תקלה במכונת דפוס

להלן פסק דין בנושא תקלה במכונת דפוס:

פסק דין

  1.      התובעים הינם בעלי בית דפוס הקיים מזה 28 שנה והתובע 2 העיד על עצמו כי הוא עובד בתחום הדפוס 30 שנה (להלן: "התובע"). הנתבעת הינה חברה העוסקת בייבוא ובשיווק מכונות דפוס. אין מחלוקת כי בחודש מרץ 2000 רכשו התובעים מאת הנתבעת מכונת דפוס מסוג "המדה" דגם NP 47 תמורת סך של 220,000 ש"ח לא כולל מע"מ. המכונה סופקה באותו חודש והותקנה בבית הדפוס והתובעים שילמו תמורתה במלואה. לטענת התובעים, שבועיים לאחר התקנת המכונה התגלתה תקלה חמורה במערכת המים והדפים שהודפסו יצאו בצורה בלתי ראויה ולא ניתן היה לספק את הסחורה המוזמנת ע"י הלקוחות. לטענת התובעים תקלה זו חזרה ונשנתה עד אשר לאחר שנה תמימה של תיקונים, הנתבעת החליפה את מכונת הדפוס במכונה חדשה וזאת בחודש פברואר 2001. דא עקא, שגם המכונה החדשה סבלה לטענת התובעים, מאותה תקלה. לטענת התובעים, קיימת תקלה מהותית במערכת המים של המכונה ולכן הם מבקשים התובע השבה של סכום הרכישה בתוספת פיצוי הנזקים, שנגרמו להם בגין אובדן ימי עבודה, אובדן הכנסות ומוניטין.
  2.      הנתבעת טוענת כי את המכונה הראשונה החליפה "לפנים משורת הדין" ולשם שמירה על המוניטין שלה. הנתבעת טוענת כי הסיבה לתקלה במכונה היא בעיה תפעולית של התובע עצמו. לטענתה, התובע אינו מקיים את הוראות היצרן בנוגע לטיפול יומי ושבועי במנגנוני מים וצבע וכן אינו משתמש בצבעים וחומרים המתאימים למכונה שלו. לכן, הסיבה לבעיות הרטיבות, לגירסת הנתבעת, היא טיפול לא נכון במכונה ושימוש במוצרים לא נכונים.
  3.      מטעם התובעים העיד התובע בלבד. מטעם הנתבעת העידו מר דן למפר, מנהל שירות ארצי אצל הנתבעת; מר שמוליק פיירמן, מנהל מכירות אצל הנתבעת; ומר יצחק וייס, מנהל שירות טכני אצל הנתבעת. במהלך קדמי המשפט לפני כב' השופטת גרוסמן הוצע לצדדים מינוי מומחה מוסכם. המומחה מונה על מנת להכריע בשאלות הבאות:

"1. האם המכונה פגומה?
2. אם כן במה מתבטאים הפגמים?
3. האם הפגמים במכונה היו מראשיתם או שנוצרו עקב שימוש לקוי?
4. האם השימוש הלקוי נבע מהדרכה לא נכונה ואם כן, הדרכה של מי".
(ר' החלטת כב' השופטת גרוסמן מיום 28.4.04).
סופו של דבר מונה כמומחה, מהנדס המכונות שמואל בר שלמה. המהנדס בר שלמה הגיש חוות דעתו ביום 20.6.05. בשל חשיבותה של חוות דעת המומחה נביא קטעים נרחבים ממנה. המומחה ציין כי לצורך חוות דעתו, ביקר בבית הדפוס של התובעים וכן בבית דפוס, שהומלץ ע"י הנתבעת, בכפר מע'אר וזאת בנוכחות נציגי הנתבעת. המומחה גם ציין כי שוחח "עם בעלי דפוס אחרים וטכנאים להשלמת תמונה כללית על תופעת הופעת טיפות מים באגן הצבע". המומחה סיכם את הערכתו כי יש פגם במערכת המים המותקנת על המכונה. לדעתו, אטמי הצד של צירי הגלילים רגישים לכיוון מדויק ביותר או רגישים לחדירת לכלוך עדין והם גורמים למים לעבור ולחדור דרך האטמים למערכת הצבע. המומחה ציין בענין זה: "העובדה שלא ניתן לאטום את בריחת המים לכיוון הצבע בצורה פשוטה ונוחה הינה פגם במערכת ולא יעלה על הדעת שכל הפעלה תעשה עם טכנאי צמוד". עוד ציין המומחה, כי מצא בארץ בבתי דפוס אחרים - תקלה דומה. המומחה קובע כי חדירת טיפות המים אינה קשורה לאיכות וסוג הצבעים בהם משתמשים התובעים, ולחומרי הניקוי ורמת האחזקה של המכונה, ולכן מצא את תביעת התובעים תביעה אמיתית ולא תביעת סרק.
4.     לאחר קבלת חוות דעת המומחה ביקשה הנתבעת להציג לו שאלות הבהרה. בתחילה הוגשו שאלות רבות, אשר לא אושרו ע"י כב' השופטת גרוסמן, לאחר שקבעה כי מדובר בחקירה נגדית של ממש, והנתבעת נדרשה לצמצם את השאלות לחמש עד שש שאלות ענייניות. הנתבעת צמצמה את שאלותיה ל-6 שאלות הבהרה עליהן ענה המומחה ביום 14.10.05. יש לציין כי בתחילת דיון ההוכחות ביום 25.1.06, שאליו זומנו כל העדים, קמה ב"כ הנתבעים וביקשה לזמן, לדיון נפרד, כמובן, את המומחה מטעם ביהמ"ש לחקירה נגדית. ב"כ התובעים התנגד ובהחלטתי מיום 29.1.06 קבעתי כי אין מקום להענות לבקשה מן הנימוקים המפורטים בהחלטה. אציין כי ב"כ הנתבעים ביקשה להזמין גם עדי הזמה ולא מצאתי לנכון להיעתר גם לבקשתה זו מן הנימוקים המפורטים באותה החלטה. לאחר מכן הוגשו סיכומי הצדדים.
חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש
5.     המומחה, בחוות דעתו, תיאר את מכונת הדפוס כמכונת דפוס אופסט צבע אחד מתוצרת יפן. המומחה הסביר כי בתהליך ההדפסה גלילי הצבע וגלילי המים נמצאים במגע על "לוח" ההדפסה - המים מכסים את השטחים הריקים על "הלוח" ומשמשים לדחיית הצבע, שאר השטח מתכסה בצבע המועבר לנייר המודפס. בעבר, היו הגלילים במכונות עטופים בד, שספג חלק מעודפי המים והיו נוחים לכיוון ולשימוש. מערכות המים החדשות כוללות גלילי גומי. יש מערכות שהמים נמצאים בין הגלילים - כמו במקרה שלפנינו - ויש מערכות שהגלילים נמצאים בתוך אמבט מים. היתרון הדומיננטי של גלילי המים הוא באיכות ההדפסה לעומת איכות ההדפסה עם גלילי הבד. את מערכות המים מייצרים יצרנים שהתמחו בייצור מערכות מים ולהם דגמים שונים המותאמים למכונות של היצרנים. במקרה שלפנינו בחרו היצרנים ביפן להרכיב מערכת של חברת VARN.
6.     המומחה בהסכמת הצדדים בדק מכונה נוספת בכפר מע'אר. הנתבעת היא שהציעה למומחה לבדוק את המכונה הזו. המומחה בחן את המכונה שהיתה זהה למכונה שברשות התובעים, אך מצבה המכני היה מצוין כמכונה חדשה, משום שבעל בית הדפוס שומר על המכונה בצורה קיצונית טובה וכל המערכות היו נקיות ומטופלות. אולם, גם בעל בית הדפוס בכפר מע'אר התלונן בפני המומחה על אותה תופעה עליה התלוננו התובעים. אותו בעל בית דפוס עובד בכמות קטנה בהרבה מזו של התובעים, ובכל זאת הוא סובל מאותה בעיה.
7.     המומחה מתייחס לטענות של הנתבעת ודוחה אותן אחת לאחת.
אשר לטענה הראשונה, כי התובעים לא ביצעו תחזוקה במכונה בהתאם להוראות היצרן כותב המומחה כך: "אין לי ספק שהתובעים לא ביצעו את כל הוראות היצרן - מצבה המכני של המכונה ביום בדיקתי היה ירוד ומראה שאכן לא בוצעו כל הטיפולים המומלצים בהוראות ההפעלה. מצד שני, התקלות החלו להופיע כשהמכונה היתה חדשה ובמצב מכני מצוין. כלומר, לא הייתי קושר את מצבה המכני של המכונה היום לתופעה שעליה התלוננו התובעים". המומחה גם מעריך כי בוצעו טיפולים יומיים ע"י התובעים מתוך הנחה שללא טיפולים כאלה, לא ניתן לקבל איכות הדפסה.
אשר לטענה השניה, כי התובעים השתמשו בצבעים וחומרי ניקוי זולים ולא מתאימים, כתב המומחה, כי החלפת הצבעים וחומרי הניקוי בהתאם להמלצת הנתבעת לא פתרה את הבעיה. כמו כן, הוא כותב בענין זה, כי לאחר הביקור בכפר מע'אר למד שאין משמעות קריטית לשינוי בצבעים ולחומרי הניקוי.
אשר לטענה השלישית, כי התובעים אינם מתפעלים נכון את המכונה בשל אי הכיוון, כותב המומחה, כי המכונה רגישה באופן מיוחד לכיוון עדין של המרווחים והלחץ בין הגלילים. עפ"י חוות דעתו דרושה מיומנות רבה לכיוון הגלילים, אשר זו פעולה יום יומית המבוצעת ע"י מפעיל המכונה וכיוון לא נכון עלול לגרום לתופעת טיפות המים בצבע. בענין זה שואל המומחה שאלה רטורית: "אין ספק שמיומנות מקצועית של טכנאי לכיוון מיוחד יכלו לתת את הצלחת ניסוי הפעלת המכונה. אולם, השאלה היא האם מפעיל רגיל יכול לבצע אותו כיוון או שעליו להצמיד טכנאי מנוסה למכונת הדפוס?". עובדה היא, לדעתו, שהדרכה אינה מספיקה.
אשר לטענה הרביעית, של הנתבעת ולפיה ההדפסה נעשית על נייר צר המכסה רק חלק מאורך הגליל, הרי שהטענה, לדעתו, לא רלוונטית מאחר שהמכונה לא נמכרה להדפסת נייר ברוחב גליל מלא בלבד אלא עד לרוחב מלא.
כאמור, מסקנת המומחה מטעם ביהמ"ש היתה כי קיים פגם במערכת המים המותקנת על המכונה משום שאטמי הצד של צירי הגלילים רגישים לכיוון מדויק ביותר או לחדירת לכלוך עדין, ולכן קשה ביותר לאטום את בריחת המים לכיוון הצבע בצורה פשוטה ונוחה.
8.     הנתבעת מבקשת כי אדחה על הסף את חוות דעת המומחה. קודם שאדון בטענותיה הרי שיש להזכיר כי המומחה מונה ע"י המנ"ת בבית משפט השלום בתל אביב, והנתבעת לא הביעה כל התנגדות למינויו. הנתבעת אף שיתפה עימו פעולה באופן שהמומחה ביקר עם נציגי הנתבעת גם בבית דפוס אחר, שהנתבעת בחרה על פי רצונה שלה בלבד, על מנת שהמומחה יוכל להתרשם ממכונה אחרת ובכל זאת, גם באותה מכונה, שנבחרה ע"י הנתבעת, התברר כי קיימות תלונות על חדירת טיפות מים לצבע. המומחה הינו מהנדס מכונות ועל פי תשובותיו לשאלות ההבהרה עולה שמסר על נסיונו לנציגי הצדדים טרם שהחל בכתיבת חוות הדעת. יתר על כן, הוא ציין כי הוא "יועץ למשרדי שמאים וחברות ביטוח בנושאים טכניים מזה 16 שנים. בעבר טיפלתי בשיקום מספר בתי דפוס שנפגעו מאש, עשן, פיח ומים- במסגרת עבודתי למדתי על המערכות המכאניות של המכונות והבעיות הייחודיות של מכונות הדפוס השונות.". לכן כל טענותיה של הנתבעת לעניין מומחיות המומחה אינן במקומן. יתר על כן, המומחה בחוות דעתו הסביר את צורת עבודת מכונת הדפוס בדרך דומה לזו, שאותה הסביר מנהל השרות הטכני של הנתבעת (ר' סעיף 2 לחוות הדעת לעומת סעיף 10 עד 11 לתצהיר מנהל השרות הטכני).
9.     הנתבעת אינה צודקת בטענתה, כי המומחה לא עשה כל בדיקות בעצמו וכל עדותו נשענת על "שמועות". המומחה ביקר גם בבית הדפוס נשוא הדיון ובדק והפעיל את מכונת הדפוס נשוא הדיון, וכן, מיוזמתו, הציע לבקר בבית דפוס נוסף, שיבחר ע"י הנתבעת. כמובן, שבכך ניתן יתרון דווקא לנתבעת לבחור את מכונת הדפוס הראוייה ביותר בעיניה לעמוד למבחן. המומחה ציין בחוות הדעת כי בוצע ניסוי בנוכחותו במכונת הדפוס של התובע ומן הניסוי הסיק המומחה - וזו המטרה לשמה הוא מונה: להסיק מסקנות מבדיקות שערך- כי "המכונה רגישה באופן מיוחד לכיוון עדין של המרווחים והלחץ בין הגלילים" וכי "דרושה מיומנות רבה לכיוון הגלילים". המומחה גם טרח לבחון, כאמור מכונה נוספת שנבחרה ע"י הנתבעת בלבד והגיע עד לכפר מע'אר, על מנת לבדוק בעצמו ולראות את פעולת מכונת הדפוס. ומסקנתו מן הביקור והצפייה בהפעלה היתה: "תופעת חדירת טיפות מים לצבע בעת שימוש עם צבע על בסיס גומי מופיעה גם אצלו. חשבוניות נייר כימי מודפסות רק עם צבע על בסיס גומי והוצגו לפני דוגמאות של חשבוניות עם הדפס פגום כתוצאה מחדירת מים." וכל זאת במכונת דפוס שהנתבעת עצמה המליצה על בחינתה. לא זו אף זו, שתופעת חדירת המים קרתה באותה מכונת דפוס בע'אר גם כאשר השתמשו במהלך הניסוי בצבע על בסיס גומי, המומלץ ע"י הנתבעת.
10.     בהיבט המשפטי יש לציין שכל העובדות המשמעותיות ששימשו בסיס לחוות דעתו של המומחה נכתבו כעדות ממקור ראשון ולא כעדות שמועה, כפי שטוענת הנתבעת. הן נכתבו לאחר ביקור במקום והפעלת שתי מכונות הדפוס: זו נשוא הדיון וזו שבמע'אר. בנסיבות שכאלה דווקא "העובדות המובהקות", כפי שהדבר מכונה בפסיקה, אינן מפי השמועה, למרות שמותר להביא עובדות שכאלה בחוות דעת (ר' קדמי, על הראיות, מהדורת 1999, עמ' 679-684) והמומחה ראה אותן במו עיניו ונחשף להן במלואן.
המומחה, בניגוד לנתבעת, אינו מתרשם ממצבה הירוד טכנית של המכונה נשוא הדיון, משום שכפי שהסביר, ובצדק, גם כאשר היתה המכונה חדשה לחלוטין התגלו בה אותן תקלות בדיוק. יתר על כן, גם במכונה במע'אר, שמצבה מצויין והיא נשמרת היטב נתגלתה אותה בעייה ולכן הבעייה קיימת במכונה ללא קשר למצב התחזוקה.
גם שימוש בחומרים מתאימים אינו משנה את התקלה ולכן טענת הנתבעת כי התובעים אינם משתמשים בחומרים מתאימים גם היא אינה מסייעת לה. המומחה בחן את המכונה במע'אר עם חומרים תוצרת גומי, שהומלצו ע"י הנתבעת ועדיין היתה דליפת מים.
מכאן שגם אם היו התובעים דוברי אנגלית ומשננים את חוברת האחזקה של המכונה ומבצעים את כל הנדרש לא היה הדבר מסייע בידם, משום שהבעיה היא, כפי שציין המומחה, שיש פגם במערכת המים, משום שאטמי הצד רגישים לכיוון מדוייק ביותר שאין מפעיל רגיל יכול לעמוד במטלה זו ברמה היומיומית של תפעול מכונה, שצריכה לעבוד בהספקים גדולים ביותר.
עדותו של מנהל השירות הטכני מטעם הנתבעת מר יצחק וייס
11.      מר וייס, מנהל השירות מטעם הנתבעת, הינו בעל ניסיון העולה על 40 שנה בתחום הדפוס ואין מחלוקת לגבי מומחיותו. מר וייס נשאל לגבי קריאה אחת מיום 8.7.01 שם נכתב שהיצרן בחו"ל שלח צבע במיוחד, על מנת לבחון את תפקודה של המכונה והמסקנה של הטכנאי של הנתבעת היתה, כי עדיין יש מים. ב"כ התובעים שאל את מר וייס:
"השתמשו בחומרים הטובים ביותר ובכל זאת יש מים?"
ותשובתו של מר וייס היתה:
"אין לי תשובה" (ר' עמ' 52 שורות 7-4).
בהמשך הוא אומר כך:
"אני אסביר לך, אחד הדברים שכתבתי בתצהיר הסברתי בתחילה אחד המקומות שהמים נספג זה בנייר. הלקוח עובד על מכונה גדולה ועובד על החשבוניות ושליש עובד על נייר כימי שלא סופג בזמן ההדפסה לא מייד, המים צריכים ללכת לאיזה מקום, אין להם לאן ללכת, אז יש טיפות מים על הבלנקט. אין לי מה לחזור שוב אני אחזור על התשובה שלי 80 פעם. כשמגיעים למצב של עודף מים זה קורה בכל מכונה של אופסט. אז יש טיפות מים, סוף העולם!" (ר' עמ' 53 שורות 11-5).
מר וייס חזר על עמדתו בעמ' 55 לפרוטוקול בשורה 1 ואמר:
"אני אומר בשלוות נפש כי עודף מים במכונה זה לא תקלה".
בהמשך נשאל מר וייס על המכונה בכפר מע'אר ואמר:
"הוא בסדר גמור הוא יודע להתמודד עם הבעיה והוא מנסה להתמודד עם הבעיה אבל התובע לא... לא היתה מהלקוח הזה אפילו קריאה אחת. אפשר להוכיח דרך המחשב שלא היתה קריאה של עודף מים. הוא התמודד לבד, הוא הוסיף משחה שמייצבת" (ר' עמ' 55 שורות 19-14).
12.     עדותו של מנהל השירות הוסיפה לחוות דעתו של המומחה ושיכנעה, כי במכונה קיים פגם אינהרנטי בנושא המים. פגם אשר גם מנהל השירות לא ידע לפתור אותו למרות שניסה שוב ושוב. גם לאחר שהובאו החומרים הטובים ביותר, ששלח היצרן מיפן עדיין לא נפתרה התקלה. יתר על כן, הפתרון של מר וייס היה לטעון, כי בעיה זו של חדירת המים, שבעטייה הסכימה הנתבעת בפעם הראשונה, להחליף את המכונה, "אינו בעיה" ו"עודף מים במכונה אינו תקלה". מובן שעדותו אינה יכולה להתקבל ברצינות, כאשר נושא עודף המים או חדירת המים זכה לטיפול רציני ואינטנסיבי במהלך זמן רב ע"י הנתבעת עצמה בלא שהצליחה למצוא לו פתרון. כעת משלא מצאה לכך פתרון והתובעת הגישה תביעה, טוען מנהל השירות שבעצם זו לא תקלה. אי אפשר לקבל טענה זו ברצינות לנוכח התנהלות הנתבעת עצמה, והיא גם סותרת את דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.
13.     טענה נוספת של מנהל השירות הטכני היתה כי בעל מכונת הדפוס במע'אר מעולם לא התלונן על חדירת המים. המומחה בחוות דעתו מסביר זאת בכך, שבעל בית הדפוס במע'אר עובד בהיקפים בטלים קטנים ובטלים בשישים יחסית להיקפים שעובד בהם התובע. יתר על כן, התופעות של חדירת המים הופיעו גם כאשר השתמשו במכונה הנקייה, והשמורה היטב של שבמע'אר וגם כאשר השתמשו בצבע המומלץ- צבע על בסיס גומי.
דיון והכרעה
14.     אקדים ואומר, כי התובע עשה רושם אמין ומהימן לחלוטין. מדובר בבעל בית דפוס שקיים 30 שנה, שקנה בתום לב מכונת הדפסה במטרה להדפיס עבודות דפוס מרובות, ונתקל בבעיה שניסה לתקן אותה שוב ושוב בתום לב, בדרך מקובלת ותוך פנייה חוזרת ונשנית לנתבעת. הוא המתין בסבלנות, כדי שהנתבעת תגיע ותתקן וגם לאחר כמעט שנה של טיפולים במכונה הראשונה לא הגיש תביעה, אלא המתין להחלפת המכונה. משהגיעה המכונה השנייה, שוב חזרו אותן תקלות בדיוק, למרות שימוש בצבעים שעליהם המליצה הנתבעת וגם לאחר שטכנאי הנתבעת היו מפעילים ומכוונים - התקלה היתה חוזרת ונשנית. בנסיבות אלה ניתן להבין את התובע שקצה נפשו במכונה שאינה עובדת באופן סדיר וראוי, והוא מבקש להשיבה ולקבל את תמורתה.
15.     כל טענות הנתבעת על כך שכל הבעיות במכונה נובעות אך ורק מחוסר מיומנות של התובע בהפעלת מכונת הדפוס אין להן בסיס. הטענה שהתובע הטריד את הנתבעת ב"קריאות סרק" (עמ' 2 לסיכומים) אינה עומדת למול תשובותיו של מנהל שירות הנתבעת עצמו, כי אינו יכול להסביר את העובדה, שלמרות שפעל הוא עצמו על פי הוראות היצרן ובחומרים שנתקבלו מהיצרן, עדיין התקלה היתה קיימת. היא גם אינה עומדת למול העובדה שאנשי השירות הגיעו שוב ושוב ואף החליפו את המכונה הראשונה. בכך יש הודאה ברורה בתקלה קיימת, שאנשי השירות לא הצליחו להתגבר עליה. דרכה של הנתבעת כעת היא להאשים את התובע בהאשמות שונות של חוסר תחזוקה וחוסר יכולת כיוונון, כאשר גם אנשי השירות מטעמה לא הצליחו למנוע את התקלות. נסיון הנתבעת להציג את התובע, שהוא עובד רב שנים בדפוס, שהפעיל מכונות דפוס קודמות בהצלחה, כאדם חסר ידע או נסיון בדפוס ולתלות את האשמה בו- אינה ראויה. המומחה מטעם בית המשפט הסביר, כי מדובר בבעייה מיבנית במכונה שהכיוונון של האטמים מורכב ועדין ודורש מומחיות. אי אפשר לדרוש מבעל בית הדפוס וממפעילי המכונה שיהיו להם כישורים של טכנאי או שיאלצו לבצע כל הזמן כיוונים עדינים של מכונה שאמרוה לפעול באופן שוטף.
על מנת להבהיר, הצדדים השתמשו בדוגמא של תפעול מכונית. אמנם על נהג המכונית לדעת לנהוג ברכב, דהיינו להפעיל את המכונה, וזאת ידע התובע, אולם אין לצפות ממנו או מכל נהג רגיל כי כל בוקר יפתח את מנוע המכונית ויכוון אותו בידיו, על מנת שיפעל ללא תקלה. לא צריך להכביר מילים על כך, שאם מכונית היתה נמסרת לבעל מכונית, כאשר כל בוקר עליו לפתוח את המנוע ולכוון אותו, הרי שהיינו קובעים שהמכונית אינה ראוייה ומשיבים אותה ליצרן. כל מה שצריך מפעיל המכונית לדעת בהקשר למנוע הוא הכנסת המפתח והתנעת המכונית הוא אינו צריך לדעת דבר בהקשר למנוע ולפתיחתו והוא יכול להיות כ"ספר חתום" בעבורו. הנתבעת דורשת מהתובע כי ידע את רזי מנוע המכונית = כיוון האטמים וכו'. בכך מטילה הנתבעת על התובע כמפעיל המכונה נטל, שאינו ראוי ואינו סביר.
לפיכך, אני קובעת כי יש לקבל את טענת התובעים כי המכונה לקויה ונגועה בפגם מהותי ולכן יש לבטל את ההסכם על פי סימן ב' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1971 (להלן: "חוק התרופות").
השבה
16.     התובעים מבקשים השבה, כדברי ב"כ התובעים בסיכומיו בקצרה:"יש לבטל את העיסקה ועל פי דיני ההשבה יש להשיב לתובעת את כספה בריבית והצמדה ולקבל את התביעה במלואה."
17.     ב"כ הנתבעת מפנה בסיכומיו לסעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 ולסעיף 9 לחוק התרופות, ולפיהם חובת ההשבה היא הדדית ומקבילה, כאשר כל צד חייב להשיב למשנהו את מה שקיבל על פי החוזה [או את שוויו] וכך צד זכאי לקבל ממשנהו את מה שנתן על פי החוזה [או את שוויו]. לטענת ב"כ הנתבעת, את המכונה הרסו התובעים כליל, ואף המומחה קבע כי מצבה ירוד ביותר. ב"כ הנתבעת מפנה לסיפרה של גבריאלה שלו, דיני חוזים, ולפיו, השבת נכס שהתבלה עקב השימוש בו נחשבת כהשבה בלתי סבירה המזכה בהשבת שווי הנכס תחת הנכס עצמו (עמ' 278-279). בנוסף נטען כי במשך התקופה בה היתה המכונה מצויה ברשות התובעים ועשו בה שימוש יש לחייבם בדמי שימוש. בנסיבות אלה עותרת הנתבעת לדחיית התביעה להשבה. הנתבעת מפנה לפסקי דין הבאים: ע"א 145/80 וע"א 243/83.
18.     סעיף 9 (א) לחוק התרופות קובע:
"משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך."
19.     בפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בעניין השבת נכס בעין (ע"א 5393/03 אברהם פרג' ואח' נ' יעל מיטל (לא פורסם) להלן: "פס"ד פרג'"), נדונה סוגיית ההשבה ובין היתר שאלת השבה, כאשר קיימת ירידת ערך הנכס. קיימת גם אבחנה נוספת בין ירידת ערך עקב ירידת שווי השוק וירידת ערך עקב נזק שגרם התובע (ר' לעניין זה גם בספרו של כב' השופט דוד קציר, תרופות בשל הפרת חוזה, חלק ב', 1991, עמ' 817-120). אין ספק שבמקרה שבפני ערך הנכס ירד הן כיוון שהוא התבלה בלאי טבעי ובנוסף, על פי המומחה, המכונה לא טופלה כראוי. וכך נכתב בפס"ד פרג':
"ירידת ערך שוק של נכס, נשוא עיסקה שנתבטלה, אינה, כשלעצמה, עילה שלא להחזירו בעין. ירידת ערך, פרי תנודות שוק, אינה הופכת, ככלל, את השבת הנכס ל"בלתי אפשרית" או ל"בלתי סבירה" במובן סעיף 21 לחוק החוזים. העקרון הנוהג הוא כי שינויים במחירי שוק של הנכס אינם מסייגים את החובה להחזירו כמות שהוא, וכפי ערכו, נכון למועד ההשבה. הכלל הרגיל הוא כי, בצד החזרת הנכס בעין, לא תיעשה התחשבנות איזון בין הצדדים אך ורק בשל שינויים בערך השוק של הנכס, שאינם תולדה של התנהגות הצדדים, ואשר אינם קשורים בשינויים במצבו הפיסי של הנכס.נ
"השבה בעין שקולה, מבחינה כלכלית, להשבת הנכס כערכו ביום ההשבה. העובדה כשלעצמה שחל שינוי בערך הנכס בין תאריך החוזה לתאריך ההשבה איננה הופכת את ההשבה בעין לבלתי סבירה (זאת, בהנחה שהשינוי איננו נובע מנזק, בלאי או שיפור בנכס). נהפוך הוא: שינויים בערך הנכס מהווים, בדרך כלל, שיקול לגיטימי בהחלטת הצד הזכאי לבטל את החוזה, אם להפעיל את ברירת הביטול".ב
(ד. פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט, כרך ב, מהד' שניה, עמ' 752).ו
השבה "בלתי אפשרית" או "בלתי סבירה" המצדיקה השבת שוויו של הנכס במקום החזרתו בעין מתרחשת במצבים בהם הנכס הושמד, אבד, או הועבר לצד שלישי אשר רכש לגביו זכויות. אין די לצורך כך כי חלו תנודות שוק בערכו, ושינויים בערך מבחינה זו לא יצדיקו, כשלעצמם, השבת שוויו, במקום השבתו בעין.נ.
...
יוצא איפוא, כי, על פי רוב, ביישום חובת השבת נכס בעין אין מתחשבים בשינוי ערך שוק של הנכס, ושינוי זה אינו מחייב התאמה לשיעורה של ההשבה הנגדית. על פי הכלל הרגיל, קונה בחוזה שנתבטל, יזכה, איפוא, להשבת מלוא כספו בערכים ריאליים גם מקום שכנגד השבה כאמור, יחזיר למוכר נכס בעין שערכו בשוק ירד בינתיים באופן משמעותי. כלל ההשבה ההדדית במשמעותו הנייטרלית מניח כי כל צד מחזיר לרעהו את מה שקיבל על פי החוזה, וכי על פי רוב תישמר קורלציה בערכים ובשווי בין המחיר החוזי ששולם לבין הנכס שנמכר. מקום שהנחה זו אינה מתממשת בשל תנודות בערך שוק של הנכס, כי אז על פי כלל ההשבה ברובד הבסיסי - הנייטרלי שלו, הצד מקבל הנכס בהשבה הוא אשר יספוג את הירידה בערכו, הגם שבמקביל, תחול עליו חובה להחזיר לאחר את התמורה הכספית החוזית שקיבל בערכה הממשי." (סעיף 9 (א) לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה).
20.     עקרון נוסף שחל בהשבה הוא תשלום דמי שימוש על ידי הצד המשיב את הנכס. כשם שעל הנתבע להשיב לתובע את הכספים שקיבל, יחד עם דמי השימוש בהם, כך על התובע להשיב לנתבע את הנכס שקיבל, יחד עם דמי השימוש בו, קרי, דמי השכירות. בכך, תוגשם מטרתו של הדין - למנוע התעשרות הצדדים, באופן שהוא, על-פי רוב סימטרי ונטרלי לאשמה. לפיכך, באופן עקרוני, זכאי הנתבע, במסגרת ההשבה, לתשלום שווי דמי השימוש בגין שימוש התובע בנכס. בלא החזר זה, יווצר מצב, בו התובע השתמש במכונת הדפוס כל השנים ואף הפיק ממנה תועלת, אם כי לא מלאה בשל הפגם שהיה בה, ולמעשה התעשר על חשבון הנתבע - מצב, שאינו עומד בקנה אחד עם עקרונות עשיית עושר ולא במשפט. ר' גם ראה ע"א 81 / 672, עמיתי מלון ירושלים נ' דוד טייק, פ"ד מ (3) 169, 213, וכן ד' פרידמן ונ' כהן, חוזים, תשנ"א, עמ' 1164, וכן ע"א 92 / 1846 לוי נ. מבט בנייה בע"מ, פ"ד מז (4) 49, בעמ' 59. ר' עוד ע"א (חי') 4615/97 שריג בע"מ נ' פלדמן ובניו בע"מ, סעיף 7 לפסק דינו של כב' השופט יעקבי-שווילי.
21.     אולם במקרה שבפני הנתבעת היא הנושאת בנטל להוכיח הן את דמי השימוש והן את ירידת הערך. ר' לעניין זה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בו נקבע לעניין דמי שכירות שהם כדמי שימוש כך:
"לפיכך, הנתבע לא הביא כל ראיה קבילה לגבי גובה דמי השכירות הראויים בגין הנכס. סכום זה, כפי שנפסק פעמים רבות, אינו מצוי בתחום הידיעה השיפוטית שאינה דרושה להוכחה (ע"א 769/86 רובינשטיין ושות' נ' ד"ר ארי זמרן ואח', פ"ד מב(3) 581, 588, וע"א 528/89 מורד שמואליאן נ' ציון אהרוניאן ואח', פ"ד מו(5) 54, 60). לפיכך, אין מנוס מקביעה כי הנתבע לא עמד בנטל להוכחת הסכום אותו הוא זכאי לקזז במסגרת ההשבה, ולכן, לא ניתן לבצע קיזוז במקרה זה. " (ר' ת.א. (ת"א) 1391/02 יצחק אלנר נ' אליהו חי, סעיף 10 לפסק הדין - לא פורסם).
22.     מכיוון שהנתבעת במקרה שבפני לא הוכיחה את דמי השימוש ואף לא את ירידת הערך, לטענתה עקב האחזקה הלא טובה, ואין בידי כל נתונים בעניין זה, אני נאלצת שלא לבצע קיזוז בעניין זה. לפיכך אני קובעת כי התובעים ישיבו לנתבעת את המכונה ואילו הנתבעת תשלם לתובעים את הסכום של 220,000 ₪, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית על פי דין מחדש מרץ 2000, מועד רכישת המכונה הראשונה, ועד ליום התשלום בפועל.
פיצויים
23.     בסעיף 21-22 לכתב התביעה תבעו התובעים פיצוי "בגין אובדן ימי עבודה, אובדן הכנסות ופגיעה במוניטין מיום רכישת המכונה ועד עצם היום הזה." למעט אמירה כללית זו ואמירה כללית בסעיף 27 לתצהיר התובע על אובדן ימי עבודה לא הביאו התובעים כל הוכחה לנזק שנגרם להם. יתר על כן, בסיכומי התובעים לא מצאתי כל התייחסות לדרישה לפיצוי וטענות לעניין זה, שוב למעט אמירה כללית של ב"כ התובעים לקבל את התביעה במלואה (סעיף 85 לסיכומים).
24.     בנסיבות אלה אני קובעת כי רכיב התביעה לפיצויים לא הוכח - והוא נדחה.
סוף דבר

  1.      הנתבעת תשלם לתובעים סכום של 220,000 ₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מחדש מרץ 2000 ועד למועד התשלום בפועל.
  2.      במקביל ובעת ובעונה אחת עם ביצוע התשלום האמור, יעבירו התובעים לנתבעת את מכונת הדפוס מסוג "המדה" דגם NP 47 למקום שתורה הנתבעת.
  3.      הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות בסך של 6,710 ₪ וכן שכר טירחת עו"ד בסך של 14,500 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים את החלק ששולם על ידם כשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
  4.      כל החיובים המפורטים לעיל יבוצעו עד 14 יום מיום המצאת פסק הדין.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקלות בג'קוזי

  2. תקלה במכונת דפוס

  3. ביטול קניית תנור

  4. בעיות הקפאה במקרר

  5. טרייד אין שואב אבק

  6. תביעה על אספקת דיו

  7. פיצוי על התקנת מזגן

  8. תביעה נגד ענק המזגנים

  9. תביעה בגין תיקון תנור

  10. הפרת חוזה התקנת מזגנים

  11. תביעה בגין שבירת מצלמה

  12. תיקון מזגן בדירה שכורה

  13. החזר דמי ביטוח מוצרי חשמל

  14. פיצוי על מזגן מקולקל במלון

  15. טעות בשנת ייצור מוצר חשמלי

  16. תביעה בגין ביטוח מוצרי חשמל

  17. פיצוי בגין ליקוי במערכת מזגן

  18. תביעה בגין קניית DVD-די.וי.די

  19. תביעה בגין רכישת מערכות שינוע

  20. קבלת דגם מקרר שונה מזה שהוזמן

  21. תקלות בלפטופ חדש (תביעת פיצויים)

  22. נדחתה בקשה להתקנת מזגן בקיר חיצוני

  23. התקנת מזגן מפוצל - תביעת פיצויים

  24. אחריות על החלפת מזגן חדש בגלל תקלה

  25. התנגדות להיתר הצבת מזגנים על גג חניה

  26. תביעת פיצויים בגין מערכת מיזוג פגומה

  27. תביעה לתשלום כספים בגין אספקת מוצרי חשמל

  28. חוק למניעת מפגעים (בטיחות- מקררים), תשכ"ה-1965

  29. תביעה לפיצוי בגין נזק מהתקנה לקויה של תנור עצים בבית

  30. לטענת התובע, מיד לאחר התקנת המזגן אמר למתקין כי המזגן מרעיש

  31. תביעה נגד תדיראן ושופרסל בגין קניית מכונת כביסה מסוג בלומברג

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון