הליך מדורג

העותרים החלו בהליך מדורג. על פי הנוהל (נוהל 5.2.0009) הגישו הוכחות לקשר ולחיים משותפים. תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים וחשבונות משותפים.

נערכו לעותרים שני שימועים. העותרים הופיעו וענו על כל השאלות שנשאלו.

להלן פסק דין בנושא הליך מדורג לקבלת אזרחות:

פ ס ק ֿ ד י ן

העתירה שלפני היא לאשר המשך ההליך המדורג בו מצויים העותרים. החלטתי ליתן את פסק הדין באולם עם תום שמיעת הטענות כיוון שהמדינה נהגה לטעמי באופן בלתי סביר במקרה זה, ואין מקום כי ההליכים ימשכו וכן אין מקום כי בני הזוג ימתינו עוד למתן פסק דין.

העותרים החלו בהליך המדורג. על פי הנוהל (נוהל 5.2.0009) הגישו העותרים הוכחות לקשר ולחיים משותפים. תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים וחשבונות משותפים. נערכו לעותרים שני שימועים. העותרים הופיעו וענו על כל השאלות שנשאלו בסיכום השימוע מיום 31.5.07 נאמר:
" בראיון לא עלו כל סתירות. הזוג מלווה בעורך דין ויתכן שתודרכו על ידו. קשה להתרשם מזוגיות כלשהי אם גם מתקיימת. אך בני הזוג גרים באותו מקום - חדר בדירה בת שלושה חדרים שגרים שם עוד כשבעה בנות פיליפיניות המגיעות לישון שם בסופי שבוע. הישראלי שקט מאד ומופנם. האישה מבשלת בסופי שבוע כאשר מגיעה מהעבודה. מדי פעם מבקרים את אימו של הישראלי הגרה בעקרון. מתכוונים להינשא בקפריסין, התיק מועבר להחלטת ועדה עקב חוסר ודאות לגבי הזוגיות."

ביום 3.6.07 ניתנה החלטת הועדה המשפטית. כפי שציינתי בפסקי דין קודמים הטפסים בעייתיים ביותר, בתמצית המקרה אמור להופיע שם הפקיד המטפל בתפקידו אולם אלו אינם מופיעים. לאחר מכן, הטופס מחייב פירוט של רישיונות הישיבה שניתנו קודם לכן. על אף שאין מחלוקת שלעותרת ניתנו רישיונות קודמים הדבר אינו מצויין בדו"ח.

לאחר מכן, בטופס יש למלא את המלצות חברי הועדה לפי הסדר הבא: ההמלצה הראשונה - של סגן/ית מנהל/ת הלשכה לא מולא. לאחר מכן רע"ן אשרות, המלצה מולאה בתאריך 18.6.07. לא ברור מהו רע"ן אשרות, יש חתימה בלתי קריאה ונאמר כך:
"בקשה על סמך חיים משותפים. הזרה מבוגרת מהישראלי בעשר שנים. הישראלי רווק. לא חיים יחד מלבד סופי שבוע בדירה עם עוד עובדות פיליפיניות. תודרכו על ידי עורך הדין לכן לא היו סתירות אך ההתרשמות לא חיובית לכן ממליצה לא להתחיל בהליך אלא לדרוש יציאה מהארץ."

לאחר מכן, יש למלא בטופס המלצה של שני חברים אורחים מתוך שני החברים האורחים רק המלצה אחת מולאה כאשר שם החבר האורח ככל הנראה ציונה מהחתימה אך לא ברור מי היא אותה ציונה ומה תפקידה, ההמלצה שלה על אף שאמורה להיות לאחר המלצת רע"ן האשרות ניתנה ביום 3.6.07 ובה נאמר כך:

"על סמך חיים משותפים - הישראלי צעיר מהנ"ל בעשר שנים, ההליך מתייחס לחיים משותפים עם שני מפגשים שבועיים בדירה עם חברות. לא ניתן להתייחס לזה כאל חיים משותפים. לא ממליצה לאשר את הבקשה".

לאחר כל אלה, מופיעה החלטת מנהל הלשכה, מעניין לציין שהחלטת מנהל הלשכה ניתנה ביום 8.6.07 כאשר המלצת רע"ן האשרות היא מיום 18.6.07, הפעם אנו יודעים כי קיימת חותמת של מנהל הלשכה הוא מר עמוס ארבל והוא כותב כך:
"בני זוג ע"ס חיים משותפים הזרה מבוגרת בעשר שנים התרשמות שלילית מהמערכת הזוגית והחיים המשותפים הבקשה אינה מאושרת. עליה לצאת את הארץ תוך 30 ימים".

ביום 4.9.07 יוצא מכתב מאת "אשרות תל אביב" למחלקת "צוות צפון" ובו תמצית סיכום התיק לפיו:
     "התרשמות בינונית בראיון. הועבר לועדה וסורב מעמד. נתבקשה לצאת. "

לאחר מכן באותו טופס יש החלטה של מטה מנהל האוכלוסין אל אשרות תל אביב ושם נאמר:
"יש להעניק ב/1 לשישה חודשים. יחידת האכיפה נתבקשה לערוך בדיקת תקינות הקשר".

על החלטה זו חתומה הדס דריקס, ראש צוות אשרות.

כלומר, ראש צוות אשרות התרשמה בעצמה מחוסר סבירות התנהלות ההליך ומכך שלמעשה הדבר היחיד שהפריע לכל אלו שהמליצו (שמותיהם נשארו עלומים) היה הפרש הגילאים בין בני הזוג והעובדה שבדירה מתגוררות נשים פיליפיניות נוספות בסופ"ש ויתכן שגם העובדה שבני הזוג לוו בעורך דין. על כן, אותה גברת דריקס, הראשונה שגם טרחה להוסיף חותמת, תאריך ושם מלא, להחלטתה הורתה להחל בהליך המדורג וכן הורתה ליחידת האכיפה לבדוק את תקינות הקשר. בעיני היה סביר למצוא לאחר החלטה זו דו"ח של המחלקה ששוחח עם החברים, בני המשפחה, ביקר בדירה, אולי שוחח עם הפיליפיניות האחרות, ודברים מסוג זה. אולם, כל זה לא קיים בתיק. מה שאנו מוצאים בהמשך הדרך הוא שימוע נוסף מיום 4.12.08 ראיון מפורט ובו מפרטים השניים באריכות רבה את אורח חייהם המשותף. בטופס סיכום השימוע נאמר:
"על סמך חיים משותפים - גרים עם עוד 4 אנשים - שלוש נשים וילדה. מבוגרת מהישראלי בעשר שנים. עובדת רוב שעות היום ולפעמים גם בשבתות. פעמיים בשבוע בערך עוזרת לאימו במטלות הבית..."

וכאן מגיע ההתרשמות של עובדת הלשכה הגב' ציונה ששון כדלקמן:
"זוגיות מאד מוזרה - נראה כי מושתתת בעיקר על שותפות לדירה ומעמד לזרה שעברה את מכסת השנים."

ובמסקנות ממשיכה הגב' ציונה ששון באבחון הזוגיות ואומרת כך:
"זוגיות מוזרה ביותר - נראה כי מושתתת על אינטרס הדדי - שותפות לחדר השכור ועזרה לאימו של הישראלי - ואילו מבחינתה אפשרות לעבוד ולהתפרנס..."

הגב' ציונה ששון ערה לכך כי היתה המלצה להעביר לבדיקת היחסים והיא אומרת כך:
"בעבר היתה המלצה להעביר לבדיקת התשאול. אולם נראה כי התיק לא עבר לבדיקתם - מועבר לועדה הלשכתית."

על אף העובדה שאני מכתיבה את פסק הדין באולם לא אוכל שלא לצטט מהועדה הלשכתית. ואולם הפעם לא אפרט. שוב לא מופיע המלצת סגן/ית מנהל/ת הלשכה, שוב אין שמות ולא כל ההמלצות ממולאות אולם יש לציין כי על אף שבשימוע נאמר שהזוג מתגורר עם שלוש נשים וילדה. כאן נאמר שבדירה חיים שישה אנשים. בכל ההמלצות מודגש הפרש השנים בין בני זוג.

אם זו לא התנהלות בלתי סבירה בעליל איני יודעת מהי התנהלות בלתי סבירה. בני הזוג המציאו מכתבים רבים מחברים ובני משפחה. הם המציאו תמונות משפחתיות ואחרות המעידות על זוגיות. אחת העובדות במשרד הפנים הדס דריקס שהיא נקודת האור היחידה בפרשה סבורה שכדי לבחון את כנות הקשר, יש לבדוק אותו בשטח ועל כן היא מורה או מפנה בקשה ליחידת האכיפה לבחון את הדברים. הדבר לא נעשה ולמרות זאת, חוזרים על הליך בלתי תקין, על טופס לא ברור, הממולא על ידי אנשים שלא טורחים לפרט את שמם ואת תפקידם. עם זאת, הם יודעים לציין כי מדובר בזוגיות מוזרה וטורחים להדגיש את הפרש הגילאים בין בני הזוג.

בהחלטות קודמות נימקתי והרביתי לצטט מפסקי דין של בית המשפט העליון אולם איני סבורה כי העותרים צריכים להמתין עוד ואם המדינה בשתי הזדמנויות מתייחסת בצורה מחפירה הן לאזרח הישראלי והן לבת זוגו על בית משפט להתערב במהירות האפשרית. במקרה זה, ההתנהלות היא בלתי סבירה הן בפן הפורמלי ועיון בטפסים בתאריכים ובחתימות מעיד על כך יותר מכל, הן בפן המהותי הקשר לא נבדק מעולם בצורה רצינית והתרשמות הגב' ציונה כי מדובר בזוגיות מוזרה אינה מהווה לדעתי בדיקה סבירה. מעבר לכל האמור לעיל, מדובר באפליה על בסיס גיל שגם לה אין מקום.

הגיע הזמן שמשרד הפנים יפעל בצורה תקינה וימלא את הנהלים שלו עצמו ואולי אפשר להתחיל בכך שהטפסים ימולאו כמו שצריך, שיהיה ברור של מי ההמלצות שינתנו לפי סדר הדברים הרגיל ולא שקודם תינתן החלטה ולאחריה ההמלצות ועוד דרישות מאד בסיסיות מהלך מנהלי שלפחות יתחיל להראות תקין.

בדיון הקודם המלצתי לבני הזוג להינשא שאז אולי יהיה להם קל יותר והמלצתי למדינה לבחון אז את תקינות הקשר, בני הזוג הסכימו לכך והמדינה סרבה. היום אני מצטערת על המלצה זו, היה עלי לתת פסק דין זה כבר בדיון הקודם.

מכל מקום, אני מקבלת את העתירה במלואה. המדינה תעניק לעותרת מעמד א/5 כפי שהתבקש בעתירה.

לאור הפגמים הרבים שנפלו בהליך של משרד הפנים, ולאור העובדה שהצדדים לוו בעורך דין כבר בשימועים, כפי שטרחו הפקידים לציין, תשלם המדינה את הוצאות העותרים ושכ"ט עו"ד בסכום של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הליך מדורג במשרד הפנים

  2. הפסקת הליך מדורג

  3. היתר יציאה לירדן

  4. חיים משותפים משרד הפנים

  5. רישום כיהודי במשרד הפנים

  6. עורכי דין נגד משרד הפנים

  7. תקנות השמות, תשל''ה-1975

  8. היתר יציאה ללבנון וסוריה

  9. תקנות הדרכונים, תש''ם-1980

  10. ייצוג במשרד הפנים עובדת זרה

  11. עורך דין לענייני משרד הפנים

  12. המלצה על עורך דין משרד הפנים

  13. ועדת מינהל השירות במשרד הפנים

  14. היתר כניסה לישראל לאזרח ירדני

  15. אישור משרד הפנים לעסקה במקרקעין

  16. הסתמכות על כתובת רשומה במשרד הפנים

  17. החלטת משרד הפנים בדבר מירב הזיקות למדינה

  18. תקנות הדרכונים (הוראת שעה), התשס''ח -2008

  19. עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להכיר בנתין סודן

  20. עתירה נגד החלטת משרד הפנים לפיה העותר אינו אריתראי

  21. עתירה נגד החלטות משרד הפנים לפיהן העותרת אינה אריתראית

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון