קניית ארון במידות לא נכונות

המבקשת טענה בכתב התביעה כי היא רכשה מהמשיבה ארונות מטבח, ולטענתה מידות אחת מיחידות הארון לא תאמה למידות שהזמינה. היא טענה כי למרות פניות חוזרות ונשנות למשיבה בעניין זה היחידה לא הוחלפה ולא תוקנה, וכתוצאה מכך נגרמה לה עגמת נפש. להלן החלטה בנושא קניית ארון במידות לא נכונות: החלטה המבקשת היא התובעת, הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח-תקווה, שניתן ביום 20/10/05, על ידי כב' השופט גבריאל שטרסמן, לפיו נדחתה תביעתה של המבקשת. להלן העובדות הצריכות לעניין: 1. ביום 7/6/05 הגישה המבקשת כנגד המשיבה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. המבקשת טענה בכתב התביעה כי היא רכשה מהמשיבה ארונות מטבח, ולטענתה מידות אחת מיחידות הארון לא תאמה למידות שהזמינה. היא טענה כי למרות פניות חוזרות ונשנות למשיבה בעניין זה היחידה לא הוחלפה ולא תוקנה, וכתוצאה מכך נגרמה לה עגמת נפש. 2. בית משפט קמא לאחר ששמע את טענות הצדדים ולאחר שהתרשם מעדותם וממהימנותם קבע בפסק דינו כדלקמן: ”מתשובותיה של התובעת לא התרשם בית המשפט, שאכן יש עדיין תקלות בריהוט וכי מה שנדרש בזמנו לא נעשה. התובעת אמרה פעמים אחדות כי עובד הנתבעת אכן היה בביתה. בית משפט לא שוכנע שיש ממש בתובענה זו ומכל מקום אין בית המשפט משוכנע לפי מבחן ההסתברות, שגירתה (צ.ל גירסתה - ר.ל.ש) של התובעת עדיפה על גירסת הנתבעת ועל כן התביעה נדחית.” 3. המבקשת טוענת עוד כי קיימת סתירה בפסק דינו של בית משפט קמא שכן בית משפט קמא קבע בסעיף 2 לפסק דינו כי "אכן, בראש הטופס נרשם בכתב יד שעדיין יש להחליף דלת ולסגור חלק כלשהו" אולם, בסעיף 4 לפסק הדין קבע כי "מתשובותיה של התובעת לא התרשם בית המשפט שאכן יש עדיין תקלות בריהוט וכי מה שנדרש בזמנו, לא נעשה." המבקשת טוענת כי גם המסמכים שהוצגו מטעמה של המשיבה בפני בית משפט קמא תומכים בגירסתה שכן בטופס "המעקב אחר ההרכבה" מיום 26/9/04 (להלן: "טופס ההרכבה") נכתב כי יש להחליף דלת. עוד היא טוענת כי בטופס ההרכבה קיימת סתירה פנימית שכן מחד נדרש הלקוח לחתום על הטופס כי ההרכבה בוצעה לשביעות רצונו, ומאידך נכתב בו גם כי אם יש צורך להשלים את ההרכבה - על הלקוח לחתום על הטופס לאחר שיפורטו בו החלקים החסרים שיש להוסיף ולהשלים. המבקשת טוענת כי במקרה זה וכפי שגם קבע בית משפט קמא, רשם המתקין על גבי הטופס מה הם אותם חלקים חסרים, והטופס נחתם בטרם הושלמו הפריטים החסרים. המבקשת טוענת כי המרכיב מטעם המשיבה, אשר נכח בביתה ואשר יכול לאשר את גירסתה כפי שהיא הועלתה על ידה בבית משפט קמא, לא הוזמן על ידי המשיבה לדיון. היא טוענת כי מאחר שמדובר בעד שמצוי בשליטתה של המשיבה, והיא לא זימנה אותו לדיון - הרי שיש בכך כדי לחזק את גירסתה. לטענתה כי פסק הדין הנו תמציתי ואינו מנומק, ולכן לא ניתן ללמוד ממנו כיצד הגיע בית משפט קמא למסקנות אשר לפיהן נדחתה תביעתה. 4. המשיבה טוענת כי יש לדחות את בקשת המבקשת שכן בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא נתגלו סתירות בעדותה של המבקשת וגם בשל סיבות אלו נדחתה תביעתה. המשיבה דוחה את טענת המבקשת לפיה היה עליה להזמין לדיון את המרכיב מטעמה. לטענתה, מאחר שהמבקשת הייתה התובעת בבית משפט קמא - הנטל להוכיח את תביעתה היה מונח על התובעת ולא עליה. מכיוון שכך, באם ראתה צורך בעדותו של המרכיב היה עליה לזמנו בעצמה. עוד היא טוענת כי הטענות שמעלה המבקשת כנגד טופס אישור ההרכבה הנן טענות שמועלות כנגד מסמך בכתב אשר היה על המבקשת להעלות בפני בית משפט קמא שכן קיומו של הטופס היה בידי המבקשת טרם הדיון בבית משפט קמא וטרם מתן פסק הדין. לאור כל האמור טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות. דיון: 5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ולאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון ובפסק דינו של בית משפט קמא, אינני מוצאת מקום להתערב בפסק הדין. אין ממש בטענת המבקשת לפיה קיימת סתירה מהותית בפסק דינו של בית משפט קמא, אשר מצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. עיון בפסק הדין מעלה כי לא קיימת כל סתירה. אומנם תחילה אכן קבע בית משפט קמא כי בטופס ההרכבה נכתב שיש להחליף דלת ולסגור חלק, אולם לאחר שהוא שמע את עדותה של המבקשת הוא קבע כקביעה עובדתית המבוססת על התרשמותו של בית המשפט, כי מתשובות התובעת לא ניתן להסיק כי עדיין יש תקלות, גם לאור העובדה כי המבקשת בעצמה טענה בפני בית משפט קמא שעובד הנתבעת היה בביתה. 6. אשר לטענות המבקשת המתייחסות לטופס ההרכבה - דינן של טענות אלה להידחות, שכן הן מועלות על ידי המבקשת לראשונה במסגרת בקשת רשות ערעור זו, וזכרן לא בא בכתב התביעה או בהליכים שהתקיימו בפני בית משפט קמא. כלל ידוע הוא כי בית המשפט של הערעור לא ידון בטענה אשר לא נטענה לפני הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן עד מאוד (ראה ספרו של הנשיא גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, ע"מ 509 ופסקי הדין המצוטטים שם). המבקשת לא ביקשה רשות וגם לא נימקה מדוע על בית משפט זה לדון בטענה שלא נטענה על ידה בבית משפט קמא. לאור האמור דין טענות אלה להידחות. 7. אין ממש גם בטענת המבקשת לפיה היה על המשיבה לזמן לעדות את מרכיב הרהיטים מטעם המשיבה. הגם שהמרכיב אינו בשליטתה היה על המבקשת שהייתה התובעת בבית משפט קמא להזמין את המרכיב לעדות באם היא חשבה שעדותו נחוצה שכן כתובעת הנטל להוכיח את תביעתה היה מוטל על כתפיו מכח הכלל המוציא מחברו עליו הראיה. 8. דין טענת המבקשת לפיה פסק דינו של בית משפט קמא אינו מנומק ועל כן יש לבטל את פסק הדין - אין לקבלה במקרה זה. עיון בפסק הדין מעלה כי מסקנות בית משפט קמא מבוססות על עדותה ועל התרשמותו של בית המשפט. כך קבע בית משפט קמא בעניין זה בפסק דינו: ”מתשובותיה של התובעת לא התרשם בית המשפט שאכן יש תקלות בריהוט וכי מה שנדרש בזמנו לא נעשה... בית המשפט לא שוכנע שיש ממש בתובענה זו ומכל מקום אין בית המשפט משוכנע לפי מבחן מאזן ההסתברות, שגירתה (צ.ל שגירסתה - ר.ל.ש) עדיפה על גירסת הנתבעת.." הלכה פסוקה היא כי בית משפט של ערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים כפי שנקבע בע"א 734/76 פלוני נ' אלמונים פ"ד לב(2), 661 ,עמ' 665: ”אין בית-משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית-משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית- המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי-אמצעית מן העדויות”. 9. על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, להבדיל מפסק דין של ערכאה ראשונה, אין ערעור בזכות אלא ניתן לערער עליו ברשות בלבד אם וכאשר סבור בית המשפט כי נפלה טעות מהותית בפסק הדין של בית משפט קמא וכי יש סיכוי לערעור. "התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם.” (ע"א 6581/98 זאב זאבי ואח' נ' מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות תק-על 2005(1), 2899 ,עמ' 2903), כן ראה סעיף 64 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד 1984) עיון בפסק הדין מעלה כי לא נפל בו כל פגם או טעות וכי התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא היא נכונה בנסיבות העניין. לאור האמור אין כל מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. 10. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. הנני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך כולל של 750 ₪. רהיטים (תביעות)