תביעה ייצוגית בנושא ערוצי הספורט

לטענת המבקשים לאשר תביעה ייצוגית, לאחר עלייתו לאוויר של ערוץ 5 + רוקן ערוץ 5 - ערוץ הבסיס - מתכנים אשר היה אסור למשיבות להוציאם ממנו. כתוצאה מכך, בין היתר, הפך ערוץ 5 מערוץ ספורט איכותי ואטרקטיבי המשדר ענפי ספורט פופולריים כמו: משחקי ליגת ה - NBA וכדורגל אנגלי, לערוץ זניח ושולי המשדר במרבית הזמן שידורי ספורט אשר למרבית הצופים אין ענין בהם כמו: משחקי פוקר, החלקה על הקרח וריקודים סלוניים.

להלן החלטה בנושא תביעה ייצוגית בנושא ערוצי הספורט:

החלטה

א.     מהות העתירה

זו בקשה לאשר תובענה שהוגשה כתובענה יצוגית מכח חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981 או מכח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.


ב.     עובדות רלבנטיות

ביום 25.10.2001 החליטה המועצה לשידורי כבלים ולווין (להלן: "המועצה") לאשר לחברות הכבלים: מת"ב, תב"ל וערוצי זהב (הן המשיבות 1,2,3) להעלות לשידור ערוץ ספורט חדש בתשלום - ערוץ "ספורט 5 פלוס ". (ר' החלטת המועצה מס.-26/2001 - 10 נספח א' לתגובת המועצה לבקשה).
החלטה זו מציינת, בין היתר, כי יש להקפיד על איכות שידורי הספורט בערוץ 5 המקורי וגיוונם (להלן: "ערוץ הבסיס") כך שאלו לא יפלו ברמתם מהשידורים ששודרו בו, עובר למתן האישור להקמת ערוץ חמש פלוס.
בתחילת חודש נובמבר 2001 עוד לפני שערוץ חמש פלוס פעל, הצהירה גב' דורית ענבר יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין שהם לא יאפשרו לפגוע בערוץ הספורט הישן (נספח א' לבקשה לאישור התובענה כתובענה יצוגית).
לטענת המבקשים, לאחר עלייתו לאוויר של ערוץ 5 רוקן ערוץ 5 - ערוץ הבסיס - מתכנים אשר היה אסור למשיבות להוציאם ממנו. כתוצאה מכך, בין היתר, הפך ערוץ 5 מערוץ ספורט איכותי ואטרקטיבי המשדר ענפי ספורט פופולריים כמו: משחקי ליגת ה - NBA וכדורגל אנגלי, לערוץ זניח ושולי המשדר במרבית הזמן שידורי ספורט אשר למרבית הצופים אין ענין בהם כמו: משחקי פוקר, החלקה על הקרח וריקודים סלוניים.
לאור זאת הוגשה התובענה.

בתאריך 25.8.2003 נמחקה בהסכמה התובענה כנגד המשיבים 4 ו - 5.
כנגד המשיבה מס. 2 קיים צו הקפאת הליכים.
התובענה נמשכה, לכן כנגד המשיבים 1 ו - 3.


ג.     הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות ומהראיות עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים:

-     האם היתה הטעיה ברוח חוק הגנת הצרכן?
-     האם ניתן לעשות שימוש בתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי להשגת התובענה?
-     האם טיפול המועצה לשידורי כבלים ולווין בנושא, די בה.


ד.     האם ניתן להגיש תובענה מכח חוק הגנת הצרכן?

הצגת הנושא והדילמה

התובענה היצוגית הינה כלי רב עוצמה אשר הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות.
אין המדובר בבירור רגיל של מחלוקת בין איש לרעהו, אלא המדובר במחלוקת, שבה אמור להשתתף חלק ניכר מהציבור, שנעדר מהדיון המשפטי. ביסודו של הליך זה קיימים שני שיקולים מרכזיים שמאזנים אחד את השני:
האחד - שמירה והגנה על האינטרס של הפרט;
השני - הגנה על האינטרס הציבורי;
על רקע שיקולים אלה יש לבחון האם היתה פגיעה כלשהי בצרכן, שבעטיה נגרם לו נזק כתוצאה מעלייתו לאוויר של ערוץ הספורט חמש פלוס כערוץ נוסף לצד ערוץ הבסיס שבמסגרתו היו וקיימים שידורי ספורט.

כפי שעולה מפרשת התביעה ומהעדויות המדובר בחובבי ספורט, בעיקר כנראה כדורגל וכדורסל, לקוחות של חברות הכבלים, שלהם היה חוזה קיים עם חברות הכבלים עוד לפני עלייתו לאוויר של ערוץ חמש פלוס; לטענתם לאחר הקמתו של ערוץ הספורט חמש פלוס, הוא רוקן מתוכן מהותי את ערוץ הספורט המקורי שבחבילת הבסיס, עד כדי כך שאם הם רוצים להשביע את רעבונם וצמאונם לספורט עליהם להזמין בתשלום את ערוץ חמש פלוס, שקיבל עדיפות בשידור תוכניות מהותיות, איכותיות וטובות יותר לצפיה.
המבקשים מציינים חלק מהפעולות המהוות ריקון ערוץ 5 המקורי מתוכן כמו:
-שידור משחק חצי גמר גביע אופ"א בערוץ חמש פלוס במקום בערוץ 5;
-שידור משחקי הגביע האנגלי, גביע הליגה האנגלי ומשחקי הליגה הראשונה בערוץ חמש פלוס במקום בערוץ 5;
-פגיעה באיכות מהדורת חדשות הספורט בערוץ 5 ואי שידור המהדורה שם במשך 5 חודשים;
-קיצור יום השידורים של ערוץ 5;
-שידור משחקי ליגת ה - NBA בערוץ 5 בשעות שאינן נוחות לצפייה לקהל הישראלי לעומת שידור המשחקים בערוץ 5 פלוס בשעות נוחות לצפיה לקהל הישראלי.

מסתבר כי המועצה לשידורי כבלים ולווין התיחסה לכל הפעולות הללו, עקב תלונות שהוגשו בגין כך, ולגבי חלקן אף קבעה כי המדובר אכן בהפרות של חברות הכבלים וחייבה, לאור זאת, בתשלום קנסות. (פירוט הנושא אינו משמעותי לעניננו, והנושא עצמו רלבנטי לגבי ראש הפרק של טיפול המועצה בסוגיה.)

מכאן, ולענייננו, אין מחלוקת שפעילותו של ערוץ חמש פלוס, החלה לאחר שהמבקשים כבר היו קשורים בחוזה עם המשיבים.

נראה שזה שורש הבעיה המשפטית, נכון להיום.

האם הוטעו המבקשים?

סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, מגדיר את נושא ההטעיה כלפי הלקוחות, בסעיף הרלבנטי לעניננו בזו הלשון:

"לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה ( להלן הטעיה) בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
(1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
(2)     מידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס...".

הצדדים נחלקו בעמדותיהם לגבי האפשרות ששינוי תכנים עלול להכנס, בכלל לגדר הטעיה.
ברמה העקרונית נראה לי כי הצדק עם המבקשים.
אם המדובר בטיב, במהות או במרכיבים המשנים את איכות התכנים, אזי הדבר משפיע ישירות על המוצר הסופי המסופק ללקוחות, ולכן יש בכך משום הטעיה ברוח חוק הגנת הצרכן.

ומהם הטיב המהות (ואולי גם המרכיבים) במתן שירות של שידורי ספורט?

טיב המוצר, בהחלט עשוי להיות מוגדר כשידורי חו"ל מרכזיים של נבחרות מוכרות ולא זניחות, בעיקר בתחום האהוב כנראה על מרבית הצופים והוא משחקי כדורגל וכדורסל. המינון, - שהוא המרכיב, אמור להימדד ברמה העקרונית (עם אפשרות סטייה קלה) עובר ליום חתימת הסכם השירות.
מהראיות עלה כי משחקי ספורט " מקומיים" של ליגות נמוכות רצויים כמובן, ברם עד כמה שיהיו דרמטיים וטובים מבחינת המשחקים, הם אינם נחשבים משחקים של השורה הראשונה לגבי אותם צרכנים הרוכשים את מוצרי הספורט הללו; הם מתקבלים כחלק מטיב המוצר בלבד, ולא החלק המרכזי שבו.

למה הדבר דומה?

לאדם שפנה לדיאטנית וביקש ממנה להרכיב לו תפריט דיאטה של 1200 קלוריות.
בחלוף הזמן, הדיאטנית מבקשת לשנות לו את התפריט, ומורה לו לאכול במקום דג סול דג דניס.
למרות השינוי הפנימי, נראה שהתפריט כתפריט לא השתנה, ולכן אין כאן פגיעה באיכותו.

ואם נשווה זאת לעניננו:
לטענת המבקשים החלפת חלק מהתפריט קרי - תכני שידור פופולריים - בענפי ספורט איזוטריים לטעמם כמו החלקה על הקרח ומשחקי פוקר , - יצרה שינוי מהותי בתפריט ובטיבו, ומכאן ההטעיה.

המבקשים צודקים בטענתם זו, ברמה הנורמטיבית.

נראה שגם המועצה הכירה בצידקתם שהעברת תכנים כמפורט לעיל מערוץ הבסיס 5 ,לערוץ הספורט חמש פלוס, - אינה במסגרת הצ'רטר שהוענק לחברות הכבלים.

דא עקא, זו אינה השאלה היחידה העומדת כאן לדיון.
השאלה הנוספת היא, האם המחוקק רצה להגן על סיטואציה מעין זו?
ומהי הסיטואציה?

למרות נסיונותיו האקרובטיים - משפטיים של ב"כ המשיבים, המדובר כאן בהפרה שעשתה לאחר שכלול החוזה .
האם על הפרה מעין זו מגן חוק הגנת הצרכן?
העולה מסעיף 2 שצוטט לעיל, כמו גם מכל חוק הגנת הצרכן הוא, שהמחוקק בא להגן על שלב שיכלול העיסקה.
יש לגלות לצרכן פרטים מהותיים שיכולים להשפיע על שיקול דעתו באשר לעצם שכלול העיסקה, כמו שגם אין להטעותו (סעיף 3 לחוק) לגבי קשירתה.

למרות ביקורת שהושמעה (פרופ' סיני דויטש "דיני הגנת הצרכן", חלק א' עמ' 403).
בתי המשפט בסדרה של פסקי- דין (ת.א. (ת"א) 216/96 גרפי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (לא פורסם), המ' 28404/97 בולדו נ' רשות הנמלים והרכבות (דינים מחוזי, כ"ז (1) 819; ת.א. (ת"א) 720/95 המ' 5498/95 קריצ'מן נ' סלקום ישראל בע"מ; ת.א (ת"א) 2399/98 הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות ואח' נ' סופר גז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ, דינים מחוזי, ל"ב(6) 843; ת.א. (ת"א) 2504/99 שטיינברג עופר נ' סלקום ישראל, תק-מח 2000(3) 6095) פסקו כי תובענה יצוגית עפ"י חוק הגנת הצרכן, בהתיחס להגדרותיו, ובהתיחס להגדרת נושא ההטעיה, - מסדירה את השלב הטרום חוזי, הוא השלב שבו מספק הנכס או השירות מעונין למכור את מרכולתו . לגבי שלב זה הם מנעו ממנו להעלים בין בפועל ובין במחדל פרטים מהותיים שיכולים להביא לטעות בהקשר לפרט מהותי בעיסקה המשתכללת.
חוק הגנת הצרכן, אינו אמור בנוסחו כיום , ולטעמי גם בדר"כ, ללוות את המוכר והקונה במשך כל ימי חיי המוצר, כתוצאה מהתנהגות ברמה כזו או אחרת עובר לשכלול העיסקה.
הדבר סביר לגבי חוזה בו נמכר נכס, שבו הצדדים צריכים לדעת כי כששוכללה העיסקה ללא כל בעיות בזמן אמת לגבי השלב הטרום- חוזי, היא הסתיימה והקשר בין הצדדים ניתק.

ספק רב בעיני אם זה סביר לגבי חוזי שירות ארוכי טווח, (ר' לענין זה גם איריס כהנא קסטנר, "תובענות ייצוגיות צרכניות בדין האזרחי", מחקרי משפט וכלכלה בע"מ, תשס"ב - 2002, עמ' 546-547) במיוחד לגבי מתן שירותים לטכנולוגיות משתנות או לתכנים המעודכנים חדשות לבקרים (כמו פלזמה, טלביזיה, מכשירי טלפון נייד, מחשבים לסוגיהם ועוד). לא ייתכן שחידושים כנ"ל ירוקנו מתוכן חוזי שירות "ישנים" לגבי מוצר עדכני שהיה קיים בעת עריכת החוזה.

מהו הפועל היוצא?

כאמור לעיל, מבחינה עובדתית המדובר באירועים שהתרחשו לאחר חתימת החוזה המקורי עם חברות הכבלים.
נסיון ב"כ המבקשים לטעון כי החוזה המקורי היה חוזה מסגרת ולכן כל אירוע שהיה לאחריו, בין הודעת תשלום , בין תשלום ובין הודעות של הרשות משפיע עליו, - הוא נסיון שנדון לכשלון.

אין המדובר כאן בשירות נוסף שהציעו המשיבים במסגרת החוזה הקיים, אלא המדובר בשירות חדש שלגביו צריכים להתקשר מחדש או לרכוש חבילות בסיס שונות.
אשר על כן אני קובעת, שלמבקשים לא צמחה עילת תביעה מכח חוק הגנת הצרכן.

אני מנצלת הזדמנות זו ופונה למחוקק, שיתקן את החוק לענין תובענות יצוגיות, ויאפשר במסגרת הגנת הצרכן לעשות שימוש במכשיר חשוב זה לענין חוזי שירות ארוכי טווח.


ה.     היש מקום להגיש תובענה יצוגית מכח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי?

הגשת תובענה ייצוגית מכח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי
תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "תקנה 29") קובעת בזו הלשון:

"(א) היה מספר המעונינים בתובענה אחת גדול, יכולים מקצתם - לבקשת תובע אם הם תובעים, או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים, וברשות בית המשפט או הרשם - לייצג באותה תובענה את כל המעונינים; לא ידעו המעונינים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית המשפט או הרשם על הגשתה בהמצאה אישית, או במודעה פומבית אם ההמצאה האישית אינה מעשית מכל סיבה שתיראה לבית המשפט או לרשם, ככל שיורה בית המשפט או הרשם בכל מקרה ומקרה.

(ב) כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לעשותו בעל דין בה."

במקרה דנן נטען, כי השימוש בתקנה 29 הוא לחילופין ובמקום השימוש בחוק הגנת הצרכן.
מצב דברים זה זכה להתיחסות בימ"ש זה בת"א 1600/99 תבל נ' ברנשטיין (תק-מח 2002(1), 3823, עמ' 3825).

"משהביע המחוקק עמדתו בחוקים ספציפיים, מהם התנאים לצורך הגשת תובענה ייצוגית, וייחד את העילה לתובענה שניתן להגיש רק מכח אחת העילות הנזכרות באותם חוקים - אינני שותפה לדיעה, שניתן יהיה לעשות שימוש בתקנה 29 לתקנות הסדר האזרחי בכל מקום בו יחליט בית המשפט שחוק ספציפי הדן בהגשת תובענות ייצוגיות, אינו חל. אכן מילות התקנה עמומות, ולפני חקיקת החוקים הספציפיים ניתן היה להעזר בה להגשת תביעת ייצוג קבוצתית, ברם, כיום, משחוקקו החוקים הספציפיים המסדירים הגשת תובענות ייצוגיות - אין לומר שתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, עקב עמימות מילותיה, ואולי מינימום התנאים ליישומה, הינה פתח המילוט אליו יוכל בעל הדין להיכנס ולומר את תנאי החוק הספציפי לא הוכחתי, אבל אני נופל בגדר של תקנה זו. תקנה 29 אינה פתח מילוט. היא שימשה כלי עזר לתובענות ייצוג קבוצתיות בעבר, כשהחוקים הספציפיים טרם חוקקו, ועשוייה לשמש גם בעתיד בכל אותם תחומים שאינם מכוסים על ידי חוקים ספציפיים".

יש הגורסים שפסק-הדין רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטים (פ"די נז(3), 220 עמ' 232-233). שלל בכלל אפשרות הגשה תובענה ייצוגית. אני איני סבורה כך, מה שנשלל מפורשות הוא השימוש בתקנה 29 לתבוע את המדינה ורשויותיה, דבר שבו עסקה התובענה שם; לא ניתן לאמר (מבחינה סטטיסטית) שהדעות שהוצעו, אגב אורחא, שללו את השימוש בה בכלל. (ר' על כן התיחסות מפורטת בפסק-דין.
הפועל היוצא - לעניינו הוא - שאין מקום לעשות שימוש בתקנה 29 לצורך הגנת הצרכן בפועל.

ו.     טיפול הרגולטור

דיון בסוגיה זו אינו חיוני לאור המסקנות אליהן הגעתי לעיל.
ברם מצאתי לנכון להביע עמדתי, לאור ריבוי טענות ברוח זו, שנשמעו לאחרונה בבתי המשפט.
נטענה הטענה כי מאחר והמועצה לשידורי כבלים ולווין מטפלת בנושא ומסדירה אותו, לרבות הטלת קנסות במקרים המתאימים לדעתה, התייתר הצורך שבית המשפט יטפל גם הוא בנושא.
ב"כ המשיבים ציטט מספר פסקי דין לנושא זה (ת"א 2019/01, בש"א 14205/01 אבירם עירית ואח' נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ (לא פורסם); ת"א 3273/97 הלוי נ' בזק בינלאומי בע"מ, תק-מח 2001(2) 41129, ת"א 2563/99 בש"א 58066/99 שלומוביץ ואח' נ' סקאל דיוטי פרי בע"מ, תק-מח 2002(1) 23), הגורסים שטיפול הרגולטור מייתר המשך התובענה.
עם כל הכבוד אומר שאין דעתי כדעתם; ונראה לי כי אימוץ גישה זו עלול להיות מסוכן במקצת.
בהרבה תחומים יש רגולטורים. תפקידם מוגדר בדין, ועליהם למלאו.
בית המשפט לא אמור להסתפק בכך שהרגולטור ימלא את תפקידו, אלא במקרה מתאים הוא גם מפקח עליו, אם מילא את תפקידו.
חלק ניכר מתפקיד הרגולטור הינו בעל גוון מעין פלילי, באשר הוא מטיל קנסות על מי שהפר את הוראותיו. זו אינה מטרת ההליך האזרחי. האזרח בא להתריע על עוול, הוא אכן מעונין שהמעוול לא יעשה זאת להבא, וייתכן שהדבר בא לידי ביטוי בכך שאם יוטלו עליו קנסות הוא יטיב את דרכו, אבל בד בבד הוא גם מעונין בהשבת העושר הפרטי שנגזל ממנו ע"י המעוול, דבר שבו הרגולטור עשוי שלא לטפל בכלל. בנוסף יש מקרים בהם הרגולטור מסדיר את הנושא לגבי העתיד, ולא מטפל בנזקי העבר שכבר נגרמו.
במקרה כזה אין שום סיבה מדוע האזרח לא יוכל להשיב את עושרו .

לא שמעתי שקיימת נכונות מצד חברות הכבלים, או שהרגולטור החליט שעליהם להוזיל במשך תקופה מסויימת את חבילות הבסיס לאוהבי הספורט, דבר שהיה הגון בנסיבות.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לאישור התובענה כתובענה יצוגית וקובעת שכל צד ישא בהוצאותיו.

ב"כ המבקשים יודיע לבית המשפט עד ליום 15.6.2004, שעה 08.30 את המשך התנהלותו בתביעה הנוכחית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם חסות ספורט

  2. עורך דין דיני ספורט

  3. היעלמות מסלולי סייף

  4. חובת ביטוח ספורטאים

  5. התיישנות תאונת ספורט

  6. זכויות יוצרים בספורט

  7. ביטוח צלילה ספורטיבית

  8. עורך דין לתביעות ספורט

  9. חוק הספורט, התשמ"ח-1988

  10. בניה ציבורית במגרש ספורט

  11. מעמד מאמני ספורט לאומיים

  12. חוק למניעת אלימות בספורט

  13. הגבלת תקופת השאלת ספורטאי

  14. זכויות שידור אירועי ספורט

  15. העברת סכסוך ספורט לבוררות

  16. דיני עבודה מול חוק הספורט

  17. תביעת לשון הרע במדור ספורט

  18. מועצה מייעצת לקידום הספורט

  19. חוק התגמולים ספורטאי מצטיין

  20. מוסדות שיפוט פנימיים בספורט

  21. תאונה עקב שימוש במתקן ספורט

  22. הפרת הסכם מנוי למועדון ספורט

  23. לשון הרע בראיון בערוץ הספורט

  24. פיטורים של מאמן - חוק הספורט

  25. פציעה בשיעור ספורט בבית הספר

  26. תביעה ייצוגית בנושא ערוצי הספורט

  27. חוק הצלילה הספורטיבית, תשל"ט-1979

  28. חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005

  29. תקנות הספורט (ביטוח), התשנ''ה-1994

  30. פציעה בתחרות ספורט בחו"ל – ביטוח לאומי

  31. שחרור קטין מקבוצת כדורגל לפי חוק הספורט

  32. תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ''ח-1998

  33. תקנות הספורט (בדיקות רפואיות), התשנ''ז-1997

  34. עורך דין פציעות ספורט - ביטוח פעילות ספורט

  35. תקנות הצלילה הספורטיבית (תעודות), תש''ם-1980

  36. תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשנ''ז-1997

  37. תקנות הנהיגה הספורטיבית (חובת ביטוח), התש''ע-2009

  38. תקנות הספורט (סמים ותכשירים ממריצים), התשנ''ו-1996

  39. תקנות הצלילה הספורטיבית (שירותי צלילה), תש''ם-1980

  40. תקנות הספורט (מידע בטופס הרשמה לאגודה), התשנ''ז-1997

  41. תקנות הצלילה הספורטיבית (מכשיר צלילה אישי), תש''ם-1980

  42. תביעה להשבת תכולת מחסן וכספים שנגנבו ממועדון ספורט לעיוורים

  43. תקנות הנהיגה הספורטיבית (תנאים להכרה בהתאחדות), התשס''ז -2007

  44. תקנות הצלילה הספורטיבית (הטלת חובת ביטוח על צוללים), תש''ם-1980

  45. תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון למסלול מירוץ קבוע), התש''ע-2010

  46. תקנות הספורט (הוראות לענין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה), התשנ''ט-1999

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון