אשרת שהייה בישראל ידועה בציבור

להלן פסק דין בנושא אשרת שהייה בישראל ידועה בציבור:

פסק-דין     

השופט א' רובינשטיין:

א. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (השופט א' אברהם) מיום 30.4.06, שבו נדחתה עתירתם של המערערים, אשר ביקשו לקבוע כי המערערת 2 (המערערת) "זכאית למעמד בישראל ו/או אשרת שהיה בישראל", בהיותה כנטען ידועתו בציבור של המערער 1.

ב. כעולה מפסק הדין קמא, המערער 1 (המערער) הוא אזרח ישראלי, והמערערת - אזרחית רוסיה, אמו של המערער 3, קטין יליד 1995. המערערת ובנה הגיעו ארצה ביום 6.1.06 כתיירים במסגרת טיול מאורגן, ובידם אשרת תייר לשבוע (עד 12.1.06). ב-9.1.06 נטשו המערערת ובנה את הקבוצה בה טיילו, במטרה להישאר בארץ, והיא הגישה למשרד הפנים בטבריה בקשה להארכתה של אשרת השהיה. הבקשה סורבה ב-12.1.06, והמערערת נדרשה לעזוב את הארץ בהקדם עם בנה, אך לא עשתה כן. ב-2.2.06 נעצרה המערערת בבית המערער, והועמדה למתקן משמורת. נערך לה שימוע, והוצאו נגדה ונגד בנה צוי הרחקה ומשמורת, אך היא שוחררה בערבות לאחר שהמערער 1 רכש לה ולבנה כרטיסי טיסה לארצם. ואולם, שוב נותרו המערערת ובנה בארץ, וביום 8.2.06 הוגשה העתירה לבית המשפט קמא.

ג. בעתירה נטען, כעולה מפסק דינו של בית המשפט קמא, כי רצונם של המערערת והמערער להינשא, נוכח היכרות שיסודה בילדותם ברוסיה, וכן כי המערערת ביקרה את המערער גם כאן, בעודם נשואים שניהם לאחרים. מאז עזיבת הטיול המאורגן מצויה המערערת בבית המערער תוך יחסי קרבה ואהבה וכוונת נישואין. נטענה גם סכנה לחייה כיוון שבעלה המנוח, שוטר, נרצח בידי עבריינים. משרד הפנים הסכים לבדוק את הטענה האחרונה ולהישארות המערערת ובנה בארץ עד לבדיקה, וסוף דבר שהמשרד לא השתכנע בסכנה. הטיעונים נטענו - ובית המשפט קמא פסק דינו לשבט.

ד. בין נימוקיו של בית המשפט היו חוסר נקיון כפיים - נטישת הטיול המאורגן, שהיה יסוד אשרתם של המערערת ובנה; היוותרות המערערת לאחר מכן בארץ, וכן הטענה בדבר חשש לחיי המערערת ובנה שלא הועלתה בעתירה גופה. בית המשפט קמא ציין, כי הסעד שנתבקש מצוי בסמכות המשיב ואין בידי בית המשפט להעניקו, או למצער המדובר בעתירה מוקדמת, שכן לא היתה פניה למשיב לפי הנוהל החל על ידועים בציבור. עוד הוסיף בית המשפט, כי לא השתכנע כלל בטענת ההיכרות המוקדמת והקשר רב השנים בין המערערת למערער; הטענה בדבר היותם ידועים בציבור מתבססת רק על התקופה שלאחר עזיבת הטיול המאורגן על-ידי המערערת, דבר המעיד שהמדובר בקשר של נוחות. גם עניין הסכנה הנזכרת עלה רק בבקשה לצו ביניים, והשימוע שנערך לא אושש זאת כלל. לפיכך נדחתה העתירה והוטלו הוצאות על המערערים.

ד. בערעור נטען - בעיקר הדברים - כי המערערים ידועים בציבור, והגישה בבית משפט זה היא כי אין לבקש ידועים בציבור השוהים שלא כדין לעזוב את הארץ לשם בדיקת עניינם, ויש לבחון את טענתם בדבר היותם ידועים בציבור לגופה. נטען כי הקשר שקיימו לאורך תקופה באינטרנט ושהות המערערת אצל המערער בטרם גירושיו, וכן החיים בצוותא מאז הגיעה ארצה בינואר, מאששים את הקשר. נטען כי השימוע שנערך למערערת לא היה ראוי, וכלל יחס מזלזל, משפיל ועוין. המערערים תומכים יתדותיהם בפסקי הדין בעע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן (טרם פורסם) (השופטת ביניש), שבו נדחתה מדיניות גורפת של דרישת יציאה מבן זוג זר ידוע בציבור השוהה בארץ שלא כדין. מנגד - לשיטת המשיב, פסק הדין קמא מבוסס היטב; טענת החיים כידועים בציבור לא הוכחה כל עיקר, החשש בדבר שיבה לרוסיה נטען רק בבית המשפט קמא, והשימוע מ-9.4.06 צייר תמונה של היכרות קודמת שטחית בלבד בין המערערים. לא היתה כל פניה לשלטונות ישראל, אלא נעשתה הערמה מכוונת. בשימוע גם נטען, כסיבה ראשית, רצון המערערת לשפר את בריאותו של בנה מערער 3 הסובל למרבה הצער מאסטמה. גם לא מוצו הליכים. נטען לגופם של דברים כי יש ספק אמיתי בקשר המשפחתי הזוגי ובטענות הסכנה לחיי המערערת ובנה ברוסיה. כן נטען כי אף באמות המידה, של הפסיקה - פסק דין אורן - אין המערערים עומדים, שכן נקבע בו כי כאשר על פני הדברים מתעורר חשש לפיקטיביות או לעומק הקשר הנטען, או כשעניין הידועים בציבור עולה לראשונה לאחר הליכי הרחקה, ניתן להפעיל את דרישת היציאה מן הארץ; הנטל להוכחת הידועים בציבור במקרה של שוהים בלתי חוקיים צריך להיות כבד מהרגיל.

ה. בתשובה מטעם המערערים לתגובת המשיב נטען, כי בית המשפט קמא שגה שעה שלא שמע את המערערים עצמם, פגעה בהם, כי בן המערער 3 החל בלימודיו, וכי נגרמו להם הוצאות כבדות.

ו. בפנינו שבו המערערים והעלו את טענותיהם בדבר היותם יחד מיום הגעתם של המערערת ובנה ארצה; יש לפרש בגישה רחבה את הלכת פסק הדין בעניין אורן. המדינה עמדה על חוסר נקיון כפיים קיצוני המתגלה לשיטתה בתיק זה.

ז. ניתן בבית משפט זה צו ביניים לאי הרחקת המערערים 3-2.

ח. (1) לאחר העיון אין בידינו להיעתר לערעור. לא מצאנו דופי בפסק דינו של בית המשפט קמא, שנדרש לכל הטעון התיחסות, ואיזן וחיקר ככל הנחוץ. קבלת ערעור זה פירושה הסרת חסמים גמורה כלפי הפרות חוק בתחום הכניסה לישראל, בחינת הפקר, לית דין ולית דיין. אחריותנו כלפי חוקי המדינה ואכיפתם מונעת קבלתו של ערעור זה.

(2) מדינת ישראל טרם הצליחה להתמודד ככל הנחוץ עם ההגירה הבלתי חוקית לסוגיה, שעמה מתמודדות מדינות רבות בעולם החופשי; בנידוננו אירע מה שלא היה עולה על הדעת כי יקרה במדינות כמו ארה"ב, למשל, שם היו ככל הנראה מקרים כמו הפרשה הנוכחית מסתיימים בהעלאת המערערים 3-2 על מטוס תוך שעות, בגלל דרך הכניסה ושאלת נקיון הכפיים. אכן, בית משפט זה, בבג"צ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) (השופט - כתארו אז - חשין) ובפרשת אורן (טרם פורסם) (השופטת - כתארה אז - ביניש), קבע לגבי בני זוג של ישראלים, הן בגדרי נישואין (פרשת סטמקה) והן כידועים בציבור (פרשת אורן), כי מדיניות גורפת של דרישה ליציאה מן הארץ עד שתיבחן בקשת בני הזוג להסדרת כניסתם לארץ, אינה עומדת במבחן המידתיות ולכן בוטלה. ואולם, לא נפסלה בפסקי הדין החלתה של דרישת היציאה מן הארץ על בסיס פרטני, מקום שכבר בירור ראשוני מעלה יסוד סביר לחשש כי הקשר הזוגי הנטען הינו קשר פיקטיבי, או שניכר בבירור כי עומק הקשר אינו עולה כדי יחסי ידועים בציבור (השופטת ביניש בפרשת אורן פסקה 31). הוא הדין מקום שבו "הטענה בדבר קשר של ידועים לציבור עולה בראשונה לאחר שננקטו נגד האזרח הזר הליכי הרחקה" (שם). כן נקבע כי הנטל להוכחת כנות הקשר במקרה שהיה שלא כדין יהא כבד מן הרגיל (שם, פסקה 32).

ט. אכן, גם המבקש להיות ליברלי ופתוח בחשיבתו אינו יכול להתעלם מן הקלות היתרה של כניסה לישראל והישארות בה, המתגלית בתיק אחר תיק של שוהים בלתי חוקיים למיניהם, אם מסביבתנו הקרובה ואם מרחוק. השילוב בין מעבר קל יחסית מאיזור יהודה ושומרון וגם ממדינות שכנות מזה, בין הבאים מכוחם ומכוח כוחם של זכאי שבות ונגזריהם מזה, ובין עובדים זרים שראו כי טוב מזה - מביא לבתי המשפט, לבית משפט זה כשהמדובר בטענות אזרחות, ולבתי המשפט לעניינים מינהליים בהקשרי חוק הכניסה לישראל, תיקים מתיקים שונים של שוהים בלתי חוקיים. גילוי פתיחות ואנושיות טבוע בנו גם כבנים לעם שנרדף לאורך תולדותיו ולא ידע מנוח. ואולם, לעתים פתח כקופה של מחט נעשה כפתחו של אולם, ונמצאות דרכים שונות אף להערמה. לכן יש צורך, ככל שהאינדיקציות הן לסימני שאלה בנושא כנות הקשר וסירכות שבכניסה לארץ עצמה, בבדיקה מדוקדקת - תוך נטל הוכחה כבד על המבקשים להישאר.

י. בענייננו המדובר במקרה מובהק של ניסיון לניצול שלא כדין של הפתח שנפתח בפרשת אורן. הנסיבות כפי שתוארו לעיל מגלות, ראשית, כי הכניסה לישראל היתה נגועה בחטא מלכתחילה, בתכנונו של הטיול המאורגן שבמהלכו עזבו המערערת ובנה את הקבוצה ונותרו שלא כדין בארץ. די בכך במובהק לדחיית הערעור. שנית, ישנם החששות באשר לטיבם של היחסים בין בני הזוג; גם אם נצא מן ההנחה שנוצרה אהבה והתקופה שבה שוהים בני הזוג יחד מקרבת אותם לכלל ידועים בציבור, ואיננו מביעים דעה לעת הזאת, עדיין ברורה וחדה העובדה שההודעה לראשונה על טענת הזוגיות באה לאחר שהחלו הליכי ההרחקה, והראיות לקשר לפני הכניסה לארץ הן קלושות. זאת בנוסף לכך שהכניסה היתה נגועה כאמור בחטא של אי נקיון כפיים.

י"א. כדרך בני אנוש, מבקשים המערערים לדחות את הקץ, מתוך תקוה כי יקרה דבר מה, אך באה שעת הכרעה. הצטברותם של כל הרכיבים דלעיל יחדיו משמיעה, כי אין מקום להיעתר לערעור. אין הדבר מונע מן המערערת לשוב ולפנות מחו"ל לפי הנהלים, על מנת שבקשתה תיבחן.

י"ב. צו הביניים בטל. המערערים 3-2 יעזבו את הארץ עד יום 18.10.06, וישלמו למדינה שכר טרחת עורכי דין בסך 6,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מוסד הידועה בציבור

  2. ידועים בציבור כיצד ?

  3. עורך דין ידועים בציבור

  4. הצעת חוק ידועים בציבור

  5. ידועה בציבור של עובד מדינה

  6. פסק דין הצהרתי ידועה בציבור

  7. עובדת זרה ידועה בציבור נשואה

  8. תביעה בין ידועים בציבור שנפרדו

  9. אשרת שהייה בישראל ידועה בציבור

  10. בקשה לצו ירושה של ידועה בציבור

  11. קצבת שארים ממבטחים לידועה בציבור

  12. תביעה של ידועים בציבור נגד יורשים

  13. פרידה בין ידועים בציבור עקב אשפוז

  14. ידועה בציבור לפחות שנה לפני פטירה

  15. הלוואה או מתנה ? בין ידועים בציבור

  16. גמלת שאירים קרן מקפת לידועה בציבור

  17. האם אדם נשוי יכול להיחשב ידוע בציבור

  18. ידועה בציבור של עובד חברת חשמל שנפטר

  19. הסדרת מעמד לבן זוג זר - ידועים בציבור

  20. זכויות ידועה בציבור של דייר מוגן שנפטר

  21. מגורים משותפים לצורך הכרה כידועה בציבור

  22. תביעת פיצויים של ידועה בציבור - סמכות שיפוט

  23. פירוק שיתוף בדירת מגורים בין ידועים בציבור

  24. שלילת זכאות לקצבת שאירים בשל הכרה כידועה בציבור

  25. דרישת המגורים הנוספים, דרישה מצטברת לדרישת הידועה בציבור

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון