הליך מדורג | עו"ד רונן פרידמן

##(1) מה זה "הליך מדורג" במשרד הפנים ?## בעל נתינות זרה, הנשוי לאזרח ישראלי, יכול להתאזרח בישראל מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952. תכליתה של הוראה זו לאפשר לאזרח ישראלי לקיים חיי משפחה בישראל, ולמנוע ממנו את הצורך להכריע בין שתי ברירות קשות: חיים בישראל ללא בחיר/ת ליבו, או העדפת בן הזוג על פני חיים בישראל. ההליך המדורג תכליתו לבחון את קיומו של קשר נישואין תקף, את קיומו של מרכז חיים בישראל ואת היעדרה של מניעה ביטחונית או פלילית, והכל לאורך זמן, שכן הענקת האזרחות אינה עניין אוטומטי הנעשה ללא בחינה (בג"צ 4711/02 דניאלה הלל נ' שר הפנים, מיום 2.8.09). ממילא, פקיעתו של קשר הנישואין שומטת את הבסיס מן הבקשה של בן הזוג הזר לקבלת מעמד, ואין מקום להמשך ההליך המדורג. עם זאת, עשויות להיווצר נסיבות המצדיקות שקילת המשך שהייתו של בן הזוג הזר בארץ במעמד זה או אחר, על אף שקשר הנישואין פקע, בין בשל מות בן הזוג הישראלי, בין בשל גירושין. אחד מסוגי המצבים המצדיקים בחינת המשך שהייתו של בן הזוג הזר בארץ הוא אותו מקרה בו פקע קשר הנישואין בשל אלימות מצידו של בן הזוג הישראלי. למקרים אלה הכין המשיב נוהל מיוחד, המאפשר את העברת עניינו של בן הזוג הזר לוועדה הבינמשרדית, בתנאים הקבועים בו. יש להעיר, כי המדובר בנוהל מקל יותר מן הנוהל הכללי העוסק בהסדרת מעמדו של בן זוג זר שקשר הנישואין שלו לאזרח ישראלי פקע. ##(2) הליך מדורג לבני זוג נשואים - מה אומר החוק ?## חוק האזרחות, תשי"ב-1952 קובע בסעיפים 5 ו-7 כך: 5.(א) בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה: (1) נמצא בישראל; (2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו; (3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע; (4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה; (5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית; (6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח-חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי. 7. בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א). נקודת המוצא של המתווה המקוצר נשוא סעיף 7 לחוק הינו הומניטרי ועניינו הגנה על התא המשפחתי . שיקול זה נועד להקל על בן הזוג הישראלי בדילמה הקשה , בין הקמת משק משותף עם בן זוגו הזר לבין המשך מגורים בארץ. שר הפנים, במסגרת שיקול הדעת הנתון לו, קבע נוהל טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי ( נוהל מס' 5.2.0008) - הליך מדורג. עוד קבע שר הפנים חריגים למקרים בהם חדל הקשר הזוגי מלהתקיים כתוצאה מפטירת בן הזוג הישראלי או כתוצאה מגירושין, וזאת למרות שבמקרים בהם פוקע קשר הנישואין נשמט גם הרציונל של שמירה על התא המשפחתי. חריגים אלו הוסדרו בנוהל הטיפול בהפסקה של הליך להסדרת מעמד לבני זוג ישראלים (5.2.0017). בנוסף, הסדיר שר הפנ ים, במסגרת שיקול הדעת הנתון לו, את אותם מקרים ב הם פוקע קשר הנישואין כתוצאה מאלימות של בן הזוג הישראלי ( נוהל 5.2.0019 היינו "נוהל הפסקת ההליך המדורג" ) אשר מכוחו טוענת העותרת לזכויותיה. ##(3) חריגים להליך המדורג:## בפסק הדין של כב' השופטת ע' ארבל בעע"מ 8611/08 פריהווט זוולדי נ' שר הפנים (27.2.2011) פסקה 10 נקבע: " יסודה של המסגרת הנורמטיבית התוחמת שאלה זו, מצוי בסעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, המאפשר לבן זוג של אזרח ישראלי להתאזרח, אף מבלי שהתקיימו התנאים הנדרשים למסלול ההתאזרחות הרגיל. לצורך יישומה של הוראה זו, קבע שר הפנים, במסגרת שיקול הדעת הנתון לו, הליך מדורג המעוגן בנוהל משרד הפנים (נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (נוהל מס' 5.2.0008) (להלן: הליך המדורג)); בג"צ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 785, 788, 791, 793 (1999), בג"ץ 5091/07 בדולב נ' מדינת ישראל פסקה 10 לפסק-הדין (לא פורסם, ‏11.05.10). מכוח נוהל זה נבחנים על פני מספר שנים פרמטרים שונים המצדיקים הענקת אזרחות בסופו של תהליך, ובכללם יציבות וכנות הקשר, קיומו של מרכז חיים בישראל, והעדר מניעה ביטחונית או פלילית (בג"צ 7139/02 עבאס-בצה נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 481, 488 (2003); ענין הלל, פסקאות 2, 7 לפסק-הדין; פרשת סטמקה, בעמ' 786)). הרציונאל העומד מאחורי נוהל זה כרוך, אם כן, בשמירתו של התא המשפחתי והקלה על מי שקשר את גורלו עם בן זוג ישראלי באופן שיבטיח כי לא יצטרך לבחור בין בן הזוג למגוריו בארץ (בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ''ד לח(4) 113, 117 (1984); עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן פסקה 16 לפסק-הדין (לא פורסם, 10.8.05)). מקום בו פוקע קשר הנישואין, פוקע ממילא אף רציונאל זה ועל כן, על-פי-רוב במצב זה נפסק ההליך המדורג ובן הזוג הזר מורחק מן הארץ (בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293 (2002); בג"ץ 3103/05 טיגילאורי נ' שר הפנים (לא פורסם, 5.3.09; בג"ץ 4775/02 ניקלובה נ' שר הפנים (לא פורסם, 24.12.2002)). יחד עם זאת, במסגרת שיקול דעתו של שר הפנים, נקבעו חריגים לכלל זה במקרים בהם פוקע קשר הנישואין בשל גירושין או פטירתו של בן הזוג הישראלי, ובהתקיים תנאים מסויימים המפורטים בנוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים (הנוהל הכללי). נוסף על כך, הוסדרו בנוהל נפרד מקרים בהם פקע הקשר בשל אלימות כלפי בן הזוג הזר, העומד במוקד עתירה זו." ##(4) הפסקת עליך מדורג כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי:## על פי נוהל האלימות, הרי שמקום בו פקע קשר הנישואין בשל אלימות בן הזוג הישראלי ואין לבני הזוג ילדים משותפים, על מנת שעניינו של בן הזוג הזר יועבר לוועדה הבינמשרדית עליו לעמוד במספר תנאים, ובכללם שקשר הנישואין היה כן והנישואין נרשמו במרשם האוכלוסין; שבן הזוג שוהה בישראל באשרת שהייה מסוג א/5 מכוח ההליך המדורג; שעברה יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג ושבן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי עוד בטרם פקיעת הקשר, והטענה הוכחה באחת מן הדרכים הקבועות בנוהל. "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי (5.2.0019)" עומד במוקד עתירה זו והוראותיו הרלוונטיות הן כדלקמן: "מקרים בהם יש להעביר את התיק לוועדה בינמשרדית לעניינים הומניטאריים: ג.6.2. במקרה בו פקע קשר הנישואין ובן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי ולבני הזוג אין ילד משותף, יועבר התיק לדיון בועדה הבינמשרדית בהתקיימות התנאים המפורטים להלן: ג.6.2.1 בן/בת הזוג היה נשוי בנישואים כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין. ג.6.2.2 בן הזוג קבל רשיון ישיבה בישראל מסוג א/7 מכוח ההליך המדורג. ג.6.2.3 בן הזוג עבר יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג . ג.6.2.4 בן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי, וטענתו הוכחה באחת מן הדרכים המפורטות בסעיף ג.3.1.3 לעיל. ג.6.2.5 היה והתקיימו התנאים המפורטים בסעיף ג.3.2 לעיל, עובר להבאת התיק לדיון בוועדה, ייערך לבן הזוג הזר ריאיון בלשכת רשות האוכלוסין באזור מגוריו ובהתאם ל"נוהל עריכת ראיונות", לבחינת זיקתו לישראל ביחס לזיקתו לחו"ל. במסגרת בחינת הזיקות של הזר לישראל ייבחנו בין היתר הנתונים הבאים: משך התקופה בה שוהה הזר בישראל ( בכלל זה יינתן גם משקל לשאלת חוקיות השהייה האמורה), עבודה בישראל, קיומם של קרובי משפחה של הזר בארץ ומידת התערותו בחברה הישראלית; במסגרת בחינת הזיקות של הזר לחו"ל יבחנו בין היתר הנתונים הבאים: קיומם של קרובי משפחה בחו"ל, קיומם של נכסים בחו"ל, זיקת ביקורים לחו"ל במשך תקופת השהייה בישראל, זכויות סוציאליות בחו"ל וכיו"ב. העתק מסיכום הריאיון יונח בפני חברי הועדה על מנת לבדוק את נסיבות העניין בכללותן. ג.7 לעניין חישוב מחצית תקופת ההליך המדורג בנוהל זה, ייחשב מועד השדרוג לרישיון מסוג א/ 5 לתחילת התקופה הנמנית. ג.8 במקרה בו הוכחה טענת האלימות והמקרה אינו עומד בקריטריונים להעברה ל"וועדה הבינמשרדית" מכוח נוהל זה (בהתאם לקריטריונים דלעיל) אולם הועדה הלשכתית התרשמה כי על פניו קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים, תעביר התיק בצירוף המלצתה להחלטת ראש הדסק במטה. הלשכה תיידע את הזר כי עניינו מועבר לבחינת ראש הדסק ותאריך תוקף רישיונו הנוכחי עד למועד קבלת ההחלטה. ג.9 ככל שלא מצאה ראש הדסק לנכון להביא את עניינו של המבקש לדיון בפני הועדה, תעביר המקרה להכרעת מנהל תחום אשרות וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אשר יבחן היעדר קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים העברת המקרה לדיון בפני הועדה. החלטת מנהל תחום אשרות תינתן למבקש בכתב תוך פירוט נימוקיה." הוראות הנוהל מכילות תנאי סף שבהתקיימם יועבר המקרה לדיון בוועדה הבין משרדית, שבסמכותה להעניק מתן מעמד זמני אשר בסופו יבחנו נסיבות העניין או תבחן בקשת בן הזוג הזר למעמד קבע וזאת בהתאם לחוק. הנוהל מבחין בין מקרים בהם לבני הזוג ילדים משותפים, ומקרים בהם אין להם ילדים משותפים. הבח נה זו משמעותה הקשחת תנאי הסף לפיו על בן הזוג לעבור תחילה את מחצית ההליך המדורג מקום בו אין לבני הזוג ילדים משותפים. טענות העותרת מופנות כלפי מניין מחצית תקופת ההליך המדורג אשר מעוגן בסעיף ג.6.2.3. וכן כלפי קיומם של טעמים הומניטאריים מיוחדים שאז אמור ההליך לעבור לבחינת הוועדה הבין-משרדית. ביחס לקיומם של יתר התנאים אין מחלוקת אמיתית. ##(5) הליך מדורג חוק האזרחות - סיכום:## על פי חוק האזרחות, תשי"ב – 1952, בן זוג של אזרח ישראלי איננו זכאי לקבל אוטומטית מעמד בישראל. עם זאת, שרי הפנים לדורותיהם ראו לנכון להקל במידת מה על אפשרות ההתאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי, זאת באמצעות "הנוהל המדורג". נוהל זה מקל על הליך ההתאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי בכך שבן הזוג הזר איננו נדרש לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק האזרחות (בג"ץ 874/07 אדמונינה נ' הלשכה למנהל אוכלוסין (8.11.11)). ואולם, עם פקיעת הנישואין מסיבה כלשהי נשמט הטעם המצדיק מתן מעמד לבן הזוג הזר: "ומבקש האזרחות עובר למסלול המקביל, הרגיל, נטול ההקלות, של בקשת אזרחות לפי סעיף 5 לחוק האזרחות" (ראו – עניין אדמונינה בפסקה 12 לפסק הדין; וכן ראו - עת"מ 31942-09-13 פודלוז'ניה נ' רשות האוכלוסין (26.1.14)). עם זאת, יישום גורף ואוטומטי של האמור עלול להביא לתוצאות קשות, ועל כן בא לעולם "נוהל הפסקת הליך", אשר קובע כי בהתקיים תנאים מסוימים יועבר עניינו של בן הזוג הזר לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, אשר תשקול אם להעניק לו מעמד בישראל חרף ניתוק הקשר הזוגי ( בר"ם 7938/17 פלונית נ' רשות האוכלוסין (13.9.18). הוועדה הב ינמשרדית שוקלת שיקולים שונים ומגוונים, ובכללם את שאלת עוצמת זיקתו של בן הזוג הזר לישראל (ראו – סעיף ד.2.ב. לנוהל). על השיקולים שעל הוועדה לשקול עמדה כב' השופטת נ. בן אור בעמ"נ 17156-02-16 בלן נ' משרד הפנים (6.5.16)): "בין השיקולים שמשקף נוהל הפסקת הליך והעשויים לתמוך במתן מעמד בישראל לבן הזוג הזר הינו קיומה של ציפייה לגיטימית לסיום ההליך המדורג ולהתאזרחות במדינת ישראל. ציפייה זו מוגבלת, בהינתן טבעו ההדרגתי של ההליך המדורג, אולם ככל שסיבת פקיעת קשר הנישואין תלויה פחות בבן הזוג הזר, כך גדלה ציפייתו הלגיטימית להסדרת מעמדו. ביטוי לכך ניתן בדרישת "הוותק" הכלולה בנוהל, המהווה תנאי סף לדיון בוועדה הבינמשרדית, ולפיה דיון יתקיים, ככלל, רק מקום שחלפה יותר ממחצית תקופת ההליך במועד פקיעת הקשר. שיקול נוסף, העומד בפני עצמו, הוא שיקול הזיקה לישראל של בן הזוג הזר, בהשוואה לזיקתו למדינת אזרחותו. שיקול זה, כפי שאמר עליו בית המשפט העליון בפרשת זוולדי לעיל, מבוסס "על שותפות רעיונית ותרבותית", ונובע "מעצם החלוקה המדינתית והרצון ליצור קהילות בעלות הומוגניות תרבותית" (שם, פסקה 15). על כל אלה, נוהל הפסקת הליך מכיר בכך שלעיתים יתקיימו טעמים הומניטאריים מיוחדים, ואלה יבססו בקשה לקבלת מעמד בישראל גם אם לא התקיימו תנאי הסף. שאלת קיומה של זיקה לישראל היא שאלה עובדתית, וככלל לא בנקל יתערב בית המשפט במסקנותיה העובדתיות של הרשות, שלה הניסיון והיכולת המקצועית להעריך את העובדות המובאות לפניה, בשים לב למדיניות ההגירה של הממשלה (עע"מ 1455/11 מקונן נ' שר הפנים (19.6.2012)". ##(6) להלן פסק דין בנושא הליך מדורג לקבלת אזרחות:## העותרים החלו בהליך מדורג. על פי הנוהל (נוהל 5.2.0009) הגישו הוכחות לקשר ולחיים משותפים. תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים וחשבונות משותפים. נערכו לעותרים שני שימועים. העותרים הופיעו וענו על כל השאלות שנשאלו. פסק דין העתירה שלפני היא לאשר המשך ההליך המדורג בו מצויים העותרים. החלטתי ליתן את פסק הדין באולם עם תום שמיעת הטענות כיוון שהמדינה נהגה לטעמי באופן בלתי סביר במקרה זה, ואין מקום כי ההליכים ימשכו וכן אין מקום כי בני הזוג ימתינו עוד למתן פסק דין. העותרים החלו בהליך המדורג. על פי הנוהל (נוהל 5.2.0009) הגישו העותרים הוכחות לקשר ולחיים משותפים. תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים וחשבונות משותפים. נערכו לעותרים שני שימועים. העותרים הופיעו וענו על כל השאלות שנשאלו בסיכום השימוע מיום 31.5.07 נאמר: " בראיון לא עלו כל סתירות. הזוג מלווה בעורך דין ויתכן שתודרכו על ידו. קשה להתרשם מזוגיות כלשהי אם גם מתקיימת. אך בני הזוג גרים באותו מקום - חדר בדירה בת שלושה חדרים שגרים שם עוד כשבעה בנות פיליפיניות המגיעות לישון שם בסופי שבוע. הישראלי שקט מאד ומופנם. האישה מבשלת בסופי שבוע כאשר מגיעה מהעבודה. מדי פעם מבקרים את אימו של הישראלי הגרה בעקרון. מתכוונים להינשא בקפריסין, התיק מועבר להחלטת ועדה עקב חוסר ודאות לגבי הזוגיות." ביום 3.6.07 ניתנה החלטת הועדה המשפטית. כפי שציינתי בפסקי דין קודמים הטפסים בעייתיים ביותר, בתמצית המקרה אמור להופיע שם הפקיד המטפל בתפקידו אולם אלו אינם מופיעים. לאחר מכן, הטופס מחייב פירוט של רישיונות הישיבה שניתנו קודם לכן. על אף שאין מחלוקת שלעותרת ניתנו רישיונות קודמים הדבר אינו מצויין בדו"ח. לאחר מכן, בטופס יש למלא את המלצות חברי הועדה לפי הסדר הבא: ההמלצה הראשונה - של סגן/ית מנהל/ת הלשכה לא מולא. לאחר מכן רע"ן אשרות, המלצה מולאה בתאריך 18.6.07. לא ברור מהו רע"ן אשרות, יש חתימה בלתי קריאה ונאמר כך: "בקשה על סמך חיים משותפים. הזרה מבוגרת מהישראלי בעשר שנים. הישראלי רווק. לא חיים יחד מלבד סופי שבוע בדירה עם עוד עובדות פיליפיניות. תודרכו על ידי עורך הדין לכן לא היו סתירות אך ההתרשמות לא חיובית לכן ממליצה לא להתחיל בהליך אלא לדרוש יציאה מהארץ." לאחר מכן, יש למלא בטופס המלצה של שני חברים אורחים מתוך שני החברים האורחים רק המלצה אחת מולאה כאשר שם החבר האורח ככל הנראה ציונה מהחתימה אך לא ברור מי היא אותה ציונה ומה תפקידה, ההמלצה שלה על אף שאמורה להיות לאחר המלצת רע"ן האשרות ניתנה ביום 3.6.07 ובה נאמר כך: "על סמך חיים משותפים - הישראלי צעיר מהנ"ל בעשר שנים, ההליך מתייחס לחיים משותפים עם שני מפגשים שבועיים בדירה עם חברות. לא ניתן להתייחס לזה כאל חיים משותפים. לא ממליצה לאשר את הבקשה". לאחר כל אלה, מופיעה החלטת מנהל הלשכה, מעניין לציין שהחלטת מנהל הלשכה ניתנה ביום 8.6.07 כאשר המלצת רע"ן האשרות היא מיום 18.6.07, הפעם אנו יודעים כי קיימת חותמת של מנהל הלשכה הוא מר עמוס ארבל והוא כותב כך: "בני זוג ע"ס חיים משותפים הזרה מבוגרת בעשר שנים התרשמות שלילית מהמערכת הזוגית והחיים המשותפים הבקשה אינה מאושרת. עליה לצאת את הארץ תוך 30 ימים". ביום 4.9.07 יוצא מכתב מאת "אשרות תל אביב" למחלקת "צוות צפון" ובו תמצית סיכום התיק לפיו: "התרשמות בינונית בראיון. הועבר לועדה וסורב מעמד. נתבקשה לצאת. " לאחר מכן באותו טופס יש החלטה של מטה מנהל האוכלוסין אל אשרות תל אביב ושם נאמר: "יש להעניק ב/1 לשישה חודשים. יחידת האכיפה נתבקשה לערוך בדיקת תקינות הקשר". על החלטה זו חתומה הדס דריקס, ראש צוות אשרות. כלומר, ראש צוות אשרות התרשמה בעצמה מחוסר סבירות התנהלות ההליך ומכך שלמעשה הדבר היחיד שהפריע לכל אלו שהמליצו (שמותיהם נשארו עלומים) היה הפרש הגילאים בין בני הזוג והעובדה שבדירה מתגוררות נשים פיליפיניות נוספות בסופ"ש ויתכן שגם העובדה שבני הזוג לוו בעורך דין. על כן, אותה גברת דריקס, הראשונה שגם טרחה להוסיף חותמת, תאריך ושם מלא, להחלטתה הורתה להחל בהליך המדורג וכן הורתה ליחידת האכיפה לבדוק את תקינות הקשר. בעיני היה סביר למצוא לאחר החלטה זו דו"ח של המחלקה ששוחח עם החברים, בני המשפחה, ביקר בדירה, אולי שוחח עם הפיליפיניות האחרות, ודברים מסוג זה. אולם, כל זה לא קיים בתיק. מה שאנו מוצאים בהמשך הדרך הוא שימוע נוסף מיום 4.12.08 ראיון מפורט ובו מפרטים השניים באריכות רבה את אורח חייהם המשותף. בטופס סיכום השימוע נאמר: "על סמך חיים משותפים - גרים עם עוד 4 אנשים - שלוש נשים וילדה. מבוגרת מהישראלי בעשר שנים. עובדת רוב שעות היום ולפעמים גם בשבתות. פעמיים בשבוע בערך עוזרת לאימו במטלות הבית..." וכאן מגיע ההתרשמות של עובדת הלשכה הגב' ציונה ששון כדלקמן: "זוגיות מאד מוזרה - נראה כי מושתתת בעיקר על שותפות לדירה ומעמד לזרה שעברה את מכסת השנים." ובמסקנות ממשיכה הגב' ציונה ששון באבחון הזוגיות ואומרת כך: "זוגיות מוזרה ביותר - נראה כי מושתתת על אינטרס הדדי - שותפות לחדר השכור ועזרה לאימו של הישראלי - ואילו מבחינתה אפשרות לעבוד ולהתפרנס..." הגב' ציונה ששון ערה לכך כי היתה המלצה להעביר לבדיקת היחסים והיא אומרת כך: "בעבר היתה המלצה להעביר לבדיקת התשאול. אולם נראה כי התיק לא עבר לבדיקתם - מועבר לועדה הלשכתית." על אף העובדה שאני מכתיבה את פסק הדין באולם לא אוכל שלא לצטט מהועדה הלשכתית. ואולם הפעם לא אפרט. שוב לא מופיע המלצת סגן/ית מנהל/ת הלשכה, שוב אין שמות ולא כל ההמלצות ממולאות אולם יש לציין כי על אף שבשימוע נאמר שהזוג מתגורר עם שלוש נשים וילדה. כאן נאמר שבדירה חיים שישה אנשים. בכל ההמלצות מודגש הפרש השנים בין בני זוג. אם זו לא התנהלות בלתי סבירה בעליל איני יודעת מהי התנהלות בלתי סבירה. בני הזוג המציאו מכתבים רבים מחברים ובני משפחה. הם המציאו תמונות משפחתיות ואחרות המעידות על זוגיות. אחת העובדות במשרד הפנים הדס דריקס שהיא נקודת האור היחידה בפרשה סבורה שכדי לבחון את כנות הקשר, יש לבדוק אותו בשטח ועל כן היא מורה או מפנה בקשה ליחידת האכיפה לבחון את הדברים. הדבר לא נעשה ולמרות זאת, חוזרים על הליך בלתי תקין, על טופס לא ברור, הממולא על ידי אנשים שלא טורחים לפרט את שמם ואת תפקידם. עם זאת, הם יודעים לציין כי מדובר בזוגיות מוזרה וטורחים להדגיש את הפרש הגילאים בין בני הזוג. בהחלטות קודמות נימקתי והרביתי לצטט מפסקי דין של בית המשפט העליון אולם איני סבורה כי העותרים צריכים להמתין עוד ואם המדינה בשתי הזדמנויות מתייחסת בצורה מחפירה הן לאזרח הישראלי והן לבת זוגו על בית משפט להתערב במהירות האפשרית. במקרה זה, ההתנהלות היא בלתי סבירה הן בפן הפורמלי ועיון בטפסים בתאריכים ובחתימות מעיד על כך יותר מכל, הן בפן המהותי הקשר לא נבדק מעולם בצורה רצינית והתרשמות הגב' ציונה כי מדובר בזוגיות מוזרה אינה מהווה לדעתי בדיקה סבירה. מעבר לכל האמור לעיל, מדובר באפליה על בסיס גיל שגם לה אין מקום. הגיע הזמן שמשרד הפנים יפעל בצורה תקינה וימלא את הנהלים שלו עצמו ואולי אפשר להתחיל בכך שהטפסים ימולאו כמו שצריך, שיהיה ברור של מי ההמלצות שינתנו לפי סדר הדברים הרגיל ולא שקודם תינתן החלטה ולאחריה ההמלצות ועוד דרישות מאד בסיסיות מהלך מנהלי שלפחות יתחיל להראות תקין. בדיון הקודם המלצתי לבני הזוג להינשא שאז אולי יהיה להם קל יותר והמלצתי למדינה לבחון אז את תקינות הקשר, בני הזוג הסכימו לכך והמדינה סרבה. היום אני מצטערת על המלצה זו, היה עלי לתת פסק דין זה כבר בדיון הקודם. מכל מקום, אני מקבלת את העתירה במלואה. המדינה תעניק לעותרת מעמד א/5 כפי שהתבקש בעתירה. לאור הפגמים הרבים שנפלו בהליך של משרד הפנים, ולאור העובדה שהצדדים לוו בעורך דין כבר בשימועים, כפי שטרחו הפקידים לציין, תשלם המדינה את הוצאות העותרים ושכ"ט עו"ד בסכום של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הליך מדורג (משרד הפנים)משרד הפנים