תביעה נגד נגריה בגין הזמנת ארונות

להלן פסק דין בנושא תביעה נגד נגריה: פסק דין בפני תביעות כספיות הדדיות על סך 48,690 ₪ וע"ס 72,890 ₪ אשר הדיון בהן אוחד והתקיים במשותף בפניי. התובעת 1 הינה נגריה לרהיטים שהתאגדה כשותפות לא רשומה בין שני שותפיה התובעים 2 ו 3. לטענת התובעים/נתבעים שכנגד (להלן:"התובעים") התקשרו עם הנתבעים/ תובעים שכנגד (להלן:"הנתבעים") ביום 15.11.01 להזמנת ארונות מטבח וארון אמבטיה שעוצב נבנה והורכב על ידי הנתבעים לאחר שהתוכניות לביצוע הארונות הוצגו ואושרו ע"י הנתבעים. לטענתם נותר לתובעים כמספר שעות להשלים את עבודותיהם אצל הנתבעים אך אלה מנעו זאת מהתובעים. עוד הם טוענים כי הנתבעים חייבים לתובעים סך של 31,990 ש"ח. כמו כן טוענים התובעים כי נגרם להם נזק שאינו ממוני בסך של 15,000 ש"ח כתוצאה ממחדליהם של הנתבעים ואובדן ימי עבודה ונסיעות. הנתבעים טוענים כי במסגרת שיפוצים שערכו בדירתם חפצו להחליף את ארונות המטבח, ארונות חדר האמבטיה ולהוסיף מזנון וכוננית בסלון וכן להתקין תעלה למיזוג אוויר. הנתבעים נפגשו עם התובע 2 (להלן: "התובע") וזה האחרון התחייב בפניהם כי יספק להם את המפורט באיכות וטיב גבוהים ביותר. לטענתם התובע הציג בפניהם שרטוטים של העבודות המוזמנות והם שילמו על חשבון העבודות המוזמנות סך של 23,000 ש"ח כמו כן שילמו סך של 6,500 ש"ח בעבור תעלות המיזוג באמצעות קבלן משנה מטעמו. לטענתם נתן התובע דרור לעצמו עת שבחר את הצבע והגוון המדויק של ארונות המטבח ללא התייעצות עימם ומבלי לקבל את הסכמתם. כמו כן, לטענתם, קיימים מספר פגמים בדלתות בארונות ובהתקנת ארונות המטבח. בנוסף, לטענתם חלק מבעלי המקצוע עבדו בביתם של הנתבעים כקבלני משנה של התובעים והעבודות נעשו תוך רשלנות. לטענתם נוכח העבודה הרשלנית נאלצו הנתבעים להזמין את חברת "קיר קל" אשר הינם קבלני שיפוצים במטרה לפרק את הארונות. הנתבעים בתביעה שכנגד טוענים שנגרם להם נזק כולל של 72,890 ש"ח המורכב בין היתר מהפסד ימי עבודה, פירוק ארונות מטבח ואמבטיה, רכישת משטח שיש חדש, כיור נירוסטה עוגמת נפש וכן החזרת סך של 23,000 ש"ח אשר שולם לתובעים (הכל בהתאם לפירוט הנזקים שבסע' 21 לכתב התביעה בתיק 20777/03). התביעה בתיק 16832/02 נוהלה בהליך של "סדר דין מהיר", אך משהועבר גם תיק 20777/03 לדיון בפני ע"פ החלטת כב' סגנית הנשיאה, השופטת שבח מיום 26.5.2003, נוהלו שני התיקים בפועל, בסדר דין רגיל. דיון: בחנתי את טענות הצדדים , חקירותיהם הנגדיות הארוכות, תצהיריהם, חוות דעת המומחה וסיכומי הצדדים וכל אלו הביאו אותי למסקנה כי גרסת התובעים עדיפה עלי מאת גרסת הנתבעים ודין התביעה להתקבל והתביעה שכנגד להדחות, כפי שאפרט להלן. התרשמותי היא שטענות הנתבעים נבעו מכך כי באיזו שהוא שלב התחרטו בבחירת צבע המטבח שהיה כהה לטעמם וניסו לגלגל את האחריות לפתחם של התובעים. הנתבעת בס' 13 לתצהירה טענה כי "לא ראינו את צבע הארונות הסופי עד אשר הגיעו להתקין אצלנו בבית" בחקירתה מיום 9/9/04 עמ' 15 לשאלת ב"כ התובע המלומד :" הארונות עוד במצבעה- כבר במצבעה את אומרת שידעת שהצבע שבחרת הוא לא מתאים לשיטתך? ת. נכון" בהמשך משנשאלה מדוע לא הוציאה מכתב שאינה מעונינת בצבע ענתה: "שתקתי מכיוון שהתגלגלתי בחוץ לא היה נעים לי לישון אצל הבת שלי בקרית אונו.." (עמ' 15) התובעת לא הלינה על הצבע ושתקה. אינני יכול לקבל כתירוץ את טענתם כי "לא היה לה נעים להמשיך לישון בחוץ" שכן כבר בשלב זה היה עליה לעצור את העבודה, ולזעוק את זעקתה כנגד הצבע שהתובע בחר "מעצמו" לעבודות נגרות בביתה. יתרה מזו, הזמנת השיש במטבח נעשתה לאחר שהמטבח התחתון הורכב אצלה. אם הנתבעת לא הייתה מעונינת במטבח לא הייתה מזמינה את השיש, שכן הזמנת השיש באה לאחר הרכבת הארון התחתון שבמטבח. כמו כן הזמנת השיש נעשתה בהתאמה לארונות שנבחרו ולאחר השקעת סכום נכבד (12,000 ש"ח). אם ידעה הנתבעת כי אינה מעוניינת בארונות בשלב זה וכי בדעתה להחליף את הארונות, סביר להניח כי לא הייתה משקיעה סכום זה והייתה מסתפקת בשיש פשוט יותר. התובעת אף יכלה לעצור את העבודה ולא לאפשר לתובעים להרכיב את הארונות העיליים של המטבח שלטענתה הורכבו לאחר כשבועיים או 10 ימים" (עמ' 14 לפרוטוקול). מאמין אני לגרסתו של התובע 2 כי הנתבעת ראתה את הצבע אצל המחותנים ועל פיו נבחר הצבע (עמ' 12 לפרוטוקול). הנתבעת טענה כי המחיר שסוכם עליו הינו 8,000$ (ס' 7 לתצהיר העדות הראשית) אך מהמכתב שנשלח לטענתה ציינה "עלות כוללת של 8,000$-8,500$. מאמין אני לתובע כי הסכום שסוכם בין הצדדים לצורך העבודות הינו 8,500$. הנתבעת הלינה כי לא חתמה על התוכניות. אינני מייחס משקל לכך שכן אין בטענה זו בכדי לגרוע מהתחייבויות הנתבעים כלפי התובעים משום ששוכנעתי כי שררו יחסי אמון וקרבה בין התובע 2 לנתבעים וחיזוק לכך אני מקבל מהסכום "הגלובלי" שסוכם בין הצדדים שכן הנתבעת לא ידעה מה המחיר של כל רכיב ורכיב בהזמנתה (עמ' 10 לפרוטוקול). הנתבעת טענה בתצהירה כי הנתבע הציג עצמו כארכיטקט, בעל מקצוע מנוסה וכותיק ונאמן בתחום הנגרות וכי התחייב לתכנן לספק ולהתקין ריהוט באיכות וטיב גבוהים ביותר (ס' 6 לתצהירה). שוכנעתי כי התובע אכן דיבר אמת על עצמו וכי נהג עם הנתבעים ביושר ובהגינות וכי התייחס אליהם כמשפחה שכן הנתבעת סמכה עליו עת שביצע אצל משפחתה עבודות והתרשמה מאיכותן. אינני מקבל את טענתה כי "מר חורי זלזל בנו וניצל את היותנו אנשים מבוגרים וסיפק לנו סחורה שאינה תואמת את ההזמנה" (ס' 5 לתצהיר) התובע 2 העיד "..למדתי נגרות ולמדתי בשנת 67 גם עיצוב. אני עובד עם הרבה ארכיטקטים וצברתי נסיון. לשרטט למדתי גם בביה"ס וגם במכללה". התובע 3 העיד כי הם "משנת 62 ביחד. 42 שנה" אכן התרשמתי כי מדובר בבעלי מקצוע איכותיים הוגנים ובעלי ניסיון רב ועל כך אף נאמר "אין חכם כבעל ניסיון" (מילי דאבות, י'). חוות הדעת מטעם המומחה אף חיזקה את תחושותיי. בחוות דעתו ציין : "2.1 החומרים בהם השתמשו הנגרים הינם חומרים איכותיים הארונות עשויים מלבידים (סנדויץ) באיכות גבוהה, הפירזול (מסילות וצירים) נרכש מחברות ידועות באיכותן". אינני מקבל את טענת הנתבעת כי הארונות אינם תואמים את הזמנתה. המומחה בחוות דעתו ציין כי הנתבעת ציינה שיש מגירות רבות מדי וכי לא רצתה דוגמת עץ אלא פורמייקה חלקה. המומחה ציין כי " דלתות מפורניר מלא מיקרות את עלות הייצור וכן גם תוספת מגירות תורמת לעלות גבוהה יותר". מכאן עולה כי אם הנתבעת אכן הייתה מזמינה את שטענה הרי התובע היה יוצא נשכר שכן העלויות היו נמוכות יותר וכתוצאה מכך הרווח שלו היה גדל . תמוה בעיני מדוע לא זימנה הנתבעת לעדות את בנה וביתה שכן בתצהירה (ס' 8) טענה : "אני וביתי פנינו אל הנתבע 2 רבות בבקשה כי יעביר אלי העתק של הסקיצה. כמו כן טענה בתצהירי ההזמה ס' 3: "ההתקשרות הראשונית עם מר חורי הייתה באמצעות בני יוסי" בנוסף אף בעלה של הנתבעת, שהיה בפגישה בו דובר על ה - 8,000 דולר (עמ' 10, שורה 10 לפרוטוקול) לא הגיע להעיד בתיק זה. בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה (4) 651 בעמוד 658 נקבע " אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת בדרך הטבע את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה כנגד" לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את עיקר תביעתם של התובעים ודוחה את תביעת הנתבעים. יחד עם זאת, לא מצאתי ממש בעילת התביעה בקשר לנזק לא ממוני שאף לא הוכח בפני. כמו-כן מצא המומחה ליקויים מינוריים בעבודת התובעים, בסך כולל של 1570 ש"ח על כן מצאתי לנכון לקזז זאת מסכום התביעה של התובעים. אי לכך ולאור האמור לעיל, הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 32,120 ש"ח צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ש"ח + מ.ע.מ וכן הוצאות משפט.רהיטים (תביעות)נגריהנגרות