להלן פסק דין בנושא הסכם לרכישת משאית: פסק דין 1. המבקשת היא חברה לעבודות תשתית, ומקום עסקיה באזור הנגב. בעליה ומנהלה של המבקשת הוא מאדי (להלן - מאדי). המשיבה 2 (להלן - המשיבה) היא חברה הקשורה למשיבה 1, עוסקת בממכר משאיות מסוג איסוזו ומקום עסקיה בפתח-תקוה. יצויין, כי למרות שהמשיבה 1 איננה קשורה ישירות למעשים נשוא תובענה זו, לא הבדילו הצדדים בטיעוניהם, ולכן אינני נדרש לאבחנה זו. 2. ביום 17.4.07 נחתם בין המבקשת, באמצעות מאדי, ובין המשיבה, באמצעות מנהל מכירות אזורי שלה בשם מיכאל (מיקי) אברמוב (להלן - מיקי), הסכם לרכישת משאית חדשה מסוג איסוזו (להלן - המשאית החדשה). התמורה שנקבעה בהסכם היתה סך של 213,675 ש"ח (כולל מע"מ). הוסכם, כי חלק מהתמורה ישולם באמצעות עיסקת טרייד אין, לאמור: מכירתה של משאית ישנה של המבקשת למשיבה (להלן - המשאית הישנה), כאשר סכום הזיכוי נקבע על סך של 36,960 ש"ח (כולל מע"מ). סכום זה נקבע לאחר שהמשאית הישנה נבדקה על ידי המשיבה באמצעות מוסך מורשה מטעמה בעיר באר-שבע בשם "מוסך קלדרון בע"מ". לדברי המשיבה, בבדיקה זו התגלו, אמנם, מספר ליקויים, אך המנוע נמצא תקין. סוכם, כי המשאית הישנה תימסר למשיבה בד בבד עם מסירת המשאית החדשה למבקשת. המבקשת שילמה את מלוא סכום התמורה (בהפחתת סכום הזיכוי), עד ליום 15.5.07, עוד לפני קבלת המשאית החדשה. 3. המבקשת נקראה לקחת את המשאית החדשה מהמשיבה ביום 30.5.07. מאדי שכר מוביל בבאר-שבע, הטעין עליו את המשאית הישנה והוביל אותה למשיבה בפתח- תקוה. באותו יום, לטענת מאדי, ערכה המשיבה בדיקה נוספת למשאית, שעל טיבה נעמוד להלן. לטענת המשיבה, הבדיקה הנוספת לא בוצעה באותו יום, אלא למחרתו. 4. מכל מקום, באותו יום, 30.5.07, לא נטלה המבקשת את המשאית החדשה. מנהל המכירות של המשיבה, ישראל וישליצקי (להלן - ישראל), דרש ממאדי להמציא לו רשיון תקף של המשאית הישנה, יפוי כח להעברת הבעלות עליה וכן חשבונית כנגד הזיכוי עליה. מאדי שוחח עם מזכירתו, וזו שלחה בפקסימליה צילום של המסמכים שנדרשו, אך אלה לא סיפקו את ישראל והוא דרש לקבל את מסמכי המקור. בלית ברירה, עזב מאדי את המקום ללא המשאית החדשה, לא לפני שלבקשתו, רשם לו ישראל על דף מהם המסמכים הדרושים (נספח ט' לתובענה). המשאית הישנה הושארה בחצר המשיבה. 5. למחרת, 31.5.07, שב מאדי לפתח תקוה עם המוביל, על מנת להעמיס עליו את המשאית החדשה. מאדי מסר לישראל את המסמכים שהתבקשו, אולם ישראל הבחין בכך שרישיון המשאית הישנה אינו תקף ומאדי נדרש לשלמו. למרות שמאדי סבר כי אינו חייב לעשות כן, הלך ושילם את אגרת הרישיון, כדי שיוכל לקבל את המשאית החדשה. לאחר מכן, לטענת מאדי, נמסרו לידיו מפתחות המשאית החדשה והוא והנהג שהביא עימו כבר החלו לקבל הדרכה בהפעלתה. ישראל טוען, כי המפתחות טרם נמסרו לו. 6. בשלב זה, ובעיצומה של ההדרכה, הודיע ישראל למאדי, כי הבדיקה הנוספת שנעשתה העלתה, כי מנוע המשאית הישנה אינו תקין, ולכן העיסקה לא תוכל לצאת לפועל, דהיינו: המבקשת לא תוכל לקבל את המשאית החדשה, עד שתדאג לתיקון המנוע או למימונו של התיקון. לדברי מאדי, ישראל דרש ממנו תוספת של 10,000 ש"ח עבור התיקון האמור. המשיבה לא נקבה בסכום שהתבקש, אך ישראל לא הכחיש בעדותו את הסכום שהוזכר. 7. מכל מקום, מאדי סירב לשלם את הסכום הנוסף, ושוב עזב את המקום ללא המשאית החדשה. עד ליום כתיבת פסק דין זה, מצויות שתי המשאיות אצל המשיבה. 8. בתכתובת שהוחלפה לאחר מכן בין באי כח הצדדים, דרש ב"כ המבקשת מהמשיבה למסור לידיה לאלתר את המשאית החדשה. ב"כ המשיבה הציעה למבקשת 3 חלופות: א. ביטול העיסקה והשבת כל התמורה ששולמה בגינה (כולל תשלומים עבור תוספות שונות). ב. ביטול מרכיב "הטרייד אין", לאמור: המשאית הישנה תוחזר למבקשת כנגד תשלום נוסף של סכום הזיכוי. ג. המבקשת תתקן את הליקוי במשאית הישנה או תשתתף בעלות התיקון. המבקשת סירבה לכל החלופות שהוצעו לה ועמדה על קבלת המשאית החדשה, ללא כל תנאי נוסף. לאור זאת, הודיעה המשיבה למבקשת על ביטול העסקה, והיא נדרשה לבוא וליטול את המשאית הישנה. 9. זהו הרקע לתובענה זו, שבו מתבקש בית המשפט לתת צווים אשר יצהירו על תוקף העיסקה שנעשתה ובטלות הודעת הביטול, ואשר יורו למשיבה להשלים את העיסקה, כפי שהוסכמה מראש. לטענת המבקשת, לא היתה כל עילה לביטול ההסכם ולא היה כל שינוי במצבה המכני של המשאית, אשר יצדיק את ביטול ההסכם. המשיבה מתנגדת למתן הצווים וטוענת, כי ההסכם בוטל על ידה כדין לאור הפרה יסודית שלו על ידי המבקשת, שהתבטאה בכך שבעוד שביום קשירת ההסכם המנוע של המשאית הישנה היה תקין, הרי שביום הבאתה של המשאית למשיבה לשם מסירתה המנוע לא היה תקין. 10. אקדים ואומר, כי המשיבה כשלה מאד בהצגת ראיותיה, וממילא בהוכחתן. כשלון זה התבטא בהימנעות בולטת מהצגתם של עדים מטעמה ושל ראיות שבידיה, אשר עשויים היו לתמוך בגירסתה, הכל ללא כל הסבר או נימוק סביר. על התנהגות זו, כותב כב' השופט יעקב קדמי, בספרו "על הראיות" (מהדורת 2003), חלק שלישי, עמ' 1649, את הדברים הבאים: " יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד, לאי הצגת שאלות לעד או להימנעות מחקירה נגדית של מי שעדותו הוגשה בתעודה בכתב שנחתמה על-ידו. התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית - היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב". 11. בראש ובראשונה, נמנעה המשיבה מלזמן לעדות את מיקי. ישראל, האחראי מתוקף תפקידו על מיקי, שנשאל על כך, השיב: "אף אחד לא ביקש ממני" (עמ' 9). עדותו של מיקי חשובה היתה, הן כדי לאשר את גירסת המשיבה בדבר הבדיקה שנעשתה למשאית הישנה ותוצאותיה, כולל ענין מצבו של המנוע, והן כדי לספר, האם הוגבלה המבקשת משימוש כלשהו במשאית הישנה, מיום קשירת ההסכם ועד למסירתה למשיבה. שהרי, אין חולק שהמבקשת הורשתה לקחת את המשאית, עד למסירתה כעבור כחודש וחצי. יצוין, בהקשר זה, כי מאדי סיפר (סעיף 34 לתצהירו), כי לאחר דרישתו של ישראל לשלם לו סכום נוסף של 10,000 ש"ח, התקשר אל מיקי, וזה אמר לו: "בשמי, אני מתנצל על הכל ותעשה מה שאתה חושב לנכון". 12. בהעדר כל עדות סותרת אחרת, אני מוכן לקבל את עמדת המשיבה, כי כוונת הצדדים היתה לכך, שהמבקשת תמסור לה את המשאית, בבוא העת, כמצבה ביום עשיית ההסכם, למעט בלאי רגיל וסביר הנובע משימוש רגיל וסביר, כיוון שכוונה זו תואמת את תכלית העיסקה שנעשתה. ועדיין, המשיבה לא הוכיחה כי היה פער כלשהו במצבה המכני של המשאית, או במצב תקינותו של מנועה, בין שני הזמנים הללו. 13. הבדיקה הראשונה של המשאית נעשתה, כאמור, על ידי מוסך קלדרון. לשם כך, זימנה המשיבה לעדות את הבעלים של המוסך, אלי קלדרון (להלן - אלי). אלי העיד בתצהיר שנתן: "העובדות המפורטות בתצהירי ידועות לי מידיעה אישית, מן הבדיקה שערכתי" (סעיף 1). אולם, בחקירתו בבית המשפט, הודה אלי (עמ' 17-16), כי הבדיקה נעשתה על ידי עובד שלו בשם חג שור, מנהל בכיר במוסך, והיה מעורב בה גם אחיו, שגם הוא בעלים ומנהל במוסך, שמו: דוד קלדרון. שניהם לא זומנו להעיד, ללא כל נימוק סביר. 14. אלי הסתמך בעדותו על מסמך שנערך בעת הבדיקה הראשונה, בכתב ידם של חג שור ודוד קלדרון (מב/3). מלבד שאלה, כאמור, לא זומנו להעיד, לא הוצג גם מקורו של המסמך. חשיבות העדתם של העדים האמורים היא בדבר הבדיקה שנעשתה למנוע. כפי שנראה להלן, היו חילוקי דעות בין עדי המשיבה עצמה, כיצד צריכה להתבצע בדיקה זו. ממילא, לא ניתן להשוות בדיקה זו לבדיקה הנוספת שנעשתה. 15. למעשה, נעשו שתי בדיקות נוספות למשאית. האחת, ביום 31.5.07 (זהו, ככל הנראה, התאריך הנכון). בדיקה זו נעשתה על ידי עובד של המשיבה, מנהל עבודה ומכונאי יניב מור, במוסכה של המשיבה. השניה, נעשתה כשבועיים לאחר מכן, ביום 13.6.07 במכון הדרום א.ד.ש בע"מ, שאינו קשור למשיבה, באמצעות בוחן מטעמה, אמנון אליהו. שתי הבדיקות העלו, כי מנוע המשאית הישנה אינו תקין וטעון החלפה או שיפוץ יסודי. 16. אלא, שבעדויותיהם של כל אלה התגלתה סתירה של ממש בטיב הבדיקות הללו. אמנון אליהו נשאל כיצד נעשתה בדיקת תפקוד המנוע, והשיב כך (עמ' 4 למעלה): " אחת הבדיקות המכריעות של תפקוד המנוע אם הוא טוב זה בדיקת הפרשי לחץ. הבדיקה נעשית נותנים סטרטר ומנטרלים את המנוע שלא יניע. מחברים כבל על המצבר על המינוס ועל הפלוס, וקובעים את מספר הצילינדרים, ואז הוא מוציא מספרים, העקרון של הבדיקה שהמספרים יהיו צמודים, עד הפרש של 10 אחוז בין המספרים אפשר שיהיה. עד כמה שהמספרים צמודים זה יותר טוב. " אמנם, בהמשך השיב, כי ישנן בדיקות נוספת לכך (עמ' 4 למטה): " יש עוד בדיקה ששומעים את המנוע. נותנים לו לעבוד בסיבובי סרק מעלים את הטורים קצת ושומעים את התפקוד של המנוע. בדיקה של נזילות שמן, מים, סימנים של התחממות מנוע." מור יניב העיד על הבדיקה שעשה, כך (עמ' 6): " ש. איך בדקת את המנוע ת. הנעתי אותו, שמעתי דפיקות מהמנוע, ויוצא אדים של קיטור, זה מספיק לי כדי להגיד אם המנוע תקין או לא. ש. היה כאן מומחה של מכון דרום, הוא אמר שזאת רק אחת הבדיקות, יש עוד. ת. נכון. לא צריך לעשות גם אותן." וכך העיד בענין זה אלי קלדרון (עמ' 19): "ש. יש בדיקת לחצים של המנוע ת. כן. ש. יש לך את הכלים לעשות את הבדיקה הזאת? ת. אף מכון לא עושה בדיקת לחצים במנוע. זה מנוע דיזל. מה שכן אפשר לבדוק זה ויזואלית, רעשים איזון דפיקות במנוע, נזילת שמן, אם יש לחץ עוקה , יש פליטת גזים מהנשם של המנוע סימן שהמנוע הזה בלוי. ש. איך בודקים לחץ עוקה? ת. ויזואלית. אתה רואה. ... ש. אמנון אליהו בוחן מוסמך שאלתי אותו על מכשירים לבדיקת תפקדו המנוע הוא אמר "אחת הבדיקות המכריעות זה בדיקת הפרשי לחץ" ת. עם איזה מכשיר הוא עושה את זה? אני מזכיר לך זה מנוע דיזל לא בנזין. ש. האם אתה מכיר את בדיקת הפרשי הלחץ שדיבר עליה אמנון אליהו ת. אני לא יודע איזה סוג של בדיקה. מה הוא עשה. במנוע בנזין מוציאים פלג ומחברים, במנוע דיזל אני לא מכיר. אולי יש מכשיר חדשני שאני לא מכיר. ש. אתה אומר שאחיך הוא זה שהוסיף את המשפטים למטה בדיקת תצרוכת שמן, והוסיף המנוע נמצא תקין, וזה על סמך מבט ? ת. נסיון של 40 שנה, וידיעה, ובדיקה." 17. מהי, אם כן, הבדיקה הראויה להיעשות לשם בדיקת תקינות המנוע במשאית דנן? בדיקה עם מכשירים, כגירסת אמנון אליהו, כאשר הבדיקה ללא מכשירים היא אופציה נוספת בלבד? בדיקה ללא מכשירים, כגירסת מור יניב, כאשר אין צורך בבדיקה עם מכשירים? בדיקה ללא מכשירים בלבד, כגירסת אלי קלדרון, כאשר הבדיקה עם מכשירים אינה רלבנטית בכלל למנוע דיזל של משאית זו? ושוב, אין מדובר בסתירה גרידא, אלא בסתירה היורדת לשורש הפער שהתגלה לגירסת המשיבה בתקינותו של המנוע בין שני המועדים הנזכרים, שהרי יתכן ופער זה תלוי בטיב הבדיקות שנעשו בפועל ובפרשנות שנותנים הבודקים לתוצאותיהן. מלבד המחלוקת הבסיסית שבין המומחים שנשמעו בענין זה, הרי שאי העדתם של אלה שערכו את הבדיקה הראשונית מונעת מאיתנו לרדת לשורשו של הפער הנטען. 18. עוד נתלתה המשיבה בהפרשים במונה הרשום (הקילומטרז') בין זה שנרשם בעת הבדיקה הראשונה ביום 17.4.07: 351,146 ק"מ, ובין זה שנרשם בבדיקה הנוספת השניה של מכון הדרום ביום 13.6.07: 352,559 ק"מ, הפרש של 1,413 ק"מ. הפרש זה, לטענת המשיבה, מעיד על כך שהמבקשת עשתה בתקופה זו במשאית שמוש רב ומוגבר. 19. ראשית, אינני מסכים לטענת המשיבה, כי ההפרש שהתגלה, לטענתה, אינו עולה לכדי שימוש רגיל וסביר, שכאמור לעיל, המבקשת הורשתה לעשות במשאית בתקופת הביניים. קילומטרז' של 1,413 ק"מ בתוך חודש וחצי, ממוצע של 942 ק"מ לחודש, מתאים לכ- 11,300 ק"מ בשנה, שימוש סביר ורגיל לכל הדעות. 20. שנית, המשיבה לא הוכיחה מה היה המונה הרשום ביום 17.4.07. המשיבה מסתמכת בענין זה על נתון שנרשם במכתב ששלח מוסך קלדרון למשיבה ביום 6.6.07, המתאר את תוצאות הבדיקה שנעשתה ביום 17.4.07 (מב/2). המכתב אינו נושא כל חתימה, אך לטענת אלי קלדרון, הוא נכתב על ידו (עמ' 18). מכתב זה הוא העתק מודפס של תוצאות הבדיקה במסמך שבכתב יד (מב/3). מלבד זאת, שכאמור, בדיקה זו לא נערכה על ידי אלי קלדרון, אלא על ידי שני אחרים שלא זומנו להעיד, הרי שהנתון הרלבנטי של המונה הרשום נלקח בכלל מכרטיס עבודה אחר, שאף הוא לא הוצג. אין כל ערך ראייתי, איפא, לנתון זה. 21. לגוף הענין, העיד מאדי (עמ' 2), כי לא נעשה כל שימוש במשאית בין שתי התקופות הללו, משום שהמשאית נועדה לשאת ציוד של מחפר, ובאותה תקופה המחפר שבת מעבודה, כיוון שהמבקשת המתינה לקבלת עבודה מסוימת. אני נוטה להאמין לעדותו של מאדי, שהעיד באופן עקבי ולא מהוסס. 22. תימוכין אחרים לגירסת המשיבה בדבר אי תקינות המנוע, כשהמשאית הובאה ביום 30.5.07, מוצאת היא בעובדה שהמשאית הובאה על מוביל. מאדי לא נחקר על כך וב"כ המשיבה שיער בסיכומיו, כי הדבר נעשה כך, משום שלא היה למשאית רישיון תקף, כאמור. יתכן כך, אך סביר יותר להניח, שבין כה וכה היה צורך בהבאת המוביל ללקיחת המשאית החדשה, שהרי, מאדי העיד (סעיף 17 לתצהירו), והמשיבה לא טענה אחרת, כי המוביל הובא על ידי המבקשת גם למחרת היום לצורך נטילת המשאית החדשה, כאשר המשאית הישנה כבר היתה מונחת בחצר המשיבה. מכל מקום, אמנון אליהו ממכון הדרום העיד (עמ' 3), כי המשאית הגיעה אליו לבדיקה ביום 13.6.07 " בנסיעה כמו שכל רכב מגיע. אחד העובדים של חברת יו.טי.אי (המשיבות - הח"מ) נהג במשאית". והרי, לא נטען, כי המשיבה תיקנה את המנוע, ואדרבא, העיד ישראל (עמ' 13), כי בשבועיים שבין הבאת המשאית על ידי המבקשת ובין הבאתה לבדיקה במכון הדרום " האוטו עמד במקום, לא נגענו בו". הרי לך, אם כן, שהמשאית הובאה באמצעות מוביל מטעם אחר ולא משום שלא היתה מסוגלת לנסוע בעצמה. 23. עוד מוצאת המשיבה תימוכין לגירסתה בכך, שרישיון המשאית הישנה לא היה תקף, שעה שהובאה ביום 30.5.07. מאדי נשאל על כך והשיב (עמ' 2 למטה - עמ' 3 למעלה), כי תחילה דיבר עם מיקי שיקבל את המשאית החדשה ביום 15.5.07, לפני פקיעת הרישיון ביום 24.5.07, וכי במחיר שנקבע למשאית הישנה נלקח בחשבון הסכום שצריך לשלם עבור אגרת הרישיון בסך 3,000 ש"ח, כשסכום זה הופחת מ"מחיר המחירון". מיקי לא הובא להעיד כאמור, וגירסתו של מאדי לא נסתרה. לעומת זאת, הסכים ישראל לומר (עמ' 14) כי "המחירון" של המשאית במועד הרלבנטי היה גבוה מהמחיר שהוסכם. 24. סיכום הדברים, איפא, הוא, שהמשיבה לא הוכיחה את גירסתה בדבר הפער במצבו של המנוע של המשאית הישנה, ממילא לא הוכיחה את הפרת ההסכם, על ידי המבקשת, וממילא לא נמצאה עילה, אשר תצדיק את ביטול ההסכם. 25. למעלה מזה, הסכום שדרשה המשיבה מהמבקשת לשם מימושה המלא של העיסקה: 10,000 ש"ח כדברי מאדי, או אף כפול מזה, הינו כ- 10-5 אחוזים בלבד מסכום התמורה כולה, ששולמה ללא עוררין על ידי המבקשת, עוד לפני קבלת המשאית החדשה. דומני, שיש מידה של חוסר תום לב בהתעקשותה של המשיבה, שלא למסור את המשאית החדשה למבקשת, עד לתשלום הסכום שהתבקש, כאשר מדובר בפרופורציות כאלה, והתנהגות תמת לב יותר מחייבת מסירת המשאית החדשה, תוך שמירה על הזכות לתבוע את הסכום שיתברר, לאחר התיקון הנדרש, בתביעה כספית רגילה. דברים אלה אמורים גם בין צדדים שווים ומזדמנים, שהתקשרו ביניהם בעיסקה לממכר ורכישת רכב, קל וחומר, כאשר מדובר במשיבה, חברה גדולה וידועה המתמחה בעיסוק של ממכר משאיות. 26. התוצאה: ניתן בזה צו הצהרתי, לפיו העיסקה שנעשתה בין הצדדים ביום 17.4.07 עומדת בתוקפה, ואין תוקף להודעת ביטול העיסקה שהוציאו המשיבות. על המשיבות לפעול לאלתר למימושה המלא והמושלם של העיסקה ובראש ובראשונה להעברתה לאלתר של המשאית נשוא העיסקה (המשאית החדשה) לידיה של המבקשת. המשיבות (ביחד ולחוד) ישלמו למבקשת שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.חוזהקניית משאיתמשאיתקניית רכב