קבלת מוצר לא נכון

להלן פסק דין בנושא קבלת מוצר לא נכון:

פסק דין

התובעת טענה בכתב תביעתה כי ביום 9.10.00 הזמינה מהנתבעת מערכת קולנוע ביתית מסוג PIONEER הכוללת רסיבר מדגם 409rds התומך בפורמט דולבי דיגיטל DTS וכן סט רמקולים מדגם sv-39. לטענתה, קיבלה את המוצר ביום 11.12.00 אך לתדהמתה הרבה ולאכזבת בנה שהיה אמור לקבל את המערכת כמתנת שחרור מהצבא, נתגלה לה שהמוצר שנשלח לא היה זהה למוצר שהזמינה. המוצר שקיבלה לטענתה הוא מוצר התומך בשיטת דולבי סראונד ולא דולבי דיגיטל. גם הרמקולים אינם כפי שהוזמנו. לכן נגרמה עוגמת נפש ואכזבה רבה. התובעת פנתה לנתבעת וביקשה להחליף את המוצר לזה שהוזמן, שוב ושוב עד שביום 14.1.01 ביקשה לבטל את העיסקה. התובעת תובעת החזר הסכום שבו חוייבה בסך 3,040 ₪ וכן פיצויים ועוגמת נפש בסך 5,000 ₪.

הנתבעת טוענת שסיפקה לתובעת בדיוק את מה שהוזמן - מוצר התומך בדולבי דיגיטל ולא מוצר בשיטת דולבי דיגיטל. לגבי הרמקולים מה שסופק הוא הקונפיגורציה שבמודעה. לטענתה המוצר הוזמן ביום 9.11.00 ולא 9.10.00 כטענת התובעת. עוד נטען כי על פי המוסכם האחריות מוטלת על בית העסק המפרסם בלבד ולא על הנתבעת. כמו כן הוכחש הנזק.

הנתבעת הגישה הודעה לצד ג' כנגד בית העסק המפרסם, וזה התגונן בטענה שאין בינו לבין התובעת שום הסכם, שעבר הזמן לביטול העיסקה והוא לא הוחזק בתמונה כאשר התובעת דרשה את דרישותיה.

לאחר הגשת הראיות מטעם הצדדים, אין מחלוקת לגבי עובדות אלה:
א.     המערכת הוזמנה ביום 9.11.00 ולא ביום 9.10.00. מכאן, שהטענות של התובעת לגבי ציפייתה במשך 60 יום לאספקת המוצר אין להם שחר.
ב.     הרמקולים שסופקו היו אלה שהוזמנו. התובעת אישרה זאת בתצהירה. הדבר לא הפריע לב"כ התובעת לחזור על טענת הרמקולים בסוף סעיף 3 לסיכומיו.
ג.     המערכת שסופקה היא מערכת תומכת בפורמט דולבי דיגיטל, אך אינה מערכת בשיטת דולבי דיגיטל. זו מערכת בשיטת דולבי סראונד, הותיקה יותר.
ד.     מילולית, המערכת שסופקה עונה בדיוק על התיאור במודעה.
ה.     התובעת ביקשה תחילה להחליף את המוצר. רק ביום 14.1.01 ביקשה לראשונה לבטל את העיסקה, כעולה מנוסח פניותיה ומהאמור בכתב התביעה מטעמה.

תחילה יש לדון בטענת הנתבעת כי היא לא צד לעיסקה שנקשרה לפי המודעה. תנאים בהסכם שנוסח על ידי הנתבעת, אפילו אינם תנאים מקפחים בחוזה אחיד, יש לפרש כנגד המנסח. בסעיף 6 לתקנון המכירה, שלפי ת"א 177/98 מוזס נ' המוסף של המדינה הוא ההסכם בין הצדדים משנעשתה הזמנה על פיו, נאמר:
"כל המודעות וכל ההתחייבויות הנילוות לרכישתם, אספקתם, טיבם ואיכותם של המוצרים הינן באחריות בתי העסק מפרסמי המודעות בלבד. חברת כ.א.ל. בע"מ וחברת דאבל סי איקס בע"מ אינן צד לעיסקה בין בית העסק לרוכש"
המשפט הראשון בתנאי זה הוא משפט בתחום תניות פטור. המשפט השני הוא משפט בתחום קביעת העובדות. המשפט השני קובע עובדה, וניתן לקבוע עובדה אחרת. זה מסור בידי בית המשפט. אני אכן קובע עובדה אחרת. החברה הנתבעת היא אכן צד לעיסקה. מעמדה אינו מעמד של שלוח או מתווך. זהו מעמד של מי שקונה מהספק לפי חשבונית ומוכר לתובעת. הנתבעת היא המחייבת את חשבון התובעת ולא הספק. לכן, יש כאן שתי עיסקאות: העיסקה שבין הנתבעת לתובעת, והעיסקה, או העיסקאות, שבין הנתבעת לצד ג'. האמור במשפט השני אינו אמת איפוא, ואין תוקף לכך שתקבע בהסכם עובדה שאינה אמת, כפי שלא יהיה תוקף לקביעה בהסכם שהתובעת היא המוכרת והנתבעת היא הקונה. אשר למשפט הראשון, לפיו האחריות היא של בתי העסק המפרסמים בלבד, זו עומדת בסתירה לתנאים אחרים בהסכם, ובהם התנאים לפיהם הנתבעת דווקא היא שתיתן שירות לקוחות ותטפל בכל ענין הנוגע להזמנה, אספקה, מועדי חיוב וכדומה. בכך שהנתבעת מקבלת על עצמה לטפל, היא מקבלת על עצמה שהטיפול יהיה כך שהתובעת תקבל את מבוקשה הסביר. גם הודעת הביטול צריכה להגיע אל הנתבעת ולא אל הספק. מכאן, שיש סתירה בין סעיף זה לסעיפים אחרים, ובסתירה זו יש להעדיף את הפירוש המקיים את ציפיות הצדדים, לפיהם מי שעומד מול התובעת הקונה לכל דבר וענין היא הנתבעת ולא עשרות הספקים הכלולים בחוברת. לכן, אני דוחה את טענת הנתבעת כאילו היא לא צד לעיסקה ואינה אחראית כלפי התובעת.

אשר להטעייה במודעה, הוגשה "חוות דעת" של אורי לבון מטעם התובעת, אך הוא אינו מומחה לשום דבר הכלול בתביעה. אין לו הכשרה כלשהיא רלבנטית, ונסיונו הוא שיווק של מוצרי אלקטרוניקה בחנות סקאל. כפי שאומר ב"כ הנתבעת, מחר יעבור לעבוד ברשת שילב ויהפוך להיות מומחה לעגלות ילדים. אין חולק כאמור על ההבדל בין הגישות ועל כך שמה שנכתב במודעה הוא מה שסופק. השאלה אם מדובר בהטעייה תלויה בשאלה האם ידוע לכל בר בי רב מה משמעות המושג "תומך". באנגלית כותבים ready ואילו היו מתרגמים ל"מוכן", היה הדבר מובן יותר. אלא שהשתמשו במושג "תומך". אדם שאומרים לו שהוא קונה מכונית התומכת במזגן, יבין כנראה שלא ימצא מזגן במכונית. לעומת זאת אדם שאומרים לו שהרדיו שיהיה במכונית תומך ב- CD כנראה יחפש להיכן להכניס את הדיסק החדש שקנה. המשמעות שיש לתת למונחים במודעה היא המשמעות שנודעת להן באוזני אנשים פשוטים ולא מקצוענים. באוזני אדם פשוט, כאשר אומרים לו שהמערכת תומכת בפורמט דולבי דיגיטל, ולא נאמר שבמערכת עובדת בשיטת דולבי סראונד, יכול בהחלט להבין שהמערכת עובדת בשיטת דולבי דיגיטל. האחריות לאי בהירות במודעה אינה מוטלת על הקונה אלא על המוכר, המנסח את המודעה כרצונו כך שימשוך את הקונה לקנות. אילו רצתה הנתבעת להציג את הדברים כהוויתם, היתה כותבת "רסיבר דגם ... בשיטת דולבי סראונד, תומך בפורמט דולבי דיגיטל". בדקתי ומצאתי שבמודעה היה גם מקום לכתוב כך. בכך שלא כך נרשם, היתה במודעה הטעייה.

בהקשר זה צודק ב"כ הנתבעת כי ב"כ התובעת עשה מעשה שלא ייעשה כאשר ציטט כהלכה פסוקה את פסק דינה של השופטת שטרסברג כהן בע"א 1977/97 ברזני נ' בזק נה (4) 584, כי חזקה שהצרכן מוטעה בפועל כאשר רכש מוצר שפורסם ברבים תוך הטעייה. השופטת שטרסברג כהן היתה בדעת מיעוט, וההלכה בדיוק הפוכה, והדבר אף אושר בדנ"א 5712/01. ואולם, מחלוקת מענינת זו אינה קשורה למקרה שלנו שכן התובעת העידה שהוטעתה בפועל ועדותה לא נסתרה ואני מקבלה כנכונה, ביחוד לאור העובדה שמייד באותו יום שבו קיבלה את המערכת פנתה בדרישה להחלפתה בטענה שחשבה שהיא קונה משהו אחר.

על פי חוק הגנת הצרכן, רשאי הצרכן לבטל את העיסקה תוך 14 יום בהודעה בכתב למוכר. אין חולק שעד 14.1.01 לא ביקשה התובעת לבטל את העיסקה. זה היה יותר מחודש לאחר קבלת המוצרים לביתה. בכך לא עמדה התובעת בתנאי סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן. הסעיף קובע שבית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה, אך התובעת לא טענה ולא הראתה טעמים מיוחדים כאמור. בהסכם הרכישה נאמר כי ניתן לבטל עיסקה תוך 30 יום. גם 30 יום חלפו ללא ביטול. בסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) נאמר שהנפגע זכאי לבטל את העיסקה אם הפרת החוזה היתה יסודית. ואולם, למרות טענתה שההפרה היתה יסודית, לא ביטלה התובעת את ההסכם תוך זמן סביר, דהיינו תוך הזמן של 30 יום שהוא גם סביר וגם נקבע בהסכם. על פי ע"א 71/75 מרגליות נ' אברבנאל פ"ד כט(2) 652 גם כאשר חלף המועד לביטול חוזה בשל הפרה יסודית, ניתן לחדש את הזכות לביטול על ידי מתן אורכה לקיום, ובודאי כאשר ההפרה לא היתה יסודית. אני רואה בדרישות להחלפת המוצר מתן אורכות לקיום, וכאשר לא הצליחו, תוך זמן סביר, בוטל ההסכם.

על כן, החוזה בוטל כדין, ועל הצדדים להשיב זה לזה את מה שקיבלו. אשר לפיצויים, התובעת לא הוכיחה כל נזק, מלבד כמה שיחות טלפון/פקס, שניתן להעריך את עלותם ב- 100 ₪. פיצוי לא ממוני בתביעות כספיות צריך להינתן רק במקרים חריגים, כגון כאשר מדובר בבית המגורים או בירושה משפחתית. במקרה שלפני, איני מאמין לטענה כאילו הושבתה שמחתו של בן התובעת בשל קבלת המערכת המוטעית שלה ציפה כמתנה לכבוד שיחרור מהצבא. בן התובעת העיד שהשתחרר מהצבא עוד ביולי 2000, 4 חודשים לפני ההזמנה ו- 5 חודשים לפני קבלת המערכת. מכאן, שהקשר לשחרור מהצבא מפוקפק ולא נועד אלא להגביר את עגמת הנפש הנטענת. אילו היה נתבע פיצוי סביר, אפשר שהייתי מחליט שכזו עוגמת נפש נגרמה לתובעת. כאשר תובעים 5,000 ₪ עוגמת נפש על עיסקה ללא קשר נפשי בשווי 3,000 ₪, נראה לי שעוגמת הנפש שנגרמה לתובעת נגרמה על ידי התביעה עצמה ולא על ידי המוצר שלא עמד בציפיותיה. לכן, אני דוחה את תביעת התובעת לפיצוי בשל עוגמת נפש.

אשר לצד ג', הוא לא הגיש תצהיר מטעמו, ולכן אין ביסוס עובדתי לטענתו בסיכומים כי המודעה נוסחה כפי שנוסחה בשיתוף עם הנתבעת. צד ג' הוא הספק והוא מנסח המודעה. הוא שצריך לקבל את המוצר ולהחזיר את הכסף. אמנם, צד ג' עשתה את המוטל עליה, וכאשר הענין הובא לידיעתה הסכימה להחליף את המוצר אך אתחשב בכך בקביעת ההוצאות, ואילו ביחס להשבה, עם ביטול ההסכם, על צד ג' להשיב את מה שקיבל ולקבל את מה שנתן.

כפי שעולה מסיכומי הנתבעת ומהודעות הצדדים בתיק, הנתבעת הציעה לפני זמן רב הצעות להחלפת המוצר בתוספת פיצוי ולהספקת מוצר אחר מתאים לציפיות התובעת, אך לא נענתה. גם צד ג' הציעה הצעות סבירות שלא נענו. התובעת חזרה אף מהצעה שהיא הציעה. הדבר היה חוסך את הסיכומים, גם אם לא את הגשת התביעה. הכלל הוא שמי שגורם להתמשכות הדיון דינו לשאת בהוצאות (ראה למשל רע"א 6920/98 מנחם איל נ' דן רנט א-קאר בע"מ (לא פורסם - ניתן ביום 26.3.99). על כן, לאור העובדה שהתובעת גרמה להתמשכות הדיון לאחר הגשת התביעה, וגם לאור הטיעון מעבר לתצהיר וההצגה המטעה של פסיקת בית המשפט, ומאידך התובעת זכתה בתביעתה העיקרית, איני עושה צו להוצאות כלפי הנתבעת, אך מחייב את התובעת לשלם לצד ג' הוצאות בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.

לסיכום, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את התובעת להחזיר לנתבעת את המערכת האריזתה המקורית וללא שימוש כנגד תשלום על ידי הנתבעת לתובעת של 3,140 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.1.01 ועד לתשלום במלא בפועל. אין צו להוצאות בין התובעת לנתבעת. כמו כן אני מקבל את ההודעה לצד ג' ומחייב את צד ג' לקבל המערכת שסופקה באריזתה במקורית וללא שימוש כנגד תשלום לנתבעת של 3,040 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.1.01 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן אני מחייב את התובעת לשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חיקוי מוצר

  2. חרק בתוך מוצר

  3. חיקוי דגם מוצר

  4. טעות במחיר מוצר

  5. תביעה להחלפת מוצר

  6. קבלת מוצר לא נכון

  7. אי תשלום על מוצרים

  8. תביעת חוב על מוצרים

  9. הצעת חוק תוקף מוצרים

  10. מכסת ייצור חלב כבשים

  11. ביטול חוק בשר ומוצריו

  12. דמיון בצליל של מוצרים

  13. עלות מערכת טיפול במים

  14. אספקת מוצר בכמות עודפת

  15. תביעה על הזמנת מוצר מאמזון

  16. פיקדון על מכלי חלב ומוצריו

  17. חוב בגין אספקת מוצרי בניין

  18. איסור מכירת מוצרי טבק לקטין

  19. טענת רמת גימור ירודה של מוצר

  20. ביטול הזמנת מוצר - החזר כספי

  21. קניית מוצר שחיי המדף שלו הסתיימו

  22. סימון מוצרים מסוכנים לשימוש ילדים

  23. לטענת התובעים הבטיחו להם כי המוצרים יסופקו תוך 14 יום

  24. תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש''ם-1980

  25. נטען כי הנתבעים מוכרים את מוצרי החיקוי של החברה במחירים מפתים ביותר

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון