להלן פסק דין בנושא החלקת קמטים - החזר כספי על טיפול: פסק דין 1. התובעת פנתה למרפאתו של הנתבע (אשר בזמנים הרלוונטיים היתה בביתו) בקשר עם החלקת קמטים בפניה. 2. התובעת טוענת כי הנתבע הבטיח ליישר קמטי פניה וסוכם על סידרת טיפולים בסך כולל של 5,000 ₪ אשר שולמו לנתבע מראש. לאור היעדר כל שינוי בעור פניה של התובעת, עותרת היא להשבה של מלוא הסכום אשר שילמה. 3. הטיפולים האמורים לא כללו ניתוח כלשהו. 4. הנתבע טוען כי בביקור הראשון, ועוד לפני קבלת התשלום מהתובעת, אמר לה כי לפי מצבה, עדיף לה לבצע מתיחת פנים, אולם הוא איננו מוסמך לכך שכן מדובר בטיפול כירורגי שאינו בתחום מומחיותו. והוא יקר. 5. עוד טוען הנתבע כי אמר לנתבעת "אנסה לעשות הכי טוב ומה שאני יכול לעשות", וכי אמר לה מראש כי זה לא יהיה הכי טוב וכי הכי טוב יהיה ניתוח פלסטי, ותשובת התובעת היתה כי אין לה כסף לניתוח כזה. 6. התובעת מכחישה את טענות הנתבע. לטענתה הוא הבטיח להחליק את עור פניה בתוך עשרה טיפולים. התובעת טוענת בתוקף כי הנתבע לא אמר לה בתחילה כי קיימת בעיה להחליק את עורה. ההיפך הוא הנכון - לגירסתה - אמר מהתחלה כי הוא יכול להחליק את עורה. רק אחרי שבוע אמר לה שיש לה עור "של בת 80" כלשונה, ורק אחרי כמה טיפולים, משאמרה לו כי "לא יצא כלום", אמר לה כי עליה לבצע ניתוח פלסטי. 7. בשלב זה, אומרת התובעת, הנתבע אף המליץ לה על ביצוע טיפול בזריקות על ידו. הנתבע אכן מאשר כי בשלב זה המליץ על טיפול בעלות נוספת אולם טוען כי לא אמר מאומה על זריקות כיוון שאין לו רשיון ואמר כי זה טיפול הומיאופטי והוסיף : "כדי לגרום להם להבין אני אומר שזה כמו זריקות". 8. התובע הגיש תמונות של הנתבעת אשר הוא טוען כי חלקן לפני הטיפול (נ/1) וחלקן אחריו (נ/2), וטוען כי למרות הכל, מסביב לפה, "הצלחתי לרכך את האזור". 9. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות שהוגשו, באתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה במלואה, וכי על הנתבע להשיב לתובעת את מלוא התשלום שקיבל. 10. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לכל רוחב החזית, החל מהמצגים שהציג הנתבע, המשך בהסכמות שהיו ביניהם וכלה בתוצאת הטיפולים. 11. בין הצדדים לא הכרת כל הסכם כתוב, ולפיכך אין לי אלא ללמוד על אומד דעת הצדדים עת נכרת ההסכם מהנסיבות ומהגיון הדברים. 12. במחלוקת בין הצדדים, באם הבטיח התובע ליישר קמטיה, כגירסת התובעת, או שמא הבטיח רק לעשות כמיטב יכולתו כטענת הנתבע, אני מוצא כי הנסיבות מטות את הכף למתן אמון בגירסת התובעת. אני נותן אמון בגירסת התובעת כי הנתבע יצר בפניה מצג של איש מקצוע, אשר יכול להועיל לקמטי פניה בטיפוליו. אלמלא מצג שכזה לא היתה לתובעת כל סיבה להתקשר בהסכם ולשלם מראש את עלות כל הטיפולים בסך 5,000 ₪. 13. על הנתבע, כמי שיוצר מצג של איש מקצוע אשר מכיר את תוצאות טיפוליו, היה לצפות כי לא תהיה תוצאה חיובית לטיפולים אותם הוא מציע על עורה של התובעת. משכך היתה עליו החובה לומר זאת באופן ברור והחלטי לתובעת. אינני מוצא לנכון להידרש במסגרת תובענה זו לשאלה מה הם תאריו וכישוריו של הנתבע, כפי שטען להם בפני. אינני מוצא כי המחלוקת בין הצדדים מחייבת כניסה לבחינתם, ואין לפרש מאומה בהחלטתי זו, כקביעה כלשהיא ביחס להיותו או אי היותו איש מקצוע כזה או אחר. 14. אם אכן, כגירסת הנתבע, ראה מראש כי לא תהא תוצאה חיובית, היה עליו להודיע מראש כי לא תהא לטיפוליו תוצאה חיובית, או כי הסיכויים לכך אפסיים. 15. אין זה סביר בעיני כי אם היה הנתבע אומר לתובעת מראש, כי עורה אינו מאפשר קבלת תוצאות בשיטותיו של הנתבע, אלא בניתוח פלסטי בלבד, היתה היא עומדת על קבלת טיפול ממנו. 16. ככל שלא אמר הנתבע את הדברים נכוחה ובאופן ברור לתובעת, הרי שפעל בניגוד לחובתו לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, והאמור עולה אף לכדי הטעיה. 17. חובת תום הלב, אשר חלה על כל צד לחוזה, חובה מוגברת היא כאשר עסקינן בנותן שירות המתיימר ליתן שירות מקצועי. התובעת אשר פנתה למרפאת הנתבע, מן הסתם הסתמכה על דבריו ומקצועיותו. 18. בנסיבות אלו, בהן המידע בדבר טיב הטיפול, תוצאותיו האפשריות והאפקטיביות שלו על עור כדוגמת עורה של הנתבעת, מצוי כל כולו בידיעת הנתבע, חובת תום הלב המוטלת עליו אינה עוד כחובה המוטלת ברגיל על צד לחוזה. החובה האמורה חובה מוגברת היא, המחייבת את איש המקצוע ליתן בפני הלקוח תמונה מלאה, גם אם משמעותה כי לא ייכרת הסכם. 19. מהנתונים שבפני עולה כי הנתבע לא עמד בנורמת ההתנהגות הנדרשת מנותן שירות. נורמה אשר במסגרתה מחוייב הוא ליתן מידע מלא באשר לסיכויי הטיפול. 20. בהקשר זה יש לתמוהה על העובדה כי הנתבע בחר לגבות מהתובעת את מלוא התשלום מראש, וכי העיסקה היתה של תשלום מראש לקבוצת טיפולים, ולא מדי טיפול, כפי שניתן היה אולי לצפות, מקום שקיים ספק באפקטיביות של הטיפול. 21. אכן, ייתכנו מצבי ביניים, בהם אין בעל המקצוע יודע אל נכון, מראש, מה תוצאת הטיפול, ואולם בעניננו, לגירסת הנתבע עצמו הוא ידע גם ידע, מראש, כי אין התובעת מתאימה לטיפוליו. משכך, על פי גירסתו שלו, היה עליו ליתן תשובה ברורה ונחרצת לתובעת מיד עם הגיעה אליו. 22. מסקנתי היא כי הנתבע לא עשה זאת, ונראה כי המידע שסיפק והתשובות שנתן לא היו ברורים ונחרצים כפי שאמר בבית המשפט. 23. יתירה מכך, הנתבע עצמו אישר כי בשלב מסויים הציע טיפול הומיאופטי נוסף, בתשלום נוסף, כאשר למרות מספר טיפולים, לא היתה כל תוצאה. אילו באמת סבר הנתבע כטענתו, כי רק ניתוח יועיל, ודאי שלא היה עליו להציע טיפול נוסף, בתשלום נוסף. 24. הנתבע טוען כי היו מקרים בהם לאחר 2-3 טיפולים ראה שהוא איננו מועיל והחזיר למטופלת את כספה, אולם לטענתו במקרה של התובעת, חל שיפור ולכן הוא לא מוכן להחזיר את התשלום. 25. השוואת התמונות נ/1 ו - נ/2 אינה מראה כל שיפור, בניגוד לטענת הנתבע. יצויין כי על התמונות אין כל תאריך, הן פשוט גזורות מדף הכולל תמונות רבות, ואין כל אינדיקציה מתי צולמה מי מהן, מי לפני ומי אחרי. אופן הגשתן יש בו כדי להטיל ספק גם באשר לשאלה האם אכן תמונות "לפני" "ואחרי" הן. מכל מקום, אין רואים בהן כל שיפור. 26. מכל האמור לעיל אני קובע כי המצגים אשר יצר הנתבע כלפי התובעת עובר לכריתת ההסכם עולים לכדי הפרת עקרון תום הלב במשא ומתן לכריתת חוזה. 27. אני סבור כי המצג אשר יצר הנתבע בפני התובעת, ואי מתן תשובה ברורה באשר לתוצאתו האפשרית של הטיפול, עולה אף לכדי הטעיה, המזכה את התובעת בביטול החוזה. אי הגילוי בעניננו עולה לכדי הטעיה כאמור בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (להלן : "חוק החוזים"), הואיל ובנסיבות הענין, היה על הנתבע, יוצר המצג של איש המקצוע, לגלות לתובעת כי הטיפול אותו הוא מציע חסר סיכוי לגביה. 28. תביעת התובעת הינה להשבה בלבד של הכספים ששילמה, ובנסיבות הענין אין לנו לדון במשמעויות הנוספות של הפרת חובת תום הלב וההטעיה. 29. בנסיבות הענין אני סבור כי הנתבע פעל גם בניגוד לחובתו על פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981 הקובע : "2.(א) לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה: (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות; ... (4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם;" מחובתו של מטפל להסביר את מהותו ותוצאותיו האפשריות של הטיפול, ואם אין הטיפול מתאים למטופל, הרי שעליו לומר לו זאת, מראש, ללא נטיעת ציפיות שווא, וודאי וודאי ללא לקיחת מלוא התשלום מראש לחבילת טיפולים כאשר ברור לו שלא ישאו פרי. 30. אשר על כן אני קובע כי התובעת זכאית להשבה מלאה של מלוא הסכום ששילמה, אשר אין מחלוקת כי הוא בסך 5,000 ₪. 31. הנתבע ישלם לתובעת, בתוך 15 יום מהיום, סך 5,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪. לא ישולם סכום זה במועדו, ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.רשלנות רפואית (ניתוח פלסטי / אסתטיקה)החזר כספיתביעות רשלנות רפואית