קורס עיצוב פנים - החזר כספי

להלן פסק דין בנושא קורס עיצוב פנים - החזר כספי:

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרות התובעות להשבת מלוא הסכומים ששולמו על ידן לנתבעת עבור קורס עיצוב פנים.

יש לציין כי במקור הוגשו התביעות באופן נפרד על ידי כל אחת מן התובעות ואולם הוגשה על ידן בקשה לאיחוד הדיון. על פי הסכמה דיונית בין הצדדים נדונו עובדותיו של תיק זה במאוחד בפני, תוך שהוסכם כי פסיקתו של כל תשלום, ככל שתהיה, תתייחס לכל אחת מן התובעת בנפרד.

לטענת התובעות, הן נרשמו לקורס אצל הנתבעת לעיצוב פנים שאמור היה להפתח בחודש אוקטובר 2006. הקורס אמור היה להתקיים פעמיים בשבוע, לכלול מספר מוגדר של פרוייקטים, סיורים וביקורים מודרכים מחוץ למכללה וכן לימוד תוכנות מסויימות, כל זאת לתקופה של שנה וחצי ובהיקף של 400 שעות לימוד. בפועל נטען על ידי התובעות כי הנתבעת כשלה בכל הפרמטרים שנימנו וכן כי רמת הלימוד היתה נמוכה. עקב כך , בחרו הנתבעות להפסיק את לימודיהן כ-11 חודש לאחר תחילת הלימודים והן מבקשות להשיב לידיהן את מלוא הסכומים ששולמו על ידן כמו גם לקבל פיצוי בגין הוצאות ועוגמת נפש.
הנתבעת הכחישה את טענות התובעות וטענה מנגד כי התובעות נעדרו באופן עצמאי מן השיעורים, בין היתר, עקב בעיות אישיות וכי הקורס התנהל באופן סדיר , למעט תקופת זמן קצרה. כן נטען על ידי הנתבעת בכתב ההגנה כי בהתאם לתקנון והצהרת הסטודנט עליו חתמו התובעות אין מקום להשבת הכספים עקב מעשי ומחדלי התובעות עצמן. עוד נטען כי הנתונים שנמסרו על ידי התובעות היו חלקיים בלבד ואין בהם כדי להצביע על היקף השירותים שניתנו על ידי הנתבעת. בהמשך נטען כי המרצים היו באיכות גבוהה ואולם סירבו, בחלק מן התקופה, להגיע פעמיים בשבוע במקום שבו התלמידים עצמם אינם מופיעים לשיעור. עוד נטען כי בסופו של יום נשלח לתובעות מכתב התראה ביחס להעדרותן, ורק לאחריו נתקבל מכתב ב"כ התובעות וכתגובה לאותה התראה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו ובעדויות הצדדים בפני אני קובעת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו והיקפה.

מצאתי ממש בטענות הנתבעת על פיה מרגע בו התחייב תלמיד ונרשם שהרי מוטלת עליו האחריות להגיע לשיעורים. ואולם מאידך, מוטלת על הנתבעת החובה הבסיסית והברורה ביותר של מתן השירותים שהובטחו על ידה, בדרך ובהיקף שהובטחו. במקום שבו לא עמדה הנתבעת בחיוביה באופן יסודי, שהרי נפתחת הדלת בפני התובעות להודיע על ביטול ההתקשרות השבת הכספים ששולמו על ידן.

נוכח כך השאלה הראשונה לה נדרשתי היתה היקף השירותים שניתנו לתובעות לרבות שעות הלימוד ומספר השיעורים.

מנספח א2' לכתב התביעה, שהינו למעשה דף מידע של הנתבעת עצמה עולה כי הנתבעת התחייבה למתכונת לימודים של פעמיים בשבוע, ימי ראשון ושלישי בין השעות 17:30 ל-20:30.
התובעות הגישו לבית המשפט דוח פירוט של שעות הלימודים, המתבסס על דפי הנוכחות שצורפו על ידי הנתבעת עצמה לכתב ההגנה. מתוך דו"ח זה (ת-1), עולה בבירור כי במהלך החודשים שבין נובמבר 2006 לנובמבר 2007 השתנו ימי הלימודים, חדשות לבקרים. כך בחודשים נוב'-דצ' 2006 היו השיעורים ביום שני, בינואר-מרץ 2007 בימים רביעי ושני, באפריל-יוני 2007 בימי שלישי בלבד, באוגוסט 2007 בעיקר בימי חמישי, ובחודשים אוקטובר נובמבר 2007 בימים ראשון וחמישי.

אין זה סביר בעיני כי תלמיד ידרש להתנהל באופן שבו הימים משתנים כל העת, ובאופן אשר שונה במובהק מן התאריכים שנמסרו במסגרת דף המידע. לא מצאתי לקבל את גרסת נציגת הנתבעת על פיה השינויים נעשו בסופו של יום בהסכמת התלמידים, וזאת בין היתר נוכח העובדה כי לכל היותר היו בקורס כשישה תלמידים, (לרוב פחות), ואין ספק כי התובעות לא נתנו הסכמתן לשינויים אלו.

עוד הובטח במסגרת דף המידע כמו גם במכתב האישור שניתן לתובעת 2 ואשר צורף לכתב התביעה כי הלימודים יהיו פעמיים בשבוע.
מן הדו"ח שצורף על ידי התובעות (ת-1) עולה כי לרוב לא נתקיימו השיעורים פעמיים בשבוע אלא פעם בשבוע בלבד. טענתה של הנתבעת על פיה מדובר היה בפרק זמן קצר, לא נתבררה כטענה שיש בה ממש. הנתבעת לא הציגה ראיות סותרות אשר יש בהם כדי ללמד כי במהלך אותם אחד עשר החודשים נשוא התביעה, נתקיימו לרוב שני שיעורים בשבוע, ומן הדו"ח עלתה תמונה שונה לחלוטין.
לא זו אף זו, הטענה על פיה הקורס התנהל במשך תקופת זמן מסוימת רק פעם בשבוע נוכח העדרות התלמידים נסתרת מתוך המסמכים שצורפו על ידי הנתבעת עצמה, כאשר לדוגמא בחודש נובמבר 2006, רשומים היו כשמונה תלמידים ועדיין היקף השיעורים היה פעם בשבוע בלבד.

התחייבותה של התובעת היתה למתן 400 שעות לימוד אקדמיות. מעדותן של התובעות עלה כי ניתנו רק 120 שעות עד למועד בו בחרו לעזוב את הקורס. הנתבעת לא הציגה נתונים מהם ניתן ללמוד כי היקף השעות הנטען על ידי התובעות אינו נכון או מדויק (יש לציין כי בכתב התביעה טענו התובעות להיקף של 108 שעות, אך תיקנו עצמן במהלך הדיון בפני). הנהפוך הוא, מנתוני הנתבעת עצמה כפי שצורפו לכתב ההגנה עולה כי היקף השיעורים הינו כנטען על ידי התובעות.

הנתבעת אומנם טענה כי יכלה להשלים את היקף השיעורים שלא ניתנו בהמשך ואולם יש לזכור כי הקורס אמור להתנהל פעמיים בשבוע, שלוש שעות בכל פעם, ועל כן לא ברור כיצד ביקשה הנתבעת להשלים היקף זה. כמו כן העידו נציגי הנתבעת כי בסופו של יום הקורס מעולם לא הושלם, גם לא על ידי התלמידים שנותרו בו. על כל אלו יש להוסיף כי גם אילו יכלה הנתבעת להשלים בפרק הזמן שנותר את יתרת שעות הלימוד עולה השאלה האם סביר היה לצפות מן התלמידים לקבץ היקף לימודים כזה בתקופת הזמן המקוצרת. אני סבורה שהתשובה לכך שלילית.
במהלך הדיון הופיעה בפני גם הגב' בן דוד, אשר ביתה נרשמה אף היא לקורס נשוא התביעה. בעדותה מצאתי חיזוק לטענות התובעות, הן ביחס להיקף השיעורים, והן ביחס לטענה הבסיסית כי הידע שאמור היה להיות מוקנה במסגרתו, לא הוקנה בפועל, עד למועד עזיבת התובעות את המוסד.

באשר לאיכות המרצים שהרי בנקודה זו לא מצאתי שהיה די בעדויות שהובאו בפני על מנת לגבש מסקנה האם אכן נפל כשל בדרך הלימוד או איכות המרצים ודינה של טענה זו להידחות.

באשר לפרוייקטים שאמורים היו משתתפי הקורס לבצע שהרי בניגוד לטענת התובעות לא מצאתי שיש בדף המידע כדי לחייב את הנתבעת לביצוע של שבעה פרוייקטים. עם זאת מאישור הלימודים שניתן לתובעת 2 עולה כי מדובר היה בחמישה פרוייקטים במהלך הקורס. נחה דעתי מעדויות הצדדים כי עד למועד עזיבת התובעות בוצע פרוייקט אחד בלבד. דבר זה כי מהווה סמן נוסף לכך שהשירותים שניתנו על ידי הנתבעת לא תאמו את התחייבויותיה ומצגיה. הנתבעת אף לא הציגה כל ראייה כי פרוייקטים נוספים בוצעו לאחר עזיבת התובעות את הקורס. עובדה זו עומדת לחובתה של הנתבעת.

באשר לסיורים, תערוכות וימי הסבר, מחוץ לכותלי בית ספרה של הנתבעת, שהרי בפועל אין מחלוקת בין הצדדים כי סיורים וימי הסבר אלו מעולם לא נתקיימו. טענת הנתבעת על פיה הדבר נבע מחיסורים של הסטודנטים אינה סבירה בעיני. במוסד לימודי מסודר סביר כי התלמידים יתאימו עצמם לתוכנית הלימודים של המוסד ולא שהמוסד יתאים עצמו להיקף התייצבותם של התלמידים. הנתבעת לא הציגה ולו בדל ראייה כי היה בכוונתה לפעול לקיומם של ימי הסבר או סיורים אלו או לחילופין כי סיורים אלו נתקיימו בשלב מאוחר יותר.

השאלה הנוספת לה נדרשתי היתה האם היה במעשי ומחדלי התובעות, כדי להשפיע על שאלת חבותה של הנתבעת כלפיהן. לטענת הנתבעת היו אלו התובעות אשר נעדרו בניגוד להוראות התקנון ובניגוד להסכמות בין הצדדים מן השיעורים וגרמו כפועל יוצא לביטול חלק מן השיעורים ולכך שחלק אחר צוצמם ליום בשבוע במקום יומיים. בעניין זה מצאתי לנכון לאבחן בין התובעת 1 לבין התובעת 2.
ביחס לתובעת 1, לא מצאתי שיש מקום לקבל את טענת הנתבעת. מן המסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת עצמה, דוחות הנוכחות, עולה כי התובעת 1 לא נעדרה רבות, גם לא בתקופות בהם היו מעט תלמידים בקורס. נציגות הנתבעת לא סתרו עובדה זו במהלך עדותן בפני ואף אבחנו בעניין זה בין התובעת 1 לתובעת 2. לאור האמור לעיל, יש לדחות את טענת הנתבעת על פיה היה במעשי התובעת 1 כדי להשפיע על שאלת חבותה של הנתבעת כלפיה.

באשר לתובעת 2, תשובתי שונה. עיון בדוחות הנוכחות מלמד כי התובעת 2 נעדרה ממספר רב של שיעורים. הגם שעלה כי העדרותה זו מחלק מן השיעורים נבעה מסיבות אישיות כבדות משקל שהרי אין בכך כדי לשנות מעצם העובדה כי כשם שמוטלת היתה על הנתבעת החובה לספק את השיעורים שהרי מנגד מוטלת היתה על התובעת 2 החובה להשתתף באותם שיעורים.

יש להדגיש כי אין אני סבורה שיש לקבל את טענתה של הנתבעת על פיה מספר התלמידים הוא התנאי להתקיימם של השיעורים או מספרם בכל שבוע. במקום שבו תלמיד משלם שכר לימוד עבור לימודים של פעמיים בשבוע, שהרי מוטל על המוסד המלמד לספק לו את אותם שיעורים במתוכנת ובהיקף שהוסכם בין הצדדים. ככל שהמוסד הלימודי אינו סבור כי ניתן לעשות כן, או שהוא מעונין לחזור בו מהתחייבותו, שהרי מוטלת עליו החובה לאפשר לתלמידים לחזור בהם מהתקשרותם עימו. הנתבעת לא הציגה בפני כל מסמך או ראיה לכך שנמסר לתובעות או לתלמיד כלשהו כי קיומו של השיעור מותנה בהתייצבותם של מספר מוגדר של תלמידים וממילא ספק אם היתה הצדקה להוראה כזו. עם זאת את טענתה של התובעת 2 על פיה היקף נוכחותה נבע, בין היתר, מרצינות פעילותה של הנתבעת יש לקבל רק באופן חלקי, וזאת על בסיס מכלול הראיות שהוצגו בפני.
לטענת הנתבעת תביעת התובעות מקורה בהתראות שניתנו לתובעות ביחס להעדרותן מן הלימודים.
בעניין זה לא יכלה הנתבעת להציג כל ראייה בדבר פנייה לתובעות ביחס להעדרותן למעט המכתב הנושא תאריך של יום 1.11.2007 ממנו ביקשה גם הנתבעת ללמוד כי פניית עורך דינן של התובעות נעשתה רק לאחר קבלת אותו מכתב התראה.
ואולם, מן המסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי מכתב ההתראה היחיד המצוי בידי הנתבעת נשלח רק ביום 20.11.2007 וכשבוע לאחר משלוח מכתבו של ב"כ התובעות עם דרישה להשבת הכספים ששולמו.
משנתבקשה נציגת הנתבעת להסביר את פער הזמנים שבין המועד המופיע במכתב לבין המועד בו נשלח בפועל, ענתה כי מדובר בטעמים מזכירותיים. טענה זו היא תמוהה לשיטתי וממילא הוכח בפני כי מכתב ההתראה נשלח דווקא אחרי משלוח מכתב ב"כ התובעות ובו דרישה להשבת הכספים.
ממכלול האמור לעיל אני סבורה כי בדרך התנהלותה של התובעת 2 יש כדי להשפיע על היקף חבותה של הנתבעת בשיעור של 40% אך לא כדי לאיינה, דהיינו שהנתבעת נושאת באחריות ל- 60% מהיקף נזקיה של התובעת 2.

התובעות עתרו, כל אחת כי בית המשפט יורה על השבת מלוא התמורה ששולמה על ידן בסך 10,600 ₪, השבת הסך של 2,000 ₪ עבור ציודים שנרכשו וכן סך של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן.

בכל הנוגע לתובעת 1, אני סבורה כי יש מקום לחייב את הנתבעת בהשבת מלוא הסכום ששולם על ידה עבור דמי הלימוד. בפעולותיה ומחדליה של הנתבעת היה משום הפרה יסודית של ההתקשרות בין הצדדים, כדי כשלון תמורה מלא.
בכל הנוגע לתובעת 2, מצאתי לאור מסקנתי דלעיל כי יש מקום לחייב את הנתבעת בהשבת החלק היחסי של הסכום ששולם (60%), דהיינו סך של 6,360 ₪.

באשר להחזר בגין הוצאות עבור ציודים שהרי התובעות לא הוכיחו כי הוציאו הוצאות אלו בפועל. העובדה כי אמורות היו לרכוש ציוד זה או אחר בהיקף כספי מסוים, אין בה די. בהעדר קבלות או ראייה ממשית אחרת, אין מקום לקבל את טענותיהן של התובעות ביחס להשבת סכום זה.

באשר לתביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש שהרי פיצוי זה כפוף מעצם טיבו לשיקול דעתו של בית המשפט. אני מוצאת כי במקרה זה לאור מהותו של תיק זה, והעדויות שהוצגו בפני, יש מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 1,600 ₪ ככל שהדבר נוגע לתובעת 1, ובסך של 900 ₪ ככל שהדבר נוגע לתובעת 2.

לסיכום אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת 1 סך של 12,200 ₪ ולתובעת 2 סך של 7,260 ₪ . סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (14.5.08) ועד התשלום בפועל.

כן תישא הנתבעת בהוצאות ההליך ביחס לתובעת 1 בשיעור של 500 ₪ וביחס לתובעת 2 בשיעור של 350 ₪. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזר כספי על קורס

  2. הכרה בלימודי מכינה

  3. ביטול השתתפות בקורס

  4. ביטול קורס פסיכומטרי

  5. החזר על קורס שלא נפתח

  6. תביעה נגד מכללת רמת גן

  7. ביטול קורס רפואה סינית

  8. הפרת הסכם מימון לימודים

  9. הפסקת קורס - החזר כספי

  10. קורס ספרות - החזר כספי

  11. תביעת החזר כספי על קורס

  12. ביטול הרשמה לקורס בטלפון

  13. ניכוי עלות קורס מהמשכורת

  14. תביעת פיצוי על לימודי ערב

  15. זכויות יוצרים בספרי לימוד

  16. קורס עיצוב פנים - החזר כספי

  17. החזר שכר לימוד על קורס איפור

  18. החזר כספי קורס לימודי אנגלית

  19. תאונת דרכים בקורס רענון נהיגה

  20. תביעה נגד מכללה בגין הפרת חוזה

  21. תביעה נגד מכללת גבעת וושינגטון

  22. ביטול לימודים - החזר שכר לימוד

  23. תביעה נגד מכללה להחזר שכר לימוד

  24. החזר שכר לימוד בגין ביטול קורסים

  25. הפסקת לימודים בגלל נכשל בקורס אחד

  26. הפסקת לימודי משפטים החזר שכר לימוד

  27. החזר כספי על קורס בגלל אי קבלת עבודה

  28. ביטול רישום למכללה בהעדר תעודת בגרות מלאה

  29. הצעת חוק מעמד המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה

  30. תביעה להחזיר שכר לימוד בגין השתתפות בקורס "מכינה קדם אקדמית"

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון