תקלות ברכב חדש

להלן פסק דין בנושא תקלות ברכב חדש:

פסק דין

בשנת 2000 רכש התובע, מורה לנהיגה, מן הנתבעת, העוסקת ביבוא ושיווק כלי רכב, רכב מסוג סובארו B4 עם גיר ידני. לטענתו, התברר לו סמוך לאחר קבלת הרכב כי המצמד פגום והרכב "חותך". המצמד הוחלף מספר פעמים, ולאחר שהנתבעת לא פתרה את הבעיה במשך השנה הראשונה לרכישת הרכב, בוצעה ביום 20/1100, בהסכמת הצדדים, עיסקת טרייד-אין לרכב חדש מאותו דגם שנת 2001.
מספר ימים לאחר קבלת הרכב התברר כי גם מצמד הרכב החדש פגום ופעם נוספת היה צורך להחליפו שוב ושוב על חשבון התובע.
בנוסף נדלקה ללא הרף נורית האזהרה ברכב.
לטענת התובע הוא היה במוסך מעל מאה פעמים לצורך תיקונים אולם ללא הועיל והרכב נותר עם הפגמים איתם נמכר לתובע. בעניין זה מוסיף התובע וטוען כי מוסכי הנתבעת טיפלו במכונית פעמים רבות ללא פתיחת כרטיס לקוח.
לטענתו, עקב מצבו של הרכב אין הוא יכול למכרו.

לטענת התובע מכרה לו הנתבעת רכב פגום ביסודו ובכך הפרה הפרה יסודית את התחייבותה כלפיו, וכן פעלה כלפיו ברשלנות.

לפיכך הגיש ביום 21/09/03 תביעה כדלקמן:
החלפת הרכב או השבת עלותו בסך 107,844 ₪, לא כולל מע"מ (נכון ליום הגשת התביעה - 128,949 ₪.
חמישים ימי עבודה שהפסיד לפי שווי של 987 ₪ ליום סה"כ 49,350 ₪ (משוערך 61,148 ₪).
החזר תיקונים ששולמו ע"י התובע ללא מע"מ סה"כ 15,189 ₪ (משוערך 18,827 ₪).
עגמת נפש בסך 20,000 ₪.

לטענת הנתבעת היא מכרה לתובע רכב חדש ותקין, בתוספת כתב אחריות, ובכך קיימה את התחייבותה החוזית. כמו כן טענה כי היא טיפלה בתלונותיו של התובע באופן מקצועי אלא שהפגמים והתקלות הנטענים ע"י התובע לא נמצאו באף אחד מהבדיקות שערכה הנתבעת, והתובע מעולם לא הצליח לשחזר אותם בזמן אמת.
לטענתה, הפגמים להם טוען התובע ואשר מוכחשים על ידה אינם נכללים במסגרת האחריות לרכב או אירעו לאחר תום תקופת האחריות העומדת על 36 חודשים או 100,000 ק"מ לפי המוקדם.
הנתבעת טוענת כי המצמד אינו נכלל במסגרת האחריות, וכן לא נזקים שיגרמו כתוצאה משימוש בלתי רגיל ברכב. התובע רכש את הרכב ביום 20/11/00. ביום 24/03/03 עבר הרכב 112,000 ק"מ, והנתבעת אינה אחראית לתקלות שלאחר מועד זה.
כמו כן טוענת הנתבעת כי הרכב שימש את התובע ללימוד נהיגה, ומן המפורסמות כי רכב מהמשמש להוראת נהיגה נתון לבלאי מוגבר בייחוד במצמד.
לפיכך ככל שהיו תקלות ברכב הרי הן נגרמו כתוצאה משימוש לא רגיל ובלתי סביר.
לטענתה, הראייה לכך שהתובע היה מרוצה מרכבו ומהשירות שניתן לו ע"י הנתבעת היא העובדה שרכש מהנתבעת ביום 08/08/02 רכב נוסף סובארו אימפרוזה מודל 2003.
לטענתה את הרכב הראשון החליף התובע בעסקת טרייד-אין בה קיבל מהנתבעת זיכוי בסך של 30,000 ₪ שהיה גבוה ממחיר השוק וזאת לפנים משורת הדין.
באשר לרכבו הראשון וענת הנתבעת כי לא נמצא פגם כלשהו במצמד, אך היא החליפה את המצמד ואף נתנה לו אחריות ובהיותה משוכנעת בטיבו נתנה לו אחריות ללא הגבלת קילומטרים וכן העניקה לתובע שוברים לטיפול תקופתי ללא חיוב עד 50,000 ק"מ. מכל מקום חוזרת התובעת ומדגישה כי רכב זה אינו נשוא כתב התביעה בין היתר משום שלגביו חתם התובע כתב ויתור על כל טענה ותביעה כאשר הוחלף רכבו בטרייד אין, בתנאים טובים מהמקובל, לרכב הנוכחי.
לטענת הנתבעת התלונן התובע על נורית האזהרה בסמוך לאחר קבלת הרכב. נציגי הנתבעת בדקו ביסודיות את הרכב ומצאו שהוא תקין. רק כשנה לאחר מכן ביום 07/11/01 שב התובע והתלונן על נורית האזהרה. לטענתה, בכל נסיעות המבחן שערכו נציגי של הנתבעת, במגוון תוואי דרך, לא נדלקה נורית האזהרה. בנסותה לאתר את מקור התקלה שגרמה לנורית האזהרה להידלק בעת נסיעה הוחלפו ברכב החלקים האלקטרוניים והמכאניים השייכים למערכת נורית האזהרה.
הנתבעת מכחישה כי הרכב מקרטע. לטענתה, ביקר התובע במוסך 50 פעמים מתוכם 25 לטיפולים שוטפים ותחזוקה, 6 בגין תאונות, ו- 3 במשך 3 שנים בגין המצמד. החלפה אחת לשנה של מצמד ברכב ללימוד נהיגה היא סבירה.
לטענתה קשיי התובע למכור את המכונית, ככל שהם קיימים, אינם תוצאה של ליקויים איזה שהם.
לטענת הנתבעת נהג התובע בחוסר תום לב כאשר הוא בחר לנסוע ברכב תקופה ארוכה ולעבור קילומטרים רבים, כל זאת במסגרת הוראת נהיגה, כאשר למכונית נגרם בלאי גבוה מהרגיל ואז בחר להגיש את התביעה לביטול החוזה, וקבלת כספי התמורה ששילם שנים רבות קודם לכן. לטענתה, עד ליום הגשת התביעה לא העלה התובע טענה ש אי התאמת הממכר, והוא אינו זכאי לעשות כן באיחור כה רב.

הנתבעת חולקת על רכיבי הפיצוי וכן טוענת כי במידה ויקבע כי על הנתבעת להחליף את רכבו או להשיב לו עלותה, יש לקזז משווי הרכב:
דמי שימוש ראויים למשך 3 שנים.
פחת בגין שימוש להוראת נהיגה.
פחת בגין קילומטראז' גבוה.
ירידת ערך בגין שש תאונות דרכים.

להשלמת התמונה אציין כי כל הרכבים מסוג רכבו של התובע (בעל תיבת הילוכים ידנית) מאותו שנתון, למעט אחד או שניים נמכרו בארץ למורי נהיגה.

למעשה הליקויים להם טוען התובע הינם שניים: האחד בעיות במצמד וקרטוע של הרכב ("הרכב חותך" בלשונו של התובע), והשני - הידלקות נורית אזהרה חדשות לבקרים מבלי שלאחר מכן מוצאת הנתבעת ברכב תקלה כלשהי.

עפ"י עדותו של התובע גם ברכב הקודם הוחלף המצמד מספר פעמים אך לאחר שבמשך כל השנה הראשונה מאז רכישת הרכב לא הצליחה הנתבעת להתקין מצמד שיפעל כראוי, החליף את המכונית במסגרת טרייד-אין בתנאים משופרים. על ביצוע הטרייד-אין בתנאים משופרים לא חולקת הנתבעת אלא שהיא תולה זאת בשירות הטוב שלה.

עוד העיד התובע כי מספר ימים לאחר קבלת הרכב נשוא התביעה התברר כי גם המצמד שלו פגום ופעם נוספת היה צורך להחליפו שוב ושוב כאשר התובע נושא בתשלום כבד.

מר אבו כאוד יוסף שאף הוא מורה לנהיגה שהיה בעל רכב זהה העיד כי מרגע שקיבל את הרכב מהנתבעת הרכב "קפץ ורעד". למרות שהנתבעת חזרה והחליפה את המצמד לא פסקו הבעיות.

כמו כן העיד מר עדי כספי שהיה מנהל אגף השירות הארצי בנתבעת עד אוגוסט 2000 כי הכיר את סוג הרכב של התובע וכי ברכבים מדגם זה היו בעיות במצמד. למרות החלפות חוזרות ונשנות של המצמד לא הצליחה הנתבעת לפתור את הבעייה. עפ"י עדותו הוא הקליט את הרעשים המוזרים שיצאו מהצמד ושלח את ההקלטה ליצרן ביפן, אלא שגם הוא לא הצליח לפתור את הבעיה. בשלב כלשהו ניסו להתקין במכונית מצמד אחר אולם בתקופתו של מר כספי הבעייה לא נפתרה.

מטעם הנתבעת העיד מר אמיר מדרוני, המנהל הטכני בנתבעת, כי החלק המתבלה במהירות הגדולה ביותר בכלי רכב המשמשים ללימוד נהיגה הוא המצמד וכי החלפת המצמד במכוניתו של התובע היתה סבירה.

ביהמ"ש (כב' השופטת גרוסמן) מינה מומחה מטעמו, אינג' (ומשפטן) יצחק סמו (להלן: "המומחה"). המומחה פירט בחוות דעתו את הטיפולים הקשורים במצמד שבוצעו ברכב. עפ"י חוות דעתו ברכב מותקן מצמד מתוצאת בית החרושת האירופי בעל המוניטין VALLEO. עם זאת מציין המומחה בחוות הדעת כי נמסר לו ע"י מר מדרוני כי עם הגעת הדגמים הראשונים לארץ נתגלו תקלות במצמדים שהתבטאו בעיקר בחריקות ורעשים, כי לפתרון התקלה פנתה הנתבעת אל היצרן לקבלת הנחיות וזה הנחה אותה להרכיב מצמד מצוי שהיה נגיש באותה תקופה. בחלק מהמכוניות הוחלפו המצמדים עוד לפני מסירתם ללקוחות וחלקם הוחלפו לאחר שהמכוניות נמסרו. כמו כן מסר כי בתקופה של קבלת הדגמים הראשונים עבד בתפקיד מנהל השירות הארצי מר עדי כספי שהיה בקשר עם נציגי היצרן. מר מדרוני נכנס לתפקידו בספטמבר שנת 2000, ואילו הדגמים הראשונים הגיעו בספטמבר 1999.
בקשות המומחה לנתבעת לקבל את התכתובת עם היצרן לא נענו, ולמרות שגם בישיבת ההוכחות ביקש ב"כ הנתבעת להגיש את התכתובת, זו לא הוגשה. בסיכומיו טוען ב"כ הנתבעת כי לא היתה כל תכתובת אולם דבר זה סותר את הדברים שנאמרו ע"י מר מדרוני למומחה, חלק מעדותו בפני, וכן את עדותו של מר כספי.

בחוות דעתו של המומחה נקבע כי אורך חיים ממוצע של מצמד בשימוש פרטי נע בין 100,000 ק"מ ל- 150,000 ק"מ ויכול להגיע אף למעלה מזה, אורך חיים ממוצע של מצמד במכוניות המשמשות להוראת נהיגה הוא כ- 100,000 ק"מ, הן אצל הנתבעת בדגמים אחרים והן אצל יצרנים אחרים, לרבות כך הוא עפ"י בירורים שערך המומחה בבתי ספר לנהיגה. לשם הזהירות קבע המומחה כי אורך חיי מצמד במכונית להוראת נהיגה הוא 80,000 ק"מ בתנאים קיצוניים.
למרות זאת קבע המומחה בסעיף 10 לחוות דעתו כי אינו יכול להגדיר את המצב שנוצר עם המצמד כפגם יסודי משום שמחצית החיים המקובלת איננה יכולה להיחשב בפגם יסודי המחייב החזרת הרכב לנתבעת במיוחד לאחר שימוש חריג כרכב ללימוד נהיגה, אלא לכל היותר היא יכולה להיחשב כהוצאה עודפת אותה העמיד המומחה על סך של 1,300 ₪ לא כולל מע"מ.
מסקנה זו של היעדר פגם יסודי בשל קצת החלפת המצמד התחזק בחקירתו הנגדית של המומחה במסגרתה הוגשה חוות דעתו בעניין אחר (נ/1), גם בו מונה המומחה כמומחה של בית המשפט. באותו עניין היתה החלפה ממוצעת של מצמד כל 22,500 ק"מ והמומחה קבע כי אין מדובר בליקוי. אציין כי באותו עניין ליקוי זה לא הוזכר בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעת וכי כל ארבע החלפות המצמד נעשו על חשבון הנתבעת במסגרת האחריות.
בנוסף מציין המומחה בחוות דעתו בהדגשה כי על הטיעון הנ"ל, של היעדר פגם מהותי אלא לכל היותר הוצאה עודפת, יש להוסיף את טענת הנתבעת כי כתב האחריות מחריג את כל נושא המצמד.

בעניינינו הוחלף המצמד ביום 28/11/00 כשהמכונית עברה 711 ק"מ על חשבון הנתבעת.
בנוסף הוחלף המצמד לאחר 44,718 ק"מ ביום 03/10/01, כאשר התובע קיבל הנחה בשיעור 35% על ערך החלפים ושילם 816.40 ₪, ואילו הנתבעת שילמה עבור העבודה. כך אירע גם לאחר שהרכב נסע 86,978 ק"מ ביום 01/08/02, ולאחר שהוא עבר 117/000 ק"מ ביום 11/05/03.

בכל פעם הוחלף המצמד בשל רעשים.

עפ"י תעודת האחריות אין היא חלה על המצמד. עם זאת נראה לי כי היעדר אחריות זה חל על מצמד שהגיע לקיצו. כפי שניתן לראות הן בעניינינו והן בתיק הנוסף בו מונה המומחה, אף סוכנויות הרכב אינן רואות עצמן פטורות מהחלפת מצמד שלאורך חייו או מייד בתחילתם אינו פועל כראוי וגורם לרעשים, חריקות וקפיצות של הרכב. כך גם אמור להיות שעה שיש חוסר התאמה של מצמד לדגם רכב מסויים.

מר כספי העיד כי בעניינינו פעל המצמד שלא כשורה ברכבי הדגם האמור. הנתבעת טוענת כי עדותו אינה מהימנה בשל כך שהוא פוטר מהנתבעת אולם נסיבות הפיטורים לא הובהרו, העד לא גילה בעדותו עוינות כלפי הנתבעת, והיא לא הוכיחה עוינות כזו בדרך אחרת. לא אף זאת התחמקותה של הנתבעת מלהגיש מסמכים רלוונטים באשר לפניותיה אל היצרן, היעדר תצהיר חד משמעי כי אין התכתבויות כאלה, ודברים שנאמרו מצד מר מדרוני מהם עולה כי היו פניות כאלה, כולם תומכים בגרסה שהועלתה מפי מר כספי.

עם זאת נראה כי בסופו של דבר הותאם מצמד למכוניתו של התובע, וגם עפ"י חו"ד המומחה המצמד ביצע מספר קילומטרים שהוא סביר לרכב ללימוד נהיגה. עם זאת כפי שהתרשמתי מעדותו של התובע, רוב חיי המכונית פעל המצמד שלא באיכות הצפויה ברכב חדש, וכי הדבר היה לא רק בעת נהיגת התלמידים אלא גם בעת נהיגתו.

התקלה השנייה עליה הלין התובע היא הידלקות נורית האזהרה מבלי שהנתבעת מצאה תקלה כלשהי. אין חולק כי לאחר שהנורית נדלקת אין היא כובה אלא בפעולה שרק בידי המוסך לבצעה. לכן נזקק התובע להגיע למוסך לעיתים קרובות מאוד, גם אם לזמן קצר, על מנת לחבר את מחשב המוסך, לוודא שאין הוא מוצא תקלה, ולכבות את הנורית.

לטענת הנתבעת נגרם הדבר עקב נהיגה לא נכונה של התובע ותלמידיו.

המומחה נכח בשיעורי נהיגה שנתן התובע והתרשם שהתובע מורה לנהיגה מיומן וכי השיעורים התנהלו ללא רגיל ותקין. כמו כן מסר כי לא שמע על בעייה דומה אצל מורי נהיגה שלימדו במכוניות מדגמים או סוגים אחרים.

נראה אם כן כי אין דבר בנהיגת תלמידים, לא כל שכן בנהיגת התובע, כדי לגרום להדלקות הנורה. אוסיף ואומר כי אם במכונית המסויימת הזו יש מניעה ללמד נהיגה בשל כך שנורית אזהרה תידלק חדשות לבקרים ועפ"י ספר הרכב יצריך הדבר פנייה מיידית למוסך, היה על הנתבעת להודיע זאת לתובע עובר לרכישת הרכב.

גרסת התובע על תקלה בסדרת מכוניות זו נתמכה בעדותו של הרצל אליהו, מורה לנהיגה שקנה אותו רכב ואף הוא סבל מהדלקות בלתי פוסקת של נורית האזהרה (וכן בעיות במצמד), ונתקל בשל כך בקשיים למכור את הרכב. גם הוא העיד כי נאלץ לפנות בכל פעם שהנורית נדלקה למוסך משום שאחרת לא היתה הנורית כובה. עפ"י עדותו לא אותרה תקלה כלשהי, והתוצאה היחידה היתה שהמוסך היה מביא לכיבוי הנורית עד לפעם הבאה. אף הוא העיד כי בשל ריבוי הפניות והעובדה שלא היה נעשה כל תיקון אלא רק כיבוי הנורה קיבלו את מכוניתו לצורך זה ללא פתיחת כרטיס לקוח.

גרסת התובע נתמכה בתצהירו של מר ציון בובי העובד מאז 1993 במוסך סובארו מורשה באזור ואחראי על מחלקת חשמל מיזוג ודיאגנוסטיקה. מתוקף תפקידו הוא טיפל במכוניתו של התובע שהגיע למוסך פעמים רבות כאשר נורית האזהרה דולקת. מר בובי בדק את הרכב פעמים רבות במחשב אולם לא נמצאה תקלה. מחשב הרכב הראה שאומנם יש תקלה באחת ממערכות הרכב אך המוסך לא ידע מהי התקלה וכיצד להתמודד איתה.
כמו כן העיד כי ברכבים רבים מסדרה זו היו תקלות של הדלקות נורית מבלי שנמצאה תקלה.
בנוסף העיד כי ההנחיה לבעלי הרכב היא כי עם הדלקות נורית האזהרה עליהם להגיע מייד למוסך ולא להמשיך בנסיעה מאחר והדבר מצביע על תקלה ברכב.

לטענת הנתבעת התלונן התובע על הנורית לראשונה ביום 15/12/00 כאשר הרכב עבר 3,000 ק"מ. בפעם הבאה הוא התלונן על כך רק ביום 07/11/01 לאחר שנסע 47,000 ק"מ, ושוב ביום 18/12/01 ושוב ביום 10/04/03 לאחר שהרכב גמא 114,693 ק"מ.

אני מקבלת את גרסת התובע כי הוא פנה למוסך פעמים רבות בשל הנורית אולם מאחר והמוסך הגיע למסקנה כי אין ברכב תקלה (לפחות לא כזו שהמוסך יכול לאתר ולתקן) הרי שאין לו אלא להסתפק בכיבוי הנורה, ולכן לא טרחו לפתוח לרכב כרטיס. אני דוחה מכל וכל את טענת הנתבעת כי האחריות לפתיחת הכרטיס מוטלת על הלקוח. אחריות זו מוטלת על המוסכים מטעם הנתבעת, ומשלא עשו כן מוטל על הנתבעת שלא להתכחש לטיפולים שהיא נתנה ללא פתיחת כרטיס.

מר מדרוני העיד כי בכל הפעמים שהוא בדק את הרכב וביצע בו נסיעות מבחן נמצא הרכב תקין. כמו כן העיד כי בכל נסיעות המבחן שביצע במגוון תוואי דרך כגון כביש מהיר, דרך עירונית, ודרך עם עומסי תנועה, לא נדלקה נורת האזהרה.

עפ"י עדותו התובע נדלקה הנורית גם בעת נהיגתו ולא רק בעת שתלמידים נהגו ברכב.

לנוכח מכלול העדויות שבפני אני קובעת כי הנורה נדלקה שלא כתוצאה מנהיגה לא תקינה של התובע ותלמידיו. אף המומחה בסעיף 20 לחוות דעתו הגיע למסקנה כי תופעת הדלקות הנורית מתיישבת יותר עם פגם אינהרנטי במערכת הבקרה של המנוע שאין מצליחים לאתרו מאשר עם הרגלי נהיגה לקויים של הנתבע והעדים מטעמו.

למעלה מהצורך אוסיף כי התובע רכש מהנתבעת מכוניות מדגמים אחרים, הן לפני שרכש את המכונית שלפני המכונית נשוא התביעה, וכן לאחר מכן. במקרים אלה לא העלה התובע כל טענה כנגד איכות המכוניות, ונהיגתו לא גרמה להן תקלה איזו שהיא. לכאורה בנסיבות אלה ניתן היה לצפות כי כאשר נתקל התובע בדגם בעייתי, תנהג בו הנתבעת בהגינות אף מעבר לשורת הדין.

בתצהירו של מר מדרוני הועלתה טענה עובדתית שגם אם היא יכולה להיכנס בדוחק לטענות הכלליות של הנתבעת בכתב ההגנה לפיה נדלקת הנורית עקב נהיגה לא נאותה של התובע ותלמידיו, הרי שתוכנה לא נטען במפורש. עפ"י טענה זו החל משנת 2001 צוידו כלי הרכב מסוג סובארו 4B במערכת OBD העוזרת לשמור על איכות הסביבה בכך שהיא מבטיחה שרמת המזהמים בגזי הפליטה תהיה ברמה סבירה. עפ"י הוראות ספר הרכב לשנת 2001, אם נורית החיווי דולקת ברציפות או מהבהבת כאשר המנוע פועל יתכן שקיימת בעייה במערכת בקרת הפליטה. הידלקות הנורה אינה מעידה על קיומה של תקלה טכנית או מכאנית ברכב. הידלקות הנורה מצביעה על קיומו של מצב רגעי המתריע בפני אפשרות לזיהום אוויר מוגבר. הנורה עשויה להידלק כתוצאה מדימום מנוע שהינה תופעה המתרחשת לעיתים תכופות בכלי רכב ללימוד נהיגה.

הנתבעת אף ציטטה כאמור מספר רכב באנגלית לשנת 2001. יתר על כן היא טענה כי ספר הרכב שהגיש התובע כראיה (ת/1) אינו הספר הנכון שכן הוא חל על רכבים מדגם 1999 שעה שרכבו הוא משנת 2001.

אינני מקבלת את טענת התובעת. התובע הגיש את הספר שברשותו, והמקור היחיד לספר זה הינו הנתבעת. אין גם ספק שאת ספר הרב הקודם הוא החזיר לנתבעת במסגרת הטרייד-אין. בנוסף הספר שממנו ציטטה הנתבעת הינו באנגלית והתובע קיבל ספר בעברית.

ההתראה דלעיל על אופן פעולת הנורית, עליה מצביעה הנתבעת, אינה קיימת בספר הרכב שניתן לתובע ע"י הנתבעת (ת/1).

יתר על כן, אין זה סביר שהנתבעת תמכור לתובע רכב עם נורית הנדלקת ללא קשר לתקלה אלא בשל זיהום רגעי שאף הוא נגרם שלא כתוצאה מאופן נהיגתו של התובע, וכאשר הנורית אינה כבה בהסתיים המצב הרגעי, בנסיבות בהן עפ"י הוראות היצרן על התובע להפסיק את הנהיגה באופן מיידי ולגשת למוסך. גם אילו רצה התובע שלא לנהוג עפ"י המלצת היצרן ולהמשיך בנסיעה בהתעלם מהנורית הדלוקה, אין הוא יכול לעשות כן שמא תקרה תקלה אמיתית ברכב והתעלמותו ממנה תגרום נזק כבד. יוצא כי כתוצאה מאופן פעולת הנורית נאלץ התובע לכתת רגליו עשרות פעמים, אם לא יותר, למוסך. טוענת הנתבעת כי מדובר בדבר של מה בכך שכן רק דקות ספורות נדרשות לכיבוי הנורית. טענה זו מוטב היה אלמלא נטענה. הזלזול של הנתבעת שהתיימרה לתת שירות טוב, בזמנו של לקוח שלה, כפי שעולה מסיכומיה, אינו מתקבל על הדעת. ראשית הטיפול אינו אמור להיות כה קצר שכן למעשה היה על הנתבעת לבדוק את הרכב במחשב בכל פעם שנורית נדלקת. שנית גם הציפיה שלקוח ששילם במיטב כספו לרכב חדש יסע עשרות פעמים למוסך, ולו לדקות ספורות, לשם כיבוי נורית, אינו סביר.

בסעיף 22 לחוות דעתו מציין המומחה את האפשרות שביהמ"ש יראה בהדלקות הנורית תקלה מתמשכת אשר חלה עליה אחריות היצרן אם כי בסעיף 21 לחוות הדעת כתב המומחה:
"לסיכום, למרות הידלקות נורית... לא נגרם כל נזק למכלול כלשהו של המנוע ולפיכך תופעה זו עומדת בפני עצמה כפגם אסתטי כלשהו ולא כפגם מהותי. אמנם נכון שקשה לנהג לנהוג מכונית כאשר נורית התראה דולקת קבוע אך...אין סיכון מיידי למכלול כלשהו, רכב עבודה ללמוד נהיגה".

עם זאת בחקירתו הנגדית העיד המומחה כי אין מדובר בפגם אסתטי גרידא אלא משום תקלה מהותית שכן הנהג לא יכול להתעלם מהנורית שמא תהיה ברכב תקלה של ממש.

כאמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נהיגה בלתי תקינה של התובע גורמת להדלקות הנורה, כי עד היום לא הצליחה הנתבעת לאתר את הסיבה להדלקתה, וכי אין זה סביר שנהג יאלץ להגיע למוסך עשרות פעמים ויותר מכך כדי לוודא בכל פעם שאין תקלה ברכב וכדי לכבות את הנורה כפי שמחייב אותו היצרן, וכפי שראוי שיעשה שמא תהיה ברכב תקלה. על תקלה או פגם זה אחראים היצרן ומי שמכר את הרכב לתובע את הרכב, ומי שלא הצליח לטפל בתקלה, קרי: הנתבעת.

בנסיבות אלה אילו היה התובע דורש במועד להחליף את הרכב או לבטל את החוזה, יש יסוד לסבור כי הדבר היה עולה בידו.

לנוכח המחלוקת שהיתה בין הצדדים, שהביאה לקריסת המו"מ לפשרה שהתנהל ביניהם, אציין כי במקרה כזה, ברכיב של ההשבה היה על הנתבעת לשלם לתובע את שווי הרכב הנכון למועד התשלום והשבת הרכב (דהיינו שוויו נכון להיום) כאשר בשווי זה נלקחים בחשבון כל הפרמטרים הספציפיים של הרכב כולל היותו רכב ללימוד נהיגה, קילומטראז', וירידת ערך רק במידה והיתה עקב התאונות שעבר הרכב וכו'. עם זאת היה התובע זכאי בנוסף לפיצוי בגין תלאותיו במהלך התקופה בה החזיק ברכב כגון בשל אובדן זמן עבודתו וכו'.
הצעה זו הועלתה גם ע"י המומחה, ואני סבורה כי גם כיום יטיבו הצדדים אם יפעלו על פיה וזאת על מנת שהתובע לא "יתקע" עם רכב אותו אין הוא יכול למכור בשל פגם או תקלה שהיו בו מלכתחילה, ומאידך לכאורה אין הנתבעת ניזוקה, אלא ככל שיש נזק בכך שהיא עומדת אחרי טיב המכוניות שמכרה.

עם זאת, ללא הסכמה מצד הצדדים אין התובע זכאי לצו בדבר ביטול החוזה והשבה, וודאי וודאי שלא להשבת התמורה ששילם בשנת 2001 ללא התחשבות בירידת ערכה של המכונית מאז או דמי שימוש ראויים.

סעיף 13 לחוק המכר התשכ"ח - 1968 קובע כי על הקונה לבדוק את הממכר מייד לאחר קבלתו. עפ"י סעיף 14(א) לחוק המכר על הקונה להודיע למוכר על אי התאמה מייד לאחר הבדיקה ואם לא ניתנה הודעה אין הקונה יכול להסתמך על אי ההתאמה.

בעניינינו אין מדובר בפגם נסתר. התובע העיד כי הגם שאין רישומים בכרטיס הלקוח שלו בין הפנייה הראשונה, לשנייה שנעשתה 11 חודשים לאחר מכן, הוא חזר ופנה למוסך בשל הדלקות הנורית, סה"כ למעלה ממאה פעמים, לגרסתו.

יתר על כן סעיף 15 לחוק המכר, העוסק באי התאמה נסתרת קובע:
"לא היתה אי-ההתאמה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיף 14, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה; אולם במכירת נכס-נד אין הקונה זכאי לחזור בו מן החוזה אם נתן הודעה כאמור לאחר שעברו שנתיים ממסירת הממכר, ואין הוא זכאי ליתר התרופות בשל הפרת חוזה אם נתן את ההודעה לאחר שעברו ארבע שנים ממסירת הממכר".

לפיכך אין התובע זכאי לבטל את החוזה, אם כי הוא זכאי ליתר התרופות, מה גם שתביעתו מושתת הן על עילה חוזית והן על עילה נזיקית.

התובע העיד כי כתוצאה מהפגמים אין הוא יכול למכור את הרכב וכי אף אחד לא יקנה ממנו רכב שבו דולקת הנורית ואסור לנהוג בו במצב זה.
תשובותיו המתחמקות של מר מדרוני בעניין זה הינן בלתי מתקבלות על הדעת.
עת/5, הרצל אליהו, שאף הוא מורה לנהיגה שרכש רכב מסוג זהה העיד כי גם אצלו היתה בעיה של מצמד ונורית אזהרה ששבה ונדלקה חדשות לבקרים. עפ"י עדותו בחקירתו הנגדית כשרצה למכור את הרכב טענו שהמנוע "הלך" ואף אחד לארצה לקנות אותו ממנו. לבסוף הגיע להסכם עם אחד מסוחרי המכוניות שקנה את האוטו "כאילו בלי מנוע", מחיר של 20,000 ₪ - 30,000 ₪ כשהמחירון שלו היה 90,000 ₪.
לגרסה זו לא הוגשו ראיות בכתב אילו שהן וב"כ הנתבעת התנגד לה בבחינת עדות שבמומחיות.

התובע הגיש חו"ד שמאי, רון ניב (ת/6 - נספח ד' לתצהיר התובע), ולפיו להערכתו לא ימצא כל קונה לרכב ולא ניתן לקבוע לו מחיר שוק כלשהו.
מר ניב העיד כי הוא שמאי מזה כ- 3 שנים ועובד גם עם חברות ביטוח. מר ניב עמד על דעתו כי יש מקרים בהם לא ניתן למכור רכב עקב פגמים בו, וכי זהו אחד מאותם מקרים.

הנתבעת לא טרחה להגיש חו"ד שמאי נגדית.

למרות זאת אני סבורה כי הערכתו של השמאי לפיה אף אחד לא יהיה מוכן לרכוש את הרכב הינה קיצונית. גם מעדותו של מר הרצל אליהו עולה כי ניתן למכור אותו. מאידך, למצער עולה מחוות דעתו ועדותו של השמאי, וכן מיתר הראיות שבפני, שלרכב נגרמה עקב כך ירידת ערך כבדת משקל.

הצדדים לא התייחסו בעדויותיהם וחקירותיהם לסחרות של הרכב, אשר יש להניח שאיננה גבוה ולו לנוכח העובדה שכלי רכב אלה נמכרו רובם ככולם למורים להוראת נהיגה, וכי גיר ידני, עפ"י טענת הנתבעת שלא נסתרה, אינו פופולארי בארץ. יש להניח שדבר זה מקשה ביתר שאת על הערכת שווי הרכב, ושוויו כפי שהוא עם נורית הנדלקת חדשות לבקרים מבלי שניתן למצוא תקלה ומבלי שניתן שלא לבקר במוסך כדי לבצע בדיקה באמצעות מחשב וכיבוי הנורית.

לאור חומר הראיות שבפני, ולמרות שהנתבעת לא הגיש חו"ד שמאי נגדית, אני מעמידה את ירידת הערך על 40% משווי הרכב כשוויו בעת מתן פסק הדין (כשהוא מחושב בהתחשב בקילומטראז' ושימושו להוראת נהיגה, אך ללא ירידת ערך בגין תאונות וזאת בהיעדר ראיות על ירידת ערך כזו ובהתחשב בכך שלא כל תאונה גורמת לירידת ערך ובכך שהנתבעת היתה רשאית לקבל פרטים נוספים על הנזק שנגרם למכונית בתאונות במסגרת ההליכים המקדמיים, אך לא עשתה כן).

הנתבעת תשלם לתובע את הסכום האמור בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום.

במידה והצדדים לא יסכימו על שווי הרכב עפ"י הוראותי כאמור לעיל, יגישו טיעוניהם לעניין שוויו תוך 14 יום מקבלת פסק הדין, ובמידת הצורך ימונה על ידי שמאי לצורך שומה זו בלבד.

בנוסף טען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בגין 50 ימי עבודה לפי שווי של 987 ₪ ליום עבודה.
לטענת הנתבעת לא הוכיח התובע אובדן ימי עבודה, וכן היא טוענת כי שכרו ככל העולה מהמסמכים שהגיש, עומד על סך של 281 ₪ ליום.

בדרך הטבע, לא תיעד התובע כל כניסה שלו למוסך כפי שגם לא צבר מסמכים של פתיחת כרטיס במוסך. מהעדויות עולה שמדובר בעשרות מקרים. נכון גם שלא נדרש יום עבודה לכל טיפול, במיוחד אלה שהיו בהמשך, בהם כשגרה נכנס רכבו למוסך, חובר למחשב על מנת לוודא שאין תקלה, והנורית כובתה. עם זאת גם פעולה זו אורכת זמן ואיננה נעשית עפ"י זמנו הפנוי של התובע אלא עפ"י הנדרש ע"י היצרן והיבואן, עם הדלקות הנורית.
לפיכך אני פוסקת לתובע ברכיב זה סך של 5,000 ₪ אשר ישולמו ע"י הנתבעת לתובע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

התובע אינו זכאי להשבת כספים בגין התיקונים שעניינם טיפול במצמד שכן הללו אינם כלולים באחריות וקצב ההחלפה אינו בגדר פגם מהותי בהתחשב ביעודו של הרכב להוראת נהיגה. בנסיבות אלה אינני מוצאת לנכון לפסוק גם את "ההוצאה העודפת" שבחו"ד המומחה. אי ההנאה מאופן פעולתו הלא תקין של המצמד איננו בבחינת הוצאה שבגינה שילם התובע עבור התיקונים.
מטעם זה גם אינני פוסקת לתובע סכום כלשהו בגין עגמת נפש.

בנוסף לאמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט לרבות הוצאות מלאות של האגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובע ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת, הוצאות עדים כפי שפסקתי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום שפסקתי את ההוצאה ועד למועד התשלום.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 30% מסכום פסק הדין (לא כולל הוצאות אגרה ועדות) בתוספת מע"מ כדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין רכב

  2. זיוף מד אוץ של רכב

  3. רכב חדש פגום

  4. בעלות על רכב

  5. תקלות במזדה 6

  6. תקלות ברכב חדש

  7. רכישת רכב לקוי

  8. בעלות רכב מעוקל

  9. החלפת קודן לרכב

  10. הפחתת מס על רכב

  11. מכירת רכב מעוקל

  12. קניית רכב ממגרש

  13. זכות עכבון ברכב

  14. קפיצה מרכב נוסע

  15. צבע מתקלף באוטו

  16. הפקרת מפתחות רכב

  17. טיפול רשלני ברכב

  18. בעיות ברכב משומש

  19. תקלות ברכב משומש

  20. קניית רכב מהשכרה

  21. החזרת רכב מהמשטרה

  22. תקלות חוזרות ברכב

  23. שאלת בעלות על רכב

  24. אחריות צ'מפיון לגיר

  25. הצעת חוק שמאות רכב

  26. פתיחת דלת רכב חונה

  27. חיפוש ברכב של עובד

  28. רעשים בהגה דייהטסו

  29. טעות בדוח בדיקת רכב

  30. ליקויים במנוע משומש

  31. השמדת רכב לאחר גרירה

  32. ביטול עסקת קניית רכב

  33. עלות פחחות וצבע לרכב

  34. החזר כספי על רכב חדש

  35. החזרת רכב לאחר פרידה

  36. תקלות ברכב מרצדס חדש

  37. אי העברת בעלות על רכב

  38. קניית רכב שלא עבר טסט

  39. הרשאה לאחר לנהוג ברכב

  40. תביעה על שפשופים לרכב

  41. קניית רכב עם סדק במנוע

  42. שמירת מרחק בין כלי רכב

  43. תקלה בחלונות חשמל ברכב

  44. בדיקת מפתחות רכב שנגנב

  45. נפילת עמוד תאורה על רכב

  46. טוטאל לוס רכב של המדינה

  47. תביעה נגד מכון בדיקת רכב

  48. תביעה לתשלום דמי השכרת רכב

  49. תביעה בגין קניית שמן לרכב

  50. התיישנות תביעת רכב קל כבד

  51. זיוף קילומטראז' מכירת רכב

  52. התקנה לקויה של מערכת לרכב

  53. מיסים על רכב לעולים חדשים

  54. בעלות על רכב לפי תקנת השוק

  55. הרכב ועדת השחרורים על תנאי

  56. תביעה בגין איתור רכב שנגנב

  57. הנחה לעורכי דין ברכישת רכב

  58. התנגדות להעברת בעלות על רכב

  59. מכירת רכב - שני בעלים שונים

  60. נזקים לרכב שנמצא לאחר שנגנב

  61. ביטול רישום רכב במשרד הרישוי

  62. תביעה נגד מוכר רכב באתר יד 2

  63. שימוש בכלי רכב אזרחיים כמחסום

  64. תביעה בגין פגם בתיבת ההילוכים

  65. דרישת פיצויים על ליקויים ברכב

  66. אי בדיקת תקינות רכב לפני קניה

  67. ידיעה על בעיות ברכב לפני רכישה

  68. הפסדי ימי עבודה בגלל תיקון רכב

  69. אדם שנפגע מרכב נוסע כשיצא מרכבו

  70. כתב הרשאה להפעלת מכון רישוי רכב

  71. תאונה בין שני רכבים שנסעו ברוורס

  72. קניית רכב שהיה בליסינג ללא ידיעה

  73. נזק לרכב בחניון לטווח ארוך בנתב"ג

  74. תביעה נגד חשמלאי רכב על תקלות חוזרות

  75. קילומטראז מזוייף - קניית רכב משומש

  76. תביעת פיצויים בגין החלפת מנוע ברכב

  77. עורך דין קניית רכב - מודעה בעיתון

  78. טען כי רכב התדרדר מהגרר עקב קשירה רשלנית

  79. תקנות שמירת הנקיון (שלטים ברכב), התשמ''ז-1987

  80. פיצוי כספי על קניית רכב עם קילומטראז' לא נכון

  81. תביעה בגין תקלה ברכב (רעידות חזקות ובלתי נסבלות)

  82. תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ''ה-1995

  83. טענת אי גילוי תקלה חמורה בגיר ע"י מכון בדיקת רכב, נדחתה

  84. תביעה: לטענת התובע היה בור בכביש ורכבו נפל לתוכו וניזוק

  85. תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת רכב), התשנ''ז-1997

  86. טען כי לפני תיקון הרכב לא התקשרו אליו ולא קיבלו אישור לתקן

  87. לטענת התובע, הבטיח לו מוכר הרכב לבצע העברת בעלות ו"מאז נעלמו עקבותיו"

  88. טען שהמוכר הצהיר בפניו שהרכב מעולם לא עבר תאונה ומדובר ברכב יד 2 והתובע הינו יד 3

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון