ערעור הרשעה של תנובה

להלן פסק דין בנושא ערעור הרשעה של תנובה:

פסק - דין

השופטת י' שיצר:

1.     בית משפט השלום בת"א-יפו (כב' השופטת ד' רייך-שפירא), הרשיע את תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן: המערערת) בחלק מהעבירות שיוחסו לה בכתב האישום בת"פ 2056/01 והן: מכירת מזון באיכות פגומה - עבירה לפי סעיף 13 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 (להלן: הפקודה), וייצור מזון באיכות פגומה - עבירה לפי סעיף 2 (5) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), תשי"ח-1958 (להלן: צו הפיקוח). משאר העבירות שיוחסו לה, זוכתה המערערת.

     על-פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 27.12.98 קנתה גב' אפרים תמר (להלן: המתלוננת) 2 גביעי גבינת קוטג' 1/2% שומן, אשר יוצרו על ידי המערערת, ממינימרקט שברח' הרצוג גבעתיים. תאריך התפוגה של הגבינות, כפי שהיה מוטבע על הגביעים, הוא 5.1.99. המתלוננת שמרה את הגבינות במקררה 3 ימים.
     ביום 30.12.98 פתחה המתלוננת את הגביעים ומצאה שמרקם הגבינות היה ג'לטיני, לא אופייני למין הגבינה הזו, והטעם היה שונה מהרגיל.

     בבדיקה שבוצעה במעבדה לבריאות הציבור, נמצא שאיכות המוצרים נפגמה עקב הימצאות שכבה ג'לטינית במוצרים, שלא היתה צריכה להמצא בתוכם.

2.     בית משפט קמא בהכרעת דינו קבע כי פקודת בריאות הציבור וחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים הם חלק מחקיקה שתכליתה שמירה על האינטרסים של ציבור הצרכנים.

בית משפט קמא קיבל את ההפניה לרע"פ 4417/92 דוד רצון ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 93(3) 315 כקובע את חשיבותן של הבדיקות המעבדתיות, ויוצר העדפה שלהן על פני בדיקות סנסוריות. יחד עם זאת, זוהי רק העדפה, וניתן להרשיע בהסתמך על בדיקת חושים בלבד.

בית משפט קמא קבע כי הבדיקה החושית-החלקית מעידה שמרקם הגבינה וחזותה לא תאמו את המרקם והחזות הרגילים של גבינה מסוג קוטג'. מכאן שאיכות הגבינה נפגמה. סעיף החוק המתאים לפגם מסוג זה הינו סעיף 13 סיפא לפקודה, שעניינו פגם "מסיבה אחרת". מטבע הדברים, שיש באמור גם לבסס מסקנה כי הגבינה נפגמה "מסיבה כלשהי", כאמור בסע' 2 (5) לצו הפיקוח.

בית משפט קמא מסיק שאיכות הגבינה נפגמה, גם מהודעתו של מנהל אבטחת האיכות. כב' השופטת קבעה כי מהודעה זו ניתן להבין כי "תנובה ידעה שזהו פגם שמקורו בתהליך הייצור ועשתה לתיקונו".

אשר לטענה לפיה טעם ומירקם שאינם אופיינים אין בהם כדי להרשיע, קבע בית משפט קמא כי גם חזות החורגת מהרגיל היא פגם באיכות. הואיל והמתלוננת לא מצאה בגביעים את גבינת הקוטג' בהרכבה השגרתי, כפי שהתכוונה לרכוש ולאכול, הרי שכגבינת קוטג' קונבנציונלית, המוצר היה פגום.

3.     המערערת חולקת על ממצאי בית משפט קמא, וטוענת בתמצית כדלקמן:

א.     בית משפט קמא שגה כאשר התייחס לשאלת הימצאות או אי הימצאותו של ג'לטין כחומר (רכיב) בשני גביעי גבינת הקוטג' נשוא כתב האישום. בתלונה מדובר היה על "מירקם" "דמוי ג'לטין";

ב.     מירקם וחזות לא אופיינים של גבינת קוטג' אינם עבירה פלילית. לא ניתן מבחינה משפטית להרשיע את המערערת, רק בשל הקביעה העובדתית לפיה "מרקם הגבינה וחזותה לא תאמו את המרקם והחזות הרגילים של גבינה מסוג קוטג';

ג.     לצורך הרשעה בעבירה לפי ס' 13 לפקודה יש להוכיח כי "איכות" המזון נפגמה. פגם באיכות המזון הוא כאשר אין בו רכיבים שצריכים להיות בו, או שיש בו רכיבים שאינם צריכים להיות. חזות אינה עניין של איכות, אלא של אסטתיקה בלבד, ואין להרשיע על סמך חזות בלבד;

ד.     בית משפט קמא טעה כשדחה את טענת המערערת לפיה רק בדרך של בדיקה מדעית ראויה, ניתן להרשיע לפי סעיף 13 לפקודה וצו הפיקוח. ההלכה המשפטית היא שיש להקפיד על בדיקה מדעית מדוייקת;

ה.     בית משפט קמא טעה כשהסיק מסקנות לחובת המערערת מת/1 - הודעת מי שהיה הנאשם 2 ולשעבר מנהל אבטחת האיכות אצל המערערת. האחרון, כמו העדים האחרים, מתייחסים רק ל"מרקם" לא אופייני, אשר לשיטת המערערת אינו מהווה עבירה.

4.     כבר מלכתחילה אומר כי מסקנתו של בית משפט קמא מקובלת עלי ואינני מוצאת לנכון להתערב בה. יחד עם זאת, אתייחס לטיעוני המערער בפירוט.

א.     ב"כ המערערת מפנה להתייחסות בית המשפט לשאלת המצאותו של הג'לטין כרכיב לעומת מרקם ג'לטיני. אין כל ממש באבחנה זו. בסופו של דבר בית משפט קמא כלל לא השתית את הכרעתו על היבט זה, כדבריו בעמ' 21 (10):
"המסקנה היחידה העולה מהבדיקה החלקית שבוצעה היא שמרקם הגבינה וחזותה לא תאמו את המירקם והחזות הרגילים של גבינה מסוג קוטג', כפי שהעידו עדי התביעה...".

     ואכן המתלוננת ציינה מרקם "דמוי ג'לטין" כאשר כוונתה היתה להבהיר שהמרקם היה שונה מהרגיל וכך גם הבהירה ע"ת 3 גב' מרגרט מצקור ממשרד הבריאות (עמ' 7 לפרוטוקול).

ב.     ב"כ המערער תוקף את מסקנת בית משפט קמא בטענה שמרקם חריג בלבד במוצר מזון אינו פגם באיכות המוצר. הוא אף מפנה לאבחנות שבחוק המכר, התשכ"ח-1968 המדבר על "איכות ועל "תכונות" ולסעיף 201 לתקן הישראלי הרשמי, המדבר על "מרקם".

בית משפט קמא מצא כי השינוי במרקם כאמור לעיל, נכנס לגדר סעיף 13 סיפא לפקודת בריאות הציבור, המורה כדלקמן:
"לא ימכור אדם מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת".

אני מקבלת קביעה זו של בית משפט קמא, אשר מתבסס על המילים: "כל סיבה אחרת".
איני רואה צורך להזקק לחוק המכר, או לתקן הרשמי, אלא לפרש את החיקוקים נשוא כתב האישום, מתוכם.
כדי לבחון האם נפל פגם באיכות הגבינה יש לפרש את המילה "איכות". על פי מילון אבן שושן פירוש המילה "איכות" הוא:
"טיב, תכונה, ערך, מהותו הפנימית של דבר: הספר שקראתי הוא קטן הכמות ורב האיכות".
כבר מהגדרה זו ניתן לראות עד כמה היא רחבה ואינה מצטמצמת להיבט טכני צר, כזה או אחר.

וכן קובע פרופ' ברק כי:
"על השופט ליתן מלשון הטקסט משמעות שלא 'תקרע' את 'קרום המעטפת' של המילים או הפסוקים. פעילות שיפוטית מעבר לשון הטקסט חדלה להיות פעילות פרשנית" (ראה: א' ברק פרשנות תכליתית במשפט, הוצאת נבו, עמ' 147).

מכאן שאת המילה איכות יש לפרש בהקשר לתחום בו עוסקים, שהוא במקרה שלנו תחום המזון, ולפי תכלית החקיקה. קביעת איכותו של מזון בוודאי נבחנת ע"י הרכבו הכימי, תזונתי וכו'.
יחד עם זאת, איכות מזון נמדדת גם במראהו החיצוני. לחוש הראיה השפעה רבה על תגובותיו של הצרכן. היצרנים מכוונים גם לחוש הראיה כדי לשכנע את הצרכן שמדובר במוצר איכותי.
קיימת כמובן אבחנה בין מראה המעיד על איכות תזונתית וטריות, אל מול מראה אשר מהותו אסתטית. אולם, כל הרכיבים הללו גם יחד נכללים בהגדרתנו והבנתנו את איכות המזון.

המערערת הוסיפה בטיעוניה כי איכות המזון אינה יכולה להיקבע רק על פי המראה, שכן בחינת המראה היא בחינה אינדיבידואלית ואינה שווה לכל נפש.
אינני מקבלת טענה זו. מרקם של מוצר הוא חלק מאיכותו. לא הרי מוצר נוזלי כהרי מוצר מוצק. מוצר גבישי, אינו שווה באיכותו למוצר באבקה. לדוגמא: הקונה אבקת סוכר אינו מצפה למצוא גבישי סוכר. בחירתה של המתלוננת בגבינת הקוטג' נבעה מאיכות גבינה זו. האיכות כוללת את טעמה, ריחה וכן גם את מרקמה וחזותה האסתטית, המייחדת אותה מגבינות רבות אחרות. שינוי באחד מרכיבים אלה, הינו יצירה של גבינה חדשה, או אחרת. אי לכך, מכירת גביעי הגבינה, תחת הרושם שהם הגבינה הקונבנציונלית, כאשר המרקם השתנה, מהווה פגם באיכות הגבינה, כפי שהצרכן רגיל למצוא.

ג.     חיזוק עובדתי למסקנה דלעיל יש גם בממצא של 4 בודקים במעבדה לבריאות הציבור שמצאו כי המרקם אכן היה שונה מגבינת קוטג' רגילה. וכך סברה גם עובדת משרד הבריאות גב' מרגרט מצקור:
"הסתכלתי וראיתי כי המרקם והמראה הם לא אופיינים לקוטג' ובזה חשבתי שזה די" (עמ' 8 לפרוטוקול).

ד.     בית משפט קמא גם לא שגה כאשר נתן משקל להודעה של מנהל אבטחת האיכות של המערערת שאישר אף הוא כי אכן היה פגם בהליך היצור ותנובה פעלה לתיקונו, כאמור בת/1 :
"קיבלנו מס' תלונות בגין מרקם לא אופייני של גבינת קוטג' נעשתה פעילות מתקנת שהיתה אפקטיבית וכיום גם לאחר 9 חודשים מהארוע לא נתקבלו תלונות נוספות בגין פגם זה".

     גם אם מדובר במרקם שאינו אופייני, מנהל אבטחת האיכות עצמו, מצא להגדיר אותו כ"פגם" והתייחס אליו ככזה. מי אם לא עובדי המערערת עצמה בקיאים בהליכי הייצור ובמאפיני המוצר. אין לי עדות משמעותית יותר מזו של מנהל אבטחת האיכות, שאישר קיום מרקם לא אופייני, אשר הצריך "פעילות מתקנת". עצם הצורך ב"תיקון", הוא הוכחה לקיומו של פגם. מי שטיפל בתיקון הוא מנהל אבטחת האיכות, מכאן שגם אצל המערערת הטיפול היה במישור אבטחת האיכות, דהיינו: ההתייחסות היתה להיבט "האיכות" של המוצר.
     משכך, גם שיקול זה הוא בגדר שיקול נוסף, אשר עובדתית תומך בגישה הפרשנית, כפי שפורטה לעיל בסעיף 4.ב.

ה.     בית משפט קמא דחה את טענת המערערת כי ההלכה שנקבעה ברע"פ 4417/92 דוד רצון ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 92(3) (להלן: פס"ד רצון) היא כי הוכחתו של סעיף 13 לפקודת בריאות הציבור תיעשה רק בדרך של בדיקה מעבדתית ולא בבדיקה חזותית בלבד.

איני מוצאת כל טעות במסקנה של בית המשפט קמא. בפס"ד רצון קובע כב' השופט שמגר כי יש להקפיד על בדיקה מעבדתית מדוייקת, אך זאת היא בבחינת המדיניות הרצויה, אליה יש לכוון את רשויות המינהל והמשפט.

כב' השופט שמגר לא פסל את האפשרות כי השופט ישתכנע על סמך עדות של מומחה אשר ביצע בדיקה סנסורית, כלשון השופט שמגר:
"ייתכן מבחינה תיאורטית ששופט ישתכנע גם על סמך עדות של מומחה לדבר בדבר התרשמותו הסנסורית, כי נתקיימו יסודותיה של העבירה" (שם, בעמ' 2 לפסה"ד).

במקרה דנן עסקינן בשאלה האם איכותו של המזון נפגמה, הגם שיתכן כי אינו גורם נזק בריאותי, או פסול למאכל. במובן זה, גם אילו בדיקה מעבדתית לא היתה מוצאת כי הגבינה אינה ראויה למאכל, עדיין אין בכך לשנות את הממצא כי:
"בבדיקה אורגנולפטית על ידי 4 בודקים נקבע כי מראה המוצר מעורר דחיה עקב המצאות שכבה ג'לטינית לא אופינית מעל הגבינה".
משנקבע לעיל כי חזות המוצר ומרקמו האופייני הם חלק מאיכותו, די בבדיקה כפי שבוצעה ואין הכרח בבדיקה מעבדתית נוספת.

אשר על כן הייתי מציעה לחברי לדחות את הערעור.

י' שיצר, שופטת

השופט ז' המר:
אני מצטרף לתוצאה הסופית לדחות את הערעור.

יחד עם זאת, ברצוני להעיר על דברי חברתי, כב' השופטת שיצר, לפיהם מנהל אבטחת האיכות של המערערת עצמו התייחס למרקם הג'לטיני כאל פגם באיכות.
עד זה דיבר על פגם בתהליך הייצור, שהצריך את תיקון התהליך. הפגם בתהליך הייצור הוא שגרם למירקם הג'לטיני, הלא אופייני ולא מקובל, של הגבינה; אך עדיין השאלה היא, אם המירקם הלא אופייני שנגרם כתוצאה מפגם בתהליך הייצור, הוא פגם באיכות הגבינה. הפגם בתהליך הייצור אינו זהה, מניה וביה, לפגם באיכות.

בסופו של דבר אני סבור שצדק בית משפט קמא במסקנתו.
אני מסכים להנמקתו ולמסקנתו של בית משפט קמא בענין המרקם הג'לטיני של הגבינה, בפרק ג', סעיפים 3 עד 6, של הכרעת הדין (עמ' 22-21).

ז' המר, שופט

השופטת ד' ברלינר, סג"נ - אב"ד:
אף אני מצטרפת לתוצאה הסופית כי יש לדחות את הערעור.
ד' ברלינר, שופטת - סג"נ
אב"ד

לפיכך הוחלט, כאמור בחוות דעתה של כב' השופטת י' שיצר, לדחות את הערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי הרשעה

  2. ביטול הרשעה

  3. הימנעות מהרשעה

  4. טענת כבר הורשעתי

  5. הימנעות מהרשעת קטין

  6. ערעור הרשעה של תנובה

  7. הרשעת קטינים בפלילים

  8. מותב של שניים והרשעה

  9. הימנעות מהרשעה של קטין

  10. שיקול הדעת של הפרקליטות

  11. הרשעה על יסוד עובדות מוטעות

  12. ערעור על הרשעה בעבירות בניה

  13. חוק מחיקת הרשעות, התשמ"ב-1982

  14. ביטול הרשעה פלילית - אחריות חלקית

  15. איחור במתן הכרעת דין - ביטול הרשעה

  16. דחיית ערעור על הרשעה בבניה לא חוקית

  17. הרשעת אדם שלא היה מיוצג ע''י עו''ד בפלילים

  18. תקנות מחיקת הרשעות (סדרי המחיקה במרשם הפלילי), התשמ''ב-1982

  19. פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופות ההתיישנות או המחיקה

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון