אישור שהייה בישראל

להלן פסק דין בנושא אישור שהייה בישראל:

פסק דין

ההליך
מדובר בעתירה נגד החלטת שר הפנים, לדחות את בקשת עותר 2 לקבלת מעמד בישראל במסגרת הליך של איחוד משפחות.
העותרים ביקשו בעתירה להורות למשיב לאשר את שהיית העותר בישראל ולהשיב לעותר את תעודת הזהות, כפי שהיה בטרם נלקחה ממנו תעודת הזהות.

העותרת תושבת מדינת ישראל והעותר תושב האזור. בני הזוג נישאו ביום 12.5.00, מנישואים אלו נולדו להם שלושה ילדים.
לאחר בקשה לאיחוד משפחות, קיבל העותר, שהיה תושב ג'באליה שבאזור בעזה, מעמד של תושב ארעי למשך שישה חודשים. לאחר מכן, קיבל תעודת זהות זמנית בתוקף, וביום 4.2.02 קיבל העותר תעודת זהות, כאשר על העותר היה לחדש את אישור שהייתו מידי שנתיים (רישיון ישיבה בישראל א/5).
בחודש פברואר 2006, חודש לעותר אישור שהייתו למשך שנתיים.
בחודש אוגוסט 2007, נלקחה מהעותר תעודת הזהות, ונמסר לו מכתב סירוב לאשר את המשך שהייתו מאת המשיב, מנימוקים ביטחוניים. על החלטה זו הוגשה העתירה.

טענות העותרים

  1.      החלטת המשיב הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית, ויש בה כדי לפגוע בעותרים, בילדיהם, בכבודם וברכושם, במהלך חייהם ובזכויותיהם החוקתיות, בניגוד לחוקי היסוד.
  2.      לעניין הסיכון הביטחוני הנשקף מהעותר, לא הוצגו לעותרים כל ראיות באשר לפעילות ביטחונית. מדובר באדם שחי בישראל במשך 8 שנים, ללא רקע ביטחוני שלילי אשר אינו מקיים כל פעילות ביטחונית עוינת נגד מדינת ישראל, ויש לבחון אם לא מדובר במידע חסוי ערטילאי ולא ענייני.
  3.      מעבר משפחת העותר לאזור, פוגע בזכות העותרים לחיי משפחה, ובכלל זה שולל גם את הזכות לקיום תא משפחתי וקשר בין הורה לילדיו, יגרום להרס וינתק את הילדים ממרכז חייהם, מסביבתם החברתית ומבית ספרם, ואת העותר - ממקום עבודתו.

הפגיעה בילדים עלולה ליצור סיכון ביטחוני גדול יותר למדינה, מאחר וילדים שאביהם גורש מישראל לאחר תקופה, אינם יכולים להיות אוהבי ישראל.
4.     העובדה כי העותר שהה במשך 8 חודשים ללא היתר, בלי שכוחות הביטחון פעלו להוצאתו מהמדינה, מעידה כי העותר אינו מהווה סיכון בטחוני.
5.     התנהגות המשיב ונטילת תעודת הזהות מהעותר הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, כאשר גרוש העותר יגרום לקרע עם בני משפחתו, ויביא לניתוק העותר ממרכז חייו מזה שנים רבות. מה גם, שהעותר מוכר כתושב ישראל גם בפני המוסד לביטוח לאומי, החל בחודש פברואר 2001.
6.     העותר נפגע בשנת 2001 בתאונת דרכים "פגע וברח", אושפז בבית חולים קפלן ולאחר מכן בבית לוינשטיין, ובשל כך נזקק לטיפולים רפואיים באופן שוטף.
7.     יש לדחות את טענת השיהוי, מאחר והעותרים אמנם קיבלו מכתב , אך פקידי המשיב השאירו את העניין פתוח, ומעת שהבין העותר כי לאור הפנייה לסור לתחנת המשטרה בדחיפות עם תעודת הזהות, קיים חשש שלאחר הגעתו יגורש לעזה, פנה לקבל סעד, כך שלא קיים כל שיהוי לטענתו.
8.     על המשיב להתחשב בשיקוליו בנסיבות ההומניטאריות המיוחדות, ולבצע איזון ראוי בין הפגיעה הוודאית בזכות הפרט ובחיי המשפחה, המהווה חלק מכבודם כבני אדם, לבין השמירה על אינטרס ציבורי כלשהו של בטחון המדינה, ובה במידה ואכן ישנה וודאות קרובה לפגיעה ממשית באינטרס הציבורי משהות העותר בישראל, על המשיב להצביע על אותו חשש ממשי, אין מקום להעלאת טענות כלליות בדבר קיומו של סיכון בטחוני.



טענות המשיב

  1.      בידי גורמי הביטחון מצוי מידע עדכני ואמין נגד העותר, הן מידע ישיר והן מידע עקיף, אשר יש בו כדי להעיד על סכנה קונקרטית ומשמעותית הנשקפת מן העותר, אשר חייבה את הפסקת ההליך המדורג לאיחוד משפחות, לנוכח העובדה כי מדינת ישראל מצויה תחת איום קיומי המצריך עריכת איזונים קשים, ועל כן יש לדחות את העתירה.
  2.      המידע החסוי אשר הוצג לעיונו של בית המשפט, מעיד על חשש ממשי, כי המשך שהותו של העותר בישראל טומן בחובו סיכון פוטנציאלי ממשי לביטחון המדינה, כאשר מתן אשרת שהיה לעותר עלולה להיות מנוצלת לפעילות נגד בטחון המדינה ושלום הציבור.
  3.      ההחלטה שלא לאפשר את שהיית העותר בישראל מטעמים ביטחוניים הינה החלטה סבירה המבוססת על שיקולים ראויים ומתחייבת מהנסיבות, לאור טיבו של המידע החסוי, אשר ניתנה כדין במסגרת שיקול דעתו הרחב של שר הפנים, ואין מקום להתערב בה.
  4.      המשיב טען כי בנסיבות הביטחוניות הנוכחיות, נדחים לא פעם שיקולים הומניטאריים כבדי משקל, לנוכח סכנה ביטחונית, ובהקשר זה הפנה לבג"ץ 1912/08- עמותת הרופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל, תק-על 2008(2), 533, שם נקבע:

"הדילמה העולה מהמתח הקיים בין הצורך ההומניטארי להגיש עזרה רפואית לנזקק מצד אחד, לבין הסכנה לביטחון הציבור שכניסתו לישראל של העותר עלולה ליצור מן הצד האחר, מחייבת שקלול ואיזון ראוי במקרה זה... האיזון בין הערכים במציאות זו הוא קשה, במיוחד כאשר מדובר בעניינים הכרוכים בחיי אדם. עם זאת, נראה כי בנסיבות עניין זה אין בסירובה של הרשות המוסמכת להתיר את כניסתו של העותר לישראל כדי להצדיק התערבות שיפוטית, במיוחד נוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לה, לאור המתחם הצר של הביקורת השיפוטית הנקוטה בסוג עניינים זה, ונוכח המידע הביטחוני העדכני הקיים בעניינו של העותר...חובתה העליונה של ישראל, ושל הגורמים המוסמכים מטעמה, הינה להגן על שלום תושביה, ובמצבים המתאימים, חובה זו עשויה לגבור ולהכריע אף את החובה לפעול למען הגשמת ערכים הומניטאריים ומתן עזרה לזולת הנזקק".

5.     הודע לעותר ביום 14.8.07, כי הבקשה לאיחוד משפחות נדחתה מטעמים ביטחוניים, ובמכתב הסירוב נתבקש העותר במפורש כי עליו "לצאת מישראל באופן מיידי", אולם העותר התעלם מההחלטה ונשאר בישראל שלא כדין, דבר שיש בו כדי ללמד על העדר ניקיון כפיים.
6.     כאמור בתקנה 3 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדר דין), התשס"א -2000, המועד להגשת עתירה הוא 45 יום מההחלטה. העותר השתהה והגיש עתירתו רק ביום 9.4.08, ללא כל בקשה להארכת מועד. דבר זה, נוסף לשהייתו הבלתי חוקית, מחייבים כשלעצמם דחיית העתירה על הסף.
7.     משנישא העותר לאזרחית ישראל, אושרה בקשתו לאיחוד משפחתו, והוא החל "בהליך המדורג", שנועד לבחינה ממושכת, על פני תקופה משמעותית, במהלכה נבחן בן הזוג הזר בטרם קבלת מעמד קבע. בהקשר זה הפנה המשיב לבג"צ 2028/05, אמארה ואח' נ' שר הפנים ואחרים, תק-על 2006(3) 154), שם נקבע כי סירוב למתן מעמד חוקי בישראל בשל "מניעה ביטחונית" הקשורה במבקש עצמו, אינו מעורר קושי, ובלבד שהסירוב מבוסס על תשתית עובדתית ראויה, כאשר חוק הוראות השעה מרחיב את סייג הסיכון הביטחוני גם על בני משפחת המבקש, לנוכח המציאות הקיימת והסכנות הביטחוניות עימן מתמודדת מדינת ישראל, ובשל כך, מתחייבת נקיטה במשנה זהירות במתן "תיעוד ישראלי" לתושבי האזור. הדבר רלוונטי גם כאשר מדובר במבקש שנמצא תקופה ממושכת בישראל, באשרת תושב ארעי א/5, כדוגמת העותר שבענייננו, מעבר לכך שעל פי ההלכה הפסוקה, רשיונות השהייה הארעיים שניתנו לעותר בעבר אינם מקנים לו זכות להמשיך לשהות בישראל גם בעתיד.
8.     המשיב הוסיף, כי השיקולים בדבר נסיבותיהם האישיות של העותרים, עם כל הצער, אינם בעלי משקל מכריע, לאור המידע המצוי בידי כוחות הביטחון.
9.     לעניין חיסיונו של החומר, ההלכה הפסוקה, שהתפתחה בבית המשפט העליון, וחלה גם בבתי משפט לעניינים מנהליים, קובעת כי כאשר רשות מנהלית נסמכת על חומר חסוי, אין צורך בהוצאת תעודת חסיון, כאשר לעותרים עצמם קיים אינטרס ממשי להסכים לעיון בחומר החסוי, שאם לא כן, תחול "חזקת תקינות המעשה המנהלי", דבר שיביא כשלעצמו לדחיית העתירה.

דיון
ככלל, למשיב שיקול דעת רחב בבואו לבחון את השאלה אם להעניק מעמד בישראל מכח נישואים לתושב ישראל. על פי מדיניות המשיב, נבחנים במסגרת זו, בין היתר, העדר מניעה ביטחונית או פלילית.
סעיף 3ד' לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 קובע כי לא יינתן היתר שהייה בישראל לתושב האזור במקרים בהם ניתנה חוות דעת מאת גורמי הביטחון לפיה תושב האזור או בן משפחתו עלולים להוות סיכון בטחוני למדינת ישראל. הוראה חריגה זו, שהיא הוראת שעה, מיוחדת למצב הביטחוני הנוכחי והיא מהווה את הבסיס להלכה הפסוקה לפיה: "אכן, התחשבות בקיומו של סיכון הנעוץ בבן משפחה מדרגה קרובה, אין בה פסול עקרוני. במציאות הקיימת, נוכח הסכנות הביטחוניות הקשות עימן מתמודדת ישראל, גם סיכון ביטחוני הנשקף מבן משפחתו של תושב האזור, עשוי להקים בסיס לדחיית הבקשה למעמד חוקי בישראל" (בג"צ 2028/05 חסן אמארה ואח' נ' שר הפנים ואח', מפי כב' הנשיא א. ברק).

בדיון שהתקיים ביום 27.4.08 עיינתי בחומר החסוי ושמעתי את נציגי שירות הביטחון במעמד צד אחד. נציגי שירות הביטחון פרטו את עמדתם והציגו בפניי את החומר החסוי שעמד ביסוד התנגדותם לאשר את בקשת העותרים.
לאור זאת, שוכנעתי כי החומר שהוצג בפניי, מבסס כראוי את החלטת המשיב בדבר קיומה של "מניעה ביטחונית" לאישור הבקשה.
אכן, העובדה כי בפני העותרים לא נפרש המידע המצוי בידי שירות הביטחון מקשה על יכולתם להגיב או להפריך את המידע, אולם, טיבו של המידע המודיעיני החסוי שהוצג בפני, מעלה כי יש לתת בעניין זה עדיפות לאינטרס הביטחוני המחייב כי מידע מסוג זה לא יוצג ולא ייחשף בנוכחות העותרים. במקרה כזה, כאשר נמנעת מהעותר האפשרות להתמודד עם חומר הראיות הקיים נגדו, הדבר מחייב כמובן נקיטת משנה זהירות בבחינת החומר, וכי בית המשפט יהיה לעותר לפה, וכך נעשה במקרה זה.
העובדה שהעותר שהה בארץ מספר שנים וניתנו לה היתרי שהיה זמניים, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק הענקת היתר להמשיך ולשהות בה או להעניק לו זכות לישיבת קבע.
כמו כן, אין בעובדה שהעותר נישא לתושבת ישראל, כשלעצמה כדי להעניק לעותר זכות לקבלת היתר, כאשר יש נימוקים ביטחוניים לאי מתן היתר כזה.
ההחלטה בעניין זה מסורה לשיקול דעתו של המשיב, אשר הנהיג בעניין זה את נוהל ה"הסדר המדורג". בית המשפט העליון חזר וקבע כי ה"הסדר המדורג" הינו הסדר חוקי וסביר בתנאיו (עת"מ 529/02 לאורה אלנה גרים בוראנה ואח' נ' שר הפנים תשס"ב -2002, 740).
ההתקדמות במסגרת ההסדר המדורג והמעבר משלב לשלב, מותנים בין השאר בהיעדר פגיעה באינטרסים ציבוריים, לרבות סיכון בטחוני. שאלת הסיכון הביטחוני צריכה להיבדק באופן פרטני וענייני על בסיס המידע והתשתית העובדתית שיש בידי רשויות הביטחון. במקום שקיים מידע מבוסס וקונקרטי על סיכון ביטחוני מצד המבקש הנובע מקרובי משפחתו מדרגה ראשונה, וקיימת הערכה מקצועית של גורמי הביטחון כי הקשר של המבקש עם קרוב המשפחה שממנו נובע הסיכון הביטחוני עלול להיות מנוצל לרעה, קמה למשיב עילה לסרב לבקשה למתן היתר שהיה בישראל. כמו כן, לעותרים לא יכולה להיות ציפייה לגיטימית כי בקשותיהם יאושרו מעת לעת ללא כל בדיקה. כל מהותו של ההליך המדורג הינו המשך הבדיקות הנערכות, ואלה נועדו לוודא את קיומם של התנאים שנקבעו וביניהם התנאי של העדר מניעה ביטחונית, בטרם יקבלו אשרת קבע בישראל.

בנסיבות העניין, נראה לי כי בבסיס החלטת המשיב עומדים נימוקים ענייניים, מבוססים על ראיות כראוי, הנוגעים לפגיעה בביטחון המדינה, אם תינתן לעותר אשרת שהיה להמשיך ולהתגורר בישראל. הוראת השעה חלה על עניינם של העותרים. אשר על כן, לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בעמדת גורמי הביטחון ובהחלטת המשיב לדחות את בקשת העותרים לאיחוד משפחות מטעמים של סיכון לביטחון המדינה, ולא ניתן לקבוע כי קיימת עילה להתערבות בהחלטת המשיב.

לאור האמור, אני דוחה את העתירה ומחייב את העותרים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול צו גירוש

  2. מניעת הרחקה מהארץ

  3. הכרה כאזרח אריתראי

  4. אישור שהייה בישראל

  5. גירוש עובד זר שיכור

  6. זכויות בת זוג של פליט

  7. ויזת פליט - עורך דין

  8. פליטים מניגריה בישראל

  9. הגנה קבוצתית חוף השנהב

  10. זכויות מסתננים מניגריה

  11. הסעת שוהים בלתי חוקיים

  12. דחיית בקשה למקלט מדיני

  13. זכויות עובדים אריתראים

  14. פליטים מאתיופיה בישראל

  15. שהייה בלתי חוקית בישראל

  16. זכויות עובד אריתראי במסעדה

  17. זכויות סוציאליות לפליטים

  18. פליטים מחוף השנהב בישראל

  19. שחרור ממתקן כליאה בנתב''ג

  20. גירוש מסתננים מגבול מצרים

  21. אישור מיוחד לכניסה לישראל

  22. סכנת חיים עקב גירוש מהארץ

  23. מסורבי כניסה לישראל בנתב''ג

  24. דחיית בקשה למעמד פליט בישראל

  25. חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

  26. הסתננות לישראל דרך גבול מצרים

  27. עתירה מנהלית להכיר כפליט מניגריה

  28. עבירות תעבורה של שוהה בלתי חוקי

  29. שהייה בישראל מטעמים הומניטאריים

  30. גירוש עובד זר שהתחתן עם ישראלית

  31. תקנות הכניסה לישראל, תשל''ד-1974

  32. קבלת מעמד פליט בישראל - הכרה כפליט

  33. מעצר שוהה בלתי חוקי עד תום ההליכים

  34. צו הכניסה לישראל (פטור), תשט"ז-1956

  35. זיהוי על ידי נציגת יחידת המסתננים באלמ"ר

  36. עתירה מנהלית בקשת העותרת להכיר בה כפליטה

  37. בסיום התשאול נקבע, כי העותר זוהה כאתיופי

  38. עתירה נגד גירוש שוהים בלתי חוקיים בישראל

  39. המלחמה בין אריתראה לאתיופיה פרצה בשנת 1998

  40. גירוש עובד ישראלי בחו''ל ע''י משטרת ההגירה

  41. מדיניות אי ההרחקה הנוהגת באשר ליוצאי אריתראה

  42. צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז-1987

  43. פניה לנציבות האו"ם ולאחר תשאול של נתין אריתראי

  44. עתירה מנהלית בקשת העותר להעניק לו מעמד של פליט

  45. חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954

  46. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ג-2002

  47. הוכחת נתינות של מדינה בלי לדעת את השפהשל אותה מדינה

  48. העותר אינו אריתראי אלא שמירב הזיקות שלו הן לאתיופיה

  49. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ז-2007

  50. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ח 2007

  51. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ד-2003

  52. צו הכניסה לישראל (פטור נציגי מדינות חוץ), התשמ"ח-1988

  53. טענת מסתנן לישראל בראיון זיהוי שהוא משתייך לשבט טגריניה

  54. עתירה נגד החלטת משרד הפנים הדוחה בקשה למעמד פליט בישראל

  55. צו הכניסה לישראל (תקנות גבול) (מעבר נבטים), התשס"ט-2009

  56. נערך לו ראיון על ידי האו"ם שבסיומו נקבע שהעותר אינו סודני

  57. מסתנן לישראל טען כי הוא אריתראי אולם, התברר שנולד באתיופיה

  58. חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), התשנ"ו-1996

  59. תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש), התשמ''ו-1985

  60. עתירה לקבלת מקלט מדיני בישראל - נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני

  61. לטענת העותר, הוא נולד באריתריאה אך את מרבית שנותיו חי באתיופיה

  62. הוכחת זיקה למדינה ברמה המקובלת במשפט הפלילי, מעבר לכל ספק סביר

  63. צו הכניסה לישראל (תחנות גבול) (חידוש מעבר צופר), התשנ"ז-1997

  64. תקנות מס הכנסה (קביעת דין פליט ויטנאם כדין עולה), תשמ''א-1980

  65. עתירה נגד החלטה שלא להכיר בעותר כנתין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו

  66. האם ניתן לדחות בקשת מקלט מכוח אמנת הפליטים על הסף על סמך ראיון בסיסי ?

  67. קביעה כי מבקשת המקלט היא אתיופית ולא אריתראית ואינה זכאית למקלט בישראל

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון