ביטול מינוי נשיא אוניברסיטה

להלן פסק דין בנושא ביטול מינוי נשיא אוניברסיטה:

פ ס ק- ד י ן


לפניי בקשה למתן פסק דין אשר יצהיר כי ועדת החיפוש אשר הוקמה לצורך בחירת נשיא לאוניברסיטה העברית בירושלים (להלן: "האוניברסיטה") לא הפעילה את סמכויותיה כנדרש, ולכן המלצתה למנות את פרופ' מנחם מגידור לתקופת כהונה נוספת בטלה.

בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על הוועד הפועל של האוניברסיטה לדון בהמלצת ועדת החיפוש.

הצדדים הסכימו, כי הדיון ייערך בבקשה העיקרית, לאחר שהוסיפו סיכומים בכתב.

רקע עובדתי

     עובדות המקרה אינן שנויות במחלוקת.
בחודש יוני 1997 מינה חבר הנאמנים של האוניברסיטה את פרופ' מנחם מגידור לנשיא האוניברסיטה לתקופה של 4 שנים. בחודש יוני 2001 שב חבר הנאמנים ומינה אותו לתקופה נוספת העתידה להסתיים ביוני 2005. לאור זאת ביום 15.11.04, כמתחייב בסעיף 59(ג)(1) לתקנון הכללי של האוניברסיטה (להלן: "התקנון"), מינה הועד הפועל של האוניברסיטה על-פי המלצת הועד המנהל, ועדת חיפוש בת תשעה חברים לבחירת נשיא האוניברסיטה (להלן: "ועדת החיפוש" או "הועדה"), (להלן: "הנשיא").

ביום 2.1.05 התקיימה במשרדי האוניברסיטה ישיבה של ועדת החיפוש, בה נטלו חלק שמונה חברים מתוך התשעה שמונו: ששה חברים אשר נכחו במקום ושניים ששהו בחו"ל השתתפו באמצעות הטלפון. הועדה דנה בעניינו של מועמד אחד בלבד, פרופ' מגידור, והמליצה למנותו לתקופת כהונה נוספת. שבעה חברים (כולל שני החברים אשר שהו בחו"ל) תמכו בהמלצה ואחד נמנע. למחרת היום עודכן החבר התשיעי במהלך הדיון והתוצאות והוא צירף את דעתו לדעת הרוב.

ביום 26.1.05 הודיעה ועדת החיפוש, בכתב, לוועד הפועל של האוניברסיטה אודות מהלך ישיבתה וההחלטה שנתקבלה.

התובענה שלפני נסבה על האופן בו נתקבלה ההחלטה ועל עצם ההחלטה להמליץ למנות את הנשיא לתקופת כהונה נוספת.



טענות המבקש

ד"ר יעקב ברגמן (להלן: "המבקש") הנו דוקטור למימון ומשמש מרצה בכיר בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה. לטענתו, האוניברסיטה היא גוף דו- מהותי פרטי וציבורי וככזה היא כפופה לכללי המשפט המנהלי. עולה מכך, כי על הועדה הייתה מוטלת חובה להפעיל את סמכויותיה באופן המתחייב במשפט המנהלי, קרי ביושר, בשוויון ובתום לב, כשלנגד עיניה ניצבת בראש ובראשונה טובת הציבור בכללו וטובת האוניברסיטה בפרט.

לשיטת המבקש, בהחלטת הועדה נפלו מספר פגמים. היא לא נתנה הזדמנות שווה לכל המועמדים הראויים להציג מועמדותם לתפקיד ולהתמודד בתנאים שווים. לא נעשה כל מאמץ למצוא מועמדים נוספים ראויים ונמנעה, הלכה למעשה, מועמדותם של מועמדים נוספים. הפגם השני הוא, כי בהתאם לכללי הצדק הטבעי, על הועדה היה לאפשר לכל מעוניין להציג את השגותיו על כל מועמד, ובכלל זה על פרופ' מגידור. דא עקא, הועדה לא פרסמה ברבים מיהו המועמד ומתי ניתן להעלות את ההסתייגויות בקשר אליו. המבקש מוסיף, כי בהליכי המינוי שננקטו בעבר, הושמעו דעות אחרות ביחס למועמדים וחברי הועדה קיבלו חומר רלוונטי הנחוץ להחלטתם. הפגמים הללו גרמו לדעת המבקש, להחלטה בלתי סבירה של הועדה.

טענות המשיבים

המשיבים טענו כי המבקש נעדר זכות עמידה. לשיטתם, לא די בהיות המבקש עובד אוניברסיטה כדי להקנות לו זכות זו, מה גם שלא נפגעה זכות מזכויותיו. על כן יש לדחות את הבקשה על הסף.

טענתם המרכזית היא שהאוניברסיטה הינה אגודה עותומנית שהוכרה כתאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן: "החוק"), ולכן היא איננה רשות מנהלית אלא גוף המאוגד בתחום המשפט הפרטי. לשיטתם, האוניברסיטה אומנם הוכרה על יד המועצה להשכלה גבוהה מתוקף החוק כמוסד להשכלה גבוהה, אולם אין בכך כדי להקנות לה מעמד של גוף ציבורי או דו-מהותי. אשר על כן אין להחיל על האוניברסיטה חובות מתחום המשפט הציבורי.

המשיבים הוסיפו וטענו כי פעולות הועדה חוסות בצילו של סעיף 15 לחוק אשר קובע את עקרון "החופש האקדמי". לפי עיקרון זה אין להתערב בענייניה האקדמיים של האוניברסיטה ובכלל זה מינוי של רשויות המוסד. המשיבים הדגישו כי ועדת החיפוש אינה אלא תחילתו של הליך המינוי. תפקיד הועדה מצטמצם לכדי המלצה בפני הועד הפועל שמצידו רשאי לאשר או לדחות המלצה זו. משמעות הדבר היא שועדת החיפוש כפופה לביקורת גוף נוסף הבוחן את החלטתה. לדעת המשיבים, ההחלטה לשוב ולבחור בנשיא המכהן סבירה והועדה עשתה עבודתה כנדרש ופעלה בהתאם לתקנון ולכן דין הבקשה להדחות.

דיון

          אקדים ואומר כי לאחר בחינת כל החומר שהונח בפני, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.

          סעיף 59(ג) לתקנון, הוא הסעיף הרלוונטי לענייננו והוא המגדיר את דרך בחירת הנשיא:

"(1) לצורך בחירת הנשיא ימנה הוועד הפועל ועדת חיפוש מיוחדת שתורכב מתשעה חברים כדלקמן: ששה אנשי ציבור שלפחות אחד מהם הוא איש אקדמיה שאינו חבר הסגל האקדמי הפעיל של האוניברסיטה אשר יומלצו על ידי הוועד המנהל וכן שלושה חברים שייבחרו על ידי הסנט.
(2) ועדת החיפוש תמליץ לפני הועד הפועל על מועמד לכהונת הנשיא. המועמד לתפקיד הנשיא יהיה בעל השכלה מתאימה וכן בעל ידע והבנה ברמה גבוהה בכל הנוגע לחיי האוניברסיטה ולייעודה של ההשכלה הגבוהה. הוועד הפועל יאשר את המועמד ברוב של למעלה מ 70% מבין חבריו הנוכחים והמשתתפים בהצבעה.
(3) המועמד שאישר הוועד הפועל ייבחר על-ידי החבר לנשיא ברוב קולות חברי החבר הנוכחים והמשתתפים בהצבעה.
(4) לא אישר הוועד הפועל את המועמד או לא בחר החבר במועמד שאישר הוועד הפועל, תמליץ ועדת החיפוש כל מועמד אחר לפני הועד הפועל".


המבקש טען כי הוא בעל אינטרס אישי מובהק, שכן מינוי לא ראוי עתיד לפגוע ביוקרתה של האוניברסיטה ומשם תהיה הדרך קצרה לפגיעה בו וביכולתו להמשיך ולהתקדם בעולם האקדמי.

איני רואה מקום לטענה זו. המבקש אמנם כותב כי "תפקודו של מר מגידור כנשיא לוקה בחסר". ואולם, הוא אינו מפרט ואינו מנמק מהם אותם ליקויים. המבקש לא מבהיר כיצד זה פעולתו של הנשיא בשמונה השנים האחרונות תרמה כה רבות לקידומה ומעמדה הרם של האוניברסיטה ולפתע הבחירה הנוכחית תביא להידרדרות חמורה. לא שוכנעתי כי בהיבט התוצאה הצפויה מהבחירה יש טענות של ממש, בין אישיות ובין ציבוריות, היכולות לשמש עילה למבקש להגיש בקשתו זו. המסקנה היא, כי לא ניתן לקבוע שאינטרס המבקש נפגע.

כבר בשל כך היה מקום לדחות את הבקשה, אולם למעלה מהדרוש אציין את העובדות והנימוקים הבאים:

האוניברסיטה סומכת את התנגדותה להתערבות בבחירת הנשיא על סעיף 15 לחוק הקובע לאמור:

"מוסד מוכר הוא בן-חורין לכלכל עניניו האקדמיים והמנהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעינו.
בסעיף זה, 'עניינים אקדמיים ומנהליים'- לרבות קביעת תוכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלתם בדרגה, קביעת שיטות הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת".


לשון החוק מדברת על אי התערבות בעניינים הפנימיים של המוסד האקדמי לרבות, "מינוי רשויות המוסד". מחד, ההלכה הפסוקה הכירה בחשיבות החופש האקדמי. כך, לדוגמא פסק השופט ח' כהן: "....ומי שמתיימר להטיל על המוסד סנקציה כל שהיא בשל קביעת תוכנית מחקר או הוראה זו או אחרת או בשל נקיטת פעולה מדעית או חינוכית פלונית, פוגע בחופש האקדמי..." (בג"ץ 157/71 פסטיבל למוסיקה נ' שר החינוך, פ"ד כה(2) 821, 829). מאידך, אין בחופש האקדמי כדי לפגוע בהגשמתם של עקרונות הצדק וזכויות אחרות (ראו: ע"ע 1027/01 גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, תק-אר 2003(1) 1, 4). בית הדין הארצי לעבודה פסק לאחרונה, כי ה"חופש האקדמי" הוא אבן יסוד במחקר האקדמי ובמוסדותיו. אולם, "האוניברסיטה אינה יכולה להסתתר מאחרי פרגוד ה"חופש האקדמי" ויציר כפיו התקנון האקדמי, ולהימנע בכך ממילוי חובותיה כלפי העובד המועסק בה..." ( בע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן נ' קיסר (טרם פורסם)סעיף 25 לפסק דינה של השופטת נילי ארד).

המסקנה היא שהחופש האקדמי אינו יכול לשמש מפלט לאוניברסיטה למעשים שאינם עולים בקנה אחד עם מנהל תקין, סביר והגון.

המבקש טען כי האוניברסיטה היא גוף דוֿֿמהותי. אין בפסיקה מבחן ברור לזיהוי גוף דוֿֿמהותי. כדברי השופט זמיר: "בגבול שבין המשפט הפרטי לציבורי קיים אזור דמדומים, בו המשפט הפרטי והמשפט הציבורי משמשים בערבוביה, לעיתים זה לצד זה ולעיתים זה בתוך זה". (ע"א 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים, פ"ד מט(3) 196, 204). השאלה העולה במקרה דנן היא מה מקומה של האוניברסיטה באזור דמדומים זה. "הלכה היא, כי מוסד להשכלה גבוהה, כדוגמת אוניברסיטה, אינה ממלא תפקיד ציבורי על פי דין (ראו: עע"ם 7151/04 הטכניון נ' דץ, (טרם פורסם) פיסקה 14לפסק דינו של הנשיא ברק). ואולם ניתן לשנות את מעמדה של האוניברסיטה על פי חוק בדרך של רישוי, מינוי או הסמכה. "אפילו הייתה האוניברסיטה תאגיד במשפט הפרטי בלבד ניתן היה להסמיכה מכוח חוק לבצע פעולות ולקיים תפקידים ציבוריים באופיים". (ראו: בג"ץ 2017/91 ויטנר נ' אוניברסיטת תל-אביב, פ"ד מה(4) 736, , 738, השופט ברק). לפיכך, על בית המשפט למצוא את החוק הספציפי המאציל לאוניברסיטה סמכות על פי דין.

בענייננו, המבקש לא הפנה לחוק המסוים אשר יש בו כדי להביא להכרה באוניברסיטה כגוף דו-מהותי בכל הקשור למינויו של הנשיא. לשיטת המבקש, על הליך בחירת הנשיא חלים כללי המנהל הציבורי וזאת הוא לומד מקל וחומר (ה"פ (ירושלים) 386/98 אלנר נ' האוניברסיטה העברית בירושלים תק-מח 99(4) 914). אולם, שם בחן בית המשפט את חובת האוניברסיטה לאכוף את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983. כלומר, הסמכות על פי דין הייתה לעניין מניעת עישון ולא למינוי בעלי תפקידים. מסקנתי איפוא היא כי לא קיימת סמכות על פי דין המחייבת את האוניברסיטה ומנחה כיצד יש לבחור את בעלי התפקידים ובכללם הנשיא.

התקנון הוא החוק ממנו נגזרת סמכות הועדה ואופן פעולתה. הוא מפרט את מהות תפקידו של הנשיא והתכונות הנדרשות ממנו. אלא, שהתקנון שותק באשר לדרך עבודתה של הועדה. השאלה היא האם בפעולתה של הועדה הייתה פעולה המחייבת את התערבותו של בית-משפט זה. על השאלה הנ"ל יש להשיב בשלילה. האוניברסיטה היא אגודה עותומנית ובה מסמך יסוד אחד והוא התקנון. (ראו: ס' אוטולונגי אגודות שיתופיות דין ונוהל, (תשנ"ה, כרך א') בע' 163). היקף הפיקוח של בתי משפט על ארגונים מסוגה של האוניברסיטה ואופן התנהלותה על-פי התקנון מצומצם, צר ומוגבל בעיקר לעילות של חריגה מסמכות ופגיעה בעיקרי הצדק. (ראו: ע"א 674/89 טורטן נ' התאחדות לספורט, פ"ד מה (2) 715, 726).

לא מצאתי בפעולות הועדה, חריגה מסמכות או פגיעה בעיקרי הצדק, המצדיקות התערבות. הועדה התכנסה ושמעה על הישגו הרבים של הנשיא לאורך השנים. היא מצאה כי לאור הנתונים שהיו בידיה הנשיא המכהן הוא הראוי להיות מועמד לקדנציה נוספת. הגעתי למסקנה כי הועדה שיקללה באופן ראוי ונכון את הישגיו של הנשיא המכהן. היא צפתה פני עתיד והעריכה מהם האתגרים שיעמדו בפני הנשיא הנבחר וסברה כי הנשיא המכהן הוא המתאים להתמודד איתם לאור ניסיונו בעבר. השילוב שבין הישגי העבר והיעדים לעתיד נשקלו באופן סביר וראוי ולא מצאתי בהם פגם הדורש התערבות.

אינני רואה מקום להתערבות בית-משפט זה בהליך בחירתו של נשיא האוניברסיטה העברית. אשר-על-כן, אני דוחה את התובענה לצו ההצהרתי המבוקש.

     המבקש ישלם למשיבה הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 10,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השכלה גבוהה חינם

  2. מימון השכלה גבוהה אקדמית

  3. הכרה בתואר מחו''ל - לטביה

  4. רישום למוסדות להשכלה גבוהה

  5. עידוד ההשכלה הגבוהה בישראל

  6. ביטול מינוי נשיא אוניברסיטה

  7. ביקורת שיפוטית על חופש אקדמי

  8. תואר במנהל עסקים מאוניברסיטת לטביה

  9. חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958

  10. פיקוח על שלוחות של אוניברסיטאות זרות

  11. הצעת חוק לעידוד ההשכלה הגבוהה בישראל

  12. הכרה בתואר במנהל עסקים מאוניברסיטת לטביה

  13. אי חידוש מינוי לתפקיד עמית הוראה באוניברסיטה

  14. תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תקציב), תשל''ו-1975

  15. חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 4), תשל"ה-1975

  16. תנאי קבלה מועדפים למוסדות להשכלה גבוהה לשכבות מצוקה

  17. כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964

  18. כללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות), תשכ"ד-1964

  19. הודעה על החלטת האקדמיה ללשון העברית בענין הכללים בנטיית השם

  20. הכרה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בלימודי משפט בחוץ לארץ

  21. כללי המועצה להשכלה גבוהה (ביטול הכרה במוסד מוכר), התשמ"ח-1988

  22. תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש''ע-2010

  23. כללי המועצה להשכלה גבוהה (אופן פרסום מוסד בעל רשיון), התשנ"ט-1999

  24. כללי המועצה להשכלה גבוהה (הסמכת מוסד להענקת תואר מוכר), תשכ"ד-1964

  25. כללי המועצה להשכלה גבוהה (היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה), תשל"ג - 1972

  26. תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תיאומים בענין קבלת עובדים ומינוייהם), תשל''ו - 1975

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון