להלן פסק דין בנושא קניית רכב פגום לא ניתן לתיקון: בפניי תביעה שהתנהלה ב"סדר דין מהיר" על סך של 29,585 ₪ בגין קניית רכב שלטענת התובע הינו בעל פגם שאינו ניתן לתיקון. טוען התובע כי ביום 29/03/01 רכש מהנתבע רכב מסוג פולקסווגן תמורת סך של 40,000 ₪ בעוד שמחיר המחירון של הרכב עמד על סך של 65,000 ₪ כיוון שהרכב הוסב ממונית לרכב פרטי. התובע טוען כי בהסכם המכר הצהיר הנתבע כי הינו הבעלים הראשון של הרכב וכן שלא נעשו ברכב שינויים למעט החלפת הגיר. דא עקא לאחר הרכישה החלו להתגלות ברכב תקלות רבות שבעקבותיהן התברר לתובע מבדיקה של הרכב במוסך כי הגיר שהוחלף אינו מתאים לסוג הרכב ומכך נבעו הנזקים. התובע טוען כי הנתבע לא אפשר לו לערוך נסיעת מבחן כיוון שהרכב שימש כמונית ולתובע לא היה רישיון מתאים ורק עם החתימה על הסכם המכר והעברת הבעלות הוסב הרכב לרכב פרטי. בנוסף התברר כי הנתבע הינו הבעלים השני של הרכב. התובע טוען כי בהצהרותיו אלו של הנתבע יש משום הפרה יסודית של הסכם המכר ביניהם שלולא הצהיר עליהן לא היה התובע רוכש את הרכב. לאור המחיר הגבוה של התיקון בסך של 12,000 ₪ סכום שלא היה בידיו של התובע לשלם נאלץ האחרון למכור את הרכב בסך של 22,000 ₪ בלבד בעוד שמחיר המחירון של הרכב עמד על סך של 38,180 ₪ וזאת לאור הפגם בגיר והיות התובע הבעלים השלישי של הרכב. כן טוען התובע כי בבדיקת הרכב התגלו נזקים נוספים במערכת ה-ABS וכן במנגנון החשמלי של חלונות הרכב. בכתב הגנתו טען הנתבע כי נאמר לתובע כי הנתבע אינו הבעלים הראשון של הרכב, וכן כי התובע רכש את הרכב בידיעה ברורה כי הגיר ברכב הוחלף. לאחר עיון בטענות הצדדים, בסיכומיהם ובחקירותיהם הנגדיות הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל בחלקה, מהנימוקים כדלקמן: התובע צירף שני סיכומי בדיקה מטעם שני מוסכים בהם הכניס את הרכב לתיקון. מסקנתם הייתה זהה והתייחסו לעובדה כי ברכב הותקן גיר שאינו מתאים לסוג הרכב וגורם לרעש גדול במהלך נסיעה, תצרוכת דלק גבוהה, זיהום אוויר מוגבר ולמהירות סיבובי המנוע בשיעור של 49% מהמתוכנן על ידי היצרן. עדותו של הנתבע בעת שנחקר ע"י ב"כ התובע לגבי הצהרתו בדבר היותו הבעלים הראשון של הרכב הייתה בלשון המעטה לא אמינה וכן לוותה בתשובות מתחמקות שכן טען שבגלל שהרכב היה מונית והוחלף מספר "זה כאילו שינוי בעלות" (עמוד 4 לפרוטוקול). מה גם שבחוזה המכר הצהיר הנתבע על היותו בעליו הראשון של הרכב. משנשאל הנתבע היכן רכש את הגיר והאם בדק אם מדובר בגיר המתאים לרכב דנן ענה כי "לא יודע, זה מה שנתנו לי ומכרו לי זה מה שהרכבתי, הרכבתי אצל אדם שהוא מוסך לגירים אוטומטיים". (עמוד 4 לפרוטוקול). עד כזה מטעם הנתבע לא הגיע להעיד והלכה פסוקה היא שאי הבאת עדות רלוונטית למשפט מצד בעל דין פועל לרעתו. מאידך, בחקירתו הנגדית הודה התובע כי בסיום הבדיקה הראשונית שערך לרכב בנוכחות הנתבע צויין על גבי טופס הבדיקה כי יש בלאי בגיר וכי למרות זאת הסכים לרכוש את הרכב מרצונו החופשי. לאור האמור לעיל מן הדין לקבל את התביעה אך בחלקה. יש בהתנהגות התובע ובמעשיו משום "אשם תורם" להולדתה של התביעה דנן שכן אין חולק כי רכש את הרכב מרצונו החופשי ובידיעה כי ישנו בלאי בגיר, וכן משלא התאפשרה לו נסיעת מבחן ברכב, היה צריך להידלק אצלו "נורה אדומה" שכן אם היה עומד על קיום נסיעת מבחן, ודאי היה מגלה בטרם הרכישה את הפגמים הנוספים עליהם מלין. עם זאת, הוכח כי הנתבע מלכתחילה הסתיר מעינו של התובע מספר עובדות מהותיות. נכון שלא הוכח שאם הנתבע לא היה נוהג כך, לא הייתה מתקיימת העיסקה כלל, אך יש מקום להפחית את מחיר הממכר לאור הפגמים והאי התאמות ולהתאימו למחיר בנסיבות העניין על ידי החזרת חלק מהתמורה שהתקבלה על ידי הנתבע. בהתחשב בהסתרת המידע הנ"ל, ובהתחשב במחיר בו רכש הנתבע את המכונית, במחיר העסקה בין הצדדים ובמחיר בו מכר התובע את המכונית. מצאתי לנכון לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 15,000 ש"ח בגין החלפת הגיר וירידת ערך הרכב בגין מכירתו כשהתובע הינו בעליו השלישי. כמו כן ישלם הנתבע לתובע את הוצאות המשפט , וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ + מע"מ כחוק. סך זה ישולם תוך 30 יום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית.רכבתיקון רכבתקלות ברכבקניית רכב