בקשת אסיר לצאת לחופשה

המבקש ביקש להתיר לו לצאת לחופשות מחוץ לכותלי בית הסוהר:

להלן החלטה בנושא בקשת אסיר לצאת לחופשה:

החלטה     

     בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו בעת"א 3768-01-10 מיום 28.4.2010 (השופטת ח' כוחן) ומיום 17.6.2010(השופט ר' בן יוסף).

רקע וההליך לפני בית המשפט לעניינים מנהליים
1.     המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר בפועל לתקופה של 14 שנים אשר נגזר עליו לאחר שהודה והורשע בביצוען של עבירות מין במשפחה - מעשים מגונים ומעשי סדום שבוצעו בבתו החורגת במהלך תקופה של שבע שנים ובארבעה מילדיו. כן הורשע המבקש בשיבוש הליכי משפט בשל הימלטותו מישראל עת נודע לו על התנהלות החקירה נגדו בגין העבירות האמורות. המבקש התחיל לרצות את עונש המאסר שהושת עליו ביום 1.5.2005, ומועד שחרורו המלא הוא ביום 13.11.2018.

2.     המבקש ביקש כי המשיב יתיר לו לצאת לחופשות מחוץ לכותלי בית הסוהר. בהתאם לנהלי המשיב, התבקשה עמדת המרכז לבריאות הנפש (להלן: מב"ן) ועמדת הוועדה המחוזית לטיפול בגילוי עריות (להלן: וג"ע).

     ביום 30.11.2008 ניתנה חוות דעת מב"ן לפיה נשקפת מסוכנות מינית נמוכה מן המבקש לקורבנות מזדמנים, ואין התנגדות מצד מב"ן ליציאתו לחופשות למשך 12 שעות בכפוף לתנאים מגבילים שונים. בדיקה נוספת נערכה בחודש יולי 2009, ועמדת מב"ן נותרה כשהייתה.

     ביום 16.6.2009 ניתנה חוות דעת וג"ע באשר למסוכנות המבקש. לחוות הדעת חלק גלוי וחלק חסוי. בחלקה הגלוי של חוות הדעת, עמדה וג"ע על התנהגותו של המבקש בין כותלי בית הסוהר, על העבירות המיוחסות לו, על העובדה כי התקבל דיווח כי שנה קודם לכן ניסה ליצור קשר עקיף עם ילדיו ועל חוות דעת מב"ן בעניינו. עמדת וג"ע הייתה כי המדובר באסיר בעל רמת מסוכנות גבוהה והיא אינה ממליצה על יציאתו לחופשה.

     נוכח עמדת וג"ע, לא אישר המשיב את יציאת המבקש לחופשות.

3.     המבקש הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בה השיג על החלטות שונות של המשיב. בכלל זאת, השיג המבקש על החלטת המשיב שלא לאפשר לו לצאת לחופשות ועל החלטת המשיב שלא לשלבו בטיפול ייעודי לעברייני מין. לעתירתו צירף המבקש חוות דעת של ד"ר נ' שני אשר העריך את מסוכנתו המינית בטווח הזמן הקצר ככל שיצא לחופשות עם מלווה כנמוכה.

4.     בהחלטתו מיום 15.4.2010 קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי טרם הגיע המועד בו המבקש יכול להיות משולב בקבוצה טיפולית בעברייני מין וכי התאמתו לטיפול בקבוצה פסיכו-חינוכית תיבחן על ידי המשיב עם פתיחת הקבוצה הבאה. בנוסף, הורה בית המשפט לעניינים מנהליים כי דיון בנוגע לטענת המבקש המתייחסת להחלטת המשיב שלא לאפשר את יציאתו לחופשות יתקיים במועד מאוחר יותר, נוכח בקשת וג"ע לקיים דיון בטענות המבקש.

5.     ביום 1.5.2010 קיימה וג"ע דיון. בסיומו הגישה חוות דעת עדכנית מטעמה ובה שבה על עמדתה לפיה היא מתנגדת ליציאתו של המבקש לחופשות. בחלק הגלוי של חוות דעתה התייחסה וג"ע לחוות דעת המומחה שהגיש המבקש וציינה כי מחוות הדעת עולה תמונה כי המבקש "ממשיך למזער מחומרת מעשיו כלפי ילדיו הביולוגיים" וכי בניגוד להצהרתו לפני המומחה, נעשה יותר מניסיון חד-פעמי מצידו ליצור קשר עם ילדיו.

6.     בהחלטתו מיום 17.6.2010 קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי סירובו של המשיב להתיר את יציאת המבקש לחופשות הינה סבירה, בשים לב לחומר הגלוי והחסוי שעמד בפני המשיב, ועל אף השוני בין עמדת מב"ן לעמדת וג"ע. באשר לשילובו בטיפול פסיכו-חינוכי, קיבל בית המשפט לעניינים מנהליים את עמדת המשיב לפיה אין הצדקה לשלב את המבקש בשלב זה בטיפול נוכח תקופת המאסר שעוד נותרה לו לרצות ובהתחשב בכך שהדבר יביא להעדפתו על פני אסירים אחרים.

     מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות המבקש
7.     המבקש טוען כי הבקשה מעלה שאלות החורגות מעניינו הפרטני בנוגע למעמדה של חוות דעת וג"ע ולסבירות מדיניותו של המשיב לפיה אסירים שהם עברייני מין משולבים בטיפול לקראת תום תקופת מאסרם, באופן המונע את שחרורם המוקדם לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרם.

8.     המבקש טוען כי בית המשפט לעניינים מנהליים נמנע מלדון בטענותיו לגופן וקיבל ללא הנמקה את עמדת המשיב. המבקש מוסיף וטוען כי סירובו של המשיב להתיר את יציאתו לחופשות הינו בלתי סביר. לטענת המבקש, המשיב לא ייחס משקל ראוי לחוות דעת מב"ן. לטענת המבקש, לא היה מקום לייחס משקל רב לחוות דעת וג"ע בהעדר נימוק מספיק להמלצותיה ומאחר שחוות דעתה לא נעשתה על בסיס בדיקה עצמאית או על בסיס הצגת ראיות נוספות מאלה שהיו לפני מב"ן.

9.     בפי המבקש אף טענות באשר לסבירות המלצות וג"ע. בכלל זאת טוען המבקש כי חוות דעתה נסמכת על חומר חסוי; כי טעתה בסיווג העבירות בהן הורשע; כי נתנה משקל לאמירות סלקטיביות מתוך חוות דעת המומחה מטעמו; כי הסתמכותה על אי תשלום הפיצוי שנקבע כי עליו לשלם לקורבנותיו הינה בלתי סבירה; וכי מדיניותה היא התנגדות גורפת ליציאה לחופשות של עברייני מין, שהעבירות שביצעו הן בגדר גילוי עריות.

10.     לטענת המבקש נפלו פגמים מהותיים בהליך קבלת החלטת המשיב. לטענתו, בהתאם לנוהלי המשיב מאחר שהיו קיימים חילוקי דעות בין מב"ן לוג"ע עניינו היה צריך להיות מובא להכרעת צוות בראשות היועץ המשפטי של המשיב. כן טען המבקש כי בדיוני וג"ע לא נכח פקיד סעד מחוזי לחוק הנוער, על אף היותו חבר קבוע בוג"ע שנוכחותו בדיוני הוועדה הינה חובה, בהתאם לתקנון העבודה הסוציאלית (להלן: תע"ס).

11.     באשר להחלטת המשיב שלא לשלבו בטיפול, טוען המבקש כי זו מנוגדת להחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מיום 16.4.2010 לפיה היה על המשיב לבחון את שילובו בטיפול פסיכו-חינוכי בקבוצה הקרובה שעתידה להיפתח. כן נטען כי בהתאם לחוות דעת המומחה שהוגשה מטעמו, המבקש מתאים לשילוב בטיפול. כן עומד המבקש על השלכות אי שילובו בטיפול על שחרורו המוקדם בבוא העת ועל יציאתו לחופשות.

תגובת המשיב
12.     המשיב טוען כי אין מקום ליתן רשות ערעור, שכן הבקשה אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית שטרם הוכרעה החורגת מגדר עניינו הפרטני של המבקש.

13.     המשיב מוסיף וטוען כי אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות. המשיב טוען כי נוכח עמדת וג"ע, החלטתו שלא להוציא את המבקש לחופשות הינה החלטה סבירה. המשיב מוסיף ועומד על הנוהל המסדיר יציאת אסירים שביצעו עבירות מין כלפי בן משפחה לחופשות, ועומד על תפקידה של וג"ע - בחינת מסוכנותו הפסיכו-סוציאלית של האסיר כלפי הקורבנות ובני משפחתו ובחינת השפעת יציאתו לחופשה עליהם. כן עומד המשיב על השוני באופן הערכת מסוכנתו של אסיר על ידי מב"ן ועל ידי וג"ע. לבסוף טוען המשיב בהקשר זה, כי עמדתה של וג"ע ביחס למבקש הינה עמדה מבוססת ומנומקת הנשענת על בחינה פרטנית של עניינו של המבקש, התרשמות גורמי הטיפול בכלא ממנו ונסיבותיהם הפרטניות של קורבנות עבירותיו.

14.     באשר לטענת המבקש לפיה ככל שיש חילוקי דעות בין מב"ן לוג"ע יש להעביר את העניין להכרעת צוות בראשות היועץ המשפטי של המשיב, נטען כי טענה זו מוטעית וכי בהתאם לנוהל הרלבנטי אין כל חובה כאמור. באשר להיעדרותו של פקיד סעד לחוק הנוער מדיוני וג"ע, נטען כי בית המשפט לא נדרש לטענה זו ועל כן אין מקום כי בית משפט זה יידרש לה. כן נטען כי "מזה שנים" נציג זה אינה מופיע בדיוני וג"ע כחבר קבוע על אף הוראות תע"ס וכי משרד הרווחה פועל להתאים את הוראות התע"ס למצב הקיים.

15.     באשר לשילובו של המבקש בטיפול ייעודי לעברייני מין, טוען המשיב כי במהלך חודש דצמבר 2010 עתידה להיפתח קבוצה טיפולית פסיכו-חינוכית בבית הסוהר בו שוהה המבקש וכי תיבחן התאמתו של המבקש לשילוב בה.

דיון והכרעה
16.     לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה על צרופותיהן, סבורני כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, רשות ערעור על החלטות הדנות בעתירות אסירים תינתן רק במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת אופי משפטי או נושא אחר בעל חשיבות כללית [ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986), וכן ראו למשל: רע"ב 2669/10 רווח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.4.2010)]. כפי שציינתי בעבר, אני סבור כי במקרים המתאימים יש לנקוט במבחן מרחיב מהמבחן שנקבע בעניין וייל הנ"ל [ראו: רע"ב 6956/09 יונס נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 7.10.2010), פסקה 35 לחוות דעתי]. ואולם, איני מוצא מקום להרחיב בסוגיה זו במקרה שלפניי, שכן אף אם אנקוט בעמדה מרחיבה באשר למקרים בהם תינתן רשות ערעור, הרי שאיני סבור כי יש מקום לתת רשות ערעור במקרה זה, וזאת בשים לב לטענות המבקש, לנסיבות המקרה, ובהעדר זכות מוקנית של המבקש לצאת לחופשה [ראו למשל: רע"ב 7018/10 עמר נ' מדינת ישראל-שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 18.10.2010); רע"ב 6490/10 לוי נ' מדינת ישראל-שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 6.9.2010)]. בהקשר זה אציין כי על אף טענות המבקש, בסופו של יום עיקר טענותיו נוגעות לעניינו הקונקרטי ולא לשאלות עקרוניות בדבר נהלי המשיב או מדיניותו.

17.     למעלה מן הצורך, אבקש להוסיף את הדברים הבאים: חופשה מהווה פריבילגיה לאסיר. מקום בו דעת הגורמים המקצועיים היא כי קיימת סכנה לשלום הציבור כתוצאה מיציאתו של אסיר לחופשה, לא יתערב בית המשפט בהחלטת המשיב שלא לאפשר יציאת האסיר לחופשה, אלא אם נפל בהחלטה פגם מנהלי [ראו: רע"ב 5487/09 פלוני נ' מדינת ישראל-משרד הרווחה (לא פורסם, 4.11.2009), פסקה 11 להחלטת השופטת א' פרוקצ'יה (להלן: רע"ב 5857/09). במקרה שלפניי, בעוד מב"ן לא התנגד ליציאת המבקש לחופשה, וג"ע התנגדה לכך. כפי שעמד על כך בית משפט זה לא פעם, כאשר מדובר באסיר שהורשע בביצוע עבירת מין כלפי בן משפחה, קיים צורך בבדיקת מסוכנות האסיר משני היבטים שונים: האחד, המסוכנות המינית הכללית הנשקפת מן האסיר; והשני, המסוכנות הספציפית של האסיר כלפי בני משפחתו וקורבן העבירה [ראו: רע"ב 7549/09 כוכבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.11.2009), פסקה 6 לפסק הדין (להלן: עניין כוכבי); רע"ב 5713/09 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 9.12.2009), פסקה 10 להחלטת השופטת א' פרוקצ'יה; רע"ב 8734/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.2.2009), פסקה 11 להחלטת השופט ח' מלצר (להלן: רע"ב 8734/08)]. נוכח האמור, סיטואציה בה למב"ן ולוג"ע עמדות שונות באשר למסוכנות הנשקפת מיציאת אסיר לחופשה הינה סיטואציה אפשרית, ובה כשלעצמה אין כל פסול או פגם. עיון בחלק הגלוי של חוות דעת וג"ע, הוא כשלעצמו, מלמד כי המדובר בעמדה מבוססת ומנומקת המבוססת על שיקולים עניינים ותשתית מספקת. התנגדותה ליציאת המבקש לחופשות מבוססת היטב על מכלול החומר שהובא בפניה. בכלל זאת, על העולה מחוות דעת מב"ן ומהתרשמות גורמי הטיפול בכלא באשר לעיוותי החשיבה של המבקש ביחס לאופי מערכת היחסים של המבקש עם קורבנותיו ולקיחת האחריות המינימאלית על מעשיו; על דיווח גורמי הקהילה על ניסיונות המבקש ליצור עם קורבנותיו קשר עקיף; ונוכח השפעת יציאתו לחופשה על קורבנותיו. נוכח עמדה זו של וג"ע, אין לומר כי החלטת המשיב להעדיף את חוות דעתה על פני חוות דעת מב"ן, הינה בלתי סבירה [השוו: רע"ב 8737/09 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 15.2.2010); רע"ב 8734/08; עניין כוכבי].

18.     באשר לפגמים שטוען המבקש כי נפלו בהליך קבלת החלטת המשיב, אציין כי מקובלת עלי עמדת המשיב לפיה אין כל בסיס לטענת המבקש לפיה היה מקום להביא את עניינו לפני צוות מיוחד בראשות היועץ המשפטי למשיב, בשל חילוקי הדעות בין מב"ן לוג"ע. הדבר עולה מפורשות מסעיף 5ג' לנוהל הרלבנטי אשר מתייחס לחילוקי דעות בין גורם מקצועי המעריך מסוכנות לבין חוות דעת שלילית מטעם אמ"ן או קמב"ס. באשר לטענת המבקש, בנוגע להעדרו של קצין סעד לפי חוק הנוער בישיבת וג"ע, הרי שמדובר בפגם שאינו טכני בלבד, שכן בהתאם לתע"ס נוכחותו של קצין הסעד בישיבה היא בגדר חובה [ראו: רע"ב 5857/09, פסקה 15 להחלטה]. ואולם, בנסיבות המקרה, בחינת הליך קבלת החלטת המשיב מלמדת כי פגם זה, בהליך שנערך על ידי וג"ע, אין בו כדי להצדיק התערבות בהחלטת המשיב, זאת בין היתר מאחר שעולה מחוות דעת וג"ע כי עמדת גורמי הטיפול בקהילה ביחס להשפעת יציאתו של המבקש לחופשות על קורבנותיו הובאה לפניה אף ללא נוכחותו של פקיד הסעד [השוו: רע"ב 5857/09].

     יחד עם זאת, ושלא בשולי הדברים, אציין כי עמדת המשיב לפיה על אף הוראות תע"ס אין נוכחות קבועה של פקיד סעד לחוק הנוער בדיוני וג"ע, אינה מקובלת בעליל. העובדה כי זהו המצב בפועל מזה שנים, אין בו כדי לספק הסבר להתנהלות זו אלא רק כדי ללמד על חומרת המצב. ככל שהמשיב או משרד הרווחה סבורים כי אין מקום לנוכחות פקיד הסעד כחבר קבוע בדיוני וג"ע, הרי שעליהם להביע את עמדתם בפני הגורמים האמונים על כך ולפעול לשינוי הוראות תע"ס. ברם, ככל שהוראות אלה עומדות בתוקפן, ואין מחלוקת כי זהו המצב כיום, עליהם לפעול בהתאם להוראות אלה. מוצא אני חומרה יתרה בעמדת המשיב, נוכח העובדה כי ברע"ב 5857/09 עמדת המשיב שהובאה לפני בית משפט זה הייתה כי היעדרות פקיד הסעד מישיבת וג"ע בעניינו של המבקש שם הייתה בגדר אירוע חריג בשל שביתת העובדים הסוציאליים ולא מאחר שזו הפרקטיקה "מזה שנים", כפי שנטען לפניי.

19.     באשר לשילובו של המבקש בטיפול ייעודי לעברייני מין, רשמתי לפניי את הודעת המשיב לפיה ייבחן שילובו של המבקש בקבוצה הפסיכו-חינוכית העתידה להיפתח בחודש דצמבר 2010. נוכח סמיכות הזמנים בין החלטת המשיב שלא לשלבו בטיפול ובין בחינה זו שעתידה להתבצע בימים הקרובים, נוכח תקופת המאסר אותה ריצה המבקש עד כה ונוכח פרק הזמן הממושך יחסית עד שייבחן שחרורו המוקדם של המבקש, איני מוצא טעם להידרש לטענות המבקש באשר לאי שילובו בטיפול עד כה.

20.     סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

     ב"כ המשיב יידע את היועץ המשפטי למשרד הרווחה, באשר לתוכנה של החלטה זו בשים לב לאמור בפסקה 18 לעיל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צילום אסירים בכלא

  2. מחשב לאסירים בכלא

  3. ביקור התייחדות בכלא

  4. זכויות אסירים ערבים

  5. ביקור עצור באבו כביר

  6. שחרור אסיר נכה מהכלא

  7. עתירה נגד שחרור אסיר

  8. העברת אסיר לאגף שיקום

  9. הצעת חוק צילום אסירים

  10. פגיעה נפשית בכלא צבאי

  11. בקשת אסיר לצאת לחופשה

  12. הצעת חוק צילום אסירים

  13. ביקור אנשי דת אצל אסיר

  14. תקיפת סוהר על ידי אסיר

  15. ערעור על חופשה של אסיר

  16. עתירת אסיר לצאת לחופשה

  17. ביטול שחרור אסיר מהכלא

  18. עונש על דקירת אסיר בכלא

  19. תביעה של אסיר נגד המשטרה

  20. פיטורים משירות בתי הסוהר

  21. ביטול שחרור אסיר על תנאי

  22. דיון בעתירות אסירים בכלא

  23. זכויות אסיר להשתמש בטלפון

  24. חופשת אסיר - ערעור לעליון

  25. שחרור אסיר מטעמים רפואיים

  26. שחרור על תנאי של אסיר עולם

  27. בקשת אסירים לעבור לכלא אחר

  28. דחיית עתירה לשחרור על תנאי

  29. סירוב לקיים ועדת שליש לאסיר

  30. סייג לחנינה ע"י נשיא המדינה

  31. מניעת שחרור אסירים פלסטינים

  32. ניכוי שליש לאסיר שעונשו הוקל

  33. אישור ביקור ילדים לאסיר בכלא

  34. הצעת חוק ביקור בני משפחה בכלא

  35. ערעור על נכות שירות בתי הסוהר

  36. בקשת אסיר לשחרור על תנאי ממאסר

  37. שחרור מוקדם מהכלא - דחיית בקשה

  38. ביטול חוק שחרור מוקדם של אסירים

  39. תביעת אסיר נגד שב''ס בתביעות קטנות

  40. שיקולים במתן חנינה ע"י נשיא המדינה

  41. הצעת ביטול חוק שחרור מוקדם של אסירים

  42. הצעת חוק שחרור אסירים עם דם על הידיים

  43. בקשת חייבת נשואה לאסיר להכריזה פושטת רגל

  44. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת השחרורים

  45. תקנות סדרי דין (עתירות אסירים) תש''ם-1980

  46. תקנות העברת אסירים לארצותיהם, התשנ''ח-1997

  47. שחרור מנהלי מהכלא אסיר שתקופת מאסרו עולה על 4 שנים

  48. חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון