אזרחות לעובד זר רומני

להלן פסק דין בנושא אזרחות לעובד זר רומני:

פסק-דין     

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.     זו עתירה המבקשת מבית המשפט להורות למשיב, משרד הפנים, להעניק לעותר 1 (להלן: העותר), אזרח זר, אזרחות ישראלית מכח נישואיו לעותרת 2 (להלן: העותרת), אזרחית ישראל.

רקע עובדתי והליכים משפטיים קודמים

2.     העותר הינו אזרח רומניה, יליד שנת 1957, אשר נכנס לישראל בשנת 1996 באשרה מסוג ב/1 לצורך עבודה בתחום הבניין. תוקף האשרה היה עד ליום 31.12.1997. בתום תוקפה של אשרה זו, ובמשך שש שנים לאחר מכן, שהה העותר בישראל באופן לא חוקי, עד שנעצר על ידי רשויות ההגירה בשנת 2003. בבדיקת דרכונו של העותר נמצאו שלוש אשרות מזויפות. בשימוע שנערך לעותר עם מעצרו הוא טען כי שילם עבור כל אשרה 500 דולר לאדם שהבטיח לו כי יטפל בהסדרת מעמדו בישראל, וכי הוא לא ידע כי מדובר באשרות מזויפות. כן טען העותר, כי הוא "ידוע בציבור" של העותרת. יצויין, כי העותרת, אזרחית ישראלית כאמור, הינה ילידת שנת 1928, ומבוגרת מהעותר ב-30 שנה.

3.     בית הדין למשמורת דן בעניינו של העותר ונתן דעתו לטיעוניו. בסופו של יום, הורה על הותרת העותר במשמורת עד למימוש צו ההרחקה בעניינו. בחודש נובמבר 2003, ערב הרחקת העותר מישראל, הוא פנה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב בבקשה למנוע את גירושו מישראל, כדי שיוכל להסדיר את מעמדו כבן זוגה של העותרת; לחילופין, ביקש לאפשר לו לשהות בישראל כעובד סיעודי זר לצורך טיפול בעותרת. המשיב טען בתגובה כי פתוחה בפני העותרים הדרך לצאת מישראל ולהינשא זה לזו, אך כל עוד הדבר לא נעשה, אין די בקשר הזוגי הנטען על ידי העותר כדי להעניק לו מעמד בישראל. כן טען המשיב, כי לעותרת אין היתר העסקה לעובד זר, וכי עליה לפנות לגורמים הרלבנטיים לצורך הסדרת נושא זה. המשיב ציין עוד, כי שהותו הבלתי חוקית של העותר בישראל במשך שש שנים מהווה כשלעצמה עילה להימנע ממתן אשרה שתאפשר לו לעבוד בישראל. בעקבות תגובת המשיב, הוגשה עתירה מתוקנת ובה טענו העותרים כי הם מעוניינים לצאת מגבולות ישראל כדי לערוך טקס נישואין. במקביל, הם פנו לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיאשר הסדר ממון שנכרת ביניהם.

4.     בחודש דצמבר 2004 נעתר בית המשפט המחוזי לעתירה המתוקנת וקבע כי נוכח מצבה הבריאותי של העותרת יש להעניק לעותרים, באופן חריג, ויזה ל-48 שעות אשר תאפשר להם לצאת ולהתחתן בקפריסין (עתמ 2045/03, כב' השופטת פלפל). זאת, לאחר שהחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בעניין זה בוטלה על ידי בית המשפט העליון (עע"מ 3436/04), והוחזרה להכרעה מחודשת בבית המשפט לעניינים מנהליים.

5.     בעקבות זאת, בחודש ספטמבר 2005, נישאו העותרים מחוץ לישראל, והגישו למשיב בקשה למתן מעמד בישראל לעותר במסגרת הליך של איחוד משפחות. לבקשה צורפו תמונות משותפות של העותרים ותצהירים שלהם ושל חבריהם אודות הקשר הזוגי ביניהם. כן צורף עותק של הסכם ממון שנערך בין השניים, ותעודת נישואין.

6.     בחודש אפריל 2006 נערך לעותרים שימוע במשרדי המשיב. במהלך השימוע ציינה העותרת כי היא מתגוררת עם העותר מזה 10 שנים, וכי הם הכירו עוד קודם לכן. העותרת סיפרה כי העותר טיפל בה במסירות לכל אורך היכרותם, וכי הוא שכנע אותה להינשא לו, שכן הם ממילא התגוררו יחדיו. היא ציינה כי העותר מעולם לא היה נשוי קודם לכן, ואין לו ילדים. לעומתה ציין העותר כי הוא הכיר את העותרת רק בשנת 1996 באמצעות חברים. לדבריו, בשנת 2005 הוא התגרש מאישה קודמת לה היה נשוי ברומניה, וכי יש לו בת בגיל 26. העותר הסביר כי מעולם לא סיפר לעותרת את דבר נישואיו הקודמים ברומניה בשל החשש כי לא תסכים לחיות עימו ולהינשא לו עקב כך. העותר הבהיר עוד כי הוא ממתין לקבל מהמשיב אישור עבודה, וכי לאחר הענקתו הוא יעבוד רק שלושה ימים בשבוע, על מנת שבשאר הימים יוכל להמשיך ולטפל בעותרת. עוד הדגיש העותר כי לעיתים העותרת מעירה אותו בלילה והוא סועד אותה.

7.     עורכי השימוע מטעם המשיב התרשמו כי היחסים בין העותר לעותרת קרובים יותר ליחסים שבין מטופלת לעובד סיעודי, מאשר יחסים בין בני זוג. לפיכך נקבע, כי אין מקום לפתוח בהליך של איחוד משפחות שבסופו תוענק לעותר אזרחות ישראלית. העותר הגיש ערר על החלטה זו, אך הערר נדחה. בהחלטת הערר נאמר:

"לאחר בחינת תיק בני הזוג אבקש להודיעך כי להערכת משרדנו מדובר בקשר המבוסס על טיפול באשה שהינה חולנית.
מראיון שנערך לבני הזוג באפריל 2006 עולה כי למרשתך לא היה ידוע כי בן זוגה גרוש ולו בת השוהה בחו"ל. כמו כן, לטענתה בן זוגה שכנע אותה להנשא לו.
אין צורך להזכיר את פער הגילאים של כ-30 שנה בין השניים. כמו כן, כפי שצוין בפרוטוקול בית המשפט בעת"מ 2045/03, אחת מבקשותיו של מרשך היתה שהוא יועסק על ידה בסיעוד מאחר והינה זקוקה לסיוע.
לאור האמור לעיל, אין משרדנו מאשר הסדרת מעמדו בארץ מכוח הנישואין".


     מכאן העתירה שלפנינו.

טענות הצדדים

8.     בעתירה חוזרים העותרים ומציינים כי הם הכירו בשנת 1996 כאשר נפגשו במפגש חברתי אצל חברים משותפים, וכי זמן קצר לאחר היכרותם עברו השניים לגור יחדיו והם מנהלים משק בית משותף. לדבריהם, העותר עובד בעבודות שיפוצים, ומהכנסתו הוא משלם עבור הוצאות הבית, כלכלת בני הזוג, ותשלומים אחרים. לדברי העותרים, במהלך היכרותם המשותפת, עברה העותרת שני ניתוחים מסובכים, אשר כתוצאה מהם היא מוגבלת בהליכה, ואף אושפזה לתקופות ארוכות בבית החולים. העותר היה זה שטיפל בה וסעד אותה במסירות רבה, וזאת הן בעת שהותה בבית החולים והן לאחר שובה לביתם המשותף. עוד מוסיפים העותרים, כי מאז היכרותם חפצו להינשא זה לזה, אולם בשל מצבה הבריאותי של העותרת נבצר מהם הדבר, עד לחודש יוני 2005, עת התחתנו השניים בקפריסין.

     העותרים סבורים כי המשיב לא פירט כראוי את טעמי קביעתו בדבר אי-כנות נישואיהם, ולא נתן להם הזדמנות ליתן הסברים לשאלות שהתעוררו בשימוע, בטרם נתן את החלטתו הסופית. עוד מציינים העותרים, כי עד לשנת 2005, העותר כלל לא ידע שהוא נשוי ברומניה, שכן נישואין אלה הושגו בתחבולה לפני שנים רבות על ידי אישה עימה הוא התגורר בזמנו, ודבר הנישואין נודע לו רק עת ביקש תעודת רווקות כדי להינשא לעותרת. מיד עם היוודע הדבר פעל העותר להסדרת גירושיו ברומניה, ולכן אין מקום לייחס כל חשיבות לדבר. כן מציינים העותרים, כי העותר אינו שומר על קשר עם בתו, ולכן אין פגם גם בכך שהעותרת לא ידעה על קיומה. משכך, סבורים העותרים כי בעובדה שהעותרת לא ידעה בעת השימוע כי העותר גרוש ואב לבת אין כדי לשלול את כנות הקשר ביניהם. העותרים מדגישים, כי העותר מטפל וסועד את העותרת במשך שנים, וכי דבר זה לבדו מעיד על הקשר החם בין השניים, ומוכיח כי הקשר שלהם נובע מאהבה, רעות, כבוד הדדי ושיתוף.

     לאור סיבות אלה, סבורים העותרים כי סירובו של המשיב להסדיר את מעמדו של העותר בישראל נגועה באי סבירות, וכי היא מוטעית ופוגעת בכללי הצדק הטבעי. לטענתם, הדבר שולל מהם את זכותם לחיי נישואין ולקיום תא משפחתי. לדבריהם, העותרת נזקקת לסיעוד מצד העותר, ובלעדיו היא תתקשה מאד לנהל את חייה. לטענתם, אם יורחק העותר מישראל, ייפגע הקשר הזוגי ואורח חייהם המשותף. על כן, מבקשים העותרים מבית המשפט כי יוצא צו אשר יורה על הסדרת מעמדו של העותר בישראל על ידי הענקת אזרחות ישראלית מכח נישואיו לעותרת. כן נתבקש במסגרת העתירה צו ביניים, המונע את הרחקת העותר מישראל עד להכרעה בעתירה.

9.     המשיב טוען, כי דין העתירה להידחות. לדבריו, מכלול נסיבות המקרה - התנהלות העותר עד למעצרו בשנת 2003, עיתוי הנישואין, הפערים שהתגלו במידע שמסר כל אחד מהעותרים אודות זולתו במסגרת השימוע שנערך להם, ופער הגילאים של 30 שנה ביניהם - כל אלה מובילים למסקנה כי העותרים אינם בעל ואישה במובנו המהותי של מושג זה בחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות). אפילו נכרת קשר נישואין פורמאלי בין העותרים, אין מדובר בקשר נישואין המקיים את תכליתו של סעיף 7 לחוק האזרחות; אלא מדובר במערכת יחסים שבין מטפל למטופלת שאינה מצדיקה הענקת מעמד אזרחי לעותר במסגרת בקשה לאיחוד משפחות. לאור זאת, סבור המשיב כי החלטת הגורמים המקצועיים שלא להעניק לעותר מעמד בישראל מתוקף נישואיו לעותרת מהווה החלטה סבירה וראויה, ואין להתערב בה.

     חרף עמדתו זו של המשיב, ונוכח חלוף הזמן מאז דחיית בקשת העותרים לאיחוד משפחות, ציין המשיב כי הוא נכון לערוך לעותרים שימוע נוסף לשם בחינה האם חל שינוי נסיבות המצדיק קבלת החלטה חדשה בנושא זה.

התפתחויות בעקבות הדיון בעתירה

10.     עם הגשת העתירה, בפברואר 2007, ובהסכמת המשיב, ניתן צו ביניים המונע את הרחקתו של העותר מישראל עד להכרעה בעתירה.

11.     בדיון שנערך בעתירה בחודש אוקטובר 2008, חזר המשיב על נכונותו לקיים שימוע נוסף לעותרים, הן לצורך בדיקת הנתונים העובדתיים העדכניים, והן לצורך הערכה נוספת מבחינת הגישה הראויה בנושא העתירה. כן הוענקה לעותר, לפנים משורת הדין, אשרת ב/1 לתקופת הביניים, המאפשרת לו לשהות ולעבוד בישראל עד להכרעה בעניינו.

12.     בחודש אפריל 2009 הודיע המשיב לבית המשפט כי השימוע הנוסף שנערך לעותרים לא העלה כי יש מקום לשנות מעמדתו לפיה אין להכיר בזכאות העותר לאזרחות ישראלית. הטעם לכך הוא כי גם במסגרת שימוע זה התרשמו הגורמים המקצועיים כי בין העותר לעותרת לא מתקיים קשר זוגי מהותי אמיתי. עם זאת, המשיב הודיע, כי לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, הוחלט להעניק לעותר אשרת שהייה ועבודה בישראל למשך שנה, וכי בתום תקופה זו תיערך בדיקה נוספת בהתאם לנסיבות הרלבנטיות לאותו מועד. לאור זאת, ומשניתן, לדעת המשיב, סעד ההולם את נסיבות המקרה, נתבקש בית המשפט לדחות את העתירה.

13.     העותרים הגיבו להודעה המעדכנת מטעם המשיב. לטענתם, למרות שחלפה תקופה של כחמישה חודשים מאז החלטת בית המשפט בדבר עריכת שימוע נוסף לעותרים, לא נמצאו בידי המשיב כל ראיות חדשות המבססות את ההנחה כי קשר הנישואין ביניהם אינו קשר זוגי אמיתי. מתגובת המשיב עולה כי הוא שוכנע שהעותרים אכן מתגוררים יחדיו ומנהלים משק בית משותף. משכך, העותרים מתנגדים להצעתו של המשיב, ועומדים על זכותו של העותר לקבל מעמד של אזרח ישראלי מתוקף נישואיו לעותרת. עוד הודיעו העותרים, כי לחילופין, הם מוכנים לקבל את הצעת המשיב להמתין שנה בטרם יקבל העותר אזרחות, וזאת ככל שהמשיב יתחייב כי אם בתום השנה לא תימצאנה ראיות מהותיות המעידות כי בין השניים לא מתקיים קשר זוגי מהותי, כי אז יוענק לעותר מעמד של אזרח ישראלי, ללא הליכים נוספים.

הכרעה

14.     סעיף 7 לחוק האזרחות קובע את אמות המידה למתן אזרחות למי שנשוי לאזרח ישראלי. כלל הוא, כי לשר הפנים נתונה סמכות לבחון את כנות הנישואין, ולסרב להעניק אזרחות ישראלית כאשר מדובר בנישואין למראית עין בלבד. משכך, אקט פורמלי של טקס נישואין בין בני זוג אינו מהווה בהכרח ערובה לקיום קשר נישואין אמיתי, ולעיתים גם מגורים משותפים אינם הוכחה נחרצת לכך. הענקת אזרחות ישראלית לבן זוג זר של אזרח ישראלי מותנית בקשר נישואין אמיתי, ותנאי זה נבחן לגופו על פי תשתית עובדתית המעוגנת בנסיבות כל מקרה ומקרה (בג"צ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, עמ' 116-117 (1984); 3363/98 קנז'יאנסקי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 479, 516 (1999); בג"צ 4156/01 דימיטריוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293-294 (2002)). לשר הפנים סמכות רחבה שבשיקול דעת בהפעלת סמכותו על פי סעיף 7 לחוק האזרחות. עם זאת, דרך הפעלת הסמכות כאמור כפופה לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק, בין היתר מבחינת סבירותה.

15.     נתתי דעתי לעיקרי העתירה, ולעמדתו העדכנית של המשיב בעקבות הדיון בבית המשפט. על פי עמדה זו, מבקשת הרשות המוסמכת פרק זמן נוסף לבחון את אופי מערכת היחסים בין העותרים לפני שתגבש עמדה סופית בשאלת מהות הקשר ביניהם, ובינתיים ניתן לעותר היתר שהייה בישראל, המאפשר לו גם לעבוד בארץ. עמדה זו היא סבירה נכון לעת זו, לאור מורכבות המקרה, ואין זה השלב לנקוט עמדה שיפוטית ביחס לעמדת הרשות המוסמכת בטרם היא עצמה גיבשה עמדה סופית ביחס לבקשה לאיחוד משפחות.

16.     מקרה זה הוא אכן מורכב ומעורר תהייה במובנים שונים. הקשר בין העותר לעותרת מתאפיין בפן סיעודי בעל משקל מיוחד. על רקע הבדלי הגיל בין העותר לעותרת, בהיות העותר צעיר ב-30 שנה מהעותרת, ובהיותה חולנית וזקוקה לעזרה ממשית, עולה החשש שמא מדובר בקשר שעיקרו הוא במתן עזרה סיעודית של העותר לעותרת, בלא שקיים מרכיב זוגי אמיתי ביחסיהם. כן עלו פערים משמעותיים במידע שהיה בידי העותרת בדבר קורות חייו של העותר קודם להיכרותו עימה, דבר שאינו שכיח אצל בני זוג השותפים לחיים יחדיו.

     מצד שני, יש להיות ערים לעובדה כי במגוון הקשרים האפשריים הקיימים בין בני אדם, ייתכנו קשרים זוגיים אמיתיים גם כאשר נתוניהם של בני האדם המקיימים אותם אינם תואמים מסגרות מקובלות ומוכרות. בני אדם הנפגשים זה בזה בשלב מסוים בחייהם, עשויים לקשור קשר מהותי ואמיתי גם אם אין לסוג קשר כזה אח ורע בסביבה הטבעית המוכרת, וגם אם קשה לשבץ את הקשר לתבנית יחסים מקובלת. לפיכך, על הרשות המוסמכת להתייחס בפתיחות רבה לבחינת נושא זה, ולבחון אותו ברגישות ובזהירות, לבל ייגרמו נזק ופגיעה לעותרים על לא עוול בכפם, אם אמנם מדובר בקשר זוגי אמיתי ביניהם, גם אם הוא שונה וחורג מהמקובל, ככל שיהא.

17.     הרשות המוסמכת בקשה זמן נוסף לבחון את הענין, ויש להתיר לה לפעול על פי החלטתה, במיוחד נוכח מורכבותו של המקרה.

18.     העתירה לעת זו נתמצתה. לאחר חלוף תקופת הנסיון הנוספת, תיערך בחינה מחודשת של הנושא בידי הגורם המוסמך, ותינתן החלטה חדשה. למותר לומר, כי החלטה כזו כפופה לביקורת שיפוטית, כמקובל.

19.     העותר לא יורחק מישראל כל עוד לא תינתן החלטה חדשה בעניינו. לאחר מתן החלטה כאמור ובכפוף לתוכנה, תינתן לו שהות של 60 יום למצות את זכותו לפנות לבית המשפט בטרם יחוייב לעזוב את ישראל.

20.     העתירה נדחית. אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גיור מוכר

  2. נוהל הורה קשיש

  3. ויתור על אזרחות

  4. חוק האזרחות 1952

  5. אזרחות לתושבי איראן

  6. אזרחות לדוברי ערבית

  7. עורך דין לקבלת אזרחות

  8. חוק האזרחות הוראת שעה

  9. אזרחות לעובד זר רומני

  10. התאזרחות של בעל ואישה

  11. הגבלת אזרחות של בן זוג

  12. אזרחות לספורטאי מצטיין

  13. אזרחות לאדם ששירת בצה"ל

  14. אלמנה של יהודי - אזרחות

  15. הצעת חוק תנאי להתאזרחות

  16. טביעות אצבע בתעודת זהות

  17. תקנות האזרחות, תשכ''ט-1968

  18. ידיעת השפה העברית של מתאזרח

  19. אזרחות לבני זוג של אדם שנפטר

  20. אזרחות ישראלית לאזרח טורקמניסטן

  21. אזרחות קטין ננטש או שהוריו נפטרו

  22. אזרחות לילדי אדם שויתר על אזרחות

  23. חוק האזרחות (תיקון מס' 4), תש"ם-1980

  24. זכויות לבעלי קרבה ראשונה לאזרח ישראלי

  25. קשר זוגי כן ואמיתי לפני מתן אזרחות לבן זוג זר

  26. חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003

  27. תקנות האזרחות (סדר הדין בבקשה לביטול האזרחות), תשל''א-1971

  28. מה המשמעות של קשר זוגי כן ואמיתי לפני מתן אזרחות לבן זוג זר ?

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון