תשלום על אמבולנס

להלן פסק דין בנושא תשלום על אמבולנס: פסק דין בפני תביעה שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, בגין תשלום עבור שירותי אמבולנס, אשר לטענת התובעת ניתנו לנתבע על ידה. טוענת התובעת, שהנה תאגיד מלכ"ר ע"פ חוק, העוסקת במתן שירותים אמבלנטוריים, כי פינתה את הנתבע באמבולנס, לבית החולים, והנתבע טרם שילם בגין שירות זה, ונותרה יתרת חוב בסך הנ"ל. להוכחת טענתה זו מצרפת התובעת העתק החשבון. הנתבע בבקשת הרשות להתגונן, מסכים כי אכן פונה לבית החולים על ידי התובעת אך טוען הוא כי המשיבה בעשותה כן נגד רצונו סיכלה את רצונו לשים קץ לחייו, ואין עליו כל חבות כספית כלפיה. כיוון שאין מחלוקת על העובדות והסוגיה היא משפטית טהורה, בית המשפט יכול ליתן פס"ד כבר בשלב זה ולהכריע בסוגייה המשפטית ובתיק לגופו (וראה לעניין זה ע"א 277/69, שמידע נ' ברקוביץ', פ"ד כ"ג (2)786, בר אופיר, עמ' 25. בדיון שהתקיים בפני הודיעה ב"כ התובעת ברוב אדיבותה כי "אם בית המשפט יחשוב, שאין מקום לדרוש כסף, אין לי התנגדות למחוק את התביעה" ועם כל זה, אין אני פטור מלמלא את חובתי השיפוטית, ומצווה אני לעיין, ולשקול את הסוגיה שבפנינו. על אף מצבו הסוציאו-אקונומי והבריאותי של הנתבע, הנני מונחה עפ"י ציווי "ודל לא תהדר בריבו" (חומש שמות פרק כ"ג, פסוק ג') (לא תשא פנים לעני משום רחמים עליו). במצבים כגון אלה חייב השופט לשפוט ולומר את דברו, למען יידעו הצדדים מהי זכותם ומהי חובתם, מה אסור, מה מותר ומה חובה עליהם לעשות במלאכתם ומה תמורתם, וכפי שצויין בתלמוד הבבלי (סנהדרין ו, ב]): "ויהו הדיינים יודעין את מי הן דנין, ולפני מי הן דנין, ומי עתיד ליפרע מהן, שנאמר: 'אלקים ניצב בעדת א-ל, בקרב אלקים ישפוט' (תהלים, פב, א); וכן ביהושפט הוא אומר: 'ויאמר אל השופטים, ראו מה אתם עושים, כי לא לאדם תשפטו, כי לה'' (דברי הימים ב, יט, ו). שמא יאמר הדיין מה לי בצער הזה? תלמוד לומר: 'ועמכם בדבר משפט' (דברי הימים, שם; רש"י - 'לפי שעם לבבכם, שלבבכם נוטה בדבר' רש"י,; ומוסיף רש"י (סנהדרין, ו, ב) ד"ה אלא: 'ויתכוין להוציאו לצדקו ולאמיתו, ושוב לא ייענש". השופט אין בידו ליישר את הדין ומצווה הוא לדון לפי הוראותיו של החוק. יסוד גדול בכל מערכת שיפוטית הוא האחידות והיציבות הבאות לידי ביטוי בכלליותו של החוק ובאפשרות לצפות מראש מהו הדין המחייב והקובע; מטרתו של כל שיפוט הוגן ונכון, נשמתו של חוק לעשות צדק ולנהוג ביושר עם בעלי הדין שעניינם נדון בבית המשפט. בחוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח-1998 נקבע כדלקמן: (א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו. ..... (ב) בית המשפט רשאי לחייב את מי שגרם לסכנה שהניצול נקלע אליה, לרבות את הניצול עצמו אם גרם לסכנה זו, לשפות את מי שהושיט עזרה בהתאם לחובתו לפי הוראות סעיף 1 על ההוצאות והתשלומים הסבירים שהוציא. גם בתורת ישראל נאמר "לא תעמוד על דם רעך",(ויקרא, יט, ט) והסיקו חכמי ישראל שחייב אדם להציל את חברו הנתון בסכנה (בבא קמא, פא, ב; סנהדרין, עג, א). חובת ההצלה נובעת גם מדין "השבת אבדה" (דברים, כב, א-ג), שחלה היא לא רק על השבת רכוש שאבד לחברו, אלא גם על הצלת גופו של חברו כדברי הגמרא: "אבידת גופו מנין? תלמוד לומר: 'והשבות לו'" (בבא קמא, פא, ב וסנהדרין, עג, א). במשנה - מסכת אבות, למדנו אנו על הגישה לגבי האוטונומיה של האדם בהחלטתו מתי לסיים את חייו: "על כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת” (משנה, אבות, ד, כב). וכפי שנפסק בע"פ 480/85, 527 קורטאם נ' מדינת ישראל פד"י מ(3)673: "במקרים בהם מסתבר לרופא, כי הפאציינט המובא לפניו ניסה לבצע מעשה של איבוד עצמו לדעת. במקרים אלה מניח בית המשפט, שהאדם הנוגע בדבר פעל מתוך ערפול חושים וללא שיקול דעת מאוזן, וכי לאמיתו של דבר ישמח לאחר מכן, כאשר יתברר לו שחייו ניצלו... . ייתכן שההנחה הנ"ל אינה מוצדקת עובדתית בכל המקרים, אך הרופאים נוהגים בנסיבות כאלה להתערב להצלת חייו של המנסה להתאבד, ואין לצפות, שבית-משפט יבוא אליהם בטרוניה על כך" לאור כל האמור לעיל ולאור ס' 7 לחוק מגן דוד אדום, 1950 , הגעתי לכלל מסקנה כי דרישת המשיבה היתה כדין. משניתן שירות על ידי המשיבה, שהיא מחוייבת לבצעו, ובמקרה שלפנינו נשלח אל המבקש אמבולנס שפינה אותו לבית החולים, הרי שחובתו הוא לשלם בגין שירות זה. לאור האמור לעיל ולאור העובדה שהמבקש אינו כופר בקיום החוב מלבד הטענה הנ"ל שנדחתה וטוען טענות חיצוניות אשר מקומן להיטען בשלב של חקירת יכולת, הנני דוחה את בקשת הרשות להגן וקובע שיהיה זה נכון לחייב את הנתבע, לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 353 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 600 ₪ (בתוספת מע"מ). הסך הנ"ל ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. בנסיבות העניין ולאור מצבו הסוציו-אקונומי ובריאותו של הנתבע, אמליץ כי טוב ונכון תעשה התובעת באם תשקול האם ומתי לפתוח בהליכי הוצאה לפועל למימוש פסק דין זה, מגן דוד אדוםאגרת אמבולנס / חדר מיוןאמבולנס