תביעה לתשלום שכר בגין עבודות חשמל

להלן פסק דין בנושא תביעה לתשלום שכר בגין עבודות חשמל:

פסק דין

1. מבוא
בפני שתי תביעות שהדיון בהם אוחד.
התביעה האחת היא לתשלום שכר בגין ביצוע עבודות חשמל לפי הסכם בין התובעת, חברת חיימוביץ הנדסת חשמל בע"מ, ובין הנתבעת, אטלון פרויקטים הנדסיים
(2002) בע"מ, לפיו תבצע התובעת שירותי קבלנות חשמל בפלמחים לפרויקט אשר הוזמן על ידי משרד הביטחון (להלן: "המזמין").
העבודה הוזמנה מן הנתבעת אשר שימשה כקבלן ראשי, ואילו התובעת שימשה כקבלן משנה.

התביעה השנייה היא לפיצוי בגין תשלומים ששולמו לקבלני משנה אחרים שנשכרו לצורך השלמת עבודות אשר לא בוצעו על ידי התובעת, וכן הוצאות שונות בהן נשאה הנתבעת במקום התובעת.


(לשם הנוחות תיקרא להלן חיימוביץ הנדסת חשמל בע"מ: "התובעת", ואילו אטלון פרויקטים הנדסיים (2002) בע"מ תיקרא להלן: "הנתבעת").

2.טענות התובעת
ההסכם בין התובעת והנתבעת כלל שני חלקים.
החלק הראשון התייחס לבניינים B,E,F. תמורת חלק זה התחייבה הנתבעת לשלם מחיר פאושלי בסך של 1,445,597 ₪ לפני מע"מ.
החלק השני של ההסכם התייחס לבניין C. ביחס לחלק זה הוסכם כי ההתחשבנות תיעשה לפי מחיר יחידה.
ביחס לפרק השני נקבע כי התובעת תהיה זכאית לתשלום חלקי לפי חשבון חלקי שתגיש עד לחשבון הסופי.
הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת את החשבונות החלקיים לא יאוחר מ- 3 ימים מקבלת תשלום חלקי מהמזמין.
סה"כ התחייבה לשלם עבור שני החלקים סך של 2,565,790 ₪.
הוסכם כי הנתבעת תהיה זכאית להפחית סך של 17,000 ₪ ששולם לקבלן המשנה לזרוביץ - עטיה שקדם לתובעת.
התובעת סיימה את כל העבודות הקשורות לחלק הראשון והיה עליה לקבל את התמורה במרץ 2005.
התובעת ביצעה עבודות לפי כמויות למדידה בבניין C , אשר בגינם מגיעים לתובעת תמורה.
אמנם נשארו לתובעת מספר עבודות שעליה לבצע, אך המדובר בתיקונים קלים שהיו מבוצעים בתוך יום או יומיים אך הנתבעת לא איפשרה לתובעת להשלים את העבודות.
הנתבעת שילמה לתובעת תשלום חלקי בסך של 1,909,668 ₪.
לכן עליה לשלם לתובעת סך של 639,122 ₪.

3. טענות הנתבעת
נקבע בהסכם כי לוח הזמנים של העבודה ייקבע בידי המזמין ובגין כל יום איחור בביצוע העבודות תשלם התובעת פיצוי של 1,000 ₪ לנתבעת.
התובעת לא עמדה בלוח הזמנים שהוקצב לה וגרמה פעמים רבות לעצירה של העבודות באתר.
התובעת קיבלה מקדמות על חשבון עבודות שהיו אמורות להיות מבוצעות על ידה אך לא ביצעה אותן מעולם.
הנתבעת שלחה מכתבים רבים לתובעת בעניין העיכובים בעבודות.
רק משראתה הנתבעת כי התובעת איננה מתכוונת להשלים את העבודות היא שלחה לה הודעה ביום 30.8.05 כי הינה מתבקשת לסלק ידה מהפרויקט.
התובעת נאלצה להביא קבלני משנה בכדי שיסיימו את העבודות.
התובעת מצויה ביתרת חובה כלפי הנתבעת בסך של 502,716 ₪, למרות שסכום התביעה במקורו היה גבוה יותר.
יצוין כי התובעת ויתרה על ראש הנזק של מוניטין בסך של מאה אלף ₪.

4. דיון והכרעה
מטעם התובעת העיד מר אריק חיימוביץ, מנהל התובעת.
מטעם הנתבעת העידו מר נפתלי קליין, מנהל הנתבעת, מר טוביה קורמן, מנהל חברת סוילקו בע"מ, מר חיים כהן, מנהל חברת בת קול בע"מ, מר אמוץ היימן, מנהל חברת קווי הספק בע"מ, מר אלי ז'רבי, מנהל חברת ז'רבי הנדסה בע"מ ומר צביקה שני, מנהל מחוז דרום באגף הבינוי של משרד הביטחון.

נטל ההוכחה
5. נטל השכנוע מוטל על בעל הדין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו כאשר אי עמידה
בה משמעה דחיית הטענות.

נטל השכנוע פירושו כי בעל הדין שנושא בו חייב להוכיח את העובדה השנויה במחלוקת ואשר הוכחתה מהווה תנאי לזכייתו במשפט, כך שאם לא ישכיל להוכיחה תיפול ההכרעה בגינה לרעתו.

מידת ההוכחה במישור האזרחי היא "הטיית מאזן ההסתברות" לזכותו של הנושא בנטל השכנוע באשר "השקילות" ברמת הוודאות של שתי גרסאות נוגדות פועלת לחובתו של הנושא בנטל השכנוע.

די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את ביהמ"ש ב- 51% מתוך 100%
המבטאים וודאות מוחלטת על מנת לצאת ידי חובתו ואין נפקא מינה שנותרים 49%
של אי וודאות. (ראה בספרו של יעקב קדמי "על הראיות" חלק שלישי בעמ' 1548
והפסיקה המובאת שם).

6. לאחר עיון מעמיק בחומר שלפני, נחה דעתי כי התובעת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבעת חייבת לה כספים בגין עבודות שביצעה.
מנגד, אני סבור כי הנתבעת השכילה להוכיח את תביעתה, בחלקה.

העידו בפני קבלני המשנה אשר השלימו את העבודה אשר לא בוצעה על ידי התובעת.
כפי שעלה מן העדויות המדובר היה בעבודות רבות אשר נדרשה השלמתן, ואין המדובר ב"תיקונים קלים", כדברי מנהל התובעת.

גם מר שני, שהינו נציג המזמין, העיד כי ב- 7/05, מועד המסירה של הפרויקט עדיין נותרו עבודות חשמל רבות שלא הושלמו.

עדותו של מר שני הייתה אמינה, עקבית ומשכנעת.

7. מגרסאותיהם של הצדדים אני קובע את הסכומים הבאים:
סה"כ המחיר אשר היה מגיע לתובעת לו ביצעה את כל העבודות הינו 2,565,790 ₪.
מסכום זה יש להפחית שני סכומים:
סה"כ הסכום ששילמה הנתבעת ואשר לא שנוי במחלוקת סך של 1,909,668 ₪ ובנוסף הסך של 17,000 ₪ שהינו התשלום לקבלן המשנה הקודם מטעם הנתבעת, לזרוביץ - עטיה.

משך האיחור
8. מן הראיות עולה כי לאחר הארכות שונות שניתנו לנתבעת על ידי המזמין, לצורך סיום העבודות בפרויקט , החליט המזמין לאשר לנתבעת הארכה מסוג 1 עד תאריך 10/02/05 והארכה מסוג 3 עד לתאריך 17/05/05.

הוכח, כי המזמין הסכים לראות במועד זה מועד מסירה של הפרויקט אף על פי שבמועד זה טרם הושלם הפרויקט ונותרו עבודות חשמל רבות שהיה צורך להשלימן.

התובעת תולה יהבה בכך שבמכתב שהוצא מטעם המזמין נאמר כי האיחור נגרם "בעיקר" בשל עבודות החשמל.

לשיטתה יש בכך כדי להעיד שלא ניתן לתלות בה את הסיבה לעיכוב הפרויקט.

9. אני דוחה את טענתה זו של התובעת.

ניתן היה להבין מעדותו של מר שני כי המזמין הסכים, לפנים משורת הדין, לראות במועד 7/05 את מועד המסירה של הפרויקט, למרות שבפועל היו עבודות חשמל רבות שהיה על התובעת להשלים את ביצוען.

עדותו של מר שני סתרה מניה וביה את טענתו של מנהל התובעת לפיה העבודות אותן נדרשה להשלים היו מסתיימות תוך "יום או יומיים".

ברי, כי משלא נסתיימו כל עבודות חשמל לא ניתן היה להשלים עבודות נוספות ואחרות בפרויקט שביצוען תלוי בהשלמת עבודות החשמל, ועל כן ניתן לראות בתובעת הגורם אשר עיכב את התקדמות ומסירת הפרויקט לידי המזמין.

להלן אבחן את תביעתה של הנתבעת על רכיביה השונים.

תשלום לספקים
קווי הספק
10. לטענת הנתבעת יש לשלם לחברת קווי הספק סך של 128,751 ₪.
בתצהירו של מר אמוץ היימן, מנהל החברה נאמר כי לאחר ביצוע העבודות שילמה לו הנתבעת סך של 118,290 ₪ בהתאם לחשבוניות שהגיש לה, ונותר לה לשלם לו סך של 10,461 ₪.
בדיון מיום 24.10.07 העיד מר היימן כי קיבל את יתרת התשלום בסך של 10,461 ₪ ביום 30.6.07.
הוא העיד כי אמנם הסכום בחשבונית הוא בסך של 15,000 ₪, אך ההפרש נובע מעבודה שביצע שאינה קשורה לתביעה.

התובעת מודה כי יש לשלם לנתבעת סכום מסוים בגין התשלום ששולם לקבלן זה.
היא מבקשת להשאיר סכום זה לשיקול דעת בית המשפט, שכן לולא הייתה מסולקת מן האתר היא הייתה מבצעת את העבודה הזו.

11. התובעת טוענת כי לולא הייתה מסולקת מן האתר הייתה מבצעת עבודה זו.
ואולם הנתבעת המתינה זמן רב בטרם סילקה את התובעת מן האתר. בסופו של דבר, ומשראתה שהתובעת איננה משלימה את העבודות, היא התקשרה עם קבלני משנה אחרים שיסיימו את העבודות תחת התובעת.

אני מקבל את התביעה בגין רכיב זה, בסכום המלא הנתבע, סך של 128,751 ₪.

12. טנסור
קבלן זה התקין את מערכת אל פסק.
הנתבעת טוענת כי המדובר בקבלן משנה שעבד אצל התובעת אך בשל העובדה שלא קיבל את שכרו הוא הסיר את אחריותו למערכת האל פסק שהתקין.
המזמין חייב את הנתבעת לספק אחריות למערכות שמותקנות ולכן היא נאלצה לשלם לקבלן זה סך של 20,000 ₪.

לטענת התובעת היא כמעט השלימה את התקנת מערכת אל פסק וכל שנותר זה להפעיל אותה להרצת ניסיון.

היה על התובעת לספק את המערכת כשהיא כוללת אחריות, ומשלא עשתה זאת הרי שיש לחייבה בגין התשלום ששולם לקבלן זה.

בגין רכיב זה אני מחייב את התובעת בסך של 20,000 ₪.

סוילקו
13. לטענת הנתבעת יש לשלם לה סך של 109,208 ₪ עבור עבודות שבצעה חברת סוילקו בגין עבודות גילוי אש.
לטענתה, מכיוון שהתובעת לא שילמה לספק זה הוא לקח את המערכת, ולכן על התובעת לשאת בתשלום ששולם לספק זה.

מנגד טוענת התובעת כי מכיוון שמר טוביה קורמן, מנהל החברה העיד בדיון מיום 24.10.07 כי שולם לו בפועל סך של 80,350 ₪ בלבד, הרי שאין מקום לחייבה בתשלום המלא.

מר קורמן העיד במפורש כי הדרישה היא לתשלום הסכום המלא, גם אם בפועל שולם לו רק הסך של 80,350 ₪ והוא לא ויתר על היתרה ואמור לקבלה כאשר ירווח לנתבעת.

עוד טוענת התובעת כי לפני שהתובעת סולקה מהאתר העבודה על מערכת גילוי אש כמעט הושלמה והיה צורך רק להפעיל אותה.

בעניין זה העיד מר שני כי המערכת נגנבה בספטמבר 2005.
לטענת התובעת אין זה באחריותה שהמערכת נגנבה ויש להתחשב בכך שהיא כמעט השלימה את ההתקנה.

14. היות ומערכת גילוי האש נגנבה בספטמבר 2005, לאחר שהתובעת כבר התקינה מערכת זו באתר, ולאחר שהיא כבר סולקה מן האתר, הרי שהאחריות למערכת זו רובצת לפתחה של הנתבעת.
מכיוון שהתובעת לא הביאה נתונים מדויקים לגבי היקף ההשלמה שנדרשה, אני קובע, על דרך האומדן כי יש לחייב את התובעת ב- 25% מן הסכום שיש לשלם לקבלן זה, דהיינו סך של 27,302 ₪.

15. בת קול
המדובר בקבלן משנה אשר עבד אצל התובעת.
הנתבעת התקשרה עם קבלן זה על מנת שישלים את העבודות שהיה על התובעת לבצע והיא שילמה לו סך של 7,000 ₪.

התובעת מודה כי היא לא השלימה את עבודות מערכת הכריזה ונדרש חיבור והפעלה של המערכת אשר בוצע על ידי בת קול, ועל כן מבקשת היא להשאיר סכום זה לשיקול דעת בית המשפט.

אני מקבל את התביעה בגין רכיב זה, ומחייב את התובעת בסך של 7,000 ₪.

16. ז'רבי הנדסה
הנתבעת תובעת סכום של 6,175 ₪ אותו שילמה לקבלן זה.
לתצהירו של מר אלי ז'רבי, מנהל החברה, צורף שיק ליום 15.4.07 בסך של 24,069 ₪ עבור ביצוע העבודות.
כאשר נשאל מר ז'רבי בחקירתו מדוע שולם לו סכום זה הוא השיב כי השיק כולל גם תשלום בגין עבודות אחרות שאינן קשורות לתביעה זו.

התובעת טוענת כי תצהירו של מר ז'רבי איננו מפרט אילו עבודות הוא ביצע, כיצד חושב הסכום ששולם לו ועוד.

לטענתה, דווקא בגלל שמר ז'רבי קיבל שיק הכולל גם תשלום בגין עבודות אחרות היה עליו לבצע הבחנה ביניהם ולפרט אילו עבודות בוצעו אשר קשורות לתביעה זו.

אכן ראוי היה שמר ז'רבי יפרט אילו מבין העבודות שביצע קשורות לתביעה זו, אך אין בכך כדי להובילני למסקנה שיש לדחות את תביעת הנתבעת, ועדותו אמינה בעיני.

אני מקבל את התביעה בגין רכיב זה, ומחייב את התובעת לשלם סך של 6,175 ₪.

17% בגין דמי טיפול עבוד ההתקשרות עם קבלני המשנה
17. הנתבעת מבקשת לחייב את התובעת בסך של 46,092 ₪ בגין דמי טיפול של הנתבעת עבור העבודה הכרוכה באיתור, מו"מ והתקשרות עם קבלני המשנה.

התובעת טוענת כי ישנם קבלני משנה שעבדו באתר תחת התובעת ולכן לא נדרש כל מאמץ באיתורם.

מקובלת עלי טענת התובעת לפיה חלק מקבלני המשנה עבדו קודם לכן עם התובעת ולכן לא נדרש מן הנתבעת מאמץ מיוחד באיתור הקבלנים.
מעבר לכך, אין ביסוס חוזי לחיוב זה.
העובדה שרכיב זה מופיע בחוזה של המזמין עם הנתבעת אין בה כדי להשליך על החוזה שבין התובעת לנתבעת.

התביעה ברכיב זה נדחית.

עבודות ושירותים שבוצעו עבור התובעת עד 25.5.05
18. לטענת הנתבעת, בזמן ביצוע העבודות ולבקשתה של התובעת הוסכם כי חלק מהעבודות שהתובעת התחייבה לבצע על פי ההסכם וכן פריטים שהתובעת התחייבה לספק, יבוצעו ויסופקו על ידי הנתבעת ויופחתו מחשבונה של התובעת.
הסכומים האמורים מגיעים לסך של 63,352 ₪.

מר חיימוביץ בעצמו חתם על מסמך ובו הוא מאשר את דברי הנתבעת. (צורף כנספח יד' לתצהיר מנהל אטלון).
מר חיימוביץ טען כי הוא הוחתם על מסמך זה כמו על מסמכים נוספים באונס וכפייה.


19. אין בידי לקבל את הטענה.

על פי סעיף 53 לפקודת הראיות (נוסח חדש) ערכה של עדות ומהימנותם של עדים
הם עניין של ביהמ"ש להחליט עפ"י התנהגותם של העדים, נסיבות העניין ואותות
האמת המתגלים במהלך המשפט.

התרשמותי ממר חיימוביץ אשר העיד בפני כי הוא איננו אדם שניתן לכפות עליו בנקל לחתום על מסמכים בניגוד לרצונו.
מר חיימוביץ אף לא פירט את נסיבות ההחתמה בכפיה.
ודוק, אין די בהעלאת טענה סתמית של כפיה, אלא על המבקש לפרט כדבעי טענה מעין זו.

אשר על כן אני מחייב את התובעת בתשלום רכיב זה בסך של 63,352 ₪.

20. עבודות ושירותים שבוצעו עבור התובעת לאחר יום 25.5.05
בנספח טו' לתצהיר מנהל הנתבעת ניתן למצוא רישומים של מנהל העבודה בשטח בעניין הסיכומים עם מנהל הנתבעת בדבר חיובה של התובעת בסכומים שונים.

התובעת טוענת כי אין בהסכם מקור לחיוב זה.
בנוסף טוענת התובעת כי סכום זה אינו נתמך בראיות או בקבלות כלשהן והמדובר בסכומים סתמיים שנכתבו ללא ביסוס.

העובדה שמר חיימוביץ חתם על מסמך לגבי החיובים שעד ל - 25.5.05 יש בה כדי להעיד כי אכן היה נוהג כזה בין הצדדים לפיו הנתבעת מבצעת עבודות ומספקת שירותים ולאחר מכן מחייבת את התובעת.
בנסיבות העניין, נראה לי כי הרישומים שבוצעו הינם אמינים ואותנטיים, וסכומם המצטבר הינו 11,930 ₪.

אני מחייב את התובעת בתשלום הסך של 11,930 ₪.

21. חיוב בגין ביטוח ציוד חשמל של התובעת
הנתבעת טוענת כי יש לחייב את התובעת בסך של 1,369 ₪, ואילו התובעת טוענת כי יש לחייבה בסך של 419 ₪ בלבד.

עיון במסמכי הפוליסה מעלה כי ההמדובר בהרחבת פוליסה לגופי תאורה, וכפי שניתן לראות בפוליסה המצורפת הפרמיה בגין הרחבה זו הינה 419 ₪ בלבד.

אני קובע כי יש לחייב את התובעת בסך של 419 ₪.

חיוב עבור חלקה של התובעת בביטוח הנדרש ע"י המזמין
22. לטענת הנתבעת יש לחייב את התובעת בגין חלקה של התובעת בביטוח הנדרש על ידי המזמין בסך של 22,757 ₪. סכום זה תוקן לאחר שבתחילה דרשה הנתבעת סך של 9,818 ₪.


התובעת מפנה לסעיף 13 סייפא לתנאים הכללים של ההסכם:
"כ"כ תוטל על הקבלן עלות הביטוח שמחייב המפקח עפ"י חלקו היחסי בפרויקט כולו".
מכאן למדה התובעת כי היה על הנתבעת להוכיח מה הסכום שבו חויבה על ידי המזמין, ומהו חלקה של התובעת בכלל העבודות בפרויקט.

התובעת אינה מכחישה כי אכן היא צריכה להשתתף בתשלום חלקה בביטוח, אך לטענתה הנתבעת לא הוכיחה מה הסכום בו חויבה ולכן לא ניתן לדעת כמה יש לחייב אותה.

מעבר לכך, התובעת מפנה לכך שמר קליין העיד כי הוא חישב את הסכום לפי חלקה של הנתבעת בפרק החשמל מתוך סך עבודות הנתבעת בפרויקט, במקום לחשב לפי חלקה של התובעת בפרויקט.

בחקירתו הנגדית של מר קליין בעמ' 34 שו' 1 - 20:
"ד. כתבת החלק החוזי של עבודות החשמל... 3,052,956 ₪ זה לא החלק של חיימוביץ.
ת. אני לא מסכים איתך.
ש. זה התמורה שקיבל חימוביץ.
ת. 3,052,956 ₪ זה שווים של עבודות החשמל בפרויקט מול החוזה שלי מול מ"ה. מה שאני מקבל ממשרד הבטחון. זה המחיר במחירי החוזה הפוליסה נעשתה בשנת 2002 על פי החוזה.
ש. מפנה לנספח א' לתצהיר של חיימוביץ סעיף 13 לתנאים הכלליים הסעיף מדבר על פי חלקו היחסי של חיימוביץ בפרויקט.
הסעיף קובע "כמו כן תוטל על הקבלן עלות הבטוח שמחייב המפקח על פי חלקו היחסי בפרויקט כולו". מדובר בחלקו של הקבלן שהוא חיימוביץ ולא על פי חלקך מול מ"ה.
ת. אני מפרש את הסעיף כחלק יחסי מעלות חלק החשמל בסך כל הפרויקט מול מ"ה המזמין..."

23. חישובו של מר קליין אינו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 13 להסכם.
לשון ההסכם ברורה ואיננה משתמעת לשתי פנים ולפיה יש לבצע החישוב לפי חלקה היחסי של התובעת בפרויקט.

התובעת טוענת כי החלק החוזי של עבודות החשמל וגילוי האש בפרויקט הוא 2,548,790 ₪ במקום 3,052,956 ₪.
אני מקבל את טענתה, כאמור לעיל, על כן יש לחשב הסך של 2,548,790 + מע"מ= 2,943,852 ₪
את החלק החוזי של עבודות החשמל יש להכפיל בסכום ששולם ע"י הנתבעת באופן הבא:
71,522.36 X 2,943,852= 210,551,242,530 ₪
את הסכום האמור יש לחלק בחלק היחסי של הפרויקט באופן הבא:
210,551,242,530 /11,223,126 = 18,760 ₪

לפיכך הסכום אותו אני מחייב את התובעת הוא 18,760 ₪.

קנסות ופיגורים
24. בהסכם שבין התובעת והנתבעת נקבע כי בגין כל יום איחור, תשלם התובעת לנתבעת פיצוי של 1,000 ₪.

עבודות החשמל היו אמורים להסתיים עד אוקטובר 2004.
בפועל, התובעת סולקה באוגוסט 2005 וקבלנים אחרים שנשכרו לסיים את העבודה במקום התובעת, סיימו את העבודות רק ב- 2/06.
לפיכך, טוענת הנתבעת כי משך האיחור בגינו יש לחייב את התובעת הוא 374 ימים.

לטענתה, אין לקבל את טענת התובעת לפיה הנתבעת יכולה לתבוע לכל היותר סך של 144,000, שהוא סכום הקנס בו חויבה על ידי המזמין, היות ואין קשר בין סכום זה לבין ההסכם שבין הצדדים.

כמו כן, במסגרת היחסים שבין המזמין לנתבעת הסכים המזמין, אחרי לחצים כבדים מצד הנתבעת, לוותר לה על סכומים מסוימים אך אין בכך כדי להועיל לתובעת.

באם לא תתקבל טענתה לעניין 374 ימי איחור, תבקש הנתבעת לחייב בגין 291 ימי איחור, ולמצער לחייב את התובעת בקנס אשר הושת עליה על ידי המזמין בסך של 144,000 ₪.

מנגד, התובעת טוענת כי הנתבעת איננה יוכל לחייבה בקנס בגין 10 חודשי איחור, כאשר חויבה על ידי המזמין רק בגין 60 ימי איחור.
הקנס שהושת על הנתבעת על ידי המזמין חושב לפי 2,400 ₪ ליום כפי שנקבע בהסכם.
אך, היות וההסכם שבין התובעת והנתבעת קבע קנס יומי של 1,000 ₪ בלבד, לפיכך, לכל היותר זכאית הנתבעת לפיצוי בסך של 60,000 ₪.
ואולם, לטענת התובעת הוכח כי הפיגור במסירת הפרויקט לא נבע דווקא בגלל התובעת.

25. לאחר שקראתי בעיון את טענות הצדדים אני קובע כי יש לחייב את התובעת בגין 60 יום איחור בלבד.
הנתבעת חיובה על ידי משרד הביטחון בגין 60 ימי איחור.
סבורני, כי מן הצדק שאין לחייב את התובעת מעבר ל - 60 ימי האיחור, ובאותה מידה אין לזכות את הנתבעת בפיצוי מעבר ל- 60 ימים.
הנתבעת גם לא הצליחה לשכנעני כי אכן נגרמו לה נזקים מעבר לקנס בו חויבה, ולכן לא מצאתי מקום לחייב את התובעת בפרק זמן ארוך מ - 60 יום.

בנוסף, אני קובע כי יש לחייב את התובעת בגין כל יום איחור בסך של 1,000 ₪.
אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה יש לחייב את התובעת בגין כל יום איחור בסך של 2,400 ₪.
המדובר בהסכמים שונים בהם נקבעו הוראות שונות.
הנתבעת ידעה כי הקנס שנקבע בהסכם עם המזמין בגין כל יום איחור הוא 2,400 ₪ ובכל זאת הסכימה לחתום על ההסכם עם התובעת בו נקבע כי יש התובעת תצטרך לשלם לה בגין כל יום איחור רק 1,000 ₪.

אני מחייב את התובעת בגין רכיב זה בסך של 60,000 ₪.

חיוב בגין 10 חודשי עבודה של מנהל עבודה
26. לטענת הנתבעת אילו התובעת הייתה מסיימת לעבוד בזמן, העבודות היו מסתיימות ב- 10/04.
כך היה מתאפשר לקבלנים אחרים לסיים את עבודתם עד ל - 2/05.
ואולם, בשל כך שהתובעת לא סיימה את העבודות בזמן, נאלצה הנתבעת להשאיר מנהל עבודה קבוע, זאת בהתאם לחוק ולפי ההסכם עם המזמין, עד להשלמת עבודות החשמל ושאר העבודות אשר התעכבו.
כל העבודות הסתיימו ב- 2/06 ולכן ולשיטתה יש לחייב בתשלום שכר מנהל עבודה, מר מאיר פרי, בגין 10 חודשים עבודה בהם הועסק מעבר למה שתוכנן.

התובעת טוענת כי מר פרי הינו עובד שכיר של הנתבעת והשתכר על בסיס חודשי ועל כן אין רלוונטיות לשאלה מה הוא עשה בכל יום עבודה.
כמו כן, לא ניתן לחייב בגין 10 חודשים, לאחר שהמזמין חישב את הקנס לפי איחור במסירה של 60 יום.
מר קליין לא צירף תלוש שכר של מר פרי והוא חישב את שכר מנהל העבודה בכתב ידו כאשר לסכומים שצוינו אין כל ביסוס.

27. הנתבעת לא צירפה תלוש שכר של מנהל העבודה, מר פרי בכדי להוכיח את הנזק שנגרם לה.
הסכום שנרשם בכתב ידו של מר קליין איננו מספק לצורך העניין, ודי בכך כדי לדחות את התביעה בגין ראש נזק זה.

מעבר לכך, אציין כי נראה לי שבנסיבות האמורות, לא נדרשו 10 חודשים לצורך השלמת העבודה, לו בוצעו העבודות ברציפות.
לא נטען על ידי הנתבעת כי העבודות בוצעו ברצף ובכל שעות היום.
הנוהג הוא שבדרך כלל ישנן הפסקות בעבודה בשטח, והעבודות איננה מתבצעות באופן יום - יומי ולכן לא ניתן לחייב את התובעת בשכרו של מנהל עבודתה במשך 10 חודשים.

אני קובע כי יש לדחות את התביעה ברכיב זה.

28. עלויות הארכת ערבות ביצוע
בשל העיכוב בפרויקט נאלצה הנתבעת להאריך את הערבות הבנקאית.
לפיכך, היא תובעת בגין 10 חודשי הפיגור סך של 4,141 ₪.

לטענת התובעת חישובי התובעת מבוססים על 10 חודשי איחור. ואולם, חישוב זה נעשה בטרם החליט המזמין לחייב את הנתבעת בגין 60 ימי איחור בלבד.
כמוכן, טוענת התובעת כי אין מקור משפטי לחייבה בעלות זו.

הנתבעת הוכיחה כי האריכה את הערבות הבנקאית בחודשים האמורים.
כבר קבעתי לעיל, כי התובעת הינה הגורם לעיכוב הפרויקט ולכן משגרמה נזק זה לנתבעת עליה לפצותה בגין כך.

לפיכך, אני מחייב לחייב את התובעת בגין ראש נזק זה, בסך של 4,141 ₪.


29. עלויות הארכת ביטוח לפרויקט
הנתבעת תובעת סך של 2,500 ₪ בגין הארכת ביטוח לפרויקט.

התובעת טוענת כי תשלום זה לא הוכח.
בנוסף, טוענת התובעת כי לא הוכח המקור החוזי לתבוע הארכה של הבטוח מעבר לתקופה שעד למסירת הפרויקט אשר נתבעה על ידי הנתבעת .

הנתבעת לא הוכיחה סכום זה.
הנתבעת הפנתה בסיכומיה לנספח כב' לתצהירו של מנהל אטלון, ואולם נספח זה נוגע לביטוח גופי התאורה.

אני דוחה את התביעה בגין ראש נזק זה.

חיוב בריבית בגין אי קבלת חשבון סופי
30. לטענת הנתבעת היא זכאית לפיצוי בגין איחור מעבר לתקופה של 135 ימי איחור בקבלת התשלום עבור החשבון הסופי.
רק לאחר השלמת מלוא העבודות ב- 2/06 ניתן היה להגיש למזמין את החשבון הסופי.
לטענת הנתבעת המדובר ב- 374 ימים ולכל הפחות 291 יום.
מנהל הנתבעת העיד כי ממועד הגשת החשבון הסופי ב- 2/06 ועד לתשלום ב- 5/07 עברו כ- 450 ימים ובהפחתה של 135 ימים שזוהי מכסת הימים בה נקבע שיש לשלם לנתבעת, מביא ל- 300 ימים ולכן הוא תבע 291 ימים.

מנגד, טוענת התובעת כי הנתבעת לא הוכיחה מהי הריבית בה חויבה ומה מקור הזכות שלה לתבוע חיוב בריבית.
בהסכם שבין הצדדים נקבע אך פיצוי מוסכם יומי לפיגור.

31. הנתבעת לא הוכיחה מה מקור זכותה לקבל סכום זה, ואין לחיוב זה כל ביסוס בהסכם.
הצדדים קבעו מנגנון לפיצוי בגין איחור במסירה בסך של 1,000 ₪ ליום.
סכום זה מגלם בתוכו פיצוי בגין כל הנזקים שייגרמו לנתבעת בגין האיחור שגרמה התובעת, ולכן אין מקום לפסוק לה הסכום הנתבע.

התביעה ברכיב זה נדחית.

סיכום
32. לאור כל האמור לעיל להלן החשבון הסופי:
הסכומים שעל התובעת לשלם לנתבעת:
קוי הספק - 128,751 ₪
טנסור- 20,000 ₪
סוילקו - 27,302 ₪
בת קול - 7,000 ₪
ז'רבי הנדסה - 6,175 ₪
עבודות ושירותים - 63,352 ₪
עבודות ושירותים - 11,930 ₪
ביטוח ציוד - 419 ₪
ביטוח - 18,760 ₪
קנס פיגורים - 60,000 ₪
הארכת ערבות - 4,141 ₪
סה"כ 347,830 ₪.

33. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת סך של 347,830 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 23.3.06 ועד לתשלום המלא בפועל.
כמו כן אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת את הוצאות המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
ההוצאות ושכ"ט עו"ד יהיו צמודים למדד וישאו ריבית כחוק מיום מתן פסה"ד ועד לתשלום בפועל.









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכר עידוד

  2. תשלום שכר ביתר

  3. שינוי מבנה שכר

  4. הגבלת שכר בכירים

  5. תביעה להפרשי שכר

  6. פיצול שכר פיקטיבי

  7. טיפול בנכדים בשכר

  8. חוק איסור שכר כולל

  9. תביעה ליתרת שכר עבודה

  10. הקטנת פערי שכר במשק

  11. שכר בדירוג עיתונאים

  12. הגבלת שכר עובדי ציבור

  13. תביעה לחישוב השכר הקובע

  14. דירוג שכר ברשות הנמלים

  15. שכר דירקטור בחברה פרטית

  16. שכר עבודה לאחר צו פירוק

  17. טבלת שכר בדירוג המשפטנים

  18. חישוב שכר לפי טבלאות שכר

  19. דוגמא לתביעה על הפרשי שכר

  20. הצעת חוק שכר הבכירים במשק

  21. ביטול ניכויים מותרים בשכר

  22. הכרה בתואר לצורך דירוג שכר

  23. חישוב שכר היסוד לפני תאונה

  24. ביטול החלטת הממונה על השכר

  25. האם טיפים נחשבים לשכר עבודה

  26. הפסדי שכר - הכנסה לא מדווחת

  27. ירידה בשכר בגין שינוי סיווג

  28. האם דירקטור זכאי לקבל שכר ?

  29. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

  30. גובה השכר לצורך חישוב זכויות

  31. הגבלת פערי השכר במגזר הציבורי

  32. הפרשי שכר כנגזרת של מינוי כרבש"ץ

  33. הגבלת שכר לעובדי חברות ממשלתיות

  34. תביעה לתשלום שכר בגין עבודות חשמל

  35. התובע טען כי הוא זכאי להפרשי שכר עבודה

  36. תביעה לתשלום שכר עבור עבודות מעקב וליווי

  37. נטען כי שכר העובד פוצל לרכיבים פיקטיביים

  38. סכום גלובלי בהשבחת שכר על אובדן השתכרות

  39. הפרשי שכר וזכויות סוציאליות מאי קידום בדרגה

  40. מחלוקת בין הצדדים בדבר תקופת העבודה וגובה השכר

  41. טענת התובע שקופח בשכרו ובתנאי עבודתו במהלך השנים

  42. צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), תשכ"ז-1967

  43. תקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים), תשכ''ד-1964

  44. צו מס הכנסה (קביעת שכר-סופרים כהכנסה), תשכ"ד-1963

  45. חברה בקשיים כלכליים ממשיכה להעסיק עובד בלי שמשולם לו שכר

  46. תקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסויימים), תשכ''ז-1967

  47. כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992

  48. תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר), התשמ''ט-1989

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון