ביטול הענקת פרס

להלן פסק דין בנושא ביטול הענקת פרס:

פסק-דין     


השופט ע' פוגלמן:

     עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי יוצא נגד המשיבים צו על תנאי המורה להם לנמק מדוע לא תבוטל הענקת פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול לשנת 2009 (להלן: הפרס) למשיב 4, הוא האמן דוד ריב (להלן: ריב). כן מתבקש מתן צו ביניים שיאסור על המשיבה 2, עיריית תל אביב (להלן: העיריה), לקיים את טקס הענקת הפרס למשיב 4 עד להחלטה בעתירה זו.

1.     אחת לשנתיים מעניקה העירייה פרס לשני אמנים בתחום הציור והפיסול כ"הוקרה ועידוד לאמנים היושבים בישראל ויוצרים בה" (ראו סעיף ב' לתקנון הפרס). בחירת האמנים הזוכים נעשית ברוב קולות על-ידי המשיבה 3 (להלן: ועדת השופטים). במקרה זה, הורכבה וועדת השופטים מנציגי אגודת הציירים והפסלים בתל אביב (מר אריה ברקוביץ, מנהל אמנותי של בית האמנים בתל אביב ויו"ר אגודת הציירים והפסלים); מוזיאון תל-אביב (גב' נילי גורן, אוצרת תחום הצילום במוזיאון תל אביב); והעיריה (פרופ' עדו בר-אל ראש המחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל - יו"ר הועדה), (ראו סעיפים ז-ח לתקנון). ועדת השופטים בחרה בריב כאחד משני הזוכים, והעירייה אימצה את החלטתה. טקס קבלת הפרס צפוי להתקיים בהמשך חודש זה.

2.     לטענת העותר, על העירייה להימנע מלהעניק לריב את הפרס, שכן הוא חצה את גבולות הביקורת הלגיטימית על מדיניותה של ישראל בכל הקשור לסכסוך הישראלי - פלסטיני, בצרפו את חתימתו לעצומה שנחתמה לאחר מבצע "עופרת יצוקה", הקובעת כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה וקוראת להטלת סנקציות על ישראל. לדבריו, מעשה זה מהווה בבואה לדרכו של ריב ולחוויות חייו, כשם שעולה גם ממכתב שעליו חתם ריב הקורא למארגני פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו שלא לקיים אירוע מחווה במלאת 100 שנים לעיר תל אביב, בין היתר, בשל כך שהדבר יסיט את הדעת מיחסה של ישראל לפלסטינים. לדברי העותר, מכתב זה לווה בריאיון עיתונאי שנערך עם ריב, ובו ציין האחרון כי כלל לא ביקש לעצמו את הפרס. נוכח הדברים האלה, טוען העותר, פנו אישים שונים לעירייה בבקשה כי תימנע מלהעניק לריב את הפרס, אך זו דחתה את הבקשה בציינה שעמדות פוליטיות אינן מהווה שיקול בהענקתו. משכך, עתר העותר לבית משפט זה תוך העלאת טענות דומות לאלה שהשמיע כאן, ועתירתו נדחתה על הסף (בג"צ 8681/09, השופטים ע' ארבל, א' חיות וי' דנציגר), תוך קביעה כי העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, על רקע הימנעותו של העותר מפנייה אל המשיבים 3-2 בנושא העתירה. לאחר שניתן פסק הדין, פנה העותר למשיבים 3-2 ושטח בפניהם את טענותיו אך אלה דחו את בקשתו, כשהם שבים על הנימוק כי הבחירה בזוכים נעשית משיקולים מקצועיים וענייניים, וכי הוועדה אינה עוסקת בשאלת העמדות הפוליטיות של האמן. על רקע זה שב העותר והגיש עתירה נוספת לבית משפט זה, היא העתירה שלפנינו, שבגדרה מבקש הוא כי נורה לעירייה להימנע מהענקת הפרס לריב.

3.     בעתירתו, מפנה העותר לקביעתו של בית משפט זה, שדחה עתירה שביקשה למנוע הענקת פרס ישראל לפרופ' שטרנהל, שלפיה על אף שהתערבותו של בית המשפט בהמלצת הוועדה לשר החינוך תיעשה רק במקרים נדירים, אין ההחלטה חסינה לחלוטין מביקורת, ונותר מרווח מסוים של התערבות גם בהחלטות מעין אלה (ראו בג"צ 2454/08 הפורום המשפטי למען א"י נ' שרת החינוך (לא פורסם, 17.4.08) (להלן: עניין שטרנהל)). לדבריו, במקרים שבהם נדחו עתירות נגד הענקת פרסים בעבר, הן בעניין שטרנהל, הן במקרים אחרים, דובר בזוכים שהקפידו שלא לחצות את הגדר אל עבר מחנה אויבי ישראל, ולהיוותר במרכז הקונצנזוס (ראו למשל בג"צ 2348/00 המפד"ל נ' שר החינוך (לא פורסם, 23.4.00)). לעומת זוכים אלה, טוען העותר כי מעשיו של ריב מביאים למיאוסה, החרמתה ובידודה של ישראל, ולכן הם בגדר המקרים החריגים בגינם ניתן לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות של וועדות פרס, אשר מצדיקים כי בית המשפט יתערב בהחלטה, ויורה על ביטולה.

4.     בתשובה לטענות אלה, טוענים המשיבים 3-1 כי העתירה נטולת יסוד עובדתי ומשפטי; כי כל כולה נסמכת על מידע שמקורו באמצעי התקשורת; וכי היא טרדנית וקנטרנית. עוד טוענים המשיבים כי לצד בית משפט זה, מוקנית גם לבית המשפט לעניינים מינהליים הסמכות העניינית לדון בעתירה, כאמור בפרט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים), וכי בהינתן הסמכות המקבילה, יחול הכלל שלפיו בג"צ לא ייזקק לעתירה בהינתן סעד חלופי. טענה שלישית שמעלים המשיבים הינה כי העתירה לוקה בשיהוי ניכר באשר ההודעה לעיתונות בדבר מתן הפרס פורסמה כבר ביום 29.7.09, ועל העותר היה להגיש עתירתו במועד זה ולא להמתין עד לחודש נובמבר 2009, עת הוגשה עתירתו הראשונה שנדחתה על הסף. לגוף העניין, מטעימים המשיבים כי לוועדת השופטים נתון שיקול דעת רחב בהחלטה על הזוכה בפרס, בהיותה גוף המונחה על-ידי שיקולים מקצועיים, שבידיו הידע והנתונים הרלבנטיים. לטענתם, המקרה הנוכחי אינו נכנס בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן שבהם יתערב בית המשפט בהחלטותיה של וועדה מקצועית, זאת גם על רקע העובדה שמדובר בפרס שעיקרו "כבוד ויוקרה" ושהמרכיב הכספי בו הינו שולי. עוד מפנים המשיבים לדבריו של בית משפט זה כי "התבטאויותיהם של מועמדים לפרס ישראל בנושאים שאינם נוגעים במישרין לפועלם המקצועי, אינם חלק אינטגראלי של השיקולים שעל ועדת הפרס להביא בין שיקוליה" (עניין שטרנהל, סעיף 10). בתשובה לטענה כי קיים פגם בכך שהחלטת הוועדה נעשית שלא לאור הזרקורים, גורסים המשיבים כי הדבר הכרחי כדי שוועדת השופטים תוכל לקבל החלטה כשהיא משוחררת מלחצים ותוך הפעלת שיקולים מקצועיים, והם בלבד.

5.     ריב מצדו עומד בתגובתו לעתירה על חשיבותו של חופש הביטוי לקיום המשטר הדמוקרטי, בהיותו חלק מכבוד האדם. לדבריו, מבחנו האמיתי של חופש הביטוי, ובמיוחד חופש הביטוי הפוליטי, מתרחש דווקא כשמדובר בביטויים המצויים מחוץ לקונצנזוס, ואפילו הם מרגיזים ופוגעניים. לטענתו, יצירתו מבטאת אמנם אמירה ביקורתית חריפה, אך זו הייתה ידועה לוועדת השופטים גם בעת שבחרה בו, ויש בה כדי להצביע על מעורבותו בחברה ועל רצונו הכן לתקנה, ולא, כטענת העותר, על נטישתו אותה. את דבריו חותם ריב באומרו כי איכות עבודתו היא אשר זיכתה אותו בפרס, וזו הינה תולדה של אישיותו, דעותיו וכישוריו, החוסים כולם תחת הזכות לחופש ביטוי.

6.     דין העתירה להידחות על הסף, בין בשל סעד חלופי, בין בשל היעדר עילה. הסעד החלופי שעומד לעותר הינו פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי פרט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס - 2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים), הקובע את סמכותו של בית משפט זה לדון ב-

החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים.

כפי שמציינים המשיבים, ההחלטה בדבר מתן פרס דיזנגוף נתונה לשיקול דעת העיריה, שמעניקה את הפרס לפי בחירת וועדת שופטים המורכבת מאנשי מקצוע (ראו סעיף ז-ח לתקנון הפרס). הבחירה אינה מותנית באישור שר הפנים או באישורו של כל גורם אחר, ומכאן שלפי פרט 8(א) מצויה היא, על-פי נושאה, בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים. אמנם, לבית המשפט הגבוה לצדק נתונה סמכות מקבילה להידרש לעתירות אלה (ראו בג"צ 3397/08 איסמעיל נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, סעיף 30 (לא פורסם, 30.4.09); בג"צ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה, סעיף 9 (לא פורסם, 4.9.09); ואולם, בהינתן סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על פעולות המינהל הציבורי בפני בית משפט שאיננו בג"צ, יחול העיקרון שלפיו בג"צ לא ייזקק לעניין המצוי בסמכותה המקבילה של ערכאה אחרת, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם מתעוררת שאלה עקרונית, כללית ורוחבית, שראוי לה להידון בערכאה הגבוהה ביותר (ראו ע"א 9379/03 צ'רני נ' מדינת ישראל, סעיף 16 (לא פורסם, 6.12.06)). יפים לעניין זה דברי השופט א' גרוניס בבג"צ 11213/05 פלונית נ' ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, סעיף 3 (לא פורסם, 20.7.06)-

"הדרך הטבעית היא שבית המשפט העליון יטפל בעניינים לא בגדר סמכות מקורית, אלא בגדר הליכים המתנהלים לאחר שבתי משפט נמוכים יותר אמרו את דברם. על כן, קיים היגיון רב בהרחבת סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים באופן שעניינים יתבררו בפניו כערכאה המקורית ולא בבית המשפט העליון כערכאה ראשונה ואחרונה כאחד.

במקרה מעין זה שלפנינו, צריך אפוא לחול הכלל הרגיל שלפיו נוכח קיומו של סעד חלופי ובהיעדר מאפיינים יוצאי דופן, דין העתירה להידחות על הסף.

7.     למעלה מן הצורך, ועל רקע פנייתו החוזרת של העותר לבית משפט זה לאחר דחייה קודמת על הסף בשל אי מיצוי הליכים, והואיל ומועד הענקת הפרס מצוי בפתח,
ראינו לציין כי גם לעיצומו של עניין, עתירה זו נעדרת עילה על פניה.

     בית משפט זה הבחין בין עתירות שבהן עומד לביקורת טיב ההליך שהביא להחלטה בדבר הענקת פרס לבין מקרים שבמוקד העתירה עומדת ההחלטה גופה. בקטגוריה אחרונה זו נפסק כי היקף הביקורת מוגבל עד מאד. עמדה על כך לאחרונה השופטת א' פרוקצ'יה בציינה כי-

" ככלל, לוועדת השופטים להענקת הפרס שיקול דעת רחב ביותר בהחלטה על הזוכה בפרס, בהיותה גוף המונחה על-ידי שיקולים מקצועיים, שבידו הידע והנתונים הרלבנטיים. התערבות שיפוטית בהחלטה בענין הפרס שמורה למקרים חריגים ביותר, וגישת הריסון בהתערבות כאמור מושפעת, בין היתר, גם מתפיסת הימנעותו של המשפט האזרחי מהתערבות בהחלטות שעניינן הענקת פרס (סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; והשוו: דניאל פרידמן "שפיטות החלטות בענין פרסי ישראל" המשפט ה 181 (התשס"א) (להלן - פרידמן)" (ראו בג"צ 3346/09 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' שר החינוך (לא פורסם, 26.4.09) (להלן: פרשת פורום משפטי).

בעניין שטרנהל נפסק עוד כי-

"מקום שהחלטתה של ועדת השופטים להעניק את פרס ישראל למאן-דהוא התקבלה בתום-לב ועל בסיס שיקולים מקצועיים ענייניים, אין ככלל עילה להתערבות בית משפט זה בתוכן ההחלטה".

     אף כי הפרס המוענק בענייננו אינו פרס ישראל, יפים הדברים שנאמרו שם גם למקרה כגון זה שלפנינו.

מן הכלל אל הפרט: פניותיו של העותר ושל אחרים לעירייה לשם שינוי החלטתה להעניק את הפרס לריב, נדחו תוך הבהרה כי עמדותיו הפוליטיות של המועמד אינן מהוות שיקול בבחירת הזוכים בפרס דיזנגוף. לא מצאתי כי יש בכך משום עילה להתערבותנו. הענקת הפרס יסודה בשיקולים מקצועיים מובהקים. כך היא גם מטרת הפרס "לשמש הוקרה ועידוד לאמנים היושבים בישראל ויוצרים בה" (סעיף ב' לתקנון), אשר שמה את הדגש על השיקול האמנותי כתכלית העומדת ביסוד הענקת הפרס. ואמנם, את החלטתה להעניק את פרס דיזנגוף לריב נימקה ועדת הפרס ב-

"חשיבות יצירתו, העוסקת באפשרות ובכישלון של ייצוג המציאות הישראלית דרך הציור בהקשריה היומיומיים והפוליטיים וכך יחסי הפשטה והשטחה הופכים לדיון מורכב, דואב ונוקב באפשרות ליצור תרבות בחברה בעימות."

הרכב השופטים היושב בוועדת הפרס, שהינם כולם אנשי מקצוע ומומחים בתחום התרבות והאמנות, מספק אף הוא אינדיקציה בדבר טיב השיקולים הנשקלים על-ידי הוועדה ביושבה על המדוכה בשאלת זהות הזוכה בפרס (ראו והשוו יצחק זמיר הסמכות המינהלית 749 (1996)).

8.     עינינו הרואות, פרס דיזנגוף מוענק לזוכים בו בהסתמך על מצויינות בשדה אמנות הציור והפיסול, לפי המלצת ועדה המפעילה את שיקול דעתה המקצועי המושתת על ידע והיכרות קרובים עם תחום המומחיות הרלוונטי. כאמור, אופי וטיב ההחלטה, והשיקולים המקצועיים הנשקלים בגדרה, מכתיבים ריסון שיפוטי ניכר בהיקף הביקורת השיפוטית המופעלת בגינה, והימנעות מהתערבות בשיקול הדעת של הגורמים המחליטים, שהינו רחב (ראו עניין שטרנהל).
     
9.     הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר התערבות בית המשפט מתבקשת נוכח התבטאויות פוליטיות של המועמד לזכות בפרס. זאת, בשל ההשלכות שיש להתערבות המתבקשת על חופש הביטוי. מניעת פרס אמנותי מאדם על רקע עמדותיו והתבטאויותיו הפוליטיות נושאת עימה אפקט של "סתימת פיות" (ראו עניין שטרנהל, סעיף 10 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל; על חשיבותו המיוחדת של חופש הביטוי הפוליטי ראו גם בג"צ 6226/01 אינדור נ' ראש עיריית ירושלים, פ"ד נז(2) 157 (2002)). כשמדובר במי שעיסוקו באמנות, הדברים מקבלים חיזוק נוסף, שכן הביטוי האמנותי הוא מרכיב מרכזי בחופש הביטוי, ומתקיימת זיקה בינו לבין המרחב הפוליטי והחברתי שבו הוא מתרחש (ראו והשוו בג"צ 6126/94 סנש נ' מטר, פ"ד נג(3) 817, 830-829 (1999)). אכן, חופש הביטוי הוא גם "החופש של היוצר לפרוץ את סגור ליבו, להניף כנף וליתן דרור למחשבתו" (בג"צ 14/86 לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מא(1) 421, 433 (1987)); זאת, גם אם הדברים שמושמעים על-ידי אותו יוצר אינם נעימים ואף צורמים לאוזן (ראו בג"צ 4804/94 חברת סטיישן פילם בע"מ נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד נ(5) 661, 677-676 (1997)). לפיכך, הכפפת הזכאות לפרס לתוכן הביטוי, טומנת בחובה מימד של השתקה ועומדת בניגוד לרציונאליים הבסיסיים שביסוד הענקת הפרס.

9.     כללם של דברים: החלטת וועדת הפרס להעניק את פרס דיזנגוף לדוד ריב, והימנעותה ממתן משקל להתבטאות בשדה הפוליטי, עולה בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה. ההחלטה נתקבלה - כאמור - בהתבסס על המלצה של אנשי מקצוע מתחום האמנות, מתוך תכלית שעניינה קידום ועידוד האמנות ובהתבסס על הישגיו האמנותיים של היוצר. עמדותיו הפוליטיות של ריב מוצאות אכן ביטוי גם בעבודתו. ריב עצמו מציין כי "יצירתו של האמן היא תולדה של אישיותו, דעותיו וכישוריו, כך שאין יצירה בלעדי היוצר". והדברים מובנים. אך לא בעטיין של עמדות אלה, ולא חרף קיומן, ניתן לו הפרס, כי אם בשל הישגיו כיוצר. בהכרעה מקצועית מובהקת מעין זו אין, על פני הדברים, עילה להתערבותנו. גם מטעם זה דין העתירה להידחות.

     סוף דבר - העתירה נדחית על הסף, בין בשל קיומו של סעד חלופי, בין בשל היעדר עילה להתערבות בהחלטת הועדה להעניק את פרס דיזנגוף ליוצר דוד ריב.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הענקה

  2. ביטול מס בולים

  3. ביטול הענקת פרס

  4. ביטול הכרעת דין

  5. ביטול מחובת הצדק

  6. ביטול רשות מכללא

  7. ביטול הפסיכומטרי

  8. ביטול קניית ספרים

  9. ביטול תקנות ההגנה

  10. בקשה לביטול החלטה

  11. ביטול הסדר תשלומים

  12. ביטול מוסד הנשיאות

  13. ביטול הכרעת דין בהעדר

  14. ביטול תפקיד שר בלי תיק

  15. ביטול תקרת הכנסה מירבית

  16. ביטול החלת המשפט על שטח

  17. ביטול החלטה במעמד צד אחד

  18. ביטול החלטה למחיקת התביעה

  19. ביטול תשלומי רשות של הורים

  20. ביטול הקלות במס לא מוצדקות

  21. ביטול חוק קרן קיימת לישראל

  22. ביטול רישום לאום בתעודת זהות

  23. ביטול החלטת אסיפה כללית באגודה

  24. ביטול החלת המשפט השיפוט והמינהל

  25. ביטול חוקים ע"י בית המשפט העליון

  26. ביטול הגבלת גיל אימון במכון כושר

  27. ביטול החלטת רשות בבית משפט אזרחי

  28. ביטול החלטת בית הדין לביקורת משמורת

  29. ביטול תנאי מפלה להגשת רשימת מועמדים

  30. ביטול הכרעת דין וגביית עדויות נוספות

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון