר בדבר פתיחת בתי עסק וסגירתם), תשל"ה-1975

  53. תקנות העיריות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון בתים במספרים), תשל''א-1971

  54. תקנות העיריות (כללים להסדרת שיעור גמול לנציגי עיריה בגוף המנהל בתאגיד עירוני), התש''ן-1990

  55. האם מותר היה לעירייה להסתפק בהודעתו של השוכר שהובאה מפי אביו ולשנות באופן חד צדדי את הרשום בספריה

  56. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון