חוב לסלקום

להלן פסק דין בנושא חוב לסלקום: פסק דין בפני תביעה של חברת סלקום (להלן: " התובעת") חברה העוסקת בין היתר במתן שירותי רדיו- טלפון סלולריים, שהוגשה בסדר דין מהיר. התובעת טוענת כי הנתבעים התקשרו עימה בהסכם לצורך מתן שירותים. על פי ההסכם התחייבו הנתבעים לשלם עבור השירות שסופק להם, הנתבעים צברו חוב של 10,461 ש"ח אשר לא שולם עד למועד הגשת התביעה. הנתבע 1 טען שלאחר שנוצר החוב ביקש מהתובעת אורכה של חודש ימים על מנת להסדיר את החוב אך התובעת הקציבה לו שבעה ימים. משפנה אל התובעת על מנת לשלם את חובו גילה כי התובעת העבירה את מספר הפלאפון שלו לאחר מבלי להודיע לו על כך ובכך לטענתו נגרמו לו נזקים רבים. הנתבע 1 אף טען כי התובעת סירבה לקבל את המכשירים בחזרה ולזכותו עבורם ובכך הפרה את החוזה. הנתבעת 2 טענה כי לא היא הזמינה את השירות אלא הנתבע 1 ואף אינה חתומה על טופס ההתקשרות עם התובעת. דיון: בדיון המקדמי מיום 22/05/2005 הבהיר ב"כ התובעת כי מקרה של החזר התשלומים כבר אירע לנתבע בעבר. ב"כ התובעת הוכיח כי למרות שהוצע לנתבע להתחבר מחדש לרשת התובעת תמורת הפקדת פיקדון. הנתבע לא עשה כן ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו. ב"כ התובעת הבהיר גם, כי לקוח שמתקשר עם התובעת לא מקבל בעלות על המספר וברגע שמפר את ההסכם רשאית התובעת לעשות שימוש במספר לרבות העברתו לאחר. הנתבע 1 טען כי לא רכש את שלושת המכשירים ביחד, אלא קנה את המכשיר נשוא התביעה לפני 10 שנים, ואז רכש שני מכשירים נוספים לילדיו ומכיוון שלא הייתה קליטה באזור מגוריו ביקש להחזיר את המכשירים לתובעת. כשביקש לשלם הקציבו לו 7 ימים, אך לא יכול לעמוד בכך , כיוון שדרשו 250 ₪ עבור כל מכשיר. הנתבע 1 הודה כי על טפסי ההתקשרות מופיעות חתימותיו. ב"כ התובעת הציג בפני תרשומות לפיהם התחייב הנתבע להסדיר את חובותיו, אך האחרון לא עמד בהם. מששמעתי את טענת הנתבע 1 והבהרות ב"כ התובעת, לא מצאתי כל התגוננות עינינית לתביעה זו ולא מצאתי טעם בהמשך ההליך. כמו כן הנני סבור כי דין התביעה כנגד הנתבעת 2 להידחות שכן כל "חטאה" הוא הופעת שמה בסמוך לשם הנתבע 1. את סמכותי לסיום ההליך כבר בשלב מקדמי זה שואב אני מכח הוראת תקנה 214יא (ז) לתקנות סדר הדין האזרחי המפנה לתקנה 143 (וראה לעניין זה את הספר "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" בהוצאת נבו הוצאות לאור בע"מ, עמ' 44) תקנה 143 דנה בסמכויותו של שופט בקדם משפט בסדר דין רגיל. הוראת תקנת 143(9) קובעת שבקדם משפט מוסמך שופט ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני תביעה. משהסמיך המחוקק את בית המשפט ליתן פסק דין מלא או חלקי בסדר דין רגיל קל וחומר כי בית המשפט רשאי ליתן פסק דין בתובענה בסדר דין מהיר אשר מוגבלת בתביעות עד לסך של 50,000 ₪, כבר בשלב המקדמי ולא להאריך את הדיון ע"י קביעתו להוכחות, תוך גרימת הוצאות ובזבוז זמן מיותרים. עניין זה אף עולה בקנה אחד עם מטרות תיקון התקנות והכנסת פרק מיוחד בקשר ל"סדר דין מהיר". מתקין התקנות הושפע מהרפורמה באנגליה בעקבות דו"ח הלורד WOLFאשר הגיש את המלצותיו ב: Draft Civil Proceedings Rules "ACCESS TO JUSTICE" וכך נקבע בסעיף 14.2: whole of a claim or on a particular issue if - give summary judgment on the 14.2 The court may it considers that - ((a the claimant has no realistic prospect of success on the claim or issue; or ) i) the defendant has no realistic prospect of success on his defence to the claim or issue; and (ii ) there is no other reason why the case or issue should be disposed of at a trial. (b) לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך של 10,461 ש"ח צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה . מאחר ודחיתי את התביעה נגד נתבעת 2 וסיום התיק כבר בשלב המקדמי של הדיון הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט, וסך של 500 ש"ח+ מ.ע.מ בעבור שכר טרחת עורך דין. סלקוםסלולר (תביעות)חוב