פיצוי על מלון בחו''ל

הסכסוך בין הצדדים נובע מכך שהנתבע בתיק העיקרי ומשפחתו הגיעו לקפריסין עם מספר ציפיות שלא התממשו. ציפייה אחת הייתה שיהיו הסעות. ציפייהשנייה הייתה שלחדרים שהוזמנו במלון היקר תהיה בריכה צמודה ואילו בפועל החדרים רק פנו לבריכה. הציפייה השלישית הייתה שהמלון היקר יתאים לילדים קטנים. להלן פסק דין בנושא תביעת פיצוי על מלון בחו"ל: פסק דין 1. תביעה ותביעה שכנגד בהקשר לנופש של 4 ימים בפסח בשנת 2004 בקפריסין, בין הימים 28/4/04 - 24/4/04. 2. התובעת בתיק העיקרי, היא חברה פרטית העוסקת בנסיעות ובתיירות. בחודש מרץ 2004 הנתבע בתיק העיקרי הזמין דרכה חבילת נופש עבורו ועבור משפחתו. החבילה כללה טיסה וכן 4 לילות במלון "אניאס" באיי נאפה בקפריסין (להלן:"ההזמנה המקורית"). על פי כתב התביעה, בתיק העיקרי, הנתבע התקשר לתובעת ביום 20/4/04 בהיותו בהונג קונג וביקש להחליף את המלון למלון אחר בשם "אנסה" (להלן:"המלון היקר"). בעדותה העידה נציגת התובעת שגם אשת הנתבע פנתה אליה להחליף את המלון בהזמנה המקורית למלון חדש. התובעת איפוא פירקה את החבילה, שמרה על הטיסות והחליפה למלון החדש. 3. הסכסוך בין הצדדים נובע מכך שהנתבע בתיק העיקרי ומשפחתו הגיעו לקפריסין עם מספר ציפיות שלא התממשו. ציפייה אחת הייתה שיהיו הסעות. ציפייה שנייה הייתה שלחדרים שהוזמנו במלון היקר תהיה בריכה צמודה ואילו בפועל החדרים רק פנו לבריכה. הציפייה השלישית הייתה שהמלון היקר יתאים לילדים קטנים. בפועל לא הייתה הסעה משדה התעופה. החדרים היו ללא בריכה צמודה. לאחר שבתיאום עם נציגת התובעת והנציג המקומי הוחלפו החדרים לחדרים עם בריכה צמודה. התברר כי מדובר בבריכה 3 מטר על 3 מטר. לבסוף התברר כי מדובר במלון של גילאים ללא ילדים, של האלפיון העליון, ללא פעילות לילדים ובנוסף היו תלונות של אורחים על רעש מהילדים של הנתבע ואשתו. על כן הם עזבו את המלון היקר לפני תום הנופש, ועברו ל - 2 ימים למלון אחר ששולם על ידי הנתבע מכיסו. 4. בתביעה העיקרית נתבעים הסכומים הבאים: א. תשלום עבור 2 חדרים במלון היקר סך של 4,780 $. ב. תשלום עבור הטיסות - סך של 1,348 $ ג. תשלום עבור דמי טיפול - סך של 65 $ מראש בחישוב התשלום עבור המלון היקר הופחת יום אחד שבו הנתבע ומשפחתו לא שהו במלון. אין מחלוקת כי אף אחד מהסכומים לא שולם. בכתב ההגנה נטען כי הנתבע ביקש לצאת לנופש שיתאים לו ולמשפחתו הכולל 3 ילדים קטנים ונציגת התובעת המליצה על המלון היקר, תוך ציון שלחדרים צמודה בריכה פרטית. נטען גם שההצעה עמדה על 5,100$ עבור טיסות ו - 4 לילות. כמו כן נטען כי בהעדר הסעות למלון נאלץ הנתבע לשלם עבור עלות זאת מכיסו. כשהתברר שהחדרים רק פונים לבריכה, הוחלפו החדרים כאשר הנתבע נדרש להוסיף מכיסו עוד 892 ליש"ט. נטען כי נציגת התובעת התחייבה לתת לנתבע זיכוי על ההפרש לאחר שישוב. מאחר ובפועל הנתבע ומשפחתו נשארו במלון 2 לילות בלבד, בתיאום עם המלון, הנתבע קיבל זיכוי יחסי מהתוספת ששילם עבור הבריכה הצמודה ועל כן במקום 892 ליש"ט העלות ששולמה הייתה 669 ליש"ט קפריסאיות עבור אותה תוספת, השווים, ליום הגשת תצהיר עדות ראשית של הנתבע, ל - 5,524 ₪. הנתבע חולק על עלות החדרים במלון היקר. 5. הנתבע הגיש על אותה מסכת עובדתית תביעה שכנגד על סך של 16,699₪. סכום התביעה שכנגד מורכב מראשי הנזק הבאים: א. סך של 250$ השווים ל - 1,175 ₪ לכיסוי נסיעות וטלפונים; ב. סך של 10,000 ₪ עבור עגמת נפש של המשפחה. 6. התביעות הוגשו בסדר דין מהיר ועל כן כל ראיות הצדדים מסתמכות בעדויות ובמסמכים שצורפו לכתבי הטענות (תקנות 214 ג' ו - 214 ח' לתקסד"א). בפועל הגיש כל צד גם תצהיר עדות ראשית. לתצהיר עדות ראשית של התובעת צורפה חשבונית מס שהונפקה לאחר הנופש בגין הטיסות והמלון. בכתב יד צויין כי המחיר המקורי של 4 לילות במלון היקר, שעמד על 5,114$, הופחת לסך של 4,780 $. 7. בתצהיר עדות ראשית של גב' אילנה בר בנימין מפורט כי גם מהחיוב בחשבונית יש לבצע עוד הפחתה של 618$ בגין זיכוי לילה אחד ובמקום חוב של 6,193$ צריך להיות חוב של 5,575$ (סעיף 10 לתצהיר של גב' בר בנימין). למעט החשבונית לא צורפו ראיות נוספות לכתבי הטענות של התובעת, למעט מכתב דרישה ומכתב תשובה לבא כוח הנתבע. לתצהיר עדות ראשית של הנתבע צורפה הצעה על אותו נופש מטעם קשרי תעופה, המעמיד את הסכום על 5,200$. אין מחלוקת שההצעה אינה לפסח. המציע מטעם קשרי תעופה לא העיד בתיק זה. לכתבי טענותיו הוסיף הנתבע גם את השובר שקיבל עבור המלון היקר עבור חדר זוגי וארוחת בוקר בופה, מסמך מטעם המלון היקר על השינוי של מעבר לחדרים עם בריכה צמודה כולל העלות של התוספת, אסמכתא להתחייבות לתשלום 892 ליש"ט קפריסאיות. מכתבים הוחלפו בין עורכי הדין. 8. מחיר 4 לילות במלון החדש ללא הבריכה - מתוך החקירה של העדה מטעם התובעת עלה כי בפני בית המשפט לא הוצגו הראיות המבססות את המחיר שהתובעת דרשה עבור 4 הלילות במלון, לפני הזיכוי של לילה אחד. מידע זה לא ניתן למצוא בראיות האחרות כולל המסמך של המלון עצמו. המחלוקת היא האם המחיר של ארבעת הימים במלון היקר ללא התוספת של הבריכה הצמודה הוא 4,780$ (לפני הזיכויים) כטענת התובעת או פחות, כטענת הנתבע. הנתבע טוען כי כל החבילה כולל הטיסות הייתה צריכה לעלות 5,100$ וכך הוסכם ולחילופין לפי ההצעה של קשרי תעופה העלות הייתה צריכה לעמוד על 5,200$. 9. בסיכומיו טוען ב"כ הנתבעים/תובעים שכנגד כי יש ללמוד מכך שהתובעת נדרשה לאישור הטלפון של התובע לשינוי תנאי העסקה שגם סוכם על מחירה (סעיפים 13 - 12 לסיכומיו). כמו כן הוא טוען שהתובעת כשלה מלהציג מסמכים של צד ג' שהיו ברשותה (מארקיע ודיזנהויז) מהם ניתן ללמוד את האסמכתא למחיר שנדרש הנתבע לשלם (סעיף 16 לסיכומי ב"כ הנתבעים/תובעים שכנגד). גם נטען שהתובעת גם לא הציגה את המחירון שלה (סעיף 16 לסיכומיו של עו"ד אטיאס). התובעת בחרה להופיע ללא ייצוג ולכן מי שניהל את החקירה הנגדית של הנתבע הייתה העדה מטעם התובעת שגם עשתה את העסקה מול הנתבע. היא שאלה את הנתבע האם אין זה נכון, לנוכח בקשתו לבטל את המלון בהזמנה המקורית ולהחליפו למלון היקר, שהיא השיגה סויטה ג'וניור במחיר של 5,114$ (שאלה בעמ' 6 לפרוטוקול מול שורות 10-6). תשובת העד, הנתבע, הייתה שהעדה אמרה לו מחיר של 5,100$ כולל בריכה צמודה (עמ' 6 לפרוטוקול מולר שורה 11). הפער בין שני הסכומים הוא 14$ כאשר הבריכה הצמודה מעלה את המחיר של החדרים. יוצא שבשיחה של הזמנת המלון היקר, המחלוקת היא, בהתעלם כרגע מהתוספת עבור בריכה צמודה, של 14$. בתביעה העיקרית לא נכללת התוספת עבור הבריכה הצמודה מפני שהנתבע נשא בתוספת זו מכיסו. 10. עתה עלי להכריע בשאלה האם מלכתחילה ההזמנה של החדרים במלון היקר כללה גם את הדרישה של בריכה צמודה. כי ידוע שהמחיר של 5,114 $ כגרסת התובעת, לא כולל בריכה צמודה אלא רק חדרים הפונים לבריכה. 11. העד היחיד מטעם הנתבע היה הנתבע עצמו שהעיד שלאחר הזמנת החבילה המקורית ולפני הנסיעה, הוא פנה לנציגת התובעת, תוך כדי טיסה מהונג קונג. לפי גרסתו בחקירה נגדית הוא שאל את נציגת התובעת את עמדתה לגבי המלון היקר והיא השיבה לו שזה מלון "סוף הדרך" (עמ' 6 לפרוטוקול מול שורה 6). פניית הנתבע לגב' אילנה בר בנימין נעשתה על סמך מידע מוקדם שמדובר במלון מפואר יותר מזה שהוזמן במקור (עמ' 6 לפרוטוקול מול שורות 7 - 5). העד לא היה יכול להשיב לשאלה שגם אשתו פנתה בעניין אותו מלון לנציגת התובעת (עמ' 6-5 לפרוטוקול) אך השתכנעתי כי בני הזוג פנו וביקשו את המלון מנציגת התובעת מיוזמתם. לפי עדותו של הנתבע נאמר לו ע"י נציגת התובעת כי מדובר בחדר משפחה עם בריכה צמודה (עמ' 6 לפרוטוקול מול שורה 11). משהוצג לו השובר לאותו מלון שאינו כולל נתון זה השיב כי בכל נסיעותיו הוא בדרך כלל מזמין בריכה צמודה. "לעולם הם לא רושמים את כל המפרט של החדר" (עמ' 7 לפרוטוקול מול שורות 6-5). השובר, מוצג ת\1 הוא מטעם חברת דיזנהויז (עמ' 7 לפרוטוקול מול שורה 14). תשובת הנתבע כי השוברים לא כוללים את כל המפרט אינה תואמת את הנתונים בתיק זה שכן הבריכה הצמודה הוסיפה למחיר החדר ועל כן לא היה זה נתון זניח כמו לובי מפואר (לפי הדוגמאות שנתן הנתבע בתשובתו בעמ' 7 לפרוטוקול). 12. מתוך מכלול הראיות והעדויות השתכנעתי כי הנתבע סמך על מספר הנחות וסבר שנציגת התובעת מכירה אותם ותבצע הזמנה בהתאם. הנחה אחת שהוא תמיד מזמין חדרים עם בריכה צמודה. הנחה נוספת שהמלון שהוא שמע עליו כמפואר והסוכנת הגדירה כ"סוף הדרך" כולל לכל החדרים בריכה צמודה כך שלא צריך לדרוש זאת. לא השתכנעתי שההכרות בין הנתבע לסוכנת הנסיעות הייתה כל כך טובה עד כדי כך שידעה שהנתבע תמיד מזמין חדרים עם בריכות צמודות. השתכנעתי מהעדויות כי נציגת התובעת הבינה שמבוקש חדר שפונה לבריכה וכך הוזמן. לא השתכנעתי שהצעדים שנקטה הגב' בנימין לאחר שהנתבע הגיע למלון כדי שהנתבע יוכל לקבל חדר משפחה עם בריכה צמודה מעידים שידעה שכשלה. מתוך הראיות והעדויות השתכנעתי כי מאחר והיוזמה להשיג מקום במלון היקר באה מהנתבע ואשתו בהתבסס על נתונים שהם קיבלו מחבר, נציגת התובעת פעלה לפי נתונים שקיבלה ולא יזמה יותר מכך. 13. היקף החיוב המוטל על נותן שירות תיירות מסוג סוכנות לנסיעות נקבע בסעיף 12 ג' לחוק שירותי תיירות, תשל"ו-1996 (להלן:"חוק שירותי תיירות") על פי סעיף 12 ג' הותקנו תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003 (להלן:"התקנות"). בסוגיה שעלתה מי היה צריך ליידע את הצד השני לגבי הדרישה לבריכה הצמודה אין התייחסות ישירה בתקנה 3 מפני שהנתונים על המלון באו מהלקוח ולא מהסוכנת, ואין בנתונים כדי להיות סיבה לאי הזמנת חבילת התיור (תקנה 3 (3) לתקנות). על כן ההכרעה במחלוקת היא חוזית ולפי נטלי הבאת הראיות. כאמור לעיל הנתבע לא העיד שהעלה את הדרישה לבריכה צמודה במפורש. התובעת הציגה אסמכתא שבשובר שהונפק לא היה אזכור של בריכה צמודה. לכן התובעת הרימה את נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע שהחלפת המלון לא כללה דרישה מפורשת לבריכה צמודה וגם כי הנתבע קיבל מראש את מלוא הנתונים בשובר, לפני הנסיעה, והוא לא ערער עליהם. מכאן עולה שהמחיר במחלוקת הוא על מחיר החדרים ללא הבריכה הצמודה. 14. מכאן אפנה חזרה למחלוקת בדבר המחיר של חבילת התיור שהתבררה להיות מחלוקת על 14$. כאן קובעות התקנות כי נתון של מחיר כל החבילה יש למסור לפני רכישת חבילת התיור (תקנות 2 ו - 3 (2) (א) לתקנות). המידע צריך להמסר בכתב (תקנה 2).אולם על פי תקנה 6 הוראות תקנה 2 לא יחול על הזמנה באמצעות הטלפון [תקנה 6 (2)]. במחלוקת בין הצדדים ובהעדר אסמכתא למחיר של החדרים במלון ללא בריכה צמודה, אני מעדיפה את גרסת הנתבע. 15. מאידך, באשר למחיר הטיסות, מצאתי בחומר הראיות ביסוס לטענה שאלו המחירים ששולמו בפועל לארקיע. הנתבע אף נשאל מדוע לפחות אינו משלם על הטיסות ותשובתו הייתה שמגיע לו על עגמת נפש (עמ' 7 לפרוטוקול מול שורה 25). 16. מכאן אפנה לטענות הנתבע כי היה על התובעת ליידע אותו כי המלון אינו מתאים למטרותיו, דהיינו אירוח משפחה עם 3 ילדים קטנים. כי בסופו של דבר הנתבע ומשפחתו עזבו את המלון בגלל שהוא לא התאים לאורחים עם ילדים קטנים. גם לגבי חדר משפחה עם בריכה צמודה. להבדיל מהסוגיה של הבריכה הצמודה הרי שלנתון שמדובר על מלון של האלפיון העליון שלמירב אורחיו אין ילדים קטנים הייתה חשיבות מבחינת הנתבע. הוא בגדר נתון שאילו ידע אותו מראש סביר להניח שהוא לא היה רוכש את חבילת התיור הכוללת את המלון המסוים הזה. נתון זה הוא מידע מהותי לצורך סעיף 13 (ה) לחוק. היה על התובעת ליידע את הנתבע על נתון זה מראש (תקנה 3(3) (ג)). העובדה שהנתבע ואשתו יזמו את הבקשה להתארח במלון היקר לא שחררה את התובעת שידעה שמדובר בנסיעה של זוג הורים ו - 3 ילדים קטנים לבדוק וליידע את הנתבע מראש למגבלות המעשיות לו ולמשפחתו שיחולו על האירוח, כפי שאכן קרה. הגדרת מקום כמעולה ונפלא ואפילו בלשון של "סוף הדרך" אינו משחרר את נותן השירות לאור אופיו הצרכני של החוק. 17. על כן השתכנעתי כי התובעת הפרה את חובת הגילוי החלה עליה בהיבט של התאמת המלון לנופש המסוים שהוזמן. אמנם לכאורה גם כאן חל הסייג המופיע בתקנה 6 אולם לשון תקנה 6 המפנה לתקנה 2 נותן יסוד לפרשנות שהכוונה הייתה לפטור ממסירת מידע בכתב מראש. 18. בהעדר כל ראיות על סוגיית ההסעות ומאחר ונציגת התובעת העידה שעם החלפת המלון בסמוך לנסיעה התפרקה החבילה הראשונה, לא מצאתי שבהעדר הסדרי נסיעה הופר החוזה. 19. חישוב התביעות הכספיות העולה מהראיות הוא כי הנתבע ומשפחתו לנו במלון היקר יומיים ואחר כך עברו למלון אחר. התובעת הפחיתה מדרישת התשלום יום אחד ולא יומיים. לפי הנתון שעלות 4 ימים הוא 5,100$ , המחיר ליום הוא 1,275$. על כן התובעת זכאית לקבל מהנתבע: 2,550$ (עבור 2 לילות X 1,275 $). מאחר ואין מחלוקת שהנתבע שילם מכיסו למלון שאליו הוא הגיע לאחר עזיבת המלון החדש, אין מקום לחייבו על לילות שלא לן במלון היקר. לא מצאתי בטיעונו של הנתבע לשכנע מדוע הטיסות לא ישולמו. מתוך הראיות עולה כי הנתבע ומשפחתו קיבלו הנחה של 10%. הנחה שהיו כנראה מקבלים אם היו מזמינים את הטיסות לבד כחבר מועדון. על כן הנתבע צריך לשלם לתובעת סך של 1,348$ עבור הטיסות. 20. הנתבע עותר להשיב לו הוצאה משוערכת של 250$ על טלפונים ונסיעות. בהעדר פירוט, מתוך סכום זה אני פוסקת לנתבע מחצית. מפני שהנסיעה המקורית למלון ובחזרה לא כוסתה בחבילה. אך הצורך לנסוע למלון החדש נבע מהחלפת המלון היקר למלון אחר. השיחות הטלפוניות נועדו בחלקן להשיג חדר עם בריכה ואחר כך להחלפת המלון. על כן אני פוסקת בתביעה שכנגד בראש נזק זה 125$. 21. התובע שכנגד גם עותר לזכות אותו בראש נזק של עגמת נפש, שהועמדה על 10,000 ₪. מאחר וחלק מעגמת הנפש מייחס להעדר הסעות והצורך להחליף חדרים, טענות שלא קיבלתי, אני מקטינה את הפיצוי. יחד עם זאת, מאחר והמחוקק סבר שאי גלוי מידע מהותי מהווה גם עבירה פלילית (תקנה 4 לתקנות וסעיף 3(ה) לחוק שירותי תיירות) אני מעמידה את סכום הפיצוי על הרף היותר גבוה של 6,000 ₪. 22. באשר לדמי טיפול - בנסיבות הענין אני קובעת כי דמי טיפול מגיעים כשמבצעים את השרות כשהוא עולה בקנה אחד גם עם דרישות המחוקק. לכן התביעה לדמי טיפול נדחית. 23. אני דוחה את עמדת הנתבע כי אינו חייב לשלם דבר על החבילה מפני שתביעת התובעת היא לסעד של פיצויי קיום, דהיינו כיסוי השקעת התובעת בעסקה. אמנם הוכח שהתובעת הפרה את החוזה אך ההפרה הייתה חלקית רק לגבי המלון. לגבי המלון, הנתבע עשה שימוש בחדרים כי ההפרה היתה תאימות המלון לילדים, דבר שנודע בדיעבד. אין מקום לאור אותה הפרה לחייב את הנתבע לשלם על יום שלא לן במלון אך לא מצאתי מקום לשחררו מלשלם עבור הימים שכן לן במלון. 24. אינני מזכה את הנתבע בתשלום התוספת עבור הבריכה הצמודה. הנתבע שילם על יומיים בלבד. קבעתי לעיל כי הנתבע לא העלה דרישה זו עבור החבילה ולא היה על התובעת לדעת שזו דרישתו. לכן אינני מקזזת מהסכום המגיע לתובעת את הסך של 669 לירות קפריסיאיות. 25. סוף דבר. בתיק העיקרי הנתבע ישלם לתובעת עבור חבילת התיור סך בשקלים השווים ל - 3,898$ (2,550 + 1,348) לפי שער המרה של 4.09 ש"ח לדולר למועד מתן פסק הדין. סה"כ : 15,942.82 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. התביעה שכנגד מתקבלת על סך של 6,511.25 (125 $ השווים ל 511.25 ש"ח + 6,000 ש"ח). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. לאור התוצאה כל צד יישא בהוצאותיו. בית מלוןפיצוייםבתי מלון (תביעות)