להלן החלטה בנושא פרסום ביטוח - תביעה ייצוגית: החלטה א. מהות הבקשה זו בקשה לאישור תובענה יצוגית, שענינה מתן פסד הצהרתי שפרסומים מטעם המשיבה לענין ביטוח "כללית חו"ל", הינם מטעים ופעילותה לענין ביטוח זה הינה בניגוד לחוק. בסיכומיו ציין המבקש כי הסעד המבוקש הוא שהמשיבה חייבת לצרף לתכנית: "כללית חו"ל" כל חבר החפץ בכך, ללא הגבלות מכל סוג תמורת מחיר החל על קבוצת הגיל המתאימה וכי היא חייבת לפצות כל מסורב בשל עוגמת הנפש והמתח שנגרמו לו כתוצאה מהסירוב לבטחו, ובגין ההוצאות הכספיות שנגרמו לו ושלא צריך היה לשאת בהן על חשבונו לו בוטח כפי שביקש. ב. פרטים רלבנטיים המבקש הינו עו"ד במקצועו, ילידי 23.7.1926, סובל מבעיות בריאות, בין היתר: מחלת לב, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד. בד בבד המבקש מצליח לנהל אורח חיים רגיל, עובד במשרדו כעו"ד, מופיע בבתי משפט, ועד שנת 2003 נהג לנסוע מדי שנה לחופשות סקי בנורווגיה. הוא גם חבר במועדון ספורט ומקפיד לשחות גם בחורף (סעיף 10 לבקשה המתוקנת לאישור התובענה כתובענה יצוגית). בפברואר 2003 עבר התקף לב, שהוגדר "כהתקף קל", והיה מאושפז בבית חולים. לאחר אשפוזו חזר לפעילות רגילה. (תקופת האשפוז היתה 28.2.2003 - 5.3.2003). המבקש חבר במשיבה למעלה מחמישים שנה. בעת ביקור אצל רופא המשפחה שלו שמע באקראי שיחת טלפון בה נאמר ע"י הרופא למטלפן שקופ"ח אינה מבטחת נוסעים לחו"ל שהיו מאושפזים בתוך 6 חודשים לפני הנסיעה. מאחר והמבקש תיכנן לנסוע ביולי 2003 לחו"ל ומכיון שרצה לוודא שנסיעתו תהיה מכוסה מבחינה רפואית, הוא כתב למשיבה ביום 13.4.2003 פירט את נסיבותיו האישיות ואשפוזו, וביקש שיבוטח כפי שהיה בעבר(ר' נספח ג' לבקשה) . בתגובה התקשרה עמו (נספח ד' לבקשה) פקידה של המשיבה, וזו מסרה לו - לעדותו - כי בשל היותו מאושפז, הוא אינו יכול לרכוש ביטוח בלתי מוגבל, והפנתה אותו לחברת "כלל". זמן קצר לאחר מכן התקשרה אליו פקידה מחברת כלל והודיעה לו כי הם מבטחים רק עד תקופה של 45 יום, ולא לתקופה של 60 יום זו התקופה שהמבקש רצה לנסוע לחו"ל. המבקש ציין במכתבו, לאחר פירוט השתלשלות העניינים, כי הוא עומד על זכותו להיות מבוטח עפ"י החוק וכי המשיבה אינה רשאית לנהל עסקים בביטוחים. בסופו של יום, לאחר שהמבקש עשה מספר נסיונות להשיג ביטוח לנסיעתו, והדבר לא צלח בידו, הוא נסע לחו"ל ל - 60 יום ללא כיסוי ביטוחי, כשהוא שרוי, לדבריו, במשך כל אותה התקופה בחרדה מתמדת מפני הסיכון שנאלץ לקחת עקב סירובה של המשיבה לבטחו. ג. הפרסומים לבקשה המתוקנת לאישור התובענה כתובענה יצוגית צורפו שני פרסומים: נספח א' - הינו מסמך שמופץ ע"י ראש אגף ביטוחי בריאות בשירותי בריאות כללית ד"ר דורון כרמי. כותרת המסמך היא: "יש ביטוחי חו"ל שונים, ויש כללית חו"ל משופרת. וההבדלים רבים. כל הכיסויים. כל השירותים, כל השקט הנפשי - לרשותכם". הכתבה פותחת במילים: "על פי תפיסת העולם... מחוייבת שירותי בריאות כללית להציע ללקוחותיה מגוון שירותים בתחומים רבים. גישה זו באה לביטוי, בין השאר, במוצר ייחודי בטיבו, "כללית חו"ל", פוליסת ביטוח נוסעים לחו"ל. פוליסה זו נועדה לתת ללקוחות הכללית כיסוי בריאותי רחב בשעת הצורך בעת שהותם בחו"ל". בגוף הפרסום מוסבר מהי המשמעות של :"כללית חו"ל" דהיינו - המדובר בפוליסת ביטוח של נוסעים לחו"ל. פוליסה זו נועד לתת ללקוחות הכללית כיסוי בריאותי רחב בשעת הצורך בעת שהותם בחו"ל "...נוסף על כך חברות האשראי אינן מבטחות לתקופת שהייה בחו"ל אשר עולה על 45 יום". בפרסום מצויין כי התוכנית מופעלת באמצעות :"כלל ביטוח", היא מפרטת את התנאים ביניהם סכום הביטוח "שמוגבל לתקופת שהייה בחו"ל של עד 90 יום בהתאם לגיל המבוטח". בצידו השמאלי של הפרסום יש מידע היכן ניתן לרכוש את הפוליסות הללו. הפרסום השני (נספח ב' לעתירה) - "ביטוח עולמי עם כיסוי אמיתי" מציין כי המדובר בכללית חו"ל ושואל: "למה? כי עם כללית חו"ל אתה מכוסה כל הטיול". כיתוב קטן יותר מפרט כי המדובר ברכישת פוליסה, שניתן לקבלה בנתב"ג, וכן מפרט את היקף הכיסוי. הוא אינו מציין כל מגבלות של גיל. המבקש גם צירף (נספח ב') תדפיס מאתר האינטרנט של המשיבה.שם בראש הפרק של :"שירותים רפואיים" יש הפניה ל: "ביטוח חו"ל", כמו גם לרופאי לילה, מר"מ, רפואת מטיילים ובתי חולים. במהלך הדיון הוגש המוצג ת/2 שהינו פרסום של כללית 20 פלוס, ושעל גבי עטיפתו החיצונית נאמר כי הוא מגזין הצעירים של שירותי בריאות כללית מחודש אפריל 2003. שם בעמ. 37 מופיע הפרסום (נספח ב'). בעמ. 36 (שם) נאמר היכן ניתן לרכוש את הביטוח, וכן כי הוא אטרקטיבי ועונה על שאלות שביטוחים אחרים אינם עונים; יש אפשרות של הנחות לחיילים, ואפשר להאריכו לתקופה של עד שנה וחצי. ד. טענות המבקש גורס המבקש כי התוכנית של "כללית חו"ל" מוצגת בכל הפרסומים השונים כשירות שהמשיבה רואה את עצמה חייבת להציע לחבריה, מכח חברותם בקופה. הוא מתחזק במסקנתו זו לאור העובדות הבאות: עצם הרכישה של פוליסת הביטוח יכולה להיות רק במרפאות קופ"ח, באתר האינטרנט של המשיבה, או במוקד הטלפוני שלה. לא ניתן לרכוש את הפוליסה אצל: "כלל" החברה המבטחת; הפרסום מלווה בסימני היכר של קופת החולים הכללית, הן מבחינת השם, הן מבחינת הסמל שמופיע בכתבה, הסיסמה: "אנחנו כאן בשבילך" שהיא סיסמה בה משתמשת קופת חולים בפרסומיה, וכן שמחבר הכתבה הוא ראש אגף ביטוחי בריאות של קופ"ח. הוא מצביע על ת/2 ומבחין בין הטבות שהקופה המשיבה יכולה להעניק לחבריה, לבין מתן שרות שאותו ניתן להסיק מהפרסום של: "כללית חו"ל", ומציין כי במסגרת ההטבות השונות יש הנחות לגבי משקפיים, עזרים אורטופדיים ומכשירי שמיעה. דברים אלה לא נמכרים במרפאות קופ"ח, בניגוד לפוליסה נשוא הבקשה. מכאן הבנתו ומסקנתו (מנספח ב', בין היתר) כי הפוליסה והביטוח מפורסמים כשירות בריאות שהמשיבה מעניקה לחבריה. אם אין המשיבה מנפקת, ללא כל תנאי את הפוליסה בתמורה לתשלום נוסף, כי אז היא מטעה את ציבור המבוטחים ובכלל בפרסומיה לעיל. יתר על כן: לעמדתו, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מונו קופות חולים לספק שירותי "סל בריאות" לכל תושבי ישראל, וקופת חולים חייבת לצרף כל תושב שפונה אליה ללא הגבלה בשל מצב בריאות, גיל או כל סיבה אחרת. אם קופת החולים, עפ"י החוק, משתמשת בזכותה לנהל שירות בריאות וולונטרי נוסף (שב"ן) היא צריכה לעשות זאת לפי הוראות סעיף 10 לחוק, קרי לצרף לתוכנית כל חבר בקופה החפץ בכך ללא הגבלה. מאחר ולעמדתו, מתן השירות במסגרת :"כללית חו"ל" עונה על הגדרת שב"ן, הקופה היתה חייבת לצרף את העותר, כאמור, ללא הגבלה. ה. הפלוגתאות בין הצדדים מכתבי הטענות עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים: - האם היתה הטעיה בפרסום? - האם המבקש הוטעה מהפרסום? - האם יש למבקש עילת תביעה אישית? - האם התמלאו תנאים נוספים לצורך הגשת תובענה יצוגית? מאחר והבקשה לאישור התובענה כתובענה יצוגית, נסובה רק לענין הטעיה בפרסום, בית המשפט לא יתיחס לכל טיעון בנושאים אחרים, שהועלה ע"י המבקש, כמו: איסור למכור שירותי ביטוח. ו. האם היתה הטעיה בפרסום, ואם המבקש הוטעה כתוצאה מכך? המבקש גורס שקיימת הטעיה שמקורה הוא בפרסומים השונים. המבקש נסע ו/או נוסע באופן קבוע לחו"ל. מסתבר שהוא רכש פוליסות ביטוח לפני כל נסיעה ונסיעה, לרבות אצל המשיבה, כדי שיהיה לו שקט נפשי במהלך הנסיעה, שמצבו הבריאותי מטופל כדבעי. רק לאחר שהמשיבה דחתה את בקשתו לביטוח רפואי לתקופה של 60 יום, הוא החל להתענין בפרסומים שצירף לתביעתו. ( עמ. 23). מכאן שעובר לרצונו להתקשר עם המשיבה, הוא לא היה מודע לפרסומים אלה. אבל, גם בפרסומים צוין במפורש כי כלל היא חברת ביטוח. מטבע הדברים חברת ביטוח אינה מבטחת כל אדם ללא כל החרגה, ואם מבוטח סביר אמור לדעת זאת, אזי אדם במעמדו של המבקש, על אחת כמה וכמה. מה גם שהמבקש ערך סקר שוק, לפני שהגיש את עתירתו זו, והוברר לו כי אף חברת ביטוח אינו מוכנה לבטח אותו ללא החרגות והגבלות, ועל כל פנים לא לתקופה של 60 יום. המשיבה היתה נכונה לבטח את המבקש, במגבלתו ( של היעדר כיסוי למחלת לב חוזרת עקב אשפוזו) ולתקופה של עד 45 יום ולא מעבר לכך. הנושא של הגבלת גיל אפשרית, עולה מפרסומיה של המשיבה, ולכן לא ניתן לאמר כי קיימת הטעיה בפרסום לענין זה. העובדה שהמבקש רצה שפוליסת הביטוח תהיה לפיו תנאיו, למצער לענין התקופה אם לא מעבר לכך, אין בה כדי להשליך על נכונותה העקרונית של חברת הביטוח לבטחו, אם כי עפ"י תנאיה. יתר על כן: המבקש רכש לפחות 3 פעמים בעבר את פוליסת הביטוח של: "כללית חו"ל" (עמ. 10) ואף חתם בדצמבר 2002 על הצהרה לפיה ידוע לו כי המשיבה, אינה צד לחוזה הביטוח, וכי הוא קרא את תנאי הפוליסה ומסכים לתוכנם במלואם. ( נ/1). מכאן שהמבקש אמור להיות מודע הן למלוא התנאים, באשר פוליסה לא שונתה, והן לכך, שבנוסף להיעדר הטעיה בפרסום, קיימת גם מניעות כלפיו, מלהעלות טענות כנגד מסמך עליו הוא חתום, ואשר מעיד את ההיפך מטענותיו עתה. זה באשר לפן העובדתי בעיקרו. אשר לפן המשפטי. מהי משמעותה של הטעיה? משמעות ההטעיה הבסיסית לפי חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 היא, שהוצג מצג לא נכון של עובדות רלבנטיות בפני מתקשר פוטנציאלי, וכי אותו מתקשר הסתמך עליהן, ונקשר בחוזה. כלומר יש צורך בקשר סיבתי בין המצג, בין התנהלות המתקשר לבין החוזה ששוכלל. לענין חוק הגנת הצרכן - אפילו אם נשמיט את אלמנט המצג, אזי נותרת שאלה כפולה: לצורך תביעת פיצוי כספי, יש צורך בקשר סיבתי בין הפרסום לבין נזק נטען. אם מאן דהוא לא ראה את הפרסום, לא הסתמך עליו, ערך חקר שווקים עם חברות ביטוח אחרות, ולבסוף משיקוליו החליט לא להיות מבוטח ולדבריו סבל נזק, - אזי תישאל השאלה, מהו הקשר הסיבתי שבין ההטעיה (אם היתה - ולעמדתי לא היתה) לבין התנהלותו של המוטעה ונזקו הנטען? (ר' לענין זה דנ"א 5712/01 יוסף ברזני נ' בזק-חברה ישראלית לתקשורת (תק-על 2003(1), 847). בנוסף, בכתב התובענה היצוגית המתוקנת, לא פירט המבקש מהו גובה הנזק אשר נגרם לו. מכאן שהוא גם לא עתר לנזק מיוחד לו לעצמו ולא לכל חבר אחר בקבוצה אותה הוא מעונין לייצג. האם יכולה להיות הטעיה "הפוכה"? מאחר ואליבא דעדותו של המבקש לא נקשר חוזה, האם ניתן לאמר כי כתוצאה ממצג העובדות הלא נכון שהציגה המשיבה, ההטעיה היתה בכך שלא נקשר חוזה? ייתכן וברמה העקרונית הדבר אפשרי. ברם טענה זו לא נטענה, ואפילו היתה נטענה, אזי במידה ועותרים לסעד כספי, עדיין נותרה המכשלה שסעד מעין זה לא התבקש בכתב הטענות, אלא פס"ד הצהרתי. ולענין פס"ד הצהרתי - מבחינה עובדתית, אין לאמר שהמשיבה פרסמה מצגים מטעים. המשיבה הסבירה למבקש את עמדתה, שהיתה מבוססת על פוליסת הביטוח שהיא מנפיקה. לא קיימת בשום מקום התחייבות של המשיבה להתקשר עם מאן דהוא ללא כל תנאי, כפי שמעונין המבקש לפרש את הפרסומים השונים. ז. האם "ביטוח כללית חו"ל" הינו חלק ממערך שירותי השב"ן הכלליים? השאלה יכולה להיות רלבנטית, ברמה הכללית, באופן כזה, שהמשיבה לא היתה אמורה לפרסם את שפירסמה מאחר והיא היתה חייבת לתת את שירותי ביטוח חו"ל למבקש במסגרת שירותי השב"ן הכלליים. לפי חוק בריאות, תושב מדינת ישראל, זכאי לביטוח בריאות חינם בארץ, כשהוא יכול לברור לעצמו את קופת החולים שתיתן לו את השירות הלז, ללא כל הגבלה. לא נאמר בחוק כי הוא זכאי לביטוח מעין זה, כשהוא יוצא מחוץ לגבולות מדינת ישראל. לכן מטבע הדברים, המעונין בביטוח בריאות גם בשהותו בחו"ל רוכש בכספו ביטוח כזה (במידה ואינו מסתפק בביטוח הניתן באמצעות חברות כרטיסי האשראי). מסתבר מהראיות כי המשיבה הגיעה להסכם עם כלל חברה לביטוח בע"מ, שהאחרונה תבטח את מבוטחי המשיבה בתנאים משופרים, לעומת אלה המקובלים בשוק הביטוח המסחרי. כדי לייחד את הפוליסה המיועדת רק למבוטחים אלה נבחר השם :"כללית חו"ל", ונעשה שימוש באלמנטים חיצוניים שאמורים לקשר בין חברת הביטוח לבין הקופה שהתקשרה עמה בעבור חבריה, כמו: הסמל, דברי הסבר של האחראי על שירותי הבריאות והקישור שנעשה באתר האינטרנט של המשיבה לאפשרות רכישת הפוליסה אצל כלל ביטוח. מכאן, שפוליסת הביטוח: "כללית חו"ל" אינה חלק משירותי הבריאות שמעניקה המשיבה וחייבת להעניק עפ"י דין למבוטחיה במסגרת שירותי הבריאות . עפ"י חוק ביטוח בריאות, קיימת אפשרות לקופות החולים, ליתן שירותי בריאות נוספים (שב"ן) ונשאלת השאלה, האם מדובר בסוג כזה של שירותים? לתגובת המשיבה (נספח א') צורף תקנון לשירותי בריאות נוספים. התקנון טעון אישור של שר הבריאות. תקנון השב"ן של המשיבה אינו כולל את פוליסת: "כללית חו"ל". בכללים שפרסם משרד הבריאות בקשר עם תכניות הביטוח של חברות ביטוח שמוצעות ללקוחות קופות החולים, נקבע מפורשות כי אין מדובר בשירות שבאחריות קופות החולים, אלא בהטבה שמציעות הן למבוטחיהן. לפי אותן הנחיות, ביטוח: "כללית חו"ל" של כלל ביטוח נמכר לכל מבוטחי הכללית ולא רק לעמיתי תוכנית השב"ן שלה. (ר' נספחים א' ו - ב' לתגובת המשיבה). מכאן, שהמשיבה אינה חייבת עפ"י דין, לכלול במסגרת שירותיה הכלליים גם ביטוח לא מוגבל ונעדר החרגות לנוסעים לחו"ל. משהגעתי למסקנותי אלה, שמשמען אי הטעיה בפרסום, היעדר נזק מוכח, ומכאן היעדר עילת תביעה אישית, אין מקום להמשיך ולבדוק האם התמלאו שאר התנאים המקדמיים לצורך אישור הבקשה להגשת תובענה יצוגית, וכאך אני קובעת. פ ס ק - ד י ן משדחיתי את הבקשה לאישור התובענה כתובענה יצוגית, אני דוחה את התביעה בכללותה. התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסכום של 35,000 ₪ פלוס מע"מ. כמו כן זכאית הנתבעת להוצאותיה, אותן ישום הרשם.פרסוםתביעה ייצוגית